אינני מונוגמי

[חזקוש]

הוא עושה, הוא בורח מהתמודדות אמתית בזוגיות. רוב הסיכוי שהוא

לא מצליח ולא יודע איך להצליח לזהות את מקור הקושי ולהתמודד אתו בדרך שאיה בריחה.
מקומי שבחרתי הוא לעזור לברר אם מזהים מאין נובע הקושי שיוצר את הבריחה
ולעזור לרכוש כלים איך להתמודד ולחזור מן הבריחה.
אני לא כהן של התוודויות.
אני לא רואה איך זה עוזר לחזור מן הבריחה.

 

[חייבתלהגיב]

קודם כל, לא רואה פה "מעשה" כלשהו.

דבר שני, מה זה אומר "לחזור מן הבריחה" בעיניך? לעשות מה, למשל?

 

[חזקוש]

לעשות? להכיר בזה שהוא במקום שלא לטובתו אפילו אם כעת נהנה.

גם מהמר נהנה עד שהוא מפסיד את כל רכושו במכונה.
גם מי שלא נזהר במעשי מין נהנה מאוד מהמין הלא מוגן אך אולי ישלם מחיר
במחלה חשוכת מרפא.
אם מכיר ומבין שאין לו כלים להתמודד עם המקום והרגלי החיים שלו,
השלב הבא שיכיר בצורך לסיוע מקצועי.
ואם יפנה לסיוע מקצועי, יסכים להתמסר לתהליך ולעשות מה שהתהליך דורש.
ולהפסיק כל קשר חיצוני לזוגיות. וכו' וכו' וכו'
אם יצליח בתהליך, זוגתו תרוויח בגדול, הוא ירוויח צאצאיו וכל סביבתו.

 

[חייבתלהגיב]

כלומר, אתה בעצם "שופט אותו" על הבגידה עצמה

(לפי ההגדרה שלך שלומר למישהו איך להתנהג דורש לשפוט אותו). אתה קובע שמה שהוא צריך לעשות זה להפסיק כל קשר חיצוני לזוגיות, ומבחינתך אין דרך חיים אחרת "נכונה" עבורו פרט להימנעות מבגידה וחזרה לחיי הנישואין הרגילים - וזה הדבר היחיד שנחשב "הצלחה בתהליך". ומה אם באמת מונוגמיות לא מתאימה לאדם הספציפי הזה? או אם האישה הספציפית לא מתאימה לו? מה אם להישאר בנישואין האלה יגרום לו לחיי סבל? מותר לאנשים להתגרש בימינו. מותר להם גם להחליט על יחסים פתוחים. יש כל מיני אפשרויות שמאפשרות להפסיק את חיי הנישואין כפי שהיו עד עכשיו כשמתברר שהם לא מתאימים לאחד הצדדים, והמטרה היא לא להישאר יחדיו לנצח כי התחייבתם ביום הנישואין. לפעמים מתברר שההתחייבות הזאת היא טעות (בין אם זו הייתה טעות כבר באותו רגע ובין אם דברים השתנו מאז ונכון לרגע זה זו טעות), ואפשר לבחור בדרך אחרת - המטרה היא לעשות את ההחלטה הנכונה עבור המעורבים בזוגיות (ובמשפחה) - שיכולה בהחלט להיות להיפרד.

 

[חזקוש]

כל התהליך קשור בהכרה פנימית שהוא במקום לא טוב. כלומר ההכרה

על מקומו מעשיו בא ממנו לא קביעה שלי. (זו הנחה היפוטטית המשיבה על שאלה).
אז בעל מקצוע כמוני אם יפנה אליו יכול לסייע.
אם הוא לא מכיר בזה מעצמו אין מה לעשות, המציאות תעשה את שלה, או שלא.

כחלק מהתהליך אם בברור פנימי עומקי יתברר שרצונו בחיים של שיתוף זוגיות עם הרבה שותפים/שותפות, זה הזמן לנסות לפתוח את ההסכם עם זוגתו ולנסות לערוך מחדש בהסכמה. לא יילך, ואף אחד מהם לא יסכים לתנאיו של השני,
הם כנראה ייפרדו.

 

[חייבתלהגיב]

בעל מקצוע? מה המקצוע שלך? לרגע לא תיארתי לעצמי

שיש לך קשר כלשהו לתחום.

 

[חזקוש]

התכתבת ולא הסתקרנת להביט בפרופיל?

 

[חייבתלהגיב]

אכן. לא נוהגת להסתכל בפרופיל אם אין סיבה מיוחדת.

 

[חזקוש]

אני מניח שכעת נוצרה סיבה

 

[חייבתלהגיב]

אכן הסתכלתי. מה זה אומר, אגב, שעות אקדמאיות?

משהו ממה שלמדת נלמד באוניברסיטה כלשהי או איזשהו גוף שמוסמך לתת תארים אקדמיים? אחרת, שוב, מה זה אומר שעות אקדמאיות?

 

[alongrin]

התופעה הזו לצערי רחבה

ביחוד בגילאי 30 מאוחרים ואמצע 40.
אין לי נתונים לתמוך בזה, אבל בתור בוגד לשעבר יש לי מספיק עיניים כדי לראות מה קורה מסביבי.
&nbsp
מנקודת מבטו של גבר אני יכול להגיד לך שהרבה נשים בשכבת הגיל הזו זמינות לרומן מהצד.
אם הן כבר לא עושות את זה בפועל, הן לא פוסלות את זה על הסף.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

מעניין, כי אני מכירה הרבה נשים בשכבת הגיל הזאת שלא

זמינות לרומן מהצד. אז מי מאיתנו צודק? שוב, לא ממש הוספת פה מידע שאפשר להסיק ממנו מסקנות כלשהן לגבי היקף התופעה.

 

[alongrin]

אני לא חושב שיש מידע באיזשהו מקום

הכל זה סוג של ראיות נסיבתיות...
חלק נובע מהיקף הגירושים, חלק נובע מנסיון חיים, תחושות בטן, אוירה כללית..
בסופו של דבר אם יש עשן יש גם אש.
ודרך אגב, יכול להיות שהחברות שלך לא משתפות אותך כי הן יודעות שאת לא פתוחה לנושא.
לרוב חברות משתפות "שותפות לפשע"

 

[חייבתלהגיב]

אני לא רואה עשן. יש נשים שבוגדות, ויש גברים שבוגדים -

זה ברור. האם התופעה רחבה או מצומצמת - זה לא ברור. תחושות הבטן שלך והאווירה שאתה רואה מצומצמות לסביבה הספציפית שלך, שאינה מייצגת את אוכלוסיית ישראל (או את אוכלוסיית החילונים בישראל). וגם הסביבה שלי אינה מייצגת, כמובן.

 

[אורחת11111]

אני חושבת שזה כי לעיתים קרובות "מוצא מין את מיניו".

יש לאנשים נטייה טבעית להתחבר עם מי שדומה להם ומבין לליבם, שנמצאים במצב דומה ואף יש להם אינטרסים או מטרות משותפים. מה גם שבאופן טבעי מי שמחפש לבגוד מלכתחילה ילך לאתרים או מקומות שבהם יש יותר סיכוי למצוא כאלה שמחפשים את אותו הדבר. מי שלא רוצה, כנראה מראש לא יהיה שם או לא יסמן בהתנהגות או במילים שהוא זמין לקשר מיני, וכך לרוב מי שמחפש בכלל לא יבחין ו/או יתמקד באותו אדם, אלא מראש יבחין יותר באלה שרלוונטיים למימוש רצונו. כך, כשהייתי בהיריון היה נדמה לי לפתע שרוב הנשים סביבי בהיריון, אף על פי שלפני זה או אחרי זה ממש לא הרגשתי ככה והרגשתי שנשים בהיריון הן מיעוט יחסי בקרב כל הנשים. ושמעתי על התופעה הזו גם מנשים אחרות, כך שזה לא אופייני רק לי.
ברור שקורה גם שמתפתחים רומנים כתוצאה מכך שאנשים מכירים זה את זה במקום העבודה או מסגרת אחרת כלשהי ומגלים שהם נמשכים ו/או מתאהבים, אבל לא ברור מה ממדי התופעה יחסית לכלל כמות האנשים המשתתפים באותה מסגרת.
אין ספק שלא חסרים אנשים שבוגדים. אני רק חושבת שבאותה המידה לא חסרים כאלה שלא.

 

[alongrin]

תיכנסי לפייסבוק, קיק, טלגרם

ותראי כמה קבוצות כאלה יש.
יש היום בחברה הרבה יותר לגיטימציה לבגידות מאשר בעבר.

 

[חייבתלהגיב]

אתה רואה מה שאתה רוצה לראות.

 

[alongrin]

זה ברור שאני רואה מה שאני רוצה לראות...

אבל אם את בוחרת שלא לראות עדיין זה לא אומר שזה לא קיים.
מי שהיה חלק מהעולם הזה במשך זמן רב, מפתח יכולת להבחין בכל מיני דברים שאחרים פשוט לא מודעים להם.
&nbsp
כמו לדוגמא אותו בלש במשטרה.
הוא מסתובב ברחוב ומזהה עסקאות סמים, הוא מבחין בכייסים שמחכים לטרף, איך מישהו מנסה לפרוץ למכונית...
רוב האנשים שלא בעניינים בכלל לא מבחינים מה שקורה להם מתחת לאף.
בשבילם זה בסך הכל אנשים שהולכים ברחוב..
&nbsp
מי שהיה בעולם הזה מבחין בזוגות שבהפסקת צהריים בעבודה מבריזים לאיזה מקום.
הוא רואה את אותן נשים שעסוקות בוואטסאפ, מנותקות מהעולם כשחיוך טפשי מרוח להן על הפנים... (כן אם היא יושבת לפני אז אפשר לקרוא גם הודעות).
הוא רואה מי משדרת סימנים של מחפשת ומי לא..(ותאמיני לי יש הרבה כאלה).
&nbsp
הכל עניין של מודעות...

 

[חייבתלהגיב]

שוב, אני לא אומרת שזה לא קיים.

השאלה היא כמה זה נפוץ. זה שזה קיים זה ברור. כמו שלאישה בהריון נראה שכולן בהריון, לך נראה שכולם בוגדים - וזה לא שמי שאתה רואה בהכרח לא בוגד, אלא שזה שנראה לך שזה "כולם" או מאוד נפוץ - לאו דווקא קשור למציאות.
אגב, גם על הפנים שלי מרוח לפעמים חיוך טיפשי כשאני בוואטסאפ (או בתפוז) - ואני לא בוגדת באף אחד (והקבוצה בוואטסאפ היא בכלל קבוצה של אמהות מהגן...).

 

[אורחת11111]

יש גם הרבה קבוצות של הורים מאמצים, אבל הרוב אינם מאמצים.

יש המון קבוצות של משוררים, אבל הרוב אינם משוררים.
וכו'...
חברה זה מונח מאוד רחב. יש חלקים בחברה שיש בהם אולי יותר לגיטימציה, ויש חלקים שלא. יש שבוגדים ויש שלא.
ממספר וגודל הקבוצות בפייסבוק ואחרות לא ניתן לדעת את שיעור הבוגדים בכלל האוכלוסייה, וכדי לקבל איזשהו מושג מאוד לא מדויק אפשר להשוות את כמות המשתתפים בכל קבוצה כפול מספר הקבוצות לעומת כלל המשתמשים באתרים.