לא כ"כ הבנתי.
לא הבנתי מה הטעם ב"פשט חדש" לנבואה. אם אנו לא מבינים מה זה ואיך זה, אז אין אנו יכולים לההסביר כלל. לא האשמתי אף אחד בכלום. "כפירה" זה תאור עובדתי. אם טעיתי בהבנת דעתו של מישהו וחשבתיו לכופר, אך באמת דעתו תואמת את השקפת היהדות, הרי שבאמת אינו כזה! והתאור התיחס לדעה מסויימת ולא לאדם. אמנם, במקרה שלאדם יש דעה כפרנית, הוא יחשב לכופר כמו שכותב הרמב"ם בעיקר השמיני: "ואין הפרש בין "ובני חם כוש ומצרים" "ושם אשתו מהטבאל" "ותמנע היתה פלגש" ובין "אנכי ה' אלקיך" ו"שמע ישראל". כי הכל מפי הגבורה, והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת. וזה שאומר שכמו אלה הפסוקים והסיפורים משה סיפרם מדעתו, הנה הוא אצל חכמינו ונביאינו כופר, ומגלה פנים יותר מכל הכופרים" שוב, אתה יכול לבחור לא להשתמש במושגים של "האנשה". אך חז"ל לימדו אותנו שהלומד לפי כללי הלימוד ולפי העקרון שהם התוו, אין כל חשש להשתמש במושגי "האנשה" ולדעת שאלו בסה"כ דברים שהותאמו להבנה לפי מציאות הגשמית. לא הבנתי את מה שכתבת: <כשם שאם אקיים מצווה לא אעשה זאת לא לשמה, למרות שיש היתר לכך ךכאורה> הדרך היא לקיים מצוות. בין לשמה בין שלא לשמה. כמובן שהמטרה היא לשמה, אך אין שום פטור לאדם שלא הגיע למדרגה גבוהה זו מלקיים את המצוות. עליו לקיים אותן גם שלא לשמה "ומתוך שלא לשמה בא לשמה".
