פלגיה שלום, בנוגע לביתך,
התיאור שתיארת חופף מאוד תאור של ילדה עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה- D.C.D . כדאי לאתר בגיל הגן אבל זה אף פעם מאוחר מדי. את שאלת הרבה שאלות ואני אנסה לענות עעליהן בצורה מפורטת. מאפיניי הילד עם D.C.D הם בגדול- ילדים מסורבלים , מפוזרים , ניתקלים בחפצים , נופלים הרבה , קשה להם עם הוראות מרחביות- ימין שמאל , כבד בתנועותיו , איטי , הרבה פעמים הכתב לא קריא , חסר שקט /שקט מדי וחולמני , יכול להיות קופצני מאוד ומחפש מקומות גבוהים כשבצד השני אותה הפרעה מתבטאת בפחד מהיתנתקות מהקרקע. איכות הביצועים המוטורים שלהם לא שלמה דבר המשפיע על הכנת שיעורים , בשעת הארוחה , במשחקי כדור , בהפעלת מכשירים וכו'. בכיתות היסוד, תקופה המכונה "הילדות המוקדמת" , הילד מפתח קשרים חברתיים עם בני גילו. פעילות גופנית ומשחק מהווים את אחד המוקדים המרכזיים החייו. הילדים מצויים רוב הזמן בתנועה (מספיק אם נתבונן בהם בעט ההפסקות) המיומניות המוטוריות הולכות ומשתכללות הן בתחום המוטוריקה הגסה והן בתחום המוטוריקה העדינה. השלב הבא הוא "תקופת הילדות המאוחרת" (9-12) המאופיין בהיתמחות ובעידון של המיומנויות המוטוריות בשלב הזה של ההיתפתחות הילד מודע לקישוריו ולחולשותיו שלו ושל איחרים , זה הזמן שהוא ניבחר להיצטרף למשחקי קבוצה כמו משחקי כדור או אצל הבנות חוגי ג'ז והיתעמלות, או הופעות בביה"ס שבהם הילד/ה צריך להויח את כישוריו המוטוריים.אם הוא/היא אינם עונים על הקריטרים והיכולות של הקבוצה הוא עלול להרגיש דחוי.לכן יש לייצר עבור הילד הזדמנויות להצלחה ופה המקום להכניס את הילד לפעילות ספורטיבית כמו השתתפות בקבוצה קטנה של ספורט טיפוליולא שילך לאיבוד ויתוסכל מיכולותיו החלשות בקבוצות גדולות של ילדים. יש גם הרבה מקום להורים - לעודד , ללוות, להבין את מקור הקושי ולא לכעוס- כי שום דבר לא נעשה בכוונה! אפשר לתרגל איתו משחק עם כדור, לפרק מיומנות חדשה שנלמדה בביהס- במסגרת שיעורי החנוך הגופני ולתרגל בבית ועוד הרבה דברים שקצרה היריעה...