הוא לא צריך לשחק כדורגל!
הוא צריך להיות מסוגל לבעוט בכדור (בהנחה שהוא אכן מסוגל בפוטנציה). מעבר לזה - שישחק במה שהוא רוצה. אני לא מקבלת את הגישה שלהתמודד עם קושי פירושו בהכרח לנטוע בילד תחושה של חוסר בטחון או חוסר אהבה. זו בעיני בריחה מקשיים והילד בתוך תוכו תמיד ירגיש זאת. לדעתי ההפך הוא הנכון. אם עובדים על הילד לא מתוך גישה שלילית של אם לא תעשה זאת אתה לוזר, אלא מתוך גישה חיובית של אתה ילד נפלא ואהוב ולכן שווה את המאמץ, זה רק יכול להעלות את תחושת הערך העצמי. ברור שאם מסיבה כלשהי יש מגבלה שמונעת מראש הצלחה, צריך לאהוב ולקבל את הילד עם המגבלה ללא כל סייג. אבל, כמובן, כל אחד והגישה שלו.
הוא צריך להיות מסוגל לבעוט בכדור (בהנחה שהוא אכן מסוגל בפוטנציה). מעבר לזה - שישחק במה שהוא רוצה. אני לא מקבלת את הגישה שלהתמודד עם קושי פירושו בהכרח לנטוע בילד תחושה של חוסר בטחון או חוסר אהבה. זו בעיני בריחה מקשיים והילד בתוך תוכו תמיד ירגיש זאת. לדעתי ההפך הוא הנכון. אם עובדים על הילד לא מתוך גישה שלילית של אם לא תעשה זאת אתה לוזר, אלא מתוך גישה חיובית של אתה ילד נפלא ואהוב ולכן שווה את המאמץ, זה רק יכול להעלות את תחושת הערך העצמי. ברור שאם מסיבה כלשהי יש מגבלה שמונעת מראש הצלחה, צריך לאהוב ולקבל את הילד עם המגבלה ללא כל סייג. אבל, כמובן, כל אחד והגישה שלו.