אלימות (מילולית או פיזית) בחדר הלידה

[נחמנית]

בתור מישהי שגרה בקנדה וחקרה את זה בפועל

והכירה אנשים שהלכו וביקרו ובדקו בתי לידה, הדברים שאת אומרת לא מדוייקים.

בתי לידה רבים ממוקמים בקרבת הבית חולים. יש להם אמבלונס מוכן בהיכון להעברה לבית חולים עם הציוד הדרוש ספציפית ללידה. יש רופא ילדים כונן בנוסף לצוות מיילדות. יש ציוד סטרילי במקום (דבר שאין בכל בית בשפע). אין צורך לעבור דרך מיון עם אנשים חולים, אין צורך להכנס ולצאת מבית חולים, הצוות שמטפל הוא הצוות שמלווה את ההריון. זה ממש לא לידת בית, ובטח בקנדה, שבה בית יכול להיות מרוחק מאוד מהבית חולים בניגוד למרכזי לידה

לא דיברתי על האופציה של מיילדת, שלדעתי אולי קיים גם בארה"ב, שבה הליווי הריון נעשה על ידי מיילדת בבית. הולכים לרופא מלווה רק לבדיקות דם, שתן, אולטרסאונד ולקראת הלידה. הלידה בבית חולים, אבל המיילדת אחראית עליה.

 

[חייבתלהגיב]

לא יודעת איך זה בכל בתי החולים, אבל באיכילוב, לפחות,

המיון של היולדות (והבניין) נפרד משאר בית החולים. לא עוברים דרך מיון עם אנשים חולים, ולא נמצאים בבניין שבו יש חולים (פרט לרפואת נשים).

 

[נחמנית]

בקנדה ובפרברים אמרקאיים שראיתי - בי"ח = בניין

בלידה הראשונה הייתי אמורה להמתין בתור קבלה של הבית חולים לרישום ביטוח עם כל באי בית החולים. בלידה השנייה שינו את הנהלים ויולדות יכלו לעלות ישר למחלקת יולדות בקומה המיועדת (עדיין, תוך מעבר בבית חולים ובמעלית עם כל החולים האחרים משלל הסיבות שהם היו שם)

 

[חייבתלהגיב]

בעלי אומר שבאיכילוב הבניין כן מחובר לשאר.

אבל אנחנו לא יודעים אם אפשר לעבור משאר הבניין למחלקת היולדות ולהפך, ואם כן, מי יכול לעבור (בכל מקרה מיון יולדות הוא נפרד ולא קשור למיון הרגיל, וגם הכניסה נפרדת).
לדעתי גם בקנדה יש בתי חולים שבהם היולדות בבניין נפרד (למשל בונקובר) - אולי זה תלוי בגודל המקום.

 

[debby12]

בפעם האחרונה שביקרתי שם (יולדת) זה היה בפברואר 2018

וזה היה עדיין באותו הבניין עם שאר המחלקות ואותה מערכת מיזוג האוויר

 

[חייבתלהגיב]

באיכילוב? כאמור, בעלי תיקן אותי ואמר שזה אכן מחובר פיזית

לשאר (אבל לא ברורה אפשרות המעבר). לא יודעת לגבי מיזוג האוויר. ביקרתי שם בפעם האחרונה באוגוסט האחרון, אבל לא בדקתי את מיזוג האוויר...

 

[debby12]

כן - ביקרתי יולדת באיכילוב, ולא דובר בבניין שלא מחובר לשאר.

מלבד מיזוג האוויר, יש גם את עניין החיידקים העמידים לחומרי חיטוי ולאנטיביוטיקה בבתי חולים.

https://duckduckgo.com/?q=חיידקים+עמידים+בבתי+חולים&atb=v201-1__&ia=web

 

[Boston Guy]

בבית החולים בריגהאם בבוסטון יש "קבלה" נפרדת ליולדות

בית החולים בנוי משורה של מגדלים רבי קומות (באורך רחוב שלם) - שמחוברים ביניהם על ידי מסדרון באורך כ 2 קילומטר (שרשרת "גשרים" ממגדל למגדל) שקוראים לו "האוטוסטראדה" (בסלנג של בוסטון - THE PIKE). המסדרון הזה גם מקשר את בית החולים לשני בתי חולים אחרים שנמצאים ליד - צ'ילדרנס הוספיטל ומכון הסרטן על שם דאנה-פארבר. כל "מגדל" בבית החלים מאכלס מחלקה אחרת - ו"מגדל" היולדות נפרד לחלוטין משאר המחלקות.
יולדות לא מגיעות למיון - הן מגיעות לקבלה של "מפעל היולדות". ואני קורא לזה "מפעל" כי נולדים בו יותר מ 8,000 תינוקת כל שנה - בערך תינוק כל שעה, 24 שעות ביום, 365 ימים בשנה.
אתה מגיע עם האוטו לכניסה נפרדת שמובילה ללובי נפרד, יש אפילו VALET PARKING נפרד...

 

[Ani15]

אפילו בסורוקה יש בנין נפרד לנשים

ובמסה אריזונה היתה כניסה נפרדת למיון נשים, נדמה לי שזה כך גם באיכילוב (שם זה נקרא אפילו בשם נפרד - ביח ליס ליולדות).
מערכות מיזוג אוויר מרכזיות לא מעבירות אוויר ממקום למקום אלא רק גז (או נוזל) מחומם/מקורר בצנרת סגורה (לפחות בישראל), כך שאין שום משמעות לעובדה שחדרי הלידה ומחלקות הנשים נמצאות באותו בנין עם מחלקות אחרות בביה"ח.

 

[Ani15]

מתנצלת מראש, אני לגמרי לא מסכימה איתך

כמו כל מצב שבו נגרם תחושה רעה ונזק גופני (לפעמים הפיך, לפעמים לא), בעיני הריון זה מחלה. וכמו שאנחנו יודעים להחלים ממחלות ויראליות בלי התערבות רפואית (למזלנו כי לרוב המחלות הויראליות אין התערבות שיכולה לרפא אותן), העובדה שאנחנו יכולות (בדרך כלל) ללדת בלי התערבות רפואית לא הופכת את הלידה לפרוצדורה לא-רפואית. העובדה שרוב הנשים רוצות לזכור את הלידה כאירוע חיובי לא הופכת אותה לכזה (מצטערת, אני לא יכולה לראות איך אירוע שגורם לנזק גופני, סכנה לחיים וכאב לגמרי לא מבוטל יכול להיראות חיובי, גם אם יש ילד בסוף. זו תוצאה חיובית של אירוע לגמרי לא חיובי). גם הצוות המוכר (שהסיכוי שלך להגיע ללידה דווקא במשמרת של הצוות שהיכרת הוא בערך 30%, בלי לקחת בחשבון חופשות של הצוות) לא הופך אותו לכזה, ולא הופך אותך לשולטת במצב בהכרך. וטיפולים לסובלים מטראומה צריכים להיות זמינים לכל אדם שסובל מטראומה, ללא קשר למגדר שלו.

 

[נחמנית]

הריון הוא מצב רפואי, לידה היא מצב שדורש השגחה רפואית

אני לא הייתי בוחרת ללדת בלידת בית. אני כן חושבת שלידה יכולה להפוך למצב שמצריך עזרה רפואית. בהחלט.

הנזק הגופני היחיד שהיה לי מהלידה השניה זה תפרים לא טובים שיצרו בעיות פיזיולוגיות ממושכות ותגובת שרשרת איומה. כי מתמחה טיפלה בסוף. כי כרגע ילדתי ולא שמתי לב מה קורה עד שהיה מאוחר מדי.

ללדת עם צוות שאתה בוחר יוצר יותר מחיובות, תיאום ציפיות, ומצב פסיכולוגי שמאפשר להגיד משהו כשהדברים לא מתאימים (להבדיל מאדם זר).

מתן אפידורל מוקדם, חיוב להשאר במיטה, מוניטור פנימי, פיטוצין כדי שהיולדת תפנה את המחלקה. דיקור שק, שלל התערבויות שבאות אפילו לפני הלידה שהן כבר שגרה בבתי חולים בכל העולם ואין בהן שום דבר חיובי. פיטוצין עוזר במקרי קיצון, לא בכל לידה, להשאר במיטה בברור לא עוזר - לא ליולדת, לא לכאבים ולא ללידה, ולא לרצפת אגן בנזקים מאוחרים יותר. אנחנו מסכימות דווקא יותר ממה שאת חושבת - לידה בהחלט דורשת פיקוח רפואי. פיקוח - לא התערבות מרגע אפס. הניסיון לנהל את הלידה כאירוע רפואי בשלבים מוקדמים שלה, זה לדעתי טעות שיוצרת יותר נזק מתועלת (וכאן אנחנו אולי חלוקות בדעתינו)

 

[debby12]

דעותי 100% חופפות לשלך

ההבדל היחיד הוא שאני כן בחרתי ללדת בבית עם מיילדת ותומכת לידה (פעם אחת), ובמרכז לידה של מיילדות (הבית שבו הן עובדות....) עם מיילדת ותומכת לידה - פעם אחת.

[אגב - רק לידיעה: יש אפילו יותר קיצוני מזה על הספקטרום - יש שתי שנתות הלאה. יש הבוחרות בלידה בבית עם תומכ/ת אבל ללא מיילדת ,ויש הבוחרות בלידת סולו = לגמרי לבד]

על כל פנים, פעם היתה לי יותר סבלנות כיום אין לי סבלנות להגן על הבחירה שלי מול אלפי הסיפורים הדרמטיים של "הרופאים הצילו את חיי אחרת התינוק/ת ואני היינו מתות". זה סיפור חזק, אבל האמת היא שלעולם לא נדע אם זה נכון או לא <לא נראה לי שנולד הרופא/ה שיאמר: עברת ניתוח בטן כי הלידה נתקעה אחרי שכפתנו אותך כמו תרנגול הודו בלי יכולת לזוז והעמסנו על הגוף שלך שלל התערבויות כדי להגן על עצמנו מתביעה משפטית". תמיד תמיד זה - איזה מזל, הצלנו את חייך, לא משנה מה שיעור הסקציות. אז כנראה בארה"ב באופן רשמי שליש מהנשים "היו מתות לא לא הגיעו לבית חולים לניתוח". שוין. יש הרי סטטיסטיקות על לידות חוץ אשפוזיות.

הדבר היחיד שאני מקווה שאין עליו עוררין הוא זכות האדם על גופו, כשגם אדם ממין נקבה במצב הריוני נהנה, אלליי, מהזכות הזו.

 

[Boston Guy]

הייתי נוכח בחיי רק במספר זעום של לידות - לא ראיתי ש"כפתו"

אף אחד.
בעצם כן ראיתי יולדת כפותה.
באזיקים.
היא הייתה מכורה לסמים שהפראמדיקים שהוזעקו לפנות אותה גילו שהיא בתחילת לידה פעילה, והם הביאו אותה למחלקה כשהיא ב"קריז", משתוללת וצורחת.

 

[נחמנית]

זה לא דיון חיסונים פה

זה לא שבאות נשים ואומרות - רפואה מערבית זה מזימה ממשלתית.

ברגע שמחברים למוניטור, אם היולדת זזה יש סיכוי שהמוניטור לא יקבל קריאה נכונה. לכן, נוח שהיולדת תהיה במצב אופקי סטטי. מכיוון שלא ילדת, אני אחלוק איתך שכאב של צירים מרגיש הרבה יותר גרוע בשכיבה על הגב באופן אבסולוטי לכל אישה. זו הפיזיולוגיה, מה אפשר לעשות. התחושה היא להיות כפותה. מחברים רצועות סביב הבטן ומנחים לא לזוז כשכואב לך ומה שעוזר לך זה לזוז.

בלידה השניה כבר היה לי פה ודרשתי אחרת. הכניסו אלי רק אחיות שמרגישות נוח עם זה (כי הבינו שאני רצינית ועקשנית). הן חיכו שהציר יגמר, הניחו את המוניטור לרגע ליד בטן, ראו דופק ושחררו אותי. אפילו בלי לקשור את זה.

 

[חייבתלהגיב]

דווקא בקיסרי כן כפתו אותי למיטה...

(באמת).

 

[Boston Guy]

רגע, שנייה... פתאום נזכרתי שאתמול כתבת משהו

"רק בהריון/לידה דיברו עלי למישהו אחר מעל הראש כאילו אני עציץ שעובר תהליך גלזורה או משהו. מזעזע."
איפה דיברו עלליך מעל הראש כאילו שאת עציץ?
כשיילדת בבית?
כשילדת ב"מרכז לידה של מיילדות"?
ובאיזה בית חולים ראית ששיטת העבודה בבית חולים מודרני היא "לכפות יולדת כמו תרנגול הודו"?

 

[debby12]

עונה

איפה דיברו עלליך מעל הראש כאילו שאת עציץ? בחדר הלידה בבית החולים הידוע איכילוב.

כשיילדת בבית? לא.
כשילדת ב"מרכז לידה של מיילדות"? לא

ובאיזה בית חולים ראית ששיטת העבודה בבית חולים מודרני היא "לכפות יולדת כמו תרנגול הודו"? איכילוב. מחברים לך לבטן (הכואבת מצירים גם ככה) מין חגורה הדוקה כזו עם מוניטור חיצוני שתפקידו לנטר את דופק העובר, משכיבים אותך על הגב, ואומרים לך לא לזוז כי כל תזוזה תפריע לקריאה של המוניטור.

ואז באים לנזוף בך מדי פעם כי המוניטור גם ככה לא קורא טוב, ולאיים שיש ירידות דופק איומות והעובר הולך למות וחייבים קיסרי חירום.

ואז את מראה להם שהמוניטור המטומטם הזה בכלל מראה את את הדופק שלך, ה"יולדת" עצמה, ומסרבת לניתוח [המרכאות הן כי זה מונח חשוב. ברגע שאת נכנסת בדלת אין לך יותר שם או זהות אנושית. האמת היא שאפילו "יולדת" לא קוראים לך. קוראים לך "מבכירה" שזה השם הרפואי למישהי שזו לה הלידה הראשונה. אשתו של הבפאלו צדקה - זה נשמע כמו "חולבת" / "בכרה" או כל שם ג'נרי אחרי לסוג של פרה/נאקה]

ואז נולדת תינוקת בריאה במצב גופני מצוין.

אני כנראה ההוכחה היחידה בהיסטוריה N=1 לניתוח קיסרי מיותר שנמנע.


את שם בשביל לייצר את הסרט המודפס של המוניטור הרציף - כל השאר לא מעניין אותם. וזה קשור כנראה להגנה המשפטית [אין שום הוכחה שניטור רציף משיג תוצאות מיילדותיות טובות יותר מניטור רנדומלי שבו בודקים מדי פעם דופק אבל ביתר הזמן "מותר"/אפשרי לך לזוז, ע"ע https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1016/j.jmwh.2010.05.007. אבל הרבה יותר נוח עם הכפיתה והלא-לזוז - ככה אפשר לחבר אותך למכונה ולעזוב את המקום כדי לטפל במ"מבכירות" אחרות שיכניסו לקופת המקום זוזים רבים.

זאת ועוד - נוח שאת קשורה ולא זזה/מעצבנת, ויש סיכוי טוב יותר שזה יגיע לניתוח קיסרי- גם בגלל חוסר התנועה שלך שמקשה על העובר להתברג טוב וגם כי המוניטור הרציף הזה לא קורא טוב = ואז ה"בית" מרוויח יותר פעמיים - גם כי על ניתוח מקבלים יותר כסף, וגם כי תפני את ה"עמדה" מהר יותר לבאה אחריך - צ'י צ'ינג

הם גם אומרים את זה ישירות בלי להתבייש. באיכילוב אמרו לי: "אסור אצלנו לתפוס חדר לידה ליותר מ-24 שעות".

The Business of Being Born

 

[חייבתלהגיב]

דווקא יש עוררין. לאדם יש זכות על גופו

באופן מלא, כל עוד אין לכך השפעה על חייהם ובריאותם של אחרים. כשיש השפעה - תלוי. ראי הקורונה, למשל. האם זכותו של האדם לצאת מהסגר?
ובהקשר של הריון ולידה כמובן שמעורב פה אדם נוסף, וגם מי שחושב, למשל, שהפלות הן בסדר וחלק מזכות האישה על גופה, לאו דווקא חושב שהן בסדר בשבוע 35, נניח.

 

[Ani15]

אני חושבת שאנחנו לא ממש חלוקות בדעתנו

אני לא חובבת התערבות רפואית שלא לצורך כלל וכלל.
שאלת האלימות הרפואית נוגעת בעיני לשאלה של כמה התערבות רפואית נכפתה על החולה לעומת כמה התחשבו בדעתו, שאלו אותו והקשיבו לו.
צוות זה בעיקר ענין של מזל. באריזונה הגעתי לבי"ח לקיסרי חירום עם רופא מחליף וצוות שמעולם לא פגשתי כי (1) הביטוח לא אישר לקבוע קיסרי מוקדם מספיק (למרות שהיה ברור בגלל ההיסטוריה שלא אגיע לשבוע 39), (2) היה סופ"ש והרופא הקבוע היה בחופש (המחליף היה דווקא הרבה יותר טוב), (3) מיילדת לא היתה רלוונטית כי הילדה היתה במצג עכוז מלא שאי אפשר ללדת באופן רגיל, (4) וזה נודע לכולם רק שבועות בודדים לפני הלידה כי הרופא האמריקאי היה בטוח שמה שהוא ממשש זה הראש של התינוקת. תפסה תחת עליו, מה לעשות. מזל שדודה של התינוקת צעקה על אמא שלה שלא מעניין אותה מה נהוג בארה"ב ושתדרוש בכל זאת עוד אולטראסאונד לפני הלידה (רואים שבמשפחה שלנו אין אמון עיוור בצוות רפואי). היה לי מזל, ביותר ממובן אחד.

 

[נחמנית]

"בייבי בום" - לא יודעת כמה זה משקף את ישראל

לתוכנית "בייבי בום" היו מספר עונות, והצילומים בכל עונה כמעט היו בבית חולים אחר. אפשר ממש לראות הבדל משמעותי בגישה בין בתי החולים.