להלן הפירוט...
נסעתי לשם... "נוף כמו שוויץ" אמרו "רק אל תלך לשם" "האקלים שם מתנהג כאדון. ארבע עונות ביום" הלכתי. אספתי עימי מטייל ונסענו למקום בו אלוהים כועס. ביום הראשון...אלוהים חייך. הוא ואני, לבד, על הרכס שמיים ואגמים, רכסים ואופק ושקט... קמנו בבוקר...תוך שעה התמונה צולמה הרגשתי לבד ביקום, אלוהים כעס רוחות עזות נשבו, העננים ירדו אל מתחת לרכס, וגשם חזק החל לרדת השביל נעלם. צעד לא נכון וזהו. שלוש שעות הלכנו, לאן? לא יודע. אלוהים קרץ. אני עם ראייה של עיוור, ראיתי מערה...כוך... גובהו 50 ס"מ ורוחבו חצי מטר. נכנסנו רטובים וקפואים. המעלות צנחו. מזל שיכולנו למדוד. מינוס 15 הראה השעון שלושה ימים אלוהים כעס שלושה ימים בשק שינה בתוך מערה ביום הרביעי נגלה האופק פס צר של שמש ברבע לפנות בוקר נגמר המלאך צריך לחזור לשם משום שהמסלול לא תם. הגעה: טיסה לבנגקוק, משם, טיסה למלבורן (סה": 24 שעות בלי חניה). משם, 14 שעות שייט ליילי או טיסה של שעה משם, 250 ק"מ דרומה, בפראק שגודלו כארץ ישראל, המסלול מתחיל
אם את בקטע של קניות זה לא המקום לבגדים את יודעת בעיקר קרמיקה וכאלה שכחתי איך קרואים לעיירה המתוקה הקסומה החיננית והמרהיבה שאפילו פיקאסו צייר שם על צלחות אני מקווה שאת חוזרת בטיסה ישירה ולא חונה חניית ביניים ביוון (בגלל הצלחות כמובן)
