אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אם פורום פילוסופיה שם את מדע הפיזיקה על שולחן הניתוחים,
- פותח הנושא aetzbarr
- פורסם בתאריך
בהחלט. מספר של יחידות אורך מוסכמות
בין קצות קיסם לקצות עיפרון, קטנה יותר.
אבל בשביל זה לא עשיתי פעולה של "לגעת בקצוות שלהם",
אלא של להצמיד סרגל לקצה אחד ולראות מה כתוב על הסרגל בקצה השני. הסרגל מסדר לי יחידות אורך מוסכמות בצמוד אחת לשניה ובכך מקל עלי את פעולת המניה שלהן.
היד שלי אם תרצה גם יכולה לשמש כמידת אורך מוסכמת. או יד של מישהו אחר. אני לא צריך חוש מישוש בשביל להבין את המושג של כמות אורך. בהגדרה שלי אני יכול להיות גם קטוע גפיים ועדיין להבין. לא עדיף?
בין קצות קיסם לקצות עיפרון, קטנה יותר.
אבל בשביל זה לא עשיתי פעולה של "לגעת בקצוות שלהם",
אלא של להצמיד סרגל לקצה אחד ולראות מה כתוב על הסרגל בקצה השני. הסרגל מסדר לי יחידות אורך מוסכמות בצמוד אחת לשניה ובכך מקל עלי את פעולת המניה שלהן.
היד שלי אם תרצה גם יכולה לשמש כמידת אורך מוסכמת. או יד של מישהו אחר. אני לא צריך חוש מישוש בשביל להבין את המושג של כמות אורך. בהגדרה שלי אני יכול להיות גם קטוע גפיים ועדיין להבין. לא עדיף?
הכי פשוט שאפשר
סיכום: תיאור מתמטי של הגיאומטריה אינו מדויק, והוא דומה למדידה.
עם סרגל אפשר למדוד קוטר של מטבע, ולהגיע לתוצאה לא מושלמת שכזו.
קוטר המטבע = (פחות או יותר 18 מ"מ )
אפשר למדוד את קוטר המטבע עם מד אורך משוכלל כמו מיקרומטר,ולקבל תוצאה מדויקת יותר, אבל גם זו אינה מושלמת.
תוצאה לדוגמה היא ...קוטר המטבע = ( לקצת יותר) מ 17 מ"מ + 9 עשיריות מ"מ ,
+ 3 מאיות מ"מ + 5 אלפיות מ"מ .
תוצאה לא מושלמת זו נרשמת כך : קוטר המטבע = ( קצת יותר ) מ 17.935 מ"מ
מדידה מספקת תמיד תוצאה לא מושלמת, ואין ציפייה שמדידה תספק תוצאה מושלמת.
מדידה לעולם "לא תספק" תוצאה האומרת ..קוטר המטבע = מספר של מ"מ
מדוע בחרו המודדים להשתמש בעשירית מ"מ, מאית מ"מ , אלפית מ"מ ?
מכיוון שבחירה זו מאפשרת ליצור מכשיר מדידה יעיל ופשוט לשימוש,כמו מיקרומטר.
נבדוק עתה איך מתארת המתמטיקה את הגיאומטריה, ונגיע לתיאור הדומה למדידה.
המתמטיקה היא שפה של כמויות ערטילאיות המיוצגות על מספרים.
כל המספרים נוצרו על ידי הכמות הערטילאית של 1 , או בצבירה עצמית של 1 , או בחלוקה אחידה של 1.
מספרי הצבירה העצמית הם 2 , 3 , 4 , 5 , 6 וכו'
מספרי החלוקה האחידה הם 2' , 3' , 4' , 5' , 6' וכו' ...........והם יכונו אנטי מספרים.
המשוואה המקשרת בינהם ...מספר כפול אנטי מספר = 1
המתמטיקה מתארת את הגיאומטריה, על יסוד משוואת השטחים של פיתגורס.
משוואת השטחים מתאימה לכל משולש ישר זווית, כאשר על כל צלע שלו בנוי ריבוע.
משוואת השטחים מנוסחת ללא שימוש במספרים , והיא אומרת כך:
שטח הריבוע היתרי = סכום השטחים של שני הריבועים הניצביים.
כדי להביע את משוואת השטחים במספרים,המציאה המתמטיקה את הריבו"ז.(ריבוע זעיר)
אורך צלעו של ריבו"ז מיוצג על ידי 1 של אורך, ושטחו מיוצג על ידי 1 של שטח.
בריבו"ז מתקיימת המשוואה הבאה....... 1 של אורך בחזקת 2 = 1 של שטח
לאחר המצאת הריבו"ז מופיע חשבון ריבו"זי .
משוואת השטחים בחשבון ריבו"זי אומרת:
סכום הריבו"זים המשובצים בשלמות בריבוע היתרי = סכום הריבו"זים , המשובצים בשלמות בשני הריבועים הניצביים.
חשבון ריבו"זי מגלה את מספרי האורך של צלעות משולש ישר זווית.
אחרי שיבוץ מושלם, יופיעו מספרי אורך לכל ניצב וגם ליתר..
לדוגמה,
בריבוע ניצבי יש שיבוץ מושלם של 9 ריבו"זים, ואז מופיע מספר אורך 3 לניצב.
ובריבוע הניצבי האחר יש שיבוץ מושלם של 16 ריבו"זים, ומופיע מספר אורך 4 לניצב.
ובריבוע היתרי יש שיבוץ מושלם של 25 ריבו"זים, ומופיע מספר אורך 5 ליתר.
ואולם, אי אפשר תמיד - לשבץ ריבו"זים באופן מושלם – בשלושת הריבועים.
לכן, אי אפשר תמיד - להשיג מספרי אורך מדויקים - של צלעות משולש ישר זווית
דוגמה לחוסר היכולת של השגת מספר אורך.
קיים משולש ישר זווית ושווה ניצבים, שבכל ריבוע ניצבי שלו משובצים 100 ריבו"זים
( מספר האורך של כל ניצב הוא 10 )
על פי משוואת השטחים , שטח הריבוע היתרי = לשטחם הכולל של 200 ריבו"זים.
אבל, אי אפשר לשבץ באופן מושלם, 200 ריבו"זים, במבנה של ריבוע גדול.
לכן, חשבון ריבו"זי לא מסוגל להשיג את מספר האורך של יתר המשולש הזה..
ומה כן מסוגל חשבון ריבו"זי להשיג במקרה כזה ? תוצאה דומה לתוצאה של מדידה
חשבון ריבו"זי יגיד :
היות ואפשר לשבץ 196 ריבו"זים במבנה של ריבוע גדול, ( וישארו 4 ריבו"זים לא משובצים ) אפשר לקבוע כי מספר האורך של היתר....הוא קצת יותר גדול מ 14
החישוב הריבו"זי דומה ממש למדידה, והוא למעשה מחקה את פעולת המדידה הממשית.
כדי לשפר תוצאה של מדידה , משתמשים באמת מידה יותר קטנה.
כדי לשפר תוצאה של חשבון ריבו"זי משתמשים ביותר ריבו"זים.
שיפור חשבון ריבו"זי
קיים משולש ישר זווית ושווה ניצבים, שבכל ריבוע ניצבי של משובצים 1000000 ריבו"זים ( מספר האורך של כל ניצב הוא 1000 )
על פי משוואת השטחים שטח הריבוע היתרי = לשטחם הכולל של 2000000 ריבו"זים, אבל אי אפשר לשבץ באופן מושלם, 2000000 ריבו"זים, במבנה של ריבוע גדול.
היות ואפשר לשבץ 1999396 ריבו"זים במבנה של ריבוע גדול, (וישארו 604 ריבו"זים לא משובצים ) אפשר לקבוע כי מספר האורך של היתר....הוא קצת יותר גדול מ 1414
המתמטיקה המציאה את הריבו"ז שאורך צלעו 1 , וחשבון ריבו"זי מנסה להשיג את המספר המייצג את אורך יתרו.
חשבון ריבו"זי דומה למדידה, ובשלב ראשון הוא קבע:
אורך היתר מיוצג על ידי מספר הגדול במקצת מ 1.4
בשלב שני הוא קבע: אורך היתר מיוצג על ידי מספר הגדול במקצת מ 1.414
והוא גם מסוגל לקבוע כי אורך היתר מיוצג על ידי מספר הגדול במקצת מ 1.41421
אבל חשבון ריבו"זי ( כמו מדידה) לעולם לא יציגו מספר מושלם.
מדידה על ריבוע פיזי המופיע בקוביית מתכת שנוצרה בעיבוד מכני מדויק,יכולה לתת תוצאה כזו. אם אורך הריבוע הפיזי מיוצג על ידי 1 , אורך האלכסון הפיזי יהיה מיוצג
על ידי מספר הגדול במקצת מ 1.41
ואולם יש הבדל עקרוני בין תוצאה של מדידה לתוצאה של חשבון ריבו"זי.
המדידה "אינה יודעת" אם יש או אין מספר מושלם, לאורך האלכסון
חשבון ריבו"זי יודע, כי אין מספר מושלם, לאורך האלכסון.
ואולם, בחשבון ריבו"זי נוסף המנסה לדעת את מספרי יחס (טנגנס, סינוס, פי ) גם החשבון הריבו"זי לא יודע אם יש או אין מספר מושלם.
בכל המקרים האלה מספק החשבון הריבו"זי תוצאה של מדידה מדויקת מאוד.
תוצאה מושלמת, הוא לא מסוגל לספק.
התוצאה הסופית של חשבון ריבו"זי זהה לחלוטין לתוצאה הסופית של מדידה.
קוטר המטבע = ( קצת יותר ) מ 17.935 מ"מ
טנגנס של 12 מעלות, (הוא קצת יותר) מ 0.2125565
אין חישוב אחר במתמטיקה המתאר את הגיאומטריה, פרט לחישוב ריבו"זי.
חישוב ריבו"זי חל אך ורק על קטעי קו ישר. לכן, חישוב ריבו"זי לא מסוגל להשיג את המספר שמייצג את אורכו של קו עגול סגור, שאורך קו הקוטר של מיוצג על ידי 1.
כאן צריכה לבוא מדידה ממשית מדויקת מאוד , והיא תגלה כי המספר האמור משתנה
בין 3.1416 ל 3.164 בהתאם לאורך האמיתי של קו הקוטר..
ואיפה נמצא החישוב המושלם ?
רק בתוך המתמטיקה עצמה, עם המספרים ואנטי מספרים.
א.עצבר
סיכום: תיאור מתמטי של הגיאומטריה אינו מדויק, והוא דומה למדידה.
עם סרגל אפשר למדוד קוטר של מטבע, ולהגיע לתוצאה לא מושלמת שכזו.
קוטר המטבע = (פחות או יותר 18 מ"מ )
אפשר למדוד את קוטר המטבע עם מד אורך משוכלל כמו מיקרומטר,ולקבל תוצאה מדויקת יותר, אבל גם זו אינה מושלמת.
תוצאה לדוגמה היא ...קוטר המטבע = ( לקצת יותר) מ 17 מ"מ + 9 עשיריות מ"מ ,
+ 3 מאיות מ"מ + 5 אלפיות מ"מ .
תוצאה לא מושלמת זו נרשמת כך : קוטר המטבע = ( קצת יותר ) מ 17.935 מ"מ
מדידה מספקת תמיד תוצאה לא מושלמת, ואין ציפייה שמדידה תספק תוצאה מושלמת.
מדידה לעולם "לא תספק" תוצאה האומרת ..קוטר המטבע = מספר של מ"מ
מדוע בחרו המודדים להשתמש בעשירית מ"מ, מאית מ"מ , אלפית מ"מ ?
מכיוון שבחירה זו מאפשרת ליצור מכשיר מדידה יעיל ופשוט לשימוש,כמו מיקרומטר.
נבדוק עתה איך מתארת המתמטיקה את הגיאומטריה, ונגיע לתיאור הדומה למדידה.
המתמטיקה היא שפה של כמויות ערטילאיות המיוצגות על מספרים.
כל המספרים נוצרו על ידי הכמות הערטילאית של 1 , או בצבירה עצמית של 1 , או בחלוקה אחידה של 1.
מספרי הצבירה העצמית הם 2 , 3 , 4 , 5 , 6 וכו'
מספרי החלוקה האחידה הם 2' , 3' , 4' , 5' , 6' וכו' ...........והם יכונו אנטי מספרים.
המשוואה המקשרת בינהם ...מספר כפול אנטי מספר = 1
המתמטיקה מתארת את הגיאומטריה, על יסוד משוואת השטחים של פיתגורס.
משוואת השטחים מתאימה לכל משולש ישר זווית, כאשר על כל צלע שלו בנוי ריבוע.
משוואת השטחים מנוסחת ללא שימוש במספרים , והיא אומרת כך:
שטח הריבוע היתרי = סכום השטחים של שני הריבועים הניצביים.
כדי להביע את משוואת השטחים במספרים,המציאה המתמטיקה את הריבו"ז.(ריבוע זעיר)
אורך צלעו של ריבו"ז מיוצג על ידי 1 של אורך, ושטחו מיוצג על ידי 1 של שטח.
בריבו"ז מתקיימת המשוואה הבאה....... 1 של אורך בחזקת 2 = 1 של שטח
לאחר המצאת הריבו"ז מופיע חשבון ריבו"זי .
משוואת השטחים בחשבון ריבו"זי אומרת:
סכום הריבו"זים המשובצים בשלמות בריבוע היתרי = סכום הריבו"זים , המשובצים בשלמות בשני הריבועים הניצביים.
חשבון ריבו"זי מגלה את מספרי האורך של צלעות משולש ישר זווית.
אחרי שיבוץ מושלם, יופיעו מספרי אורך לכל ניצב וגם ליתר..
לדוגמה,
בריבוע ניצבי יש שיבוץ מושלם של 9 ריבו"זים, ואז מופיע מספר אורך 3 לניצב.
ובריבוע הניצבי האחר יש שיבוץ מושלם של 16 ריבו"זים, ומופיע מספר אורך 4 לניצב.
ובריבוע היתרי יש שיבוץ מושלם של 25 ריבו"זים, ומופיע מספר אורך 5 ליתר.
ואולם, אי אפשר תמיד - לשבץ ריבו"זים באופן מושלם – בשלושת הריבועים.
לכן, אי אפשר תמיד - להשיג מספרי אורך מדויקים - של צלעות משולש ישר זווית
דוגמה לחוסר היכולת של השגת מספר אורך.
קיים משולש ישר זווית ושווה ניצבים, שבכל ריבוע ניצבי שלו משובצים 100 ריבו"זים
( מספר האורך של כל ניצב הוא 10 )
על פי משוואת השטחים , שטח הריבוע היתרי = לשטחם הכולל של 200 ריבו"זים.
אבל, אי אפשר לשבץ באופן מושלם, 200 ריבו"זים, במבנה של ריבוע גדול.
לכן, חשבון ריבו"זי לא מסוגל להשיג את מספר האורך של יתר המשולש הזה..
ומה כן מסוגל חשבון ריבו"זי להשיג במקרה כזה ? תוצאה דומה לתוצאה של מדידה
חשבון ריבו"זי יגיד :
היות ואפשר לשבץ 196 ריבו"זים במבנה של ריבוע גדול, ( וישארו 4 ריבו"זים לא משובצים ) אפשר לקבוע כי מספר האורך של היתר....הוא קצת יותר גדול מ 14
החישוב הריבו"זי דומה ממש למדידה, והוא למעשה מחקה את פעולת המדידה הממשית.
כדי לשפר תוצאה של מדידה , משתמשים באמת מידה יותר קטנה.
כדי לשפר תוצאה של חשבון ריבו"זי משתמשים ביותר ריבו"זים.
שיפור חשבון ריבו"זי
קיים משולש ישר זווית ושווה ניצבים, שבכל ריבוע ניצבי של משובצים 1000000 ריבו"זים ( מספר האורך של כל ניצב הוא 1000 )
על פי משוואת השטחים שטח הריבוע היתרי = לשטחם הכולל של 2000000 ריבו"זים, אבל אי אפשר לשבץ באופן מושלם, 2000000 ריבו"זים, במבנה של ריבוע גדול.
היות ואפשר לשבץ 1999396 ריבו"זים במבנה של ריבוע גדול, (וישארו 604 ריבו"זים לא משובצים ) אפשר לקבוע כי מספר האורך של היתר....הוא קצת יותר גדול מ 1414
המתמטיקה המציאה את הריבו"ז שאורך צלעו 1 , וחשבון ריבו"זי מנסה להשיג את המספר המייצג את אורך יתרו.
חשבון ריבו"זי דומה למדידה, ובשלב ראשון הוא קבע:
אורך היתר מיוצג על ידי מספר הגדול במקצת מ 1.4
בשלב שני הוא קבע: אורך היתר מיוצג על ידי מספר הגדול במקצת מ 1.414
והוא גם מסוגל לקבוע כי אורך היתר מיוצג על ידי מספר הגדול במקצת מ 1.41421
אבל חשבון ריבו"זי ( כמו מדידה) לעולם לא יציגו מספר מושלם.
מדידה על ריבוע פיזי המופיע בקוביית מתכת שנוצרה בעיבוד מכני מדויק,יכולה לתת תוצאה כזו. אם אורך הריבוע הפיזי מיוצג על ידי 1 , אורך האלכסון הפיזי יהיה מיוצג
על ידי מספר הגדול במקצת מ 1.41
ואולם יש הבדל עקרוני בין תוצאה של מדידה לתוצאה של חשבון ריבו"זי.
המדידה "אינה יודעת" אם יש או אין מספר מושלם, לאורך האלכסון
חשבון ריבו"זי יודע, כי אין מספר מושלם, לאורך האלכסון.
ואולם, בחשבון ריבו"זי נוסף המנסה לדעת את מספרי יחס (טנגנס, סינוס, פי ) גם החשבון הריבו"זי לא יודע אם יש או אין מספר מושלם.
בכל המקרים האלה מספק החשבון הריבו"זי תוצאה של מדידה מדויקת מאוד.
תוצאה מושלמת, הוא לא מסוגל לספק.
התוצאה הסופית של חשבון ריבו"זי זהה לחלוטין לתוצאה הסופית של מדידה.
קוטר המטבע = ( קצת יותר ) מ 17.935 מ"מ
טנגנס של 12 מעלות, (הוא קצת יותר) מ 0.2125565
אין חישוב אחר במתמטיקה המתאר את הגיאומטריה, פרט לחישוב ריבו"זי.
חישוב ריבו"זי חל אך ורק על קטעי קו ישר. לכן, חישוב ריבו"זי לא מסוגל להשיג את המספר שמייצג את אורכו של קו עגול סגור, שאורך קו הקוטר של מיוצג על ידי 1.
כאן צריכה לבוא מדידה ממשית מדויקת מאוד , והיא תגלה כי המספר האמור משתנה
בין 3.1416 ל 3.164 בהתאם לאורך האמיתי של קו הקוטר..
ואיפה נמצא החישוב המושלם ?
רק בתוך המתמטיקה עצמה, עם המספרים ואנטי מספרים.
א.עצבר
ועוד יותר פשוט...ממש פשוט
חשבון ריבו"זי – מד אורך מתמטי
עם סרגל אפשר למדוד קוטר של מטבע, ולהגיע לתוצאה לא מושלמת שכזו.
קוטר המטבע הוא יותר מ 17.5 מ"מ ופחות מ 18 מ"מ
אפשר למדוד את קוטר המטבע עם מד אורך משוכלל כמו מיקרומטר,ולקבל תוצאה ממוקדת יותר, אבל גם זו אינה מושלמת.
קוטר המטבע הוא יותר מ 17.93 מ"מ ופחות מ 17.94 מ"מ
מדידה מפיקה תמיד תוצאה לא מושלמת, ואין ציפייה שמדידה תפיק תוצאה מושלמת.
תוצאה של מדידה, תמיד תופיע עם שני מספרים.
מדוע בחרו המודדים להשתמש בעשירית מ"מ, מאית מ"מ , אלפית מ"מ ?
מכיוון שבחירה זו מאפשרת ליצור מכשיר מדידה יעיל ופשוט לשימוש,כמו מיקרומטר.
מיקרומטר הוא מד אורך פיזי, וחשבון ריבו"זי הוא מד אורך מתמטי
חשבון ריבו"זי דומה למדידה, והוא חל על משולשים ישרי זווית, כאשר על כל צלע של המשולש בנוי ריבוע. ( ריבוע יתרי , ריבוע ניצבי , ועוד ריבוע ניצבי)
.
בריבועים אלו מתקיימת משוואת השטחים של פיתגורס, והיא מנוסחת ללא מספרים.
שטח הריבוע היתרי = לסכום השטחים של שני הריבועים הניצביים.
כדי להביע את משוואת השטחים במספרים,המציאה המתמטיקה את הריבו"ז.(ריבוע זעיר)
אורך צלעו של ריבו"ז מיוצג על ידי 1 של אורך, ושטחו מיוצג על ידי 1 של שטח.
בריבו"ז מתקיימת המשוואה הבאה....... 1 של אורך בחזקת 2 = 1 של שטח
לאחר המצאת הריבו"ז אפשר לשבץ בכמויות של ריבו"זים את שלושת הריבועים המופיעים במשולש ישר זווית ,ואז יש אפשרות להביע את משוואת השטחים עם מספרים.
מטרת החשבון הריבו"זי היא , לגלות את מספרי האורך של צלעות משולש ישר זווית.
חשבון ריבו"זי דורש לדמות פעולה דמיונית, המשבצת ריבו"זים, בריבועים הבנויים על צלעותיו של משולש ישר זווית.
אחרי שיבוץ מושלם כזה , יופיעו מספרי אורך לכל ניצב וגם ליתר..
לדוגמה,
בריבוע ניצבי יש שיבוץ מושלם של 9 ריבו"זים, ואז מופיע מספר אורך 3 לניצב.
ובריבוע הניצבי האחר יש שיבוץ מושלם של 16 ריבו"זים, ומופיע מספר אורך 4 לניצב.
על פי משוואת השטחים של פיתגורס, בריבוע היתרי צריכים להיות משובצים 25 ריבו"זים, ואז מספר האורך של היתר יהיה 5.
זו כל מטרתו של חשבון ריבו"זי, לגלות מספרי אורך של צלעות משולש ישר זווית.
הגילוי מבוסס על משוואת השטחים של פיתגורס, ועל שיבוץ מושלם של ריבו"זים,
בתוך שלושת הריבועים, היתרי, הניצבי, והניצבי.
לאחר השיבוץ המושלם, סופרים כמה ריבו"זים מופיעים בטור לאורך צלע, ומקבלים את מספר האורך של הצלע.
ואולם, אי אפשר תמיד - לשבץ ריבו"זים באופן מושלם – בשלושת הריבועים.
לכן, אי אפשר תמיד - להשיג מספרי אורך מדויקים - של צלעות משולש ישר זווית
דוגמה:
אם בריבוע ניצבי יש שיבוץ מושלם של 9 ריבו"זים עם מספר אורך 3 ,
ובריבוע הניצבי האחר יש שיבוץ מושלם של 25 ריבו"זים, עם מספר אורך 5 ,
אז בריבוע היתרי צריכים להיות משובצים 34 ריבו"זים.
אבל אי אפשר לשבץ באופן מושלם, 34 ריבו"זים במבנה של ריבוע גדול.
לכן, אי אפשר להשיג את מספר האורך של היתר האמור.
ומה עושים ? מחפשים שתי כמויות ריבו"זים קרובות ל 34 , שכן ניתנות לשיבוץ מושלם
ומוצאים את 36 עם מספר אורך 6 , ואת 25 עם מספר אורך 5 ,
לאחר שיודעים זאת, החשבון הריבו"זי מציג תוצאה של מדידה.
המספר המייצג את אורך היתר האמור, הוא גדול מ 5 וקטן מ 6
כמובן שזו תוצאה לא מושלמת, אבל אפשר לשפר אותה.
השיפור מתבסס על שיבוץ ריבו"זונים שאורך צלעם 0.1 במקום ריבו"זים שאורך צלעם 1
את הריבוע הניצבי המשובץ ב 9 ריבו"זים, נחליף בריבוע המשובץ ב 900 ריבו"זונים.
את הריבוע הניצבי המשובץ ב 25 ריבו"זים, נחליף בריבוע המשובץ ב 2500 ריבו"זים.
בריבוע היתרי צריכים להיות משובצים עתה 3400 ריבו"זונים.
אבל אי אפשר לשבץ באופן מושלם 3400 ריבו"זונים, במבנה של ריבוע גדול.
הכמויות הקרובות הן 3364 עם מספר אורך 58 , ו 3481 עם מספר אורך 59
עם נתונים אלו, אפשר להציג תוצאה של מדידה, טובה יותר.
במקום התוצאה ...המספר המייצג את אורך היתר האמור, הוא גדול מ 5 וקטן מ 6
תבוא התוצאה ...המספר המייצג את אורך היתר האמור, הוא גדול מ 5.8 וקטן מ 5.9
החישוב הריבו"זי דומה ממש למדידה, והוא למעשה מחקה את פעולת המדידה הממשית.
הוא גם נותן תוצאה , כמו תוצאה של מדידה ממשית.
קוטר המטבע הוא יותר מ 17.93 מ"מ ופחות מ 17.94 מ"מ
מספר האורך של היתר, הוא יותר מ 5.8 ופחות מ 5.9
כדי לשפר תוצאה של מדידה , משתמשים באמת מידה יותר קטנה.
כדי לשפר תוצאה של חשבון ריבו"זי משתמשים בריבו"זונים שאורך צלעם 0.1
אפשר לשפר יותר ולהשתמש בריבו"זונים שאורך צלעם 0.01
עם ריבו"זונים אלה, נקבל תוצאה עוד יותר טובה של מדידה.
מספר האורך של היתר האמור , הוא יותר מ 5.83 ופחות מ 5.84
הנה כך נבחר משולש ישר זווית שמספר האורך של הניצבים שלו הוא 3 ו 5
וחשבון ריבו"זי גילה, שהמספר המייצג את אורך יתרו הוא גדול מ 5.83 וקטן מ 5.84
הגילוי הזה, הוא בדיוק התפקיד של חשבון ריבו"זי.
שדה הפעולה של חשבון ריבו"זי הם משולשים ישרי זווית.
האלכסון של ריבו"ז הוא יתר של משולש ישר זווית ושווה ניצבים.
חשבון ריבו"זי מגלה , כי המספר המייצג את אורך האלכסון של ריבו"ז
הוא גדול מ 1.41421 וקטן מ 1.41422
כאמור, חשבון ריבו"זו דומה למדידה.
אם נבצע מדידה על ריבוע פיזי שאורך צלעו 1 ס"מ ( המופיע בקוביית מתכת שנוצרה בעיבוד מכני מדויק ) ,נקבל תוצאה פחות טובה.
אורך האלכסון הפיזי יהיה גדול מ 1.41 ס"מ , וקטן מ 1.42 ס"מ.
יש להדגיש כי קיים הבדל עקרוני בין תוצאת מדידה של אורך האלכסון הריבוע , לתוצאה של חשבון ריבו"זי. המדידה "אינה יודעת" אם יש או אין מספר מושלם לאורך האלכסון,
חשבון ריבו"זי יודע, כי אין מספר מושלם, לאורך האלכסון.
ואולם, בחשבון ריבו"זי נוסף המנסה להשיג מספרי יחס (טנגנס, סינוס, פי ) גם החשבון הריבו"זי לא יודע אם יש או אין מספר מושלם.
בכל המקרים האלה מפיק החשבון הריבו"זי תוצאה של מדידה מדויקת מאוד.
תוצאה מושלמת, הוא לא מסוגל לספק.
אין חישוב אחר במתמטיקה המתאר את הגיאומטריה, פרט לחישוב ריבו"זי.
חישוב ריבו"זי חל אך ורק על קטעי קו ישר. לכן, חישוב ריבו"זי לא מסוגל להשיג את המספר שמייצג את אורכו של קו עגול סגור, שאורך קו הקוטר של מיוצג על ידי 1.
כאן צריכה לבוא מדידה ממשית מדויקת מאוד , והיא תגלה כי המספר האמור משתנה
בין 3.1416 ל 3.164 בהתאם לאורך האמיתי של קו הקוטר..
ואיפה נמצא החישוב המושלם ?
רק בתוך המתמטיקה עצמה, עם המספרים 2 , 3 , 4, .....ואנטי מספרים 2' , 3' , 4' ....
המקושרים עם המשוואה...מספר כפול אנטימספר = 1.
א.עצבר
חשבון ריבו"זי – מד אורך מתמטי
עם סרגל אפשר למדוד קוטר של מטבע, ולהגיע לתוצאה לא מושלמת שכזו.
קוטר המטבע הוא יותר מ 17.5 מ"מ ופחות מ 18 מ"מ
אפשר למדוד את קוטר המטבע עם מד אורך משוכלל כמו מיקרומטר,ולקבל תוצאה ממוקדת יותר, אבל גם זו אינה מושלמת.
קוטר המטבע הוא יותר מ 17.93 מ"מ ופחות מ 17.94 מ"מ
מדידה מפיקה תמיד תוצאה לא מושלמת, ואין ציפייה שמדידה תפיק תוצאה מושלמת.
תוצאה של מדידה, תמיד תופיע עם שני מספרים.
מדוע בחרו המודדים להשתמש בעשירית מ"מ, מאית מ"מ , אלפית מ"מ ?
מכיוון שבחירה זו מאפשרת ליצור מכשיר מדידה יעיל ופשוט לשימוש,כמו מיקרומטר.
מיקרומטר הוא מד אורך פיזי, וחשבון ריבו"זי הוא מד אורך מתמטי
חשבון ריבו"זי דומה למדידה, והוא חל על משולשים ישרי זווית, כאשר על כל צלע של המשולש בנוי ריבוע. ( ריבוע יתרי , ריבוע ניצבי , ועוד ריבוע ניצבי)
.
בריבועים אלו מתקיימת משוואת השטחים של פיתגורס, והיא מנוסחת ללא מספרים.
שטח הריבוע היתרי = לסכום השטחים של שני הריבועים הניצביים.
כדי להביע את משוואת השטחים במספרים,המציאה המתמטיקה את הריבו"ז.(ריבוע זעיר)
אורך צלעו של ריבו"ז מיוצג על ידי 1 של אורך, ושטחו מיוצג על ידי 1 של שטח.
בריבו"ז מתקיימת המשוואה הבאה....... 1 של אורך בחזקת 2 = 1 של שטח
לאחר המצאת הריבו"ז אפשר לשבץ בכמויות של ריבו"זים את שלושת הריבועים המופיעים במשולש ישר זווית ,ואז יש אפשרות להביע את משוואת השטחים עם מספרים.
מטרת החשבון הריבו"זי היא , לגלות את מספרי האורך של צלעות משולש ישר זווית.
חשבון ריבו"זי דורש לדמות פעולה דמיונית, המשבצת ריבו"זים, בריבועים הבנויים על צלעותיו של משולש ישר זווית.
אחרי שיבוץ מושלם כזה , יופיעו מספרי אורך לכל ניצב וגם ליתר..
לדוגמה,
בריבוע ניצבי יש שיבוץ מושלם של 9 ריבו"זים, ואז מופיע מספר אורך 3 לניצב.
ובריבוע הניצבי האחר יש שיבוץ מושלם של 16 ריבו"זים, ומופיע מספר אורך 4 לניצב.
על פי משוואת השטחים של פיתגורס, בריבוע היתרי צריכים להיות משובצים 25 ריבו"זים, ואז מספר האורך של היתר יהיה 5.
זו כל מטרתו של חשבון ריבו"זי, לגלות מספרי אורך של צלעות משולש ישר זווית.
הגילוי מבוסס על משוואת השטחים של פיתגורס, ועל שיבוץ מושלם של ריבו"זים,
בתוך שלושת הריבועים, היתרי, הניצבי, והניצבי.
לאחר השיבוץ המושלם, סופרים כמה ריבו"זים מופיעים בטור לאורך צלע, ומקבלים את מספר האורך של הצלע.
ואולם, אי אפשר תמיד - לשבץ ריבו"זים באופן מושלם – בשלושת הריבועים.
לכן, אי אפשר תמיד - להשיג מספרי אורך מדויקים - של צלעות משולש ישר זווית
דוגמה:
אם בריבוע ניצבי יש שיבוץ מושלם של 9 ריבו"זים עם מספר אורך 3 ,
ובריבוע הניצבי האחר יש שיבוץ מושלם של 25 ריבו"זים, עם מספר אורך 5 ,
אז בריבוע היתרי צריכים להיות משובצים 34 ריבו"זים.
אבל אי אפשר לשבץ באופן מושלם, 34 ריבו"זים במבנה של ריבוע גדול.
לכן, אי אפשר להשיג את מספר האורך של היתר האמור.
ומה עושים ? מחפשים שתי כמויות ריבו"זים קרובות ל 34 , שכן ניתנות לשיבוץ מושלם
ומוצאים את 36 עם מספר אורך 6 , ואת 25 עם מספר אורך 5 ,
לאחר שיודעים זאת, החשבון הריבו"זי מציג תוצאה של מדידה.
המספר המייצג את אורך היתר האמור, הוא גדול מ 5 וקטן מ 6
כמובן שזו תוצאה לא מושלמת, אבל אפשר לשפר אותה.
השיפור מתבסס על שיבוץ ריבו"זונים שאורך צלעם 0.1 במקום ריבו"זים שאורך צלעם 1
את הריבוע הניצבי המשובץ ב 9 ריבו"זים, נחליף בריבוע המשובץ ב 900 ריבו"זונים.
את הריבוע הניצבי המשובץ ב 25 ריבו"זים, נחליף בריבוע המשובץ ב 2500 ריבו"זים.
בריבוע היתרי צריכים להיות משובצים עתה 3400 ריבו"זונים.
אבל אי אפשר לשבץ באופן מושלם 3400 ריבו"זונים, במבנה של ריבוע גדול.
הכמויות הקרובות הן 3364 עם מספר אורך 58 , ו 3481 עם מספר אורך 59
עם נתונים אלו, אפשר להציג תוצאה של מדידה, טובה יותר.
במקום התוצאה ...המספר המייצג את אורך היתר האמור, הוא גדול מ 5 וקטן מ 6
תבוא התוצאה ...המספר המייצג את אורך היתר האמור, הוא גדול מ 5.8 וקטן מ 5.9
החישוב הריבו"זי דומה ממש למדידה, והוא למעשה מחקה את פעולת המדידה הממשית.
הוא גם נותן תוצאה , כמו תוצאה של מדידה ממשית.
קוטר המטבע הוא יותר מ 17.93 מ"מ ופחות מ 17.94 מ"מ
מספר האורך של היתר, הוא יותר מ 5.8 ופחות מ 5.9
כדי לשפר תוצאה של מדידה , משתמשים באמת מידה יותר קטנה.
כדי לשפר תוצאה של חשבון ריבו"זי משתמשים בריבו"זונים שאורך צלעם 0.1
אפשר לשפר יותר ולהשתמש בריבו"זונים שאורך צלעם 0.01
עם ריבו"זונים אלה, נקבל תוצאה עוד יותר טובה של מדידה.
מספר האורך של היתר האמור , הוא יותר מ 5.83 ופחות מ 5.84
הנה כך נבחר משולש ישר זווית שמספר האורך של הניצבים שלו הוא 3 ו 5
וחשבון ריבו"זי גילה, שהמספר המייצג את אורך יתרו הוא גדול מ 5.83 וקטן מ 5.84
הגילוי הזה, הוא בדיוק התפקיד של חשבון ריבו"זי.
שדה הפעולה של חשבון ריבו"זי הם משולשים ישרי זווית.
האלכסון של ריבו"ז הוא יתר של משולש ישר זווית ושווה ניצבים.
חשבון ריבו"זי מגלה , כי המספר המייצג את אורך האלכסון של ריבו"ז
הוא גדול מ 1.41421 וקטן מ 1.41422
כאמור, חשבון ריבו"זו דומה למדידה.
אם נבצע מדידה על ריבוע פיזי שאורך צלעו 1 ס"מ ( המופיע בקוביית מתכת שנוצרה בעיבוד מכני מדויק ) ,נקבל תוצאה פחות טובה.
אורך האלכסון הפיזי יהיה גדול מ 1.41 ס"מ , וקטן מ 1.42 ס"מ.
יש להדגיש כי קיים הבדל עקרוני בין תוצאת מדידה של אורך האלכסון הריבוע , לתוצאה של חשבון ריבו"זי. המדידה "אינה יודעת" אם יש או אין מספר מושלם לאורך האלכסון,
חשבון ריבו"זי יודע, כי אין מספר מושלם, לאורך האלכסון.
ואולם, בחשבון ריבו"זי נוסף המנסה להשיג מספרי יחס (טנגנס, סינוס, פי ) גם החשבון הריבו"זי לא יודע אם יש או אין מספר מושלם.
בכל המקרים האלה מפיק החשבון הריבו"זי תוצאה של מדידה מדויקת מאוד.
תוצאה מושלמת, הוא לא מסוגל לספק.
אין חישוב אחר במתמטיקה המתאר את הגיאומטריה, פרט לחישוב ריבו"זי.
חישוב ריבו"זי חל אך ורק על קטעי קו ישר. לכן, חישוב ריבו"זי לא מסוגל להשיג את המספר שמייצג את אורכו של קו עגול סגור, שאורך קו הקוטר של מיוצג על ידי 1.
כאן צריכה לבוא מדידה ממשית מדויקת מאוד , והיא תגלה כי המספר האמור משתנה
בין 3.1416 ל 3.164 בהתאם לאורך האמיתי של קו הקוטר..
ואיפה נמצא החישוב המושלם ?
רק בתוך המתמטיקה עצמה, עם המספרים 2 , 3 , 4, .....ואנטי מספרים 2' , 3' , 4' ....
המקושרים עם המשוואה...מספר כפול אנטימספר = 1.
א.עצבר
רועי החושב
New member
תקשיב. זה נוראי, אתה בונה על כרעי תרנגולת
מושגים ש"מקרבים" את ההכרה הם מהכוח, מהתנגדות.
כלומר- קל לנו להסביר דברים כתוצאה של התנגדות בין כוחות. שני כוחות מנוגדים מייצרים כוח שלישי.
הנוסחא הזו ש"שני כוחות מנוגדים מייצרים כוח שלישי" מתבטאת במעשים שלנו בצורה מאד מוחשית, אבל גם מוחזקת באינטואיציה שלנו כמתבטאת בטבע בכלל, בלי שום קשר למעשים שלנו.
קל לנו לתפוס, לדוגמא, את הכוח הצנטריפוגלי כביטוי של התנגדות בין שני כוחות- המומנטום והמשיכה.
בגלל היעדר ההפשטה שלך, שלא מאפשר לך לנסח את הנוסחא ההכרתית הנ"ל אתה מקובע על ה"מעשה" כמשהו שמביא ל"יציאה ממלכודת המילים".
אבל פה בעצם כבר עשית רדוקציה של ה"מהתנגדות" לאיזשהו משהו מאד דל.
ב"מעשה" האדם מפעיל התנגדות (כוח א פועל על כוח ב ומיוצר כוח ג) ולכן נדמה לך שרק במעשה יש הבנה.
אבל מה עם התנגדות בין כוחות שמחוץ לאדם? הרי האדם אינו צריך דווקא לפעול כדי לתפוס את הדברים בצורה הזו, הוא לא צריך שהכוחות יפעלו בתוכו, ומספיקה לו האינסטנציה המופשטת הזו החלה לגבי דברים מחוצה לו.
בסיכומו של דבר אתה אוחז בחלק מהאמת בצורה מגושמת מדי, לופת את הביטוי הבלתי כללי שלה ולכן מונע מעצמך לגלות אותה.
"ידיעה על ידי מעשה" כפי שניסחת זאת, היא רק ביטוי מוגבל של התקרבות ההכרה למושא המחקר על ידי החלה של אינסטנציית ה"מהכוח" על כל עניין בטבע, בין אם בטבע האישי או בטבע הכללי.
 
מושגים ש"מקרבים" את ההכרה הם מהכוח, מהתנגדות.
כלומר- קל לנו להסביר דברים כתוצאה של התנגדות בין כוחות. שני כוחות מנוגדים מייצרים כוח שלישי.
הנוסחא הזו ש"שני כוחות מנוגדים מייצרים כוח שלישי" מתבטאת במעשים שלנו בצורה מאד מוחשית, אבל גם מוחזקת באינטואיציה שלנו כמתבטאת בטבע בכלל, בלי שום קשר למעשים שלנו.
קל לנו לתפוס, לדוגמא, את הכוח הצנטריפוגלי כביטוי של התנגדות בין שני כוחות- המומנטום והמשיכה.
בגלל היעדר ההפשטה שלך, שלא מאפשר לך לנסח את הנוסחא ההכרתית הנ"ל אתה מקובע על ה"מעשה" כמשהו שמביא ל"יציאה ממלכודת המילים".
אבל פה בעצם כבר עשית רדוקציה של ה"מהתנגדות" לאיזשהו משהו מאד דל.
ב"מעשה" האדם מפעיל התנגדות (כוח א פועל על כוח ב ומיוצר כוח ג) ולכן נדמה לך שרק במעשה יש הבנה.
אבל מה עם התנגדות בין כוחות שמחוץ לאדם? הרי האדם אינו צריך דווקא לפעול כדי לתפוס את הדברים בצורה הזו, הוא לא צריך שהכוחות יפעלו בתוכו, ומספיקה לו האינסטנציה המופשטת הזו החלה לגבי דברים מחוצה לו.
בסיכומו של דבר אתה אוחז בחלק מהאמת בצורה מגושמת מדי, לופת את הביטוי הבלתי כללי שלה ולכן מונע מעצמך לגלות אותה.
"ידיעה על ידי מעשה" כפי שניסחת זאת, היא רק ביטוי מוגבל של התקרבות ההכרה למושא המחקר על ידי החלה של אינסטנציית ה"מהכוח" על כל עניין בטבע, בין אם בטבע האישי או בטבע הכללי.
 
השפה האנושית היא שפת שמות .....כוח זה שם של מה ?
התנגדות זה שם של מה ?
הפשטה זה שם של מה ?
רק מעשה מביא לידיעה, והאדם מסוגל לתת שם לידיעה.
זה החידוש הגדול
יש שמות של "דברים בעלי משקל" ( שזיף, מכונית , מטבע )
יש שמות של פעולות ( ללכת , לראות , לנשום )
ויש ( זה החידוש הגדול) שמות של ידעיות טבעיות.
אדם הפוקח עיניים ( מעשה פשוט מאוד) יודע
הוא נותן שמות לידיעות הטבעיות שבאו אליו, בעקבות פקיחת העיניים
אור, צבע , צורה , תנועה, הן שמות של ידיעות טבעיות.
ידיעות טבעיות אינן ניתנות לתיאור במלים.
גם 1000000 מלים לא יצליחו לתאר את הידיעה הטבעית, ששמה המוסכם צבע.
אתה כותב הרבה מלים, שהן בגדר הרבה צירופים של אותיות.
אולי תזקק את כולן למשפט מחץ קצר .
אני מכיר משפט מחץ כזה, וזה הכלל ....עשית - ידעת.
א.עצבר
התנגדות זה שם של מה ?
הפשטה זה שם של מה ?
רק מעשה מביא לידיעה, והאדם מסוגל לתת שם לידיעה.
זה החידוש הגדול
יש שמות של "דברים בעלי משקל" ( שזיף, מכונית , מטבע )
יש שמות של פעולות ( ללכת , לראות , לנשום )
ויש ( זה החידוש הגדול) שמות של ידעיות טבעיות.
אדם הפוקח עיניים ( מעשה פשוט מאוד) יודע
הוא נותן שמות לידיעות הטבעיות שבאו אליו, בעקבות פקיחת העיניים
אור, צבע , צורה , תנועה, הן שמות של ידיעות טבעיות.
ידיעות טבעיות אינן ניתנות לתיאור במלים.
גם 1000000 מלים לא יצליחו לתאר את הידיעה הטבעית, ששמה המוסכם צבע.
אתה כותב הרבה מלים, שהן בגדר הרבה צירופים של אותיות.
אולי תזקק את כולן למשפט מחץ קצר .
אני מכיר משפט מחץ כזה, וזה הכלל ....עשית - ידעת.
א.עצבר
רועי החושב
New member
אינך הולך עד הסוף עם השיטה שלך
ולכן היא שיקרית.
אתה שואל לגבי הגדרת כל מילה שמופיעה בתיאוריה אלטרנטיבית לתיאוריית ה"הבנה על ידי מעשים"- מהי המילה הזו.
שאלה זו היא שאלה רטורית שבסיומה אתה מביא את המסקנה המוכנה מראש, שהיא דעתך הקדומה, שבכל הגדרה שהיא אין יציאה "ממלכודת המילים".
וכך התיאוריה שלך היא בלתי ניתנת להפרכה (מה שהופך אותה, אגב, לבלתי מדעית).
כמו כן, אינך מיישם את השיטה הזו על המונח המרכזי בתורתך- מונח ה"מעשה".
אינך שואל "מהו מעשה?".
מעשה הוא ביטוי ברמה אישית של אינסטנציית ה"מהכוח" או "מהתנגדות".
האינסטנציה הזו היא כללית.
לאדם יש יכולת מובנית להבין אותה בכל הקשר- בהקשר האישי של המעשים שלו אבל גם בהקשר הכללי של תופעות בטבע שאינן קשורות בכלל למעשים שלו.
אני חוזר ואומר- ישנן תופעות בטבע שאין בהן שום מעשה אנושי ובכל זאת אדם מבין אותן, כלומר הכרתו מתקרבת אליהן. כיצד?
כיצד ההכרה מתקרבת לתופעות הטבע שאין בהם שום מעשה אנושי?
היא מתקרבת לתופעות הטבע האלו באמצעות הקטגוריה "מהכוח".
וכך היא גם מתקרבת למעשים, שהם רק תופעה בטבע. עוד תופעה אחת מיני רבות.
כלומר- קודם היתה הקטגוריה "מהכוח". קטגוריה קדמונית.
אחר כך היה פירוש של תופעות בטבע, כולל התופעה שקרויה מעשים.
הבנת? קודם א, אחר כך ב.
טעויותיך הן שתיים:
1. החלפת סיבה ותולדה.
2. החלפת פרט וכלל.
הקטגוריה היא סיבה להבנה של תופעה כללית. מהבנת תופעה כללית נגזרת הבנת תופעה אישית.
הקטגוריה "מהכוח" היא סיבה להבנה של תופעה כללית, ומהבנת התופעה הכללית הזו נגזרת הבנת ה"מעשה".
לפעמים אומרים על אנשים שבזים להם- "אלא מבינים רק כוח". לא אכנס לשאלה אם זה נכון ובאיזה קונטקסט, אבל זה קצת מזכיר לי אותך.
מבחינה מסויימת אתה מבין רק כוח, אבל אתה לא מבין שאתה מבין רק כוח, ועוד יותר גרוע מכך- אתה מבין רק אספקט מוחשי ואישי של כוח, האספקט של מעשים.
כל תורתך היא רדוקציה לכוחנות גסה. לא במובן האלים, אלא במובן שזה גס, רדוקטיבי.
יתר על כן, תורתך היא רדוקציה לכוחנות גסה שאינה מודעת לעצמה ככוחנות!!!
זה ההיבט הבעייתי בעיני בדבריך.
שנית- אני סבור שיש לך הנחת יסוד אחרת ממה שטענת, שהתנסחה אצלי במשפט "מחץ" כלשונך:
"הבנה מילולית היא אנגרמטית."
כלומר, בעיניך המילים רק מביאות לחידה, אנגרמה. החידה היא משהו שאתה מוכרח לחסל.
שים לב לניסוחים שלך "יציאה ממלכודת המילים", כאילו שהחידתיות היא מלכודת. כאילו שסימני שאלה שמתעוררים בהינתן הגדרה פוסלים את ההגדרה.
המהלך הזה שאתה עושה- פסילת הגדרה בגלל החידתיות מעיד על מה בעצם? על כך שמבחינתך סימני שאלה פחותים מסימני קריאה.
אני חולק על עמדתך זו!
ויותר טוב לומר- האם עמדתך עומדת על בסיס מוצק? האם באמת סימני קריאה מקדמים את ההבנה יותר מסימני שאלה?
ומה אם ההיפך הוא הנכון- החידה היא ההבנה.
החידתיות של הידע האנושי היא הידע האנושי.
השאלה, ולא התשובה, נמצאה עד כה כמקדמת את ההבנה והידע האנושי.
תשובות יש בדת. בגלל זה דתות מלוות תמיד בבורות.
מה שאתה מנסה לעשות זה בעצם להאמין ב"דת המעשים". זהו לא מדע. זו לא תיאוריה מדעית. מפה לא תגיע הבנה ולא ידע.
ולכן היא שיקרית.
אתה שואל לגבי הגדרת כל מילה שמופיעה בתיאוריה אלטרנטיבית לתיאוריית ה"הבנה על ידי מעשים"- מהי המילה הזו.
שאלה זו היא שאלה רטורית שבסיומה אתה מביא את המסקנה המוכנה מראש, שהיא דעתך הקדומה, שבכל הגדרה שהיא אין יציאה "ממלכודת המילים".
וכך התיאוריה שלך היא בלתי ניתנת להפרכה (מה שהופך אותה, אגב, לבלתי מדעית).
כמו כן, אינך מיישם את השיטה הזו על המונח המרכזי בתורתך- מונח ה"מעשה".
אינך שואל "מהו מעשה?".
מעשה הוא ביטוי ברמה אישית של אינסטנציית ה"מהכוח" או "מהתנגדות".
האינסטנציה הזו היא כללית.
לאדם יש יכולת מובנית להבין אותה בכל הקשר- בהקשר האישי של המעשים שלו אבל גם בהקשר הכללי של תופעות בטבע שאינן קשורות בכלל למעשים שלו.
אני חוזר ואומר- ישנן תופעות בטבע שאין בהן שום מעשה אנושי ובכל זאת אדם מבין אותן, כלומר הכרתו מתקרבת אליהן. כיצד?
כיצד ההכרה מתקרבת לתופעות הטבע שאין בהם שום מעשה אנושי?
היא מתקרבת לתופעות הטבע האלו באמצעות הקטגוריה "מהכוח".
וכך היא גם מתקרבת למעשים, שהם רק תופעה בטבע. עוד תופעה אחת מיני רבות.
כלומר- קודם היתה הקטגוריה "מהכוח". קטגוריה קדמונית.
אחר כך היה פירוש של תופעות בטבע, כולל התופעה שקרויה מעשים.
הבנת? קודם א, אחר כך ב.
טעויותיך הן שתיים:
1. החלפת סיבה ותולדה.
2. החלפת פרט וכלל.
הקטגוריה היא סיבה להבנה של תופעה כללית. מהבנת תופעה כללית נגזרת הבנת תופעה אישית.
הקטגוריה "מהכוח" היא סיבה להבנה של תופעה כללית, ומהבנת התופעה הכללית הזו נגזרת הבנת ה"מעשה".
לפעמים אומרים על אנשים שבזים להם- "אלא מבינים רק כוח". לא אכנס לשאלה אם זה נכון ובאיזה קונטקסט, אבל זה קצת מזכיר לי אותך.
מבחינה מסויימת אתה מבין רק כוח, אבל אתה לא מבין שאתה מבין רק כוח, ועוד יותר גרוע מכך- אתה מבין רק אספקט מוחשי ואישי של כוח, האספקט של מעשים.
כל תורתך היא רדוקציה לכוחנות גסה. לא במובן האלים, אלא במובן שזה גס, רדוקטיבי.
יתר על כן, תורתך היא רדוקציה לכוחנות גסה שאינה מודעת לעצמה ככוחנות!!!
זה ההיבט הבעייתי בעיני בדבריך.
שנית- אני סבור שיש לך הנחת יסוד אחרת ממה שטענת, שהתנסחה אצלי במשפט "מחץ" כלשונך:
"הבנה מילולית היא אנגרמטית."
כלומר, בעיניך המילים רק מביאות לחידה, אנגרמה. החידה היא משהו שאתה מוכרח לחסל.
שים לב לניסוחים שלך "יציאה ממלכודת המילים", כאילו שהחידתיות היא מלכודת. כאילו שסימני שאלה שמתעוררים בהינתן הגדרה פוסלים את ההגדרה.
המהלך הזה שאתה עושה- פסילת הגדרה בגלל החידתיות מעיד על מה בעצם? על כך שמבחינתך סימני שאלה פחותים מסימני קריאה.
אני חולק על עמדתך זו!
ויותר טוב לומר- האם עמדתך עומדת על בסיס מוצק? האם באמת סימני קריאה מקדמים את ההבנה יותר מסימני שאלה?
ומה אם ההיפך הוא הנכון- החידה היא ההבנה.
החידתיות של הידע האנושי היא הידע האנושי.
השאלה, ולא התשובה, נמצאה עד כה כמקדמת את ההבנה והידע האנושי.
תשובות יש בדת. בגלל זה דתות מלוות תמיד בבורות.
מה שאתה מנסה לעשות זה בעצם להאמין ב"דת המעשים". זהו לא מדע. זו לא תיאוריה מדעית. מפה לא תגיע הבנה ולא ידע.
לא שאלתי מהי ההגדרה של כוח ? שאלתי כוח זה שם של מה ?
אתה משתמש במלה הגדרה, ולא אני.
והיות שהשפה האנושית היא שפת שמות, אוסיף ואשאל ...הגדרה זה שם של מה ?
מלכודת המלים אינה מלכודת עבורי, אלא עבור אלה המחליפים מלה לא מובנת, בהרבה מלים אחרות לא מובנות.
מלכודת המלים מתפרקת ומתאדה, כאשר עוברים למעשים.
הכלל שמנחה אותי הוא....עשית - ידעת ומעולם הוא לא איכזב.
ידיעה טבעית שבאה בעקבות מעשה, היא הנדבך העיקרי של השקפתי.
כמובן, שאתה יכול לא לקבל את הנדבך הזה.
ומה תציע במקומו ? אני יודע מה תציע ...בליל גדול של צירופי אותיות,
שלעולם לא יביאו לידיעה.
אין לי ספק, שאתה מאמין בכנות שבליל צירופי אותיות זה, מכיל את הידיעה האמיתית , אבל זוהי ידיעתך הפרטית.
המעשה המביא לידיעה, מביא לידיעה כללית שכל אדם יכול להשיגה,
ולתוצאה זו אין לך מקבילה.
בכבור רב
א.עצבר
אתה משתמש במלה הגדרה, ולא אני.
והיות שהשפה האנושית היא שפת שמות, אוסיף ואשאל ...הגדרה זה שם של מה ?
מלכודת המלים אינה מלכודת עבורי, אלא עבור אלה המחליפים מלה לא מובנת, בהרבה מלים אחרות לא מובנות.
מלכודת המלים מתפרקת ומתאדה, כאשר עוברים למעשים.
הכלל שמנחה אותי הוא....עשית - ידעת ומעולם הוא לא איכזב.
ידיעה טבעית שבאה בעקבות מעשה, היא הנדבך העיקרי של השקפתי.
כמובן, שאתה יכול לא לקבל את הנדבך הזה.
ומה תציע במקומו ? אני יודע מה תציע ...בליל גדול של צירופי אותיות,
שלעולם לא יביאו לידיעה.
אין לי ספק, שאתה מאמין בכנות שבליל צירופי אותיות זה, מכיל את הידיעה האמיתית , אבל זוהי ידיעתך הפרטית.
המעשה המביא לידיעה, מביא לידיעה כללית שכל אדם יכול להשיגה,
ולתוצאה זו אין לך מקבילה.
בכבור רב
א.עצבר
רועי החושב
New member
..........................................
כוח זה עניין חסר משמעות בלי המונח המצטרף אליו- מושג הפועל.
וממש כך מושג הפועל הוא חסר משמעות בלי מושג הכוח.
הכוח והפועל הם זוג מונחים מצטרפים, כלומר הם יחסיים זה לזה, בדומה לצורה ותוכן, סיבה ותולדה, כלל ופרט וכ"ו
ההכרה שלנו מבינה ניגודים. וכך גם היא מבינה מונחים מצטרפים, שהם יחסיות.
אין לה דרך אחרת להבין את העולם. מבחינתה, העולם הוא אוסף של ניגודים ומצטרפים ולכן הכל בעולם הוא יחסי.
אין זה אומר שום דבר לגבי העולם, אלא לגבי אופן ההכרה שלנו את העולם.
כשאתה לוקח את המעשים כחזות הכל, הרי אתה לוקח את הפועל הפרטי בלבד. הכוח (והכלל) נעדר מהתפיסה שלך, כך שמשהו ביכולת שלך לקומוניקציה נפגם.
על האדם שלא יכול להבחין בין עניינים מסויימים כגון כוח ופועל, כלל ופרט, עצם ומקרה אמר הרמב"ם שהוא לא מסוגל לדבר (ראה "מילות ההיגיון").
האמונה העזה שלך במעשים, בפועל, כחזות הכל, משבשת את היכולת שלך לדבר. אי אפשר להבין את התיאוריות שלך כי נעדרת בהן ההבחנה בין כוח לפועל ובין כלל לפרט, ואף יש הכחשה של הכוח, גם בשעה שברור שהפועל אינו אלא ביטוי של הכוח.
זה שונה מהכרה שמתעלה מעל זוגות הניגודים.
באמצעות הפועל אינך יכול להיחלץ מהדואליות של כוח-פועל.
באמצעות ניגוד כלשהו והכחשת הניגוד היחסי אליו אינך יכול להיחלץ מזוגות הניגודים.
וזה בדיוק מה שאתה מנסה לעשות.
חבל על הזמן שלך. או שמא אומר- חבל על הכוח שלך.
אתה תישאר ב"מלכודת המילים". גם אם תמלמל את מנטרת ה"מעשים" (כלומר הפועל) שלך עוד מליון פעמים.
ובמילמול הזה אתה רק תדגיש שתי מילים ניגודיות שאין להן משמעות אלא בהקשר של הניגוד, והן "פועל" ו"פרט" שהרי מעשה הוא פועל פרטי.
ובהדגשה הזו שתמשיך למלמל אותה שוב ושוב תמשיך להרוס לעצמך את יכולת הקומוניקציה עם העולם, ואף פעם אף אחד לא יבין אותך, ותישאר מנותק עם תיאוריות מופרכות.
חבל.
לדבר בשפת אנוש זה לדבר באמצעות מונחים מצטרפים. במנטרה שלך של "מעשים" אתה סירסת את השפה וכרתת ממנה את הכוח ואת הכלל וכך נותרת בלתי מובן, למרות שאתה בטוח שאתה הכי מובן וכל השאר הם במלכודת המילים.
חבל...
כוח זה עניין חסר משמעות בלי המונח המצטרף אליו- מושג הפועל.
וממש כך מושג הפועל הוא חסר משמעות בלי מושג הכוח.
הכוח והפועל הם זוג מונחים מצטרפים, כלומר הם יחסיים זה לזה, בדומה לצורה ותוכן, סיבה ותולדה, כלל ופרט וכ"ו
ההכרה שלנו מבינה ניגודים. וכך גם היא מבינה מונחים מצטרפים, שהם יחסיות.
אין לה דרך אחרת להבין את העולם. מבחינתה, העולם הוא אוסף של ניגודים ומצטרפים ולכן הכל בעולם הוא יחסי.
אין זה אומר שום דבר לגבי העולם, אלא לגבי אופן ההכרה שלנו את העולם.
כשאתה לוקח את המעשים כחזות הכל, הרי אתה לוקח את הפועל הפרטי בלבד. הכוח (והכלל) נעדר מהתפיסה שלך, כך שמשהו ביכולת שלך לקומוניקציה נפגם.
על האדם שלא יכול להבחין בין עניינים מסויימים כגון כוח ופועל, כלל ופרט, עצם ומקרה אמר הרמב"ם שהוא לא מסוגל לדבר (ראה "מילות ההיגיון").
האמונה העזה שלך במעשים, בפועל, כחזות הכל, משבשת את היכולת שלך לדבר. אי אפשר להבין את התיאוריות שלך כי נעדרת בהן ההבחנה בין כוח לפועל ובין כלל לפרט, ואף יש הכחשה של הכוח, גם בשעה שברור שהפועל אינו אלא ביטוי של הכוח.
זה שונה מהכרה שמתעלה מעל זוגות הניגודים.
באמצעות הפועל אינך יכול להיחלץ מהדואליות של כוח-פועל.
באמצעות ניגוד כלשהו והכחשת הניגוד היחסי אליו אינך יכול להיחלץ מזוגות הניגודים.
וזה בדיוק מה שאתה מנסה לעשות.
חבל על הזמן שלך. או שמא אומר- חבל על הכוח שלך.
אתה תישאר ב"מלכודת המילים". גם אם תמלמל את מנטרת ה"מעשים" (כלומר הפועל) שלך עוד מליון פעמים.
ובמילמול הזה אתה רק תדגיש שתי מילים ניגודיות שאין להן משמעות אלא בהקשר של הניגוד, והן "פועל" ו"פרט" שהרי מעשה הוא פועל פרטי.
ובהדגשה הזו שתמשיך למלמל אותה שוב ושוב תמשיך להרוס לעצמך את יכולת הקומוניקציה עם העולם, ואף פעם אף אחד לא יבין אותך, ותישאר מנותק עם תיאוריות מופרכות.
חבל.
לדבר בשפת אנוש זה לדבר באמצעות מונחים מצטרפים. במנטרה שלך של "מעשים" אתה סירסת את השפה וכרתת ממנה את הכוח ואת הכלל וכך נותרת בלתי מובן, למרות שאתה בטוח שאתה הכי מובן וכל השאר הם במלכודת המילים.
חבל...
השפה האנושית, היא בסך הכל שפת שמות.
מלה היא צירוף של אותיות בעל צורה ייחודית, ונתונים אלו מכשירים את צירוף האותיות , לשמש כשם.
זה תפקידה של מלה......לשמש כשם.
קשה להאמין, אבל מלה היא רק שם.
אין למלים כל תוכן, פרט לתוכן של צורה חיצונית.
התוכן האמיתי נמצא אצל האדם, והוא בא מעצמו בעקבות מעשה שהאדם עושה.
ראובן פולט לחלל העולם צירופי צלילים של אותיות, והוא בטוח שהם מכילים
ידיעות מעולמו הפנימי שלו.
לוי: קולט מחלל העולם צירופי צלילים ריקים מתוכן , והוא מעניק להם תוכן פנימי,
מעולמו הפנימי שלו.
היות וראובן ולוי חיים באותו עולם חיצוני, והיות ושניהם עשו מעשים זהים
המביאים לידיעה טבעית, ייתכן מאוד שהתכנים יהיו זהים.
אבל ראובן ולוי לא יודעים כי כך מתנהלת התקשורת בין בני אדם, ונדמה להם
כי המלים באמת מכילות תוכן פנימי.
ראובן בטוח כי המלים מכילות תוכן פנימי של עולמו שלו.
לוי בטוח כי המלים העבירו לו תוכן פנימי.
אבל, זה בכלל לא המצב.
אם ראובן ולוי לא היו עושים אותם מעשים , המביאים לאותן ידיעות טבעיות,
ואם שניהם לא היו מסכימים על שמות של ידיעות טבעיות,
לא הייתה יכולה להתקיים כל תקשורת מילולית בינהם.
א.עצבר
מלה היא צירוף של אותיות בעל צורה ייחודית, ונתונים אלו מכשירים את צירוף האותיות , לשמש כשם.
זה תפקידה של מלה......לשמש כשם.
קשה להאמין, אבל מלה היא רק שם.
אין למלים כל תוכן, פרט לתוכן של צורה חיצונית.
התוכן האמיתי נמצא אצל האדם, והוא בא מעצמו בעקבות מעשה שהאדם עושה.
ראובן פולט לחלל העולם צירופי צלילים של אותיות, והוא בטוח שהם מכילים
ידיעות מעולמו הפנימי שלו.
לוי: קולט מחלל העולם צירופי צלילים ריקים מתוכן , והוא מעניק להם תוכן פנימי,
מעולמו הפנימי שלו.
היות וראובן ולוי חיים באותו עולם חיצוני, והיות ושניהם עשו מעשים זהים
המביאים לידיעה טבעית, ייתכן מאוד שהתכנים יהיו זהים.
אבל ראובן ולוי לא יודעים כי כך מתנהלת התקשורת בין בני אדם, ונדמה להם
כי המלים באמת מכילות תוכן פנימי.
ראובן בטוח כי המלים מכילות תוכן פנימי של עולמו שלו.
לוי בטוח כי המלים העבירו לו תוכן פנימי.
אבל, זה בכלל לא המצב.
אם ראובן ולוי לא היו עושים אותם מעשים , המביאים לאותן ידיעות טבעיות,
ואם שניהם לא היו מסכימים על שמות של ידיעות טבעיות,
לא הייתה יכולה להתקיים כל תקשורת מילולית בינהם.
א.עצבר
רועי החושב
New member
זהו שלא
ראובן ולוי נולדים כבר עם איבר לשוני שמקנה להם ידיעה כללית לגבי משמעות המילים בשפה.
אתה טוען שאין למילים תוכן מלבד צורה חיצונית שמגיעה ממעשים.
טעות- למילים יש תוכן שמגיע מהחושים, מהמבנה של השפה, מקטגוריות שקודמות מניסיון ואולי מעוד מקורות.
כלומר יש להן תוכן ממקורות פנימיים וחיצוניים שונים.
המעשים משמשים אותם, לכל היותר, כדי ליצור מוסכמות לשוניות בקונטקסט של מטרה.
מוסכמה לשונית בקונטקסט של מטרה נקראת ז'רגון.
לכל מקצוע יש ז'רגון משלו.
ולכל ז'רגון יש בעיה מובנית- שהוא מתנה את ההכרה באופן מסויים. מצמצם את האופקים.
איכר יבין את האביב בקונטקסט מסויים, נאמר כזמן של הקציר. משורר יבין אותו אחרת, נגיד כאופן אלגורי לבשלות נפשית. כל מקצוע מבין אחרת את המילים. ההכרה של אנשי מקצוע, אנשים מעשיים, היא הכרה מותנית.
המעשים, לפיכך, מייצרים הסכמה פנימית בתוך המקצוע, או בתוך הקונטקסט של המטרה, אבל לא מייצרים הסכמה חיצונית, אובייקטיבית.
מעשים הם קונטקסט סובייקטיבי להבנה של מילה, לפיכך.
כדי להגיע לקונטקט האובייקטיבי של המילה, יש להפשיט אותה. רק כאשר המילה מופשטת- היא מובנת באופן אובייקטיבי.
לדוגמא- הנחת היסוד שנוסחה אצלי לגבי דבריך, המסכמת אותם, היא "הבנה מילולית היא אנגרמטית". זה ניסוח מופשט של מה שבתשתית הכרתך, כלומר הבנתי את הנחת היסוד שלך באופן אובייקטיבי, בעוד שאתה רק משתמש בה באופן סובייקטיבי, ובונה עליה בניינים.
מבחינתי זו רק הנחת יסוד, ולא מסקנה תקפה. זו אפשרות ולא אמת מוחלטת.
אז הניסוח המופשט והמסכם של כל אותן מגילות שאתה כותב, הוא קצר ומופשט. אני יכול לטעון שהבנתי את דבריך אובייקטיבית מכיוון שהם נוסחו אצלי במשפט מופשט.
אז הבנה אובייקטיבית באמצעות הפשטה, לעומת הבנה סובייקטיבית מונחית מטרה סובייקטיבית (מעשית) היא הבנה נעלה.
ראובן ולוי נולדים כבר עם איבר לשוני שמקנה להם ידיעה כללית לגבי משמעות המילים בשפה.
אתה טוען שאין למילים תוכן מלבד צורה חיצונית שמגיעה ממעשים.
טעות- למילים יש תוכן שמגיע מהחושים, מהמבנה של השפה, מקטגוריות שקודמות מניסיון ואולי מעוד מקורות.
כלומר יש להן תוכן ממקורות פנימיים וחיצוניים שונים.
המעשים משמשים אותם, לכל היותר, כדי ליצור מוסכמות לשוניות בקונטקסט של מטרה.
מוסכמה לשונית בקונטקסט של מטרה נקראת ז'רגון.
לכל מקצוע יש ז'רגון משלו.
ולכל ז'רגון יש בעיה מובנית- שהוא מתנה את ההכרה באופן מסויים. מצמצם את האופקים.
איכר יבין את האביב בקונטקסט מסויים, נאמר כזמן של הקציר. משורר יבין אותו אחרת, נגיד כאופן אלגורי לבשלות נפשית. כל מקצוע מבין אחרת את המילים. ההכרה של אנשי מקצוע, אנשים מעשיים, היא הכרה מותנית.
המעשים, לפיכך, מייצרים הסכמה פנימית בתוך המקצוע, או בתוך הקונטקסט של המטרה, אבל לא מייצרים הסכמה חיצונית, אובייקטיבית.
מעשים הם קונטקסט סובייקטיבי להבנה של מילה, לפיכך.
כדי להגיע לקונטקט האובייקטיבי של המילה, יש להפשיט אותה. רק כאשר המילה מופשטת- היא מובנת באופן אובייקטיבי.
לדוגמא- הנחת היסוד שנוסחה אצלי לגבי דבריך, המסכמת אותם, היא "הבנה מילולית היא אנגרמטית". זה ניסוח מופשט של מה שבתשתית הכרתך, כלומר הבנתי את הנחת היסוד שלך באופן אובייקטיבי, בעוד שאתה רק משתמש בה באופן סובייקטיבי, ובונה עליה בניינים.
מבחינתי זו רק הנחת יסוד, ולא מסקנה תקפה. זו אפשרות ולא אמת מוחלטת.
אז הניסוח המופשט והמסכם של כל אותן מגילות שאתה כותב, הוא קצר ומופשט. אני יכול לטעון שהבנתי את דבריך אובייקטיבית מכיוון שהם נוסחו אצלי במשפט מופשט.
אז הבנה אובייקטיבית באמצעות הפשטה, לעומת הבנה סובייקטיבית מונחית מטרה סובייקטיבית (מעשית) היא הבנה נעלה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.