"טעות" כזו לא יכולה לקרות גם לי
ובפעם האלף, אני לא בן! ואם יש לך בעיות בהבנת הנקרא אמרתי שכלב זה כמו ילד בן שלוש. לא יעל... "טעות" קורית כשעושים הכל כדי שהיא לא תקרה. במקרה הזה לא עשו כלום. אפילו יעל בעצמה מודה שהיא אולי שחררה מדי את הרסן. שאולי היא היתה צריכה להשגיח יותר. (כשהם לאט לאט, כדבריה, לא השגיחו בכלל...) אבל לא. תצדיקו כל מי שפוגע בבעלי חיים. כי מה זה בסה"כ כלב? הכי הרבה נקנה חדש.. הרי זה מה שהפורום הזה מעודד, לא? קנייה ומכירה של בעלי חיים. זיווג של חתולים למרות התמותה הבלתי נסבלת של מליונים של חתולי רחוב כל שנה. הכאה של חתולים שמתנהגים "לא יפה". וטרינר שעוקר ציפורניים ממליץ על הכאת חתולים, ומעודד זיווג חתולים, הוא היועץ המומחה של הפורום. אז מה הפלא שאתם מצדיקים רשלנות פושעת של מי שמנהל אותו? תכנסי בי עד מחר ותנסי להעליב אותי. לא ילך לך. כי אני עומדת מאחורי מה שאני אומרת. כי אני לא הייתי נוהגת כך לעולם. ואם הייתי חסרת אחריות כמו שיעל היתה, הייתי נכנסת לי לפינה שלי בשקט ולא מצפה מאנשים שירחמו עליי, כשאני חיה והכלבה שלי מתה בגללי!!! כן. אני מבינה שכואב לה. אבל לא - אני לא מסוגלת לפנות מקום לרחמים עליה. אני מרחמת על הכלבה שמתה בייסורים. (חשבת מה זה להיחנק בחום אימים להצלות בחיים? כי "שכחו" שאת חיה?..) חלאס עם ההתחסדות הזו. אפילו יעל בעצמה כבר הודתה שהיא לא היתה בסדר. צאו מהקטע המתייפיף שלכם כי יעל לא צריכה הגנה פה. יש לה פה, והיא ילדה גדולה. מי שהיה צריך הגנה היתה הכלבה שלה, שלא קיבלה אותה. לכלבה שלה אין פה לבכות פה על העוול שנגרם לה. את תעמדי על הרגליים האחוריות שלך בשביל יעל. אני אעמוד על שלי בשביל הכלבה. או שאולי הפתרון שלך אחר? רוצה לדון בזה? יאללה. בואו כולם נחבק את יעל. ונגיד לה - לא קרה כלום. הכל בסדר. זה קורה. והיא יודעת שזה לא נכון. היא יודעת שזו אשמתה. ואז הכל יתפוצץ לה בפנים. זה מה שאת רוצה? לא ממני. נסי לקרוא על אנשים שהרגו בטעות, שירו בטעות בחברים שלהם, שדרסו בטעות את הילד שלהם, שכל מה שהם צריכים זה שמישהו יכניס להם סטירה מצלצלת - ורצוי המשפחה של אותו אחד, כי הם יודעים שזה מגיע להם ומשתגעים מהגוננות המזוייפת. אומרים שהשלב הראשון בריפוי הוא הכרה במחלה.. במקרה הזה זה לא מחלה, אבל רק כשיעל תקום ותודה בפה מלא, שהיא ורק היא אשמה במוות של הכלבה ותבין גם למה, רק אז היא תוכל להתחיל לסלוח לעצמה. לא בזכות הדיבורים היפים שלכם. (ולא, להגיד: לא שמתי לב שהיא במכונית זה לא להודות בטעות, זה להגיד - זה "קרה" לי. להגיד - נתתי לה להסתובב חופשי ולא שמתי לב במשך יממה שהיא לא פה, שהיא לא מברכת אותנו, שהיא לא שתתה יום שלם , יום חם במיוחד, להודות שהיא שכחה למשך יממה שיש לה כלבה... זה להודות בטעות, לא פחות מזה)
ובפעם האלף, אני לא בן! ואם יש לך בעיות בהבנת הנקרא אמרתי שכלב זה כמו ילד בן שלוש. לא יעל... "טעות" קורית כשעושים הכל כדי שהיא לא תקרה. במקרה הזה לא עשו כלום. אפילו יעל בעצמה מודה שהיא אולי שחררה מדי את הרסן. שאולי היא היתה צריכה להשגיח יותר. (כשהם לאט לאט, כדבריה, לא השגיחו בכלל...) אבל לא. תצדיקו כל מי שפוגע בבעלי חיים. כי מה זה בסה"כ כלב? הכי הרבה נקנה חדש.. הרי זה מה שהפורום הזה מעודד, לא? קנייה ומכירה של בעלי חיים. זיווג של חתולים למרות התמותה הבלתי נסבלת של מליונים של חתולי רחוב כל שנה. הכאה של חתולים שמתנהגים "לא יפה". וטרינר שעוקר ציפורניים ממליץ על הכאת חתולים, ומעודד זיווג חתולים, הוא היועץ המומחה של הפורום. אז מה הפלא שאתם מצדיקים רשלנות פושעת של מי שמנהל אותו? תכנסי בי עד מחר ותנסי להעליב אותי. לא ילך לך. כי אני עומדת מאחורי מה שאני אומרת. כי אני לא הייתי נוהגת כך לעולם. ואם הייתי חסרת אחריות כמו שיעל היתה, הייתי נכנסת לי לפינה שלי בשקט ולא מצפה מאנשים שירחמו עליי, כשאני חיה והכלבה שלי מתה בגללי!!! כן. אני מבינה שכואב לה. אבל לא - אני לא מסוגלת לפנות מקום לרחמים עליה. אני מרחמת על הכלבה שמתה בייסורים. (חשבת מה זה להיחנק בחום אימים להצלות בחיים? כי "שכחו" שאת חיה?..) חלאס עם ההתחסדות הזו. אפילו יעל בעצמה כבר הודתה שהיא לא היתה בסדר. צאו מהקטע המתייפיף שלכם כי יעל לא צריכה הגנה פה. יש לה פה, והיא ילדה גדולה. מי שהיה צריך הגנה היתה הכלבה שלה, שלא קיבלה אותה. לכלבה שלה אין פה לבכות פה על העוול שנגרם לה. את תעמדי על הרגליים האחוריות שלך בשביל יעל. אני אעמוד על שלי בשביל הכלבה. או שאולי הפתרון שלך אחר? רוצה לדון בזה? יאללה. בואו כולם נחבק את יעל. ונגיד לה - לא קרה כלום. הכל בסדר. זה קורה. והיא יודעת שזה לא נכון. היא יודעת שזו אשמתה. ואז הכל יתפוצץ לה בפנים. זה מה שאת רוצה? לא ממני. נסי לקרוא על אנשים שהרגו בטעות, שירו בטעות בחברים שלהם, שדרסו בטעות את הילד שלהם, שכל מה שהם צריכים זה שמישהו יכניס להם סטירה מצלצלת - ורצוי המשפחה של אותו אחד, כי הם יודעים שזה מגיע להם ומשתגעים מהגוננות המזוייפת. אומרים שהשלב הראשון בריפוי הוא הכרה במחלה.. במקרה הזה זה לא מחלה, אבל רק כשיעל תקום ותודה בפה מלא, שהיא ורק היא אשמה במוות של הכלבה ותבין גם למה, רק אז היא תוכל להתחיל לסלוח לעצמה. לא בזכות הדיבורים היפים שלכם. (ולא, להגיד: לא שמתי לב שהיא במכונית זה לא להודות בטעות, זה להגיד - זה "קרה" לי. להגיד - נתתי לה להסתובב חופשי ולא שמתי לב במשך יממה שהיא לא פה, שהיא לא מברכת אותנו, שהיא לא שתתה יום שלם , יום חם במיוחד, להודות שהיא שכחה למשך יממה שיש לה כלבה... זה להודות בטעות, לא פחות מזה)
