אני הכי בעד שלא ניסחף
מלא בחילה, רשימה מגעילה, מה קורה? אורית קמיר כותבת כמו שאורית קמיר כותבת. אורית קמיר, כידוע, עברה בעצמה מסכת לא פשוטה באוניברסיטאות שבהן היתה, ולא בכדי היא כותבת על העוולות של האוני'. כתיבה פמיניסטית או פוסט פמיניסטית או קומוניסטית - נו די, לא רוצ הלתת לזהכותרות, לא רוצה לת לשזה שמות, ולא רוצה לנתח את הכתיבה שלה. אני מצטרפת לקיסרית לעניין - אני רוצה להתייחס לדברים החמוריים שעולים שם. קראתי היום את הכתבות שהיו בעיתון "מעריב" על הענין (שתיים, אחת של בילי מוסקונה לרמן, ואחת של שרי מקובר), קראתי גם את ה"אייטמים" שהיו ב"הארץ". נתחיל מזה - שהפוסט שהופנינו אליו לפני כשבועים, כשהתפוצצה הפרשה- היה בעצם של מישהי, שלא דיברה על בן-ארי, אלא על מרצה אחר באותו חוג, באותה אוני' ... וממנו הכל התחיל, וממנו אורית קמיר כתבה והתגלגלה הלאה, ואפשר לומר - שאילולא היא ואילולא א' (הלא רלוונטית לכאורה)- הפרשה כולה לא היתה רואה אור. נמשיך בזה - שגם בעיתונים כתבה קמיר טורים, טיפה יותר מעודנים, טיפה פחות בעלי עמדה אישית, אולי, אבל - הביאה בהם תמונה לא קלה בכלל של מציאות אקדמית. היא דיברה שוב ושוב על עניין המעמדות , האפליה הגזעית שיש באקדמיה, והביאה דוגמאות קונקרטיות לדברים שנאמרים שם. אני לא חושבת שיש מקום לכעוס דווק א עליה. את היכול לומר -ש אתה לא אוהב את אופן הכתיבה שלה, אבל אי אפשר להתעלם מהתוכן שלה. ואי אפשר לבטל את התוכן ואת משמעותו, בזה שאתה פוסל את ה"דרך" שלה. ואינ לא חושבת שיש כאן נקמנות פתטית. אני חושבת - שהיא מנצלת את מעמדה, ואת העניין שיש לציבור ואמצעי התקשורת בשמיעת דעתה ופרשנות - ואומרת. וז המשהו שאסור לצאת נגדו, כי - היא אולי האישה היחידה שיש לה אומץ לצאת לתקשורת ולומר דבירם. עד היום לא ראיתי ולו אישה אחת מכל האוני' הזו, או מאחרות - שיוצאת ומגנה, יוצאת ומתריעה, יוצאת - ופורשת את משנתה נגד הדברים הללו. אז אתה יודע מה, לא אכפת לי שהיא "לא נחמדה". . גם הפנתרים השחורים לא היו נחמדים.... אלב - הם הצביעו על בעיה אמתית!!! וזה בדיוק מה שגם היא עושה. והיא לא חוששת להעמיד את שמה ואת מעמדה שוב בסכנה (והיא כבר שילמה מחירים כבדים על דבריה ואמונותיה ודיעותיה)
