מתקומם לחלוטין על הלינץ
ועל המגמה הזאת לשפוט בני אדם בכיכר העיר. התקשורת היא המאשימה, השופטת והתלינית. התקשורת, כנראה, נזונה מהדלפות של הממשל כמו משטרה ופרקליטות (שאלו הם עבירות פליליות שלעצמם ושיבוש הליכי משפט) ומתיימרת לשפוט עבירות פליליות בתחום אחר. אין צביעות גדולה מזאת. השיא היה בפרשת קצב בו עשרות אלפי אנשים צעדו ברחובות והכל במטרה להעמיד אדם אחד לדין. זאת חזרה לימי כיכר הבסטיליה. במקומות אחרים בעולם, כמו אנגליה, אנשים זכו לביטול משפט בטענת הגנה מהצדק, מאחר ולאור הלינץ התקשורתי, לא היה להם סיכוי לקבל משפט הוגן. אינני יודע אם קצב אשם או לא אולם אני כן יודע, כי לא ניתן לערוך לו משפט הוגן באווירה שכזאת. לא הייתי רוצה שכך יהיה עם אותם מרצים. המשטרה צריכה לעשות את עבודתה בלי שפרטים מגמתיים מהפרשה יודלפו לתקשורת כדי ליצור אווירה ציבורית כזאת או אחרת. שנית, נניח שדוקטורנט מתבקש לתת למרצה טובות הנאה לא במישור המיני, בשביל הטבות כאלו ואחרות (מילגה, קידום וכולי). למשל, חשבוניות פקטיביות על הוצאות כדי שהמרצה יוכל להכניס אותם להוצאותיו בעסק אחר שהוא מנהל. האם גם אז היינו אומרים שהדוקטורנט הוא קורבן? התשובה היא שלא. אותו דוקטורנט היה מועמד לדין ביחד עם המרצה על עבירות מס ועל קבלת דבר במרמה (קידום ומלגה וכולי בתמורה לחשבונית). גם אם לא היה מדובר בעברות מס (למשל שהמרצה היה מבקש מהדוקטורנט הלוואה כספית או מתנה כספית עבור המילגה או הקידום), גם אז הדוקטורנט היו מואשמים או בקבלת ונתינת שוחד או בקבלת בקבלת דבר במרמה. העובדה שהדוקטורנט תלוי במרצה לא הייתה פוטרת אותו מאחריות פלילית. אנחנו מיחסים לדודטורנט, שיקול דעת, הבחנה בין טוב לרע וכולי. בלי זה, אין לנו חוק פלילי כי רוב העברינות מקורה בצרכים (המסומם חייב לגנוב כדי לממן את צריכת הסמים. האם הוא לא קורבן להתמכרותו? האם נפתור אותו מאחריות פלילית?). אינני מבין מדוע דוקטורנטית שבוחרת לקבל מילגה או קידום תמורת טובת הנאה מינית היא רק קורבן ולא גם עברינית בעצמה. ואחרון, שלא יובן שאני חושב כי למרצה מותר לנצל מינית דוקטרנטית שלו. מבחינה מוסרית, הייתי חושב שלא ראוי כלל למרצה להתעסק עם סטודנטיות שלו. אולם לא הייתי מעביר זאת לחוק הפלילי. ישנם זוגות נשואים רבים שהתחילו בקשר שכזה בין מרצה לסטודנטית. יש איזה שופט עליון לשעבר, אשר לו ילדה מחוץ לנישואין ממתמחה שלו במשרד. לכן, לא הייתי רוצה לסווג קשרים חיוביים רבים לעברינות. יש לנו את חוק הטרדה מינית שמכסה מצבים שכאלו. כאשר מרצה מציע הצעה מינית, זאת הטרדה מינית. אותה אחת איננה צריכה לסרב לו כלל כדי שהצעה כזאת תסווג להטרדה מינית. אולם בהחלט אפשרי שקשר כזה נעשה ברצון שני הצדדים. שניהם מקבלים ממנו ואין מדובר בהתניה בטובות הנאה כמו קידום או מילגה. מכאן, שעצם הקשר הרומנטי בין מרצה לסטודנטית איננו האישיו. האישיו האם היה כאן ניצול או עבירות מיניות. כל מקרה צריך להיות נדון לגופו.