אני לא יכולה יותר כך...

[בונוסית]

טוב אכשו קראתי את התגובות של כולם

אולי את יכולה לפרט יותר על בת זוגתו של אביך. כמה זמן הם ביחד? מדוע אינם גרים ביחד (האם זה קשור אליך?)? ואיפו אמא שלך בתמונה? (האם אני דורכת על יבלת? (סליחה) נראה כי אבא שלך עיף. אולי אין לו כוח יותר. אולי הוא מרגיש שאת ואחיך כבר גדולים ולא צריכים אותו כמו פעם? ואולי זה הפתרון בשבילך. פרי יקרה , כתבת בעבר כי היית רוצה לעזוב אך אין לך את האמצעים. לכולם קשה לעזוב את הבית וכולם מפחדים מהצעד הראשון. אני מקווה שאני לא בוטה, אני מקווה שתקשיבי לדברי. אם תחשבי על זה עמוק, זהו תרוץ להישאר בבית. יש המון אפשרויות, יש מקומות עבודה לצעירים שמספקים גם מגורים, אפשר לסוע לחו"ל. את צעירה, כול החיים לפניך...

 

[yaeli4]

פרי אהובה../images/Emo140.gif

צר לי שכואב לך כל כך והכול מובן לגמרי. רק תדברי עם אבא שלך ותהיי אסרטיבית בכל מה שאת מרגישה. אל תתני לו להימלט משיחה רצינית בנוגע למה שכואב לך. גם אני הייתי נלחמת על מקומי ומניחה צלחת רביעית על השולחן וכנ"ל עם העוגה... חצופים שכאלה. צר לי שאבא שלך לא רגיש מספיק לכאב שלך. אין דרך אחרת אלא להתמודד איתו במילים הכי רציניות שאפשר ומכל הלב. אני מאמינה שעם הזמן, גם תגדלי ותוכלי לעזוב את הבית וכל העניינים האלה יהיו גם רחוקים מהעין ואולי קצת רחוקים מהלב. קחי חיבוק גדול,

 

[blonda3]

בונוסית../images/Emo45.gif

 

[blonda3]

../images/Emo122.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gifמה???

אני די המומה....ממה שכתבת כאן פרי. היה צריך להכניס אתכם לפנימיה? הייתם חוטפים מכות? ועוד מאשה זרה? הטביעה אותך בכינרת? אבא שלך יודע מזה? ומהטראומה שנשארה לך ממנה? ברור שיש פה בעייה רצינית. השאלה היא-איך היחסים של אביך איתה. האם הם מסתדרים טוב ביניהם. כי אם כן-אז התפקיד שלך זה להתבגר, לעזוב את אביך, לתת לו להמשיך בחייו גם אם זה עם אשה כמוה...שיאכל את מה שבישל.... ואת-צריכה להתרכז בחייך להבין שאבא שלך לא ישתנה, שכרגע הוא דואג לעצמו שהאשה שלו כרגע אולי יותר חשובה בשבילו ממך ושאת לא תוכלי היום לא לחנך ולא לשנות אותו. לקבל את המציאות הקיימת, לא להלחם בה ולהלחם על העצמאות שלך, על הפרידה ממנו. כתבת שאין לך אמצעים? תתחילי לנקות בתים, תעבדי בכל עבודה תתני שעורים פרטיים, העיקר להתנתק ממנו וממנה.

 

[הפרי האסור 2003]

כן הוא מודע היטב לדברים האלו...

אם אני הייתי במקומו ממזמן כבר הייתי מעיפה אותה קיבינימט.. אבל הוא זה הוא ואני זו אני.

 

[saritkarkashon]

החברה של אבא שלך ממש כלבה!!!../images/Emo2.gif

היי לך.. אוקי שמעי:יש כזה משפט.. אם ילד קטן מרביץ ולא אומרים לילד שום דבר הוא ימשיך להרביץ כי הוא יחשוב שזה בסדר אבל אם מעירים לו ואומרים לו שזה אסור אז הוא יבין. איך זה מתקשר?? זה מתקשר בכך שאם את לא תתפסי את אבא שלך לשיחה ותגידי לו שכול מה שקורה מפריע לך ואת רוצה לבלות זמן איכות איתו לבד בלי בת זוגתו. אחרי הכול את הבת שלו את אמורה להיות בראש ההמחשבות שלו.! ואגב אני לא הייתי שותקת לחברה של אבא שלך על הצלחות והעוגה אני במקומך לא הייתי פורסת לה והייתי עושה ראש קטן וחושבת ש- 4 הצלחות זה לכולם חוץ ממנה. ועוד משהו אם החבר שלך לא תומך בך שאת צריכה אותו את סלחי לי אבל הוא לא שווה כלום !! בהצלחה לך שרית.

 

[הפרי האסור 2003]

תראי,

בן זוגי מאוד תומן בי רק שבחרתי שלא לפנות אליו מיד מכיוון שרציתי לנסות ולהתמודד עם העניין לבד. כעת הוא כבר יודע. הבחורה בהחלט כפי שכינית אותה. אי אפשר לדבר עם אבא שלי כי זה כמו כוסות רוח למת. הוא רואה את הדברים אחרת מכפי שאני רואה אותם ואין מה לעשות בנידון. אז אני לא מתכוונת לשתוק ומעתה במקום לכסות וליצור לאנשים שמסביבנו את ההרגשה שאנחנו חיים באוטופיה אני לא מתכוונת לכסות על זה יותר. אספר לא פחות ולא יותר על מה שהולך כאן ושהם ישפטו לבד איזה מן בנאדם היא.

 

[פ י ח ו ש י ת]

אני דוקא

כן הייתי עושה הצגות של נעלבת וזה... כמה שזה ילדותי, זה היה עוזר הכי הרבה! כשאת פשוט הולכת לחדר שלך ושותקת על זה מנצלים את זה שאת לא מתלוננת. כשאת עושה דוקא ומביאה כלים לשולחן כאילו שלא מזיז לך, נצלו את זה שאת מתנהגת כאילו לא מזיז לך וישחקו אותה מפגרים יעני לא הבינו מה קרה. את חייבת להתחיל לעשות קצת בלאגן, קצת מהומה. להכניס לחברה הזאת של אבא שלך שעושה ממש כרצונה. אני לא אומרת שזה יחזיר את אבא שלך להתנהגות נורמלית, אבל אם זה לא, אז כלום לא. ואם זה כך, אז אני חושבת שמגיע לו קצת רגשות אשם. פעם הבאה שמשהו בסגנון הזה קורה, תבליטי אותו! תראי לאבא שלך כמה היא מנסה לרחק אותך מהמשפחה וכל מה שהיא עושה לך-מולה. שלא תוכל להגיד דבר. אל תאמרי את זה אחרי שזה קורה...היא תמיד תוכל להכחיש וזה לא בעל אותו אפקט, תגידי בו ברגע. ותזכירי גם את כל הפעמים הקודמות, מולה. אני יודעת שזה נשמע נקמני וילדותי אבל זה הדבר האחרון שנשאר, ובסופו של דבר הכי יעיל גם. אני כל כך כועסת, וכל כך מזדהה...ופשוט מרתיח אותי שלא עשית דבר ששינה עד עכשיו, את פשוט חייבת.

 

[blonda3]

תגובה לפיחושית../images/Emo11.gif

אני לא חושבת שפרי יכולה לעשות מהומה ובאלאגן. אם זהו הבית של אבא שלה-אז זכותו להעיף אותה מהבית ופרי לא היתה רוצה שזה מה שיקרה לה. אבא שלה כבר אמר לה שהיא מתנהגת כמו בת 5, ולצערי גם לי זה נשמע ככה....התבכיינות ופינוק ורצון בתשומת לב וכו'(מצטערת פרי...).... ולאבא כנראה אין יותר כוח. והאמת?הוא לא חייב. הוא רואה את הדברים אחרת-מנקודת מבטו. הוא לא נמצא כאן בפורום כדי להביא את הצד שלו אבל לי יש בת מתבגרת שנמצאת אצל אבא שלה ועם אשתו השנייה-ובעבר שמעתי מבתי המון תלונות וסיפורי "זוועה" על האשה...ובסוףףףףף מסתבר שגם לילדה שלי המתוקה-היה חלק בזה. והדברים אצלי קיבלו פרופורציה נכונה רק כששוחחתי עם הגרוש שלי-האבא של הילדה. הם-הזוג-כנראה רואה אותך כמטרד.וחבל מאד שזה כך. יש לי חברה שגם הבת שלה גרה עם האבא שלה ועם אשתו החדשה והילד שלהם-והעצה שהאמא נתנה לבת שלה היתה-תעשי הכל ותשתדלי להתנהג כך שלא תהיה להם מילה אחת נגדך-תעזרי, תהיי נחמדה, תסדרי אחרייך, תנקי, וכו'.... וזה עובד. וכמובן-שצריך גם לדעת לדבר, לא להתפרץ, לא להתערב בעניינים שלא שלך, לא לעשות על אבא ביקורת על כל דבר-כי את לא אשתו ולא האמא שלו-והוא לא חייב לך שום דבר.

 

[princess lis]

../images/Emo12.gifאבא לא חייב לבת שלו כלום../images/Emo35.gif

ולחברה שלו הוא כן חייב? לדעתי... אבא אמור לחלק את אהבתו בין כל האנשים הסובבים אותו... לילדיו,להוריו,לבת זוגתו ולחבריו.

 

[blonda3]

כן ולא..פרינסס../images/Emo23.gif

מגיל 18 הילדים אמורים לפרוש כנפיים ולעוף..... ההורים לא חייבים להם דבר-לפחות מבחינה חוקית. אבל כמובן שהורים טובים ממשיכים לאהוב ולתמוך ולדאוג לילדיהם כל עוד הם יכולים עד שהתפקידים מתהפכים..... לגבי אהבה-יש פה עניין של הדדיות, ולפי מה שפרי תארה יש מצב לא פשוט, שגורם לאבא להתנהג בדרך שפוגעת בפרי. אם יוצאים מנקודת הנחה שהוא לא חייב לה כלום....יותר קל. כגודל הציפייה כך גם גודל האכזבה-לכן-אם היא תבין ותפנים-שהוא לא חייב לאהוב אותה-והיא תלמד את הדרך הנכונה לתקשר איתו-אז אולי היא תרוויח אותו-ואולי לא זה גם עניין של מי הוא -ועד כמה הוא מסוגל. ולשפוט אותו-לא יעזור.

 

[princess lis]

מבחינה חוקית את צודקת...אבל

בדרך כלל הורים טובים אפילו אם הם נפרדים ממשיכים לתמוך בילדיהם עד לשנתם ה-120

אמי שהיא פנסיונרית תומכת עדיין בי ובאחי...בששת נכדיה... טוענת שהיא נהנית בחיים לעזור...ולא אכפת לה שהירושה תקטן

צהרים טובים לכולם

 

[blonda3]

פרינסס-היתה לי סבתא כזאת../images/Emo24.gif

מסרי נשיקה לאמך היקרה..... גם לדעתי כך צריך להיות כשיש אפשרות..... אבל לצערי-לא כולם כמו אמך....

 

[princess lis]

../images/Emo51.gif בלונדה../images/Emo24.gif יש לי סוד קטנן

אמי היקרה היא סבתא מיוחדת...היא משתוללת בפורומים השונים בתפוז... 40+,50+ ו...60+

 

[הפרי האסור 2003]

ואני לתומי חשבתי ש...../images/Emo12.gif

אהבה זה ללא תנאים ואין כמו אהבה של אמא (אבא) את יודעת מה...טוף...אז אני פרשתי כנפיים...מה עם אחי בן ה-15 וחצי שמקבל את אותו היחס? רק שהוא לא שם קצוץ ולא מראה כלום.

 

[blonda3]

אולי אחיך פחות סובל ממך?

את בטוחה שהוא מקבל את אותו היחס? או שאולי הוא מגיב אחרת ואז האינטרקציה שלו איתם שונה? ואולי הוא כן יקום ויעזוב ביום שיוכל? ולגבי אהבה ללא תנאים ואהבה של הורים אז-את בעצמך רואה שזה לא תמיד כך.... ואת לא היחידה. רוצה

אצלי זה בלי תנאים

 

[הפרי האסור 2003]

אחי לא מפגין את רגשותיו בנושא...

ל

אני תמיד מוכנה... אהבה לא תמיד יש...רק אתמול אבא שלי אמר לי שתמיד יאהב אותי גם אם אני בבית וגם אם אני לא. אני פשוט לא חושבת שהוא מבין את חומרת המצב..ולי אין מושג איך לגרום לו להתפכח.

 

[הפרי האסור 2003]

אז זהוא..שלא תמיד יש 2 צדדים למטבע

ישבתי בסלון ליד אחותי בזמן שהיא עשתה אוכל במטבח. כשהם נכנסו אמרנו שלום ולא מעבר לכך. אינני חושבת שעשיתי שום דבר שהיה גורם לה לשים רק 4 צלחות במקום חמש. אחרי הכול, זו לא פעם ראשונה שהיא עושה דבר כזה. כשהיא הייתה מכינה לאבא שלי אוכל והוא היה רוצה שנשב יחד הוא היה שואל אותי מה להכין לי כי היא לא הייתה נוקפת אצבע בשבילי. אבא שלי לא אמר לי שאני מתנהגת כבת 5 אני נתתי את הדימוי מה שהוא כן אמר ואת כנראה לא הבנת אותי טוב זה שהוא רוצה שארגע ואז אדבר איתו. אך תארי לעצמך שהיה מצטבר אצלך מטען כבד. להרגע היה לוקח לך המון זמן אך גם שיחה הייתה מרגיעה אותך. חישבי רגע...מי מאיתנו באיזה שהוא שלב בחיינו ואך עדיין עושה זאת צועק כשהוא כועס. רבים מאיתנו עושים או עשו זאת. מאוד קשה להרגע כשבאותו רגע אתה רוצה לדבר עם האדם ולפתור את הבעיה. אז זו לא התנהגות של ילד בן 5 אם כי התנהגות לגיטימית שרוב בני האדם פועלים לפיה. לא תמיד יש לנו שליטה אחרי שנפגענו הרבה פעמים על הטון שלנו. והאמת, את צודקת אבא שלי לא חייב לפנק אותי אבל את יודעת מה, הוא גם לא מפנק!! ואני גם לא דורשת את הפינוק הזה. אני פניתי אל הפורום במטרה לפרוק את העול והתיסכול שהיה בי באותו הרגע. אינני מתבכיינת על מר גורלי כי אני לא כזו. אני משתדלת להפיק את המיטב מהמצב גם אם הוא לא הכי נוח. קצת נפגעתי מדברייך אך אני בטוחה שיש לך רק כוונות טובות ובכל זאת, לא נעים לי שעושים ממני ילדת שמנת כשאני האדם האחרון שיהיה כזה. וביקורת...אני לא מעבירה ביקורת רק מסבירה עד כמה נפגעתי דבר שלא עוזר לי. במקום לקבל את הרגש שלי, הוא פונה ונותן לי דוגמא על דבר מה פוגע לדעתו שאני עשיתי. הרי, זו לא תחרות. כשטובים אלי, אני טובה עד הסוףואם זה לא עוזר, אני מנסה לרכך את הצד השני אך מה אני יכולה לעשות אם ניסיתי אין ספור פעמים והיא בשלה?

 

[blonda3]

פרי-טוב שהבנת שכוונתי.....

תראי. אני מבינה אותך מאד וגם את העובדה שמאד לא קל לך. גם לי לא היו חיים קלים. וגם ילדיי עברו כל מיני מצבים לא קלים. ומכל מצב קשה בחיים-לומדים. כתבתי לך שנשמע שאת מתפנקת (ואני יודעת שאת לא) רק כדי לנסות לעורר אצלך דרך מחשבה קצת שונה. אני לא יודעת אם היום באמת לאור כל מה שעברת בחייך יש לך את הכוחות לקום וללכת ולעשות את השינוי שאת צריכה. אבל ככל שתהיי יותר מודעת למצבך ולאחריות שלך לחייך....יהיה לך יותר קל בעתיד לקום ולעשות את הצעד. זה יכול לקחת הרבה זמן אבל אולי לא. וזה ענין של תהליך. העיקר קודם כל להבין את המצב שבו את נמצאת לראות נכון את התמונה, לדעת מה ניתן לשנות ומה לא(כי את מה שלא-חבל לבזבז עליו אנרגיות....) ולהמשיך הלאה. לנסות למצוא פתרונות נכונים עבורך. לגבי אבא שלך-אני במקומך הייתי מניחה לו ומפסיקה לנסות.מתרכזת בעצמי ובדברים אחרים. לפחות כרגע. לגבי בת זוגו של אביך - אם תביני את הראש שלה אולי תצליחי להסתדר איתה. זה שלא שמו לך צלחה מראה שהם רצו לחגוג בלעדייך. אז תשאלי אותם אם זה כך....ושאולי יאמרו לך מראש כדי שלא תיפגעי. בטוח שיש להם בעייית תקשורת איתך.

 

[הפרי האסור 2003]

להפך..

כשעליתי למעלה אבא שלי אמר לי שהאורחים שואלים למה אני עולה כי הם כן רצו שאהיה שם פרט לבת הזוג שקרוב לוודאי שלא היה איכפת לה בכלל. ואילו לא היו רוצים אותי שם למה ביקשו שאבוא ואחתוך את העוגה? הם יכלו לחתוך אותה לעצמם אין צורך להיות מומחה בשביל זה. עם אבא שלי אני ממשיכה לנסות בתקווה שהוא יבין מה קורה ואיך אני מרגישה. זה לא מזיק אך יכול מאוד לתסכל לעיתים. זו המלחמה שלי בעצם. כך אני לא מוותרת ועומדת על שלי. אני לא עושה יותר מלדבר ולמרות שזה קורה לעיתים נדירות הוא מבין אותי אך הוא לא מציא פתרונות פרקטיים...