זה נכון שיש חרדים שעובדים
אבל השאלה היא מה האחוז שלהם באוכלוסיה החרדית, לעומת אחוז החילונים העובדים באוכלוסיה החילונית. נהוג לקרוא לחברה החילונית חברה יצרנית מכיון שאחוזים גבוהים מתוכה עובדים ומשלמים מיסים, בעוד שבחברה החרדית אחוזים נמוכים עובדים ולפיכך מעטים משלמים מיסים. בנוסף, אסור לשכוח שהתסכול מגיע מכך שלחרדים יש פטור משירות צבאי, דבר שיוצר תיסכול רב אצל החילונים, מכיון שהחרדים נהנים מאותה הגנה של צה"ל (במיוחד אלו שבחרו להתיישב אידואולגית בשטחים בהתנחלויות, אבל האידיאולוגיה שלהם לא כוללת הגנה עצמית - את זה חיילי צהל צריכים לעשות). לדעתי, המדינה מעודדת במידה רבה את ההסלמה בין שני הגושים האלו בכך שהיא באמת נותנת הטבות מיוחדות למגזר החרדי, דבר שמעורר כעס מובן במגזר המשלם על כך. אני חושבת שבקרב החברה החרדית יש כמה דברים מאד יפים שכדאי לחברה החילונית ללמוד ממנה, כמו גמ"חים שבזכותם חרדים רבים מצליחים להשמר מפת רעב ואכן לא מזדקקים לעזרת המדינה, אבל מצד שני בגלל ריבוי ילדים, שהוא דבר שהציבור החרדי מייצר ללא תלות במצבו הכלכלי, נוצר מצב שבו ילדים גדלים בלי לקבל את כל מה שמגיע להם וכך נופלים כנטל על הציבור משלם המיסים, שהוא בהחלט לא הוריהם. נכון שיש הרבה ילדים רעבים מקרב החילונים, ובהחלט ישנן משפחות ודורות שלמים בעיירות פיתוח שבהן אין עבודה שזו מנטליות לא לעבוד ולחיות מדמי ההבטלה. נכון, אבל בחברה החרדית זו מנטליות לגיטימית ונפוצה בהרבה. הלא זוג לא יושב ומתכנן כמה ילדים לעשות בהתאם למצב הכלכלי, אלא נותנים דרור למצוות פרו ורבו.