אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אני מקווה שהחוק למשאל עם לא יעבור
- פותח הנושא טומי החילוני היחידי
- פורסם בתאריך
איתי פורמן
New member
קשקשני
הסמכות לקבוע משאלי עם נתונה בידי הכנסת, הדרך הטכנית של מימוש הזכות (קרי חקיקה) אינה רלוונטית. מן הסתם אנחנו מדברים על הצעת חוק שתקבע שיש צורך במשאל עם, אבל אם אתה מתעקש לעשות את עצמך אידיוט, בבקשה.
הסמכות לקבוע משאלי עם נתונה בידי הכנסת, הדרך הטכנית של מימוש הזכות (קרי חקיקה) אינה רלוונטית. מן הסתם אנחנו מדברים על הצעת חוק שתקבע שיש צורך במשאל עם, אבל אם אתה מתעקש לעשות את עצמך אידיוט, בבקשה.
נו, אין לך ביצים להודות בטעות?
סמכות הכנסת זה כל מה שאיתי ציטט - לחוקק חוק. אין לכנסת, במצב הנוכחי שום סמכות לגבי משאל עם, למרות שאולי אפשר לטעון שיש לה סמכות להחליט על לקחת לעצמה סמכות כזאת. בשביל זה הכנסת תצטרך קודם כל להגדיר את המושג "משאל עם", ואז את סמכויות (שלה או של מישהו אחר) לגביו. אז גרשון, אתה הליצן פה, כי למרות שברור לך שאתה טועה, אתה ממשיך לרדת עליי במקום להתנצל ולהודות שטעית.
סמכות הכנסת זה כל מה שאיתי ציטט - לחוקק חוק. אין לכנסת, במצב הנוכחי שום סמכות לגבי משאל עם, למרות שאולי אפשר לטעון שיש לה סמכות להחליט על לקחת לעצמה סמכות כזאת. בשביל זה הכנסת תצטרך קודם כל להגדיר את המושג "משאל עם", ואז את סמכויות (שלה או של מישהו אחר) לגביו. אז גרשון, אתה הליצן פה, כי למרות שברור לך שאתה טועה, אתה ממשיך לרדת עליי במקום להתנצל ולהודות שטעית.
רק בקריאה רביעית כדי שגם הכנסת תוכל להטיל וטו
הרעיון הוא שצריך נבחרי ציבור שיוכלו לקבל הכרעות מתוך שיקול דעת, ולכן צריך את הכנסת, אבל החלטת הכנסת תזדקק לאישרור העם. אבל גם העם לא מספיק, כי צריך גם אנשי מקצוע - דהיינו חברי כנסת שנבחרו במיוחד לשם כך; זה המקצוע שלהם: לקבל החלטות בישוב הדעת ואחרי קריאת כל החומר המקצועי הרלבנטי. לכן, שלושת הקריאות הראשונות יתקבלו ע"י הכנסת בעוד שהקריאה הרביעית תאושרר ע"י העם. כל זמן שמדובר רק באישרור בלבד - אין שום בעיה, כי במקרה הגרוע - חוזרים לסטטוס קוו.
הרעיון הוא שצריך נבחרי ציבור שיוכלו לקבל הכרעות מתוך שיקול דעת, ולכן צריך את הכנסת, אבל החלטת הכנסת תזדקק לאישרור העם. אבל גם העם לא מספיק, כי צריך גם אנשי מקצוע - דהיינו חברי כנסת שנבחרו במיוחד לשם כך; זה המקצוע שלהם: לקבל החלטות בישוב הדעת ואחרי קריאת כל החומר המקצועי הרלבנטי. לכן, שלושת הקריאות הראשונות יתקבלו ע"י הכנסת בעוד שהקריאה הרביעית תאושרר ע"י העם. כל זמן שמדובר רק באישרור בלבד - אין שום בעיה, כי במקרה הגרוע - חוזרים לסטטוס קוו.
אז למה צריך לבחור נציגים?
למה לא להקים גוף מקצועי שיחבר חוקים, והעם יצביע עליהם? הרי אם על כל חוק יש אשרור, ממילא יהיו הצבעות כל שבוע, אז למה צריך גם בחירות על הדרך? מה דעתך, היית הולך כל שבוע להצביע על 10 חוקים, בנוסף לעבודתך? היית קורא כל חוק וחוק ומבין את המשמעויות שלו, וההשלכות שלו? היית מתיעץ ומתדיין עם אחרים על מנת להבין היטב את מה שאתה הולך להצביע עליו? כל שבוע? מספר פעמים בשבוע? עזוב את הדיון הדמגוגי שאתה מנסה לקיים כאן, אתה חושב שההצעה שלך מעשית?
למה לא להקים גוף מקצועי שיחבר חוקים, והעם יצביע עליהם? הרי אם על כל חוק יש אשרור, ממילא יהיו הצבעות כל שבוע, אז למה צריך גם בחירות על הדרך? מה דעתך, היית הולך כל שבוע להצביע על 10 חוקים, בנוסף לעבודתך? היית קורא כל חוק וחוק ומבין את המשמעויות שלו, וההשלכות שלו? היית מתיעץ ומתדיין עם אחרים על מנת להבין היטב את מה שאתה הולך להצביע עליו? כל שבוע? מספר פעמים בשבוע? עזוב את הדיון הדמגוגי שאתה מנסה לקיים כאן, אתה חושב שההצעה שלך מעשית?
שאלת שתי שאלות:
אתחיל משאלתך האחרונה, כי כך יקל לך להבין גם את התשובה לשאלתך הראשונה. ובכן, בענין השאלה השניה (האם הייתי טורח לקרוא כל חוק וחוק ורץ להצביע עליו כל שבוע) - אז ככה: לגבי חוקים שכרוכים רק בשאלות מקצועיות נטו, או הכרוכים בשאלות שבהן אינני מבין, הייתי סומך בעיניים עצומות על הנציגים שבהם בחרתי, ולא הייתי משתתף במשאל העם, אבל באותם מקרים קריטיים (ונדירים מן הסתם) שבהם הייתי חש שהשאלה הפוליטית כרוכה גם באידיאולוגיה שלי (כגון השאלה האם להפוך את המדינה למדינת הלכה, או האם לגרש ערבים מגליל ולהופכו לנקי מערבים, או האם לגרש יהודים מהרצועה ולהופכה לנקייה מיהודים, וכדומה), הייתי רץ לקלפי כדי להטיל וטו אילו היה מתברר לי שנציגיי קיבלו החלטה אשר אותה אני שולל מכל וכל. לגבי שאלתך הראשונה (למה בכלל צריך שהאזרח יבחר את נציגיו ולא להקים גוף מחוקק מקצועי שאינו נבחר) - אז ככה: מכיון שברוב ככל המקרים מדובר בחוקים מקצועיים נטו שבהם אינני מבין דבר וחצי דבר - אז אני רוצה שמי שיקבל את ההחלטה יהיו אנשים שעליהם אני יכול לסמוך בעיניים עצומות. הרי זה ממש כמו אדם שבוחר לעצמו עורך דין: מי שבוחר את העורך דין - זה האדם שאותו אמור לייצג העורך דין, וזאת על מנת שהמיוצג יוכל לסמוך על עורך דינו בעיניים עצומות. אבל אל תשכח שתמיד חשוב להשאיר למיוצג את הבחירה להחליט האם הוא מאשרר את החלטות העורך דין: תמיד יוכל המיוצג לומר לעורך דין: ב-99% אחוז מהחלטותיך בענין התיק שלי - אני סומך עליך בעיניים עצומות, אבל בנקודה הספציפית הזאת והזאת - אני מטיל וטו.
אתחיל משאלתך האחרונה, כי כך יקל לך להבין גם את התשובה לשאלתך הראשונה. ובכן, בענין השאלה השניה (האם הייתי טורח לקרוא כל חוק וחוק ורץ להצביע עליו כל שבוע) - אז ככה: לגבי חוקים שכרוכים רק בשאלות מקצועיות נטו, או הכרוכים בשאלות שבהן אינני מבין, הייתי סומך בעיניים עצומות על הנציגים שבהם בחרתי, ולא הייתי משתתף במשאל העם, אבל באותם מקרים קריטיים (ונדירים מן הסתם) שבהם הייתי חש שהשאלה הפוליטית כרוכה גם באידיאולוגיה שלי (כגון השאלה האם להפוך את המדינה למדינת הלכה, או האם לגרש ערבים מגליל ולהופכו לנקי מערבים, או האם לגרש יהודים מהרצועה ולהופכה לנקייה מיהודים, וכדומה), הייתי רץ לקלפי כדי להטיל וטו אילו היה מתברר לי שנציגיי קיבלו החלטה אשר אותה אני שולל מכל וכל. לגבי שאלתך הראשונה (למה בכלל צריך שהאזרח יבחר את נציגיו ולא להקים גוף מחוקק מקצועי שאינו נבחר) - אז ככה: מכיון שברוב ככל המקרים מדובר בחוקים מקצועיים נטו שבהם אינני מבין דבר וחצי דבר - אז אני רוצה שמי שיקבל את ההחלטה יהיו אנשים שעליהם אני יכול לסמוך בעיניים עצומות. הרי זה ממש כמו אדם שבוחר לעצמו עורך דין: מי שבוחר את העורך דין - זה האדם שאותו אמור לייצג העורך דין, וזאת על מנת שהמיוצג יוכל לסמוך על עורך דינו בעיניים עצומות. אבל אל תשכח שתמיד חשוב להשאיר למיוצג את הבחירה להחליט האם הוא מאשרר את החלטות העורך דין: תמיד יוכל המיוצג לומר לעורך דין: ב-99% אחוז מהחלטותיך בענין התיק שלי - אני סומך עליך בעיניים עצומות, אבל בנקודה הספציפית הזאת והזאת - אני מטיל וטו.
אבל אז יש לך בעיה נוספת.
היית סומך על הנציגים ולא משתתף במשאל העם. מה המשמעות מכך על אחוזי ההצבעה? האם כמו בכנסת, גם במשאל עם השתתפות של עשירית מהאוכלוסיה מספיקה לקבלת החלטה? ברמת העקרון, מן הראוי שהחלטת משאל העם תתבצע על ידי רוב משמעותי בעם, ז"א ראוי שכדי שההחלטה תתקבל, דרוש רוב מוחלט מקרב בעלי זכות הבחירה, אחרת אין משמעות למשאל. איך זה מסתדר עם הטענה שלך? לגבי עורך דין... הלקוח קובע מדיניות (=הבוחר מצביע עבור מצע מפלגתי), לא קובע החלטות נקודתיות. הלקוח לא יכול להטיל ווטו על החלטה פרוצדורלית של עורך דין בעקבות ביצוע המדיניות, אין לו סמכות לכך, לעתים אפילו אין לו סמכות גם אם הלקוח הוא עורך דין בעצמו.
היית סומך על הנציגים ולא משתתף במשאל העם. מה המשמעות מכך על אחוזי ההצבעה? האם כמו בכנסת, גם במשאל עם השתתפות של עשירית מהאוכלוסיה מספיקה לקבלת החלטה? ברמת העקרון, מן הראוי שהחלטת משאל העם תתבצע על ידי רוב משמעותי בעם, ז"א ראוי שכדי שההחלטה תתקבל, דרוש רוב מוחלט מקרב בעלי זכות הבחירה, אחרת אין משמעות למשאל. איך זה מסתדר עם הטענה שלך? לגבי עורך דין... הלקוח קובע מדיניות (=הבוחר מצביע עבור מצע מפלגתי), לא קובע החלטות נקודתיות. הלקוח לא יכול להטיל ווטו על החלטה פרוצדורלית של עורך דין בעקבות ביצוע המדיניות, אין לו סמכות לכך, לעתים אפילו אין לו סמכות גם אם הלקוח הוא עורך דין בעצמו.
שום בעיה. השכחת שמדובר רק באישרור ולא במשאל?
הבעיה שהעלית קיימת למשל שויץ, אבל שם לא מדובר באישרורים אלא במשאלים של ממש, ובדרך כלל מקובל שיש כמות מינימלית של משתתפים ("קוורום") שבלעדיו המשאל נפסל. אבל אני לא מדבר על משאל אלא על אישרור. שים לב כי מכיון שהכנסת כבר קיבלה החלטה בשלוש קריאות, וכעת מגיעים רק לשלב של האישרור, אז זה לא משנה מה תהיה כמות האזרחים שתשתתף. לדוגמה, נניח שהכנסת קיבלה את הקריאה השלישית ברוב של שנים נגד אחד. אין בזה שום בעיה, כי מדובר רק באישרור של קריאה ראשונה ושניה. עצם העובדה שיש שלוש קריאות (ועל פי הצעת סילבן שלום: גם קריאה רביעית של אישרור העם) - זה כשלעצמו שקול ל"קוורום" מינימלי. בענין הערתך על עורך הדין: אני מדבר על החלטות של עורך דין - לפני שהוצגו בפני בית המשפט (ובנמשל: החלטות של הכנסת לפני שנכנסו לספר הרשומות כחוק חקוק): לדוגמה, נניח שעורך דין קיבל החלטה "פרוצדורלית" להסכים שבסעיף האישום יוטל קלון ע"י בית המשפט: אז יכול הלקוח לומר לעורך דינו: מצטער, לא מאשרר את ההחלטה שלך, ולכן אני תובע (לא מבקש אלא תובע) שתשנה את חבילת ההסכם כך שהיא לא תכיל את סעיף הקלון, אחרת - אודיע לבית המשפט שאתה מפוטר ושלא אחתום על החבילה שהיצעת.
הבעיה שהעלית קיימת למשל שויץ, אבל שם לא מדובר באישרורים אלא במשאלים של ממש, ובדרך כלל מקובל שיש כמות מינימלית של משתתפים ("קוורום") שבלעדיו המשאל נפסל. אבל אני לא מדבר על משאל אלא על אישרור. שים לב כי מכיון שהכנסת כבר קיבלה החלטה בשלוש קריאות, וכעת מגיעים רק לשלב של האישרור, אז זה לא משנה מה תהיה כמות האזרחים שתשתתף. לדוגמה, נניח שהכנסת קיבלה את הקריאה השלישית ברוב של שנים נגד אחד. אין בזה שום בעיה, כי מדובר רק באישרור של קריאה ראשונה ושניה. עצם העובדה שיש שלוש קריאות (ועל פי הצעת סילבן שלום: גם קריאה רביעית של אישרור העם) - זה כשלעצמו שקול ל"קוורום" מינימלי. בענין הערתך על עורך הדין: אני מדבר על החלטות של עורך דין - לפני שהוצגו בפני בית המשפט (ובנמשל: החלטות של הכנסת לפני שנכנסו לספר הרשומות כחוק חקוק): לדוגמה, נניח שעורך דין קיבל החלטה "פרוצדורלית" להסכים שבסעיף האישום יוטל קלון ע"י בית המשפט: אז יכול הלקוח לומר לעורך דינו: מצטער, לא מאשרר את ההחלטה שלך, ולכן אני תובע (לא מבקש אלא תובע) שתשנה את חבילת ההסכם כך שהיא לא תכיל את סעיף הקלון, אחרת - אודיע לבית המשפט שאתה מפוטר ושלא אחתום על החבילה שהיצעת.
שוב, לאט, בשביל ליכודניקים
אם אתה מדבר על אשרור, אל תבוא אליי בטענות שאני נגד משאלי עם. אין שום משמעות לדבר כזה "אשרור", ובטח שלא צורך בכך. יש נציגים בכנסת שעובדים שם במשרה מלאה וכל תפקידם לאשרר החלטות, אם רק מי שההחלטה מעניינת אותו ילך להצביע - במקום אשרור תקבל אי אשרור, כי רק המתנגדים יצביעו, והתומכים יסמכו ידיהם על נציגיהם, כמו שאמרת. אז מה עשית בזה? לגבי עורכי דין, אני לא יודע מה קורה במדינת פלשטין, אבל במדינת ישראל לא עורך דין זה שמחליט על עונש, אלא שופט. והוא לא ממש מתעניין בווטו של הנאשם. אני חושב שהסתבכת קצת עם הדוגמא שלך, כמו גם עם ה"אשרור" שלך, וכדאי שתתחיל לרדת מהעץ.
אם אתה מדבר על אשרור, אל תבוא אליי בטענות שאני נגד משאלי עם. אין שום משמעות לדבר כזה "אשרור", ובטח שלא צורך בכך. יש נציגים בכנסת שעובדים שם במשרה מלאה וכל תפקידם לאשרר החלטות, אם רק מי שההחלטה מעניינת אותו ילך להצביע - במקום אשרור תקבל אי אשרור, כי רק המתנגדים יצביעו, והתומכים יסמכו ידיהם על נציגיהם, כמו שאמרת. אז מה עשית בזה? לגבי עורכי דין, אני לא יודע מה קורה במדינת פלשטין, אבל במדינת ישראל לא עורך דין זה שמחליט על עונש, אלא שופט. והוא לא ממש מתעניין בווטו של הנאשם. אני חושב שהסתבכת קצת עם הדוגמא שלך, כמו גם עם ה"אשרור" שלך, וכדאי שתתחיל לרדת מהעץ.
נא לא לרדת לפסים אישיים. אני לא ליכודניק
הליכוד תמך בהמון חוקי כפייה, כולל חוקי כפייה דתית (וכולל החוק שכפה על ילידי גוש קטיף להיעקר מחוץ לרצועה שבה נולדו), ולכן אני בחיים לא אהיה ליכודניק. מה פירוש אין משמעות ל"אישרור"? אתה הרי מבין עברית, וגם אם לא - לא נורא: תפתח מילון פשוט, ותראה שיש משמעות ל"אישרור": הכוונה לאישור אחרון של החלטה שכבר התקבלה בשלביה הראשונים. למשל, קריאה שלישית היא אישרור של הקריאה השניה, והצעת החוק של סילבן שלום מדברת על קריאה רביעית (ע"י העם) שתאשרר את הקריאה השלישית. אז מה פירוש "אין משמעות לאישרור"? מי שמבין עברית יודע את המשמעות של האישרור. זה שלדעתך אין צורך באישרור - זה היה ברור לי מלכתחילה, ולכן הבהרתי לך למה לדעתי דוקא כן יש צורך באישרור כזה ע"י העם, וזאת משום שלעיתים העם לא מוכן לקבל את החלטת נציגיו. שתי דוגמאות היפותטיות: נניח שהכנסת תקבל החלטה (היפתוטית לגמרי שכמובן לא תעבור בכנסת) לטובת מדינת הלכה, אז ברור שהסובלים הישירים מכך (כגון החילוניים ושאר ליברלים) היו מעוניינים לברר האם העם מאשרר החלטה כזו של הכנסת, וזה מוכיח שיש צורך באישרור כזה (לפחות לדעת שנינו למרות שלא לדעת החולקים על שנינו). או נניח שהכנסת תקבל החלטה (היפותטית לגמרי שכמובן לא תעבור בכנסת) לטובת החרבת ישובי הגולן ומסירת השטח לאויב תמורת פיסת נייר, אז ברור שהסובלים הישירים מכך (כגון המגורשים עצמם ושאר ליברלים ושאר ביטחוניסטים) היו מעוניינים לברר האם העם מאשרר החלטה כזו של הכנסת, וזה מוכיח שיש צורך באישרור כזה (לא לדעתך אבל לדעת החולקים עליך כולל אני). למה אתה חושב שרק המתנגדים יצביעו בתהליך "אישרור העם" - אך התומכים לא יצביעו? הרי התומכים יודעים שיש מתנגדים, ולכן כן יבואו - כדי להביס את המתנגדים! מי שזה בוער בעצמותיו (בין מימין בין משמאל) ילך להצביע, ומי שאדיש - יתנהג כמו שהוא מתנהג בימי בחירות לכנסת, כלומר ישאר בבית. מבחינה מוסרית אין בזה שום בעיה, כי כולם קיבלו את ההזדמנות להצביע, ומי שלא ניצל זאת ונשאר אדיש - שלא יבוא בתלונות לאף אחד. תן דעתך לכך שדבר דומה קורה גם בכנסת: יש חוקים שעוברים ברוב של שניים נגד אחד, שכן רק חברי כנסת שאיכפת להם טורחים להצביע והרוב נשאר אדיש. אז למה אתה סולח לאדישות שקורה בכנסת אבל לא מוכן לספוג כשזה קורה עם האזרחים (בין בימי בחירות לכנסת ובין בתהליך של "אישרור העם")? לגבי עורכי-הדין - אינני מבין על איזה עץ אתה מדבר, ויותר נראה לי שפשוט לא ירדת לסוף דעתי: אני דיברתי על מקרה היפותטי, שבו עורך דין קיבל החלטה שהנאשם יודה בבית משפט, בתמורה לכך שיקבל רק מאסר על תנאי, אך יקבל גם סעיף קלון. אז הנאשם אומר לעורך דינו: "ב-99% מהחלטותיך אני סומך עליך בעיניים עצומות, כגון שאודה באשמה, וכגון שאקבל מאסר על תנאי, וכגון שתקופת המאסר על תנאי לא תעלה על שנתיים וכו' כו', אבל להחלטה אחת שלך אני מתנגד מכל וכל: אינני מוכן שבחבילה הזו יכנס סעיף הקלון. לכן, אם אתה מוכן ללכת על חבילה אחרת שבמסגרתה תשכנע את הפרקליטות לכך שהיא תסכים שלא לדרוש קלון - אז אני מוכן לחבילה שלך, אחרת - לא אודה בבית המשפט". זה מה שאומר הלקוח לעורך דינו. ובנמשל: האזרח אומר לנציגיו בכנסת: ב-99% מהחוקים שתקבלו - אני סומך עליכם בעיניים עצומות ולכן לא אטרח ללכת לקלפי כדי לאשרר, אבל במקרה פלוני, שממש בוער בעצמותיי אידיאולוגית (כגון החלטתכם להסכים למדינת הלכה, או כגון החלטתם להסכים לנקות את עזה מיהודים, או לנקות את הגליל מערבים), אינני מקבל בדיעבד את מה שהחלטתם, ולכן אגיע ביום פקודה לקלפי כדי להודיע שאינני מאשרר את החלטתכם. מה לא מובן כאן?
הליכוד תמך בהמון חוקי כפייה, כולל חוקי כפייה דתית (וכולל החוק שכפה על ילידי גוש קטיף להיעקר מחוץ לרצועה שבה נולדו), ולכן אני בחיים לא אהיה ליכודניק. מה פירוש אין משמעות ל"אישרור"? אתה הרי מבין עברית, וגם אם לא - לא נורא: תפתח מילון פשוט, ותראה שיש משמעות ל"אישרור": הכוונה לאישור אחרון של החלטה שכבר התקבלה בשלביה הראשונים. למשל, קריאה שלישית היא אישרור של הקריאה השניה, והצעת החוק של סילבן שלום מדברת על קריאה רביעית (ע"י העם) שתאשרר את הקריאה השלישית. אז מה פירוש "אין משמעות לאישרור"? מי שמבין עברית יודע את המשמעות של האישרור. זה שלדעתך אין צורך באישרור - זה היה ברור לי מלכתחילה, ולכן הבהרתי לך למה לדעתי דוקא כן יש צורך באישרור כזה ע"י העם, וזאת משום שלעיתים העם לא מוכן לקבל את החלטת נציגיו. שתי דוגמאות היפותטיות: נניח שהכנסת תקבל החלטה (היפתוטית לגמרי שכמובן לא תעבור בכנסת) לטובת מדינת הלכה, אז ברור שהסובלים הישירים מכך (כגון החילוניים ושאר ליברלים) היו מעוניינים לברר האם העם מאשרר החלטה כזו של הכנסת, וזה מוכיח שיש צורך באישרור כזה (לפחות לדעת שנינו למרות שלא לדעת החולקים על שנינו). או נניח שהכנסת תקבל החלטה (היפותטית לגמרי שכמובן לא תעבור בכנסת) לטובת החרבת ישובי הגולן ומסירת השטח לאויב תמורת פיסת נייר, אז ברור שהסובלים הישירים מכך (כגון המגורשים עצמם ושאר ליברלים ושאר ביטחוניסטים) היו מעוניינים לברר האם העם מאשרר החלטה כזו של הכנסת, וזה מוכיח שיש צורך באישרור כזה (לא לדעתך אבל לדעת החולקים עליך כולל אני). למה אתה חושב שרק המתנגדים יצביעו בתהליך "אישרור העם" - אך התומכים לא יצביעו? הרי התומכים יודעים שיש מתנגדים, ולכן כן יבואו - כדי להביס את המתנגדים! מי שזה בוער בעצמותיו (בין מימין בין משמאל) ילך להצביע, ומי שאדיש - יתנהג כמו שהוא מתנהג בימי בחירות לכנסת, כלומר ישאר בבית. מבחינה מוסרית אין בזה שום בעיה, כי כולם קיבלו את ההזדמנות להצביע, ומי שלא ניצל זאת ונשאר אדיש - שלא יבוא בתלונות לאף אחד. תן דעתך לכך שדבר דומה קורה גם בכנסת: יש חוקים שעוברים ברוב של שניים נגד אחד, שכן רק חברי כנסת שאיכפת להם טורחים להצביע והרוב נשאר אדיש. אז למה אתה סולח לאדישות שקורה בכנסת אבל לא מוכן לספוג כשזה קורה עם האזרחים (בין בימי בחירות לכנסת ובין בתהליך של "אישרור העם")? לגבי עורכי-הדין - אינני מבין על איזה עץ אתה מדבר, ויותר נראה לי שפשוט לא ירדת לסוף דעתי: אני דיברתי על מקרה היפותטי, שבו עורך דין קיבל החלטה שהנאשם יודה בבית משפט, בתמורה לכך שיקבל רק מאסר על תנאי, אך יקבל גם סעיף קלון. אז הנאשם אומר לעורך דינו: "ב-99% מהחלטותיך אני סומך עליך בעיניים עצומות, כגון שאודה באשמה, וכגון שאקבל מאסר על תנאי, וכגון שתקופת המאסר על תנאי לא תעלה על שנתיים וכו' כו', אבל להחלטה אחת שלך אני מתנגד מכל וכל: אינני מוכן שבחבילה הזו יכנס סעיף הקלון. לכן, אם אתה מוכן ללכת על חבילה אחרת שבמסגרתה תשכנע את הפרקליטות לכך שהיא תסכים שלא לדרוש קלון - אז אני מוכן לחבילה שלך, אחרת - לא אודה בבית המשפט". זה מה שאומר הלקוח לעורך דינו. ובנמשל: האזרח אומר לנציגיו בכנסת: ב-99% מהחוקים שתקבלו - אני סומך עליכם בעיניים עצומות ולכן לא אטרח ללכת לקלפי כדי לאשרר, אבל במקרה פלוני, שממש בוער בעצמותיי אידיאולוגית (כגון החלטתכם להסכים למדינת הלכה, או כגון החלטתם להסכים לנקות את עזה מיהודים, או לנקות את הגליל מערבים), אינני מקבל בדיעבד את מה שהחלטתם, ולכן אגיע ביום פקודה לקלפי כדי להודיע שאינני מאשרר את החלטתכם. מה לא מובן כאן?
וואו אתה מסוגל לכתוב הרבה שטויות
אף אחד לא כפה על ילידי עזה לעקור, אבל אזרחי ישראל נדרשו לעזוב. מי שלא רצה - מוזמן ויכול היה לוותר על אזרחותו ולבקש אזרחות פלשטינאית ולהשאר שם. מדינת ישראל מוסמכת ורשאית לאסור על אזרחיה להיות ולחיות במדינה אשר איתה ישראל נמצאת במצב מלחמה, ורצועת עזה עונה להגדרה. אין מדובר בחלק ממדינת ישראל, למרות נסיונותייך העלובים לעשות הקבלה כלשהי לטרנספר הערבים. אני יודע מה זה אשרור, ואני יודע מה זה משאל עם, והראתי לך את ההבדל. אתה ממשיך להתעקש על הרעיון ההזוי שלך (שברור שאני, וכל בר דעת, מתנגד לו), שיהיה לך בהצלחה בהמשך.
אף אחד לא כפה על ילידי עזה לעקור, אבל אזרחי ישראל נדרשו לעזוב. מי שלא רצה - מוזמן ויכול היה לוותר על אזרחותו ולבקש אזרחות פלשטינאית ולהשאר שם. מדינת ישראל מוסמכת ורשאית לאסור על אזרחיה להיות ולחיות במדינה אשר איתה ישראל נמצאת במצב מלחמה, ורצועת עזה עונה להגדרה. אין מדובר בחלק ממדינת ישראל, למרות נסיונותייך העלובים לעשות הקבלה כלשהי לטרנספר הערבים. אני יודע מה זה אשרור, ואני יודע מה זה משאל עם, והראתי לך את ההבדל. אתה ממשיך להתעקש על הרעיון ההזוי שלך (שברור שאני, וכל בר דעת, מתנגד לו), שיהיה לך בהצלחה בהמשך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.