אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אני מקווה שהחוק למשאל עם לא יעבור
- פותח הנושא טומי החילוני היחידי
- פורסם בתאריך
עכשיו אין כזה יצור כי טרם נחקק חוק משאל עם
אבל "אם" וכאשר יחקק כזו חוק - אז ברור שכל העלאה במסים תדרוש את אישור העם: זה בדיוק הרעיון, שלא פקידי האוצר יקבעו, אלא רק שני גופים: הכנסת, והעם, ולכל אחד משני הגופים תהיה זכות וטו. מי שמתנגד לחוק משאלי עם סובר שהמילה האחרונה אלו הבחירות, בעוד שמי שתומך בחוק הנ"ל סבור שהמילה האחרונה צריכה להיות של מי ששלח את שליחיו לכנסת.
אבל "אם" וכאשר יחקק כזו חוק - אז ברור שכל העלאה במסים תדרוש את אישור העם: זה בדיוק הרעיון, שלא פקידי האוצר יקבעו, אלא רק שני גופים: הכנסת, והעם, ולכל אחד משני הגופים תהיה זכות וטו. מי שמתנגד לחוק משאלי עם סובר שהמילה האחרונה אלו הבחירות, בעוד שמי שתומך בחוק הנ"ל סבור שהמילה האחרונה צריכה להיות של מי ששלח את שליחיו לכנסת.
המלה האחרונה
הכנסת יכולה גם להחליט שהיא מתעלמת מתוצאות משאל העם. ומכיוון שהיא חוקקה את החוק שיצר את משאל העם היא יכולה לחוקק חוק המבטל אותו או את תוקף תוצאותיו. מבחינה זו אין דבר כזה המילה האחרונה. זהו העקרון הדמוקרטי שמצד אחד יוצר הכרעה על ידי עיקרון של תוצאות רוב, אבל מאידך מאפשר לערער על התוצאות האלו על ידי בחירות חוזרות והכרעה שונה....
הכנסת יכולה גם להחליט שהיא מתעלמת מתוצאות משאל העם. ומכיוון שהיא חוקקה את החוק שיצר את משאל העם היא יכולה לחוקק חוק המבטל אותו או את תוקף תוצאותיו. מבחינה זו אין דבר כזה המילה האחרונה. זהו העקרון הדמוקרטי שמצד אחד יוצר הכרעה על ידי עיקרון של תוצאות רוב, אבל מאידך מאפשר לערער על התוצאות האלו על ידי בחירות חוזרות והכרעה שונה....
גם חוק לביטול אי-אשרור-העם יצטרך את אשרור העם
הכנסת גם יכולה לקבוע חוק חדשני האומר כי לחוקים יספיקו מעתה רק שתי קריאות ולא שלוש, אך בל תשכח שגם חוק חדשני כזה - יצטרך לעבור שלוש קריאות... הוא הדין לנדוננו: אם הכנסת תנסה להעביר "חוק-עוקף עם" שיבטל את החלטת העם שלא לאשרר את החלטת הכנסת בנושא פלוני, אז גם החוק עוקף-העם הנ"ל יצטרך את אישרור העם, כי אם לא יהיה אישרור כזה - אז בית המשפט יקבע שהחוק לא תקף, ממש כמו שלא תקף חוק שעבר רק בקריאה שניה אך טרם עבר את השלישית. הבחירות יכלו להיות תחליף למשאל עם - רק אילו בחוק פלוני היה סעיף מיוחד הקובע שהחוק יקבל את תוקפו רק אחרי הבחירות הבאות, אבל כל זמן שמדובר בחוק שאמור לצאת אל הפועל לפני הבחירות - אז מה יועילו הבחירות? לדוגמה, נניח שהכנסת תקבל חוק לבצע טרנספר בערביי הגליל (מה שנקרא: "חוק יהוד הגליל", שיקבע כי ערביי הגליל יועברו בכפייה אל הנגב). במקרה כזה, אני מסכים איתך שאם לחוק הזה יתלווה סעיף מיוחד שיקבע כי החוק יתבצע רק בכנסת הבאה - אז מה טוב ואין צורך באישרור העם, שהרי אז העם יוכל ממילא להביע את מחאתו בקלפי, לזרוק שם לפח הזבל את חברי הכנסת שחוקקו את החוק האכזרי והנבזי, ולבחור חברי כנסת חדשים שיבטלו את החוק הנ"ל לפני שייצא את הפועל. אבל...אם הסעיף הנ"ל לא יתלווה אל החוק הנ"ל, אלא החוק הנ"ל יהיה אמור לצאת אל הפועל עוד לפני הבחירות, אז מה יעזרו הבחירות? אחרי שהחלב נשפך אין טעם לא בדמעות ולא בבחירות! לכן ההצעה של תומכי משאלי-עם היא שכל חוק שאמור לצאת אל הפועל לפני הבחירות - יצטרך לעבור אישרור אחרון של העם.
הכנסת גם יכולה לקבוע חוק חדשני האומר כי לחוקים יספיקו מעתה רק שתי קריאות ולא שלוש, אך בל תשכח שגם חוק חדשני כזה - יצטרך לעבור שלוש קריאות... הוא הדין לנדוננו: אם הכנסת תנסה להעביר "חוק-עוקף עם" שיבטל את החלטת העם שלא לאשרר את החלטת הכנסת בנושא פלוני, אז גם החוק עוקף-העם הנ"ל יצטרך את אישרור העם, כי אם לא יהיה אישרור כזה - אז בית המשפט יקבע שהחוק לא תקף, ממש כמו שלא תקף חוק שעבר רק בקריאה שניה אך טרם עבר את השלישית. הבחירות יכלו להיות תחליף למשאל עם - רק אילו בחוק פלוני היה סעיף מיוחד הקובע שהחוק יקבל את תוקפו רק אחרי הבחירות הבאות, אבל כל זמן שמדובר בחוק שאמור לצאת אל הפועל לפני הבחירות - אז מה יועילו הבחירות? לדוגמה, נניח שהכנסת תקבל חוק לבצע טרנספר בערביי הגליל (מה שנקרא: "חוק יהוד הגליל", שיקבע כי ערביי הגליל יועברו בכפייה אל הנגב). במקרה כזה, אני מסכים איתך שאם לחוק הזה יתלווה סעיף מיוחד שיקבע כי החוק יתבצע רק בכנסת הבאה - אז מה טוב ואין צורך באישרור העם, שהרי אז העם יוכל ממילא להביע את מחאתו בקלפי, לזרוק שם לפח הזבל את חברי הכנסת שחוקקו את החוק האכזרי והנבזי, ולבחור חברי כנסת חדשים שיבטלו את החוק הנ"ל לפני שייצא את הפועל. אבל...אם הסעיף הנ"ל לא יתלווה אל החוק הנ"ל, אלא החוק הנ"ל יהיה אמור לצאת אל הפועל עוד לפני הבחירות, אז מה יעזרו הבחירות? אחרי שהחלב נשפך אין טעם לא בדמעות ולא בבחירות! לכן ההצעה של תומכי משאלי-עם היא שכל חוק שאמור לצאת אל הפועל לפני הבחירות - יצטרך לעבור אישרור אחרון של העם.
זה יוצר סבך של בעיות משפטיות
שאני לא בטוח שאתה או הוגי החוק עומדים עליהם. יכול להיות שיש לזה פתרון אולם זה יחייב שינויים של סעיפי חוקי יסוד אחרים וחלקם משוריינים, מה שיכביד מאוד על חקיקתו. ואם זה יסתור חוקי יסוד משורינים אחרים יתכן שבית המשפט יפסול את החוק או ימנע את ישומו בפועל.
שאני לא בטוח שאתה או הוגי החוק עומדים עליהם. יכול להיות שיש לזה פתרון אולם זה יחייב שינויים של סעיפי חוקי יסוד אחרים וחלקם משוריינים, מה שיכביד מאוד על חקיקתו. ואם זה יסתור חוקי יסוד משורינים אחרים יתכן שבית המשפט יפסול את החוק או ימנע את ישומו בפועל.
על כולן אפשר להתגבר
מטרתי פה היא לדון על העיקרון הפילוסופי הענק שחשיבותו לא תסולא בפז: מניעת מחטפי-חקיקה אנטי-דמוקרטיים (ועל כך אפרט להלן). מאידך, כל נבירה בפרטים שוליים וטכניים, כגון איך למנוע מצב שזה יסתור חוקי יסוד וכו', מסיטה לדעתי את הדיון מן העיקר הנ"ל. הכלל הוא מאד פשוט: ברגע שהעיקרון הפילוסופי מוסכם עליך - אז בקלות תוכל להתגבר על כל המכשולים הטכניים ולתפור עבור העיקרון הזה את החליפה הטכנית המתאימה, אבל אם העיקרון עצמו אינו מוסכם עליך - אז חבל על הזמן שלי ושלך בנבירה בכל הפרטים הטכניים והשוליים. לסיכום: עדיף שתמקד את ביקורתך ברעיון הפילוסופי עצמו, ולא בפרטיו הטכניים (כגון סתירה עם חוקי יסוד וכו'). להלן דוגמה איך לנהל את זה באופן שלפיו לא תהיה שום בעיה עם חוקי יסוד. 1. מה יגיד החוק? ובכן, הכנסת תחוקק את "חוק יסוד: אישרור-העם". חוק-יסוד זה יגיד את הדבר הבא: כל חבר כנסת (וגם ממשלה לענין זה) יכול להציע הצעת חוק, ואז הוא יהיה חייב ללכת על לפחות אחד משני המסלולים הבאים; מסלול א: לצרף להצעת החוק סעיף מיוחד שיקבע כי - לאחר שהחוק יעבור בקריאה ראשונה ושניה ושלישית - הוא יקבל את תוקפו רק אחרי הבחירות הבאות לכנסת; או מסלול ב: לצרף לחוק סעיף מיוחד שיקבע כי - לאחר שהחוק יעבור בקריאה ראשונה ושניה ושלישית - הוא יקבל את תוקפו רק אחרי שהעם יאשרר את החוק. 2. איך זה מתבצע? יש כל מיני אופציות טכניות ושוליות. למשל, אפשר לצרף להצעת החוק את התאריך שבו האזרחים יוכלו לגשת לקלפיות כדי שיצביעו בעד/נגד החוק, ויכול להיות שעדיף לקבוע בתוך "חוק יסוד: אישרורי-עם" קבועה קבועה (נניח כל חצי שנה וכדומה), כך שבתום כל תקופה כזו - כל חוקי המסלול השני יוצעו בקלפיות. לדוגמה, נניח שב"חוק יסוד: אישרורי-העם" נקבע שיום האישרור יהיה כל יום שלישי שבא ראשון בחודש ינואר או יולי, אז על הכנסת תוטל המשימה לפרסם (נניח במדיה רשמית כלשהי ובעוד שני עיתונים) - לפחות חודש לפני תום המועד הדו-שנתי הנ"ל - את הנוסחים המדוייקים של כל "חוקי המסלול השני" שהצטברו בחצי השנה האחרונה ושעברו בכנסת בקריאה וכו', ואז כשיגיע יום האישרור יוכל כל אזרח לגשת לקלפיות, ואז - עם הצגת תעודת זהות (במסגרת של תהליך הדומה מאד לתהליך הבחירות) - הוא יקבל מחברי ועדת הקלפי את רשימת "חוקי המסלול השני" הנ"ל (שהצטברו בחצי השנה האחרונה ושעברו בכנסת בקריאה וכו'), ואז יוכל לקרוא את הנוסחים המדוייקים של החוקים הנ"ל (אם לא הספיק לקוראם עוד קודם לכן), ואז יוכל לסמן "בעד" או "נגד" ליד כל שם של חוק שיופיע ברשימה הנ"ל, יכניס את הרשימה לתוך מעטפה אטומה ולהטילה לתוך הקלפי לעיניהם של חברי הועדה, יגיד שלום לכולם, ייצא מהחדר בשקט, יזמין פנימה את זה שבא אחריו בתור, וכו' כו', הכל ממש כפי שמתבצע בתהליך רגיל של בחירות. 3. איך להקל על האזרחים? רוב חברי הכנסת יעדיפו ללכת על המסלול הראשון, שפטור מאישרור העם, אבל אם יש איזה חבר כנסת שמאד מאד לחוץ שהחוק שלו יתקבל דוקא לפני הבחירות הבאות (נניח איזה חרדי שמאד לחוץ שחוק החמץ יעבור לפני הפסח המתקרב, או איזה חבר כנסת מהימין שמאד לחוץ לבצע בערבים את הטרנספר כבר בשנה הקרובה, או איזה חבר כנסת מהשמאל שמאד לחוץ לבצע ביהודי-השטחים את הטרנספר עוד לפני הבחירות הקרובות) - אז הוא יזדקק למסלול השני של אישרור העם. זה צפוי לקרות רק לחלק קטן של החוקים, כי מן הסתם שמרבית החוקים לא יהיו "לחוצים" במיוחד. אם רוצים להקל עוד יותר על האזרחים, אפשר למשל לדרוש אישור מיוחד מוועדת הכנסת לכך שחוק פלוני יעבור דוקא במסלול השני (כלומר עוד לפני הבחירות) ולא במסלול הראשון (שפוטר מאישרור העם). אם רוצים להקל עוד יותר על האזרחים, אפשר למשל למתוח עוד יותר את התקופה שבין אישרור לאישרור (נניח שנה במקום חצי שנה). אבל כאמור, אלו פרטים טכניים שוליים ובלתי חשובים. 4. למה זה חשוב? מה שחשוב זה העיקרון הענק האומר שלא יוכל להתבצע מחטף אנטי-דמוקרטי ללא קבלת אישור העם. למשל, אם טומי לפיד, שנבחר על תקן של מפלגת שינוי, חוזר פתאום בתשובה ומצליח לגייס בכנסת רוב בעד מדינת הלכה, אז הוא יצטרך לבחור בין המסלול הראשון למסלול השני, אחרת - הוא לא יוכל להפוך את המדינה למדינת הלכה. שים לב כי למרות הקושי הטכני לגשת אל הקלפיות כל תקופה (נניח כל חצי שנה או שנה), ברור שזו דרישה סבירה יחסית - לעומת הרווח האדיר שהיא משיגה: מניעת מחטפים המנוגדים לרצון העם - מסוג של מדינת הלכה, או של טרנספר, או של כל חוק דרקוני אנטי-דמוקרטי שבו העם אינו חפץ (אם אכן אינו חפץ).
מטרתי פה היא לדון על העיקרון הפילוסופי הענק שחשיבותו לא תסולא בפז: מניעת מחטפי-חקיקה אנטי-דמוקרטיים (ועל כך אפרט להלן). מאידך, כל נבירה בפרטים שוליים וטכניים, כגון איך למנוע מצב שזה יסתור חוקי יסוד וכו', מסיטה לדעתי את הדיון מן העיקר הנ"ל. הכלל הוא מאד פשוט: ברגע שהעיקרון הפילוסופי מוסכם עליך - אז בקלות תוכל להתגבר על כל המכשולים הטכניים ולתפור עבור העיקרון הזה את החליפה הטכנית המתאימה, אבל אם העיקרון עצמו אינו מוסכם עליך - אז חבל על הזמן שלי ושלך בנבירה בכל הפרטים הטכניים והשוליים. לסיכום: עדיף שתמקד את ביקורתך ברעיון הפילוסופי עצמו, ולא בפרטיו הטכניים (כגון סתירה עם חוקי יסוד וכו'). להלן דוגמה איך לנהל את זה באופן שלפיו לא תהיה שום בעיה עם חוקי יסוד. 1. מה יגיד החוק? ובכן, הכנסת תחוקק את "חוק יסוד: אישרור-העם". חוק-יסוד זה יגיד את הדבר הבא: כל חבר כנסת (וגם ממשלה לענין זה) יכול להציע הצעת חוק, ואז הוא יהיה חייב ללכת על לפחות אחד משני המסלולים הבאים; מסלול א: לצרף להצעת החוק סעיף מיוחד שיקבע כי - לאחר שהחוק יעבור בקריאה ראשונה ושניה ושלישית - הוא יקבל את תוקפו רק אחרי הבחירות הבאות לכנסת; או מסלול ב: לצרף לחוק סעיף מיוחד שיקבע כי - לאחר שהחוק יעבור בקריאה ראשונה ושניה ושלישית - הוא יקבל את תוקפו רק אחרי שהעם יאשרר את החוק. 2. איך זה מתבצע? יש כל מיני אופציות טכניות ושוליות. למשל, אפשר לצרף להצעת החוק את התאריך שבו האזרחים יוכלו לגשת לקלפיות כדי שיצביעו בעד/נגד החוק, ויכול להיות שעדיף לקבוע בתוך "חוק יסוד: אישרורי-עם" קבועה קבועה (נניח כל חצי שנה וכדומה), כך שבתום כל תקופה כזו - כל חוקי המסלול השני יוצעו בקלפיות. לדוגמה, נניח שב"חוק יסוד: אישרורי-העם" נקבע שיום האישרור יהיה כל יום שלישי שבא ראשון בחודש ינואר או יולי, אז על הכנסת תוטל המשימה לפרסם (נניח במדיה רשמית כלשהי ובעוד שני עיתונים) - לפחות חודש לפני תום המועד הדו-שנתי הנ"ל - את הנוסחים המדוייקים של כל "חוקי המסלול השני" שהצטברו בחצי השנה האחרונה ושעברו בכנסת בקריאה וכו', ואז כשיגיע יום האישרור יוכל כל אזרח לגשת לקלפיות, ואז - עם הצגת תעודת זהות (במסגרת של תהליך הדומה מאד לתהליך הבחירות) - הוא יקבל מחברי ועדת הקלפי את רשימת "חוקי המסלול השני" הנ"ל (שהצטברו בחצי השנה האחרונה ושעברו בכנסת בקריאה וכו'), ואז יוכל לקרוא את הנוסחים המדוייקים של החוקים הנ"ל (אם לא הספיק לקוראם עוד קודם לכן), ואז יוכל לסמן "בעד" או "נגד" ליד כל שם של חוק שיופיע ברשימה הנ"ל, יכניס את הרשימה לתוך מעטפה אטומה ולהטילה לתוך הקלפי לעיניהם של חברי הועדה, יגיד שלום לכולם, ייצא מהחדר בשקט, יזמין פנימה את זה שבא אחריו בתור, וכו' כו', הכל ממש כפי שמתבצע בתהליך רגיל של בחירות. 3. איך להקל על האזרחים? רוב חברי הכנסת יעדיפו ללכת על המסלול הראשון, שפטור מאישרור העם, אבל אם יש איזה חבר כנסת שמאד מאד לחוץ שהחוק שלו יתקבל דוקא לפני הבחירות הבאות (נניח איזה חרדי שמאד לחוץ שחוק החמץ יעבור לפני הפסח המתקרב, או איזה חבר כנסת מהימין שמאד לחוץ לבצע בערבים את הטרנספר כבר בשנה הקרובה, או איזה חבר כנסת מהשמאל שמאד לחוץ לבצע ביהודי-השטחים את הטרנספר עוד לפני הבחירות הקרובות) - אז הוא יזדקק למסלול השני של אישרור העם. זה צפוי לקרות רק לחלק קטן של החוקים, כי מן הסתם שמרבית החוקים לא יהיו "לחוצים" במיוחד. אם רוצים להקל עוד יותר על האזרחים, אפשר למשל לדרוש אישור מיוחד מוועדת הכנסת לכך שחוק פלוני יעבור דוקא במסלול השני (כלומר עוד לפני הבחירות) ולא במסלול הראשון (שפוטר מאישרור העם). אם רוצים להקל עוד יותר על האזרחים, אפשר למשל למתוח עוד יותר את התקופה שבין אישרור לאישרור (נניח שנה במקום חצי שנה). אבל כאמור, אלו פרטים טכניים שוליים ובלתי חשובים. 4. למה זה חשוב? מה שחשוב זה העיקרון הענק האומר שלא יוכל להתבצע מחטף אנטי-דמוקרטי ללא קבלת אישור העם. למשל, אם טומי לפיד, שנבחר על תקן של מפלגת שינוי, חוזר פתאום בתשובה ומצליח לגייס בכנסת רוב בעד מדינת הלכה, אז הוא יצטרך לבחור בין המסלול הראשון למסלול השני, אחרת - הוא לא יוכל להפוך את המדינה למדינת הלכה. שים לב כי למרות הקושי הטכני לגשת אל הקלפיות כל תקופה (נניח כל חצי שנה או שנה), ברור שזו דרישה סבירה יחסית - לעומת הרווח האדיר שהיא משיגה: מניעת מחטפים המנוגדים לרצון העם - מסוג של מדינת הלכה, או של טרנספר, או של כל חוק דרקוני אנטי-דמוקרטי שבו העם אינו חפץ (אם אכן אינו חפץ).
לא ניתן להתגבר על חוסר היגיון
שאלתי ואתה מתחמק מתשובה: "מה יקרה אם העם ידחה את חוק מס הכנסה? מאיזה כסף תתנהל המדינה? ניהול מדינה דורש מערכת חוקים עם תאימות ביניהם והגיון משותף. כמו כן החיים דינמיים ואין יכולת תמיד להמתין עד אחרי הבחירות הבאות. מה שאתה מציע יגרום לפופוליזם של החקיקה שסופו אנרכיה.
שאלתי ואתה מתחמק מתשובה: "מה יקרה אם העם ידחה את חוק מס הכנסה? מאיזה כסף תתנהל המדינה? ניהול מדינה דורש מערכת חוקים עם תאימות ביניהם והגיון משותף. כמו כן החיים דינמיים ואין יכולת תמיד להמתין עד אחרי הבחירות הבאות. מה שאתה מציע יגרום לפופוליזם של החקיקה שסופו אנרכיה.
רק על חוסר היגיון לא ניתן להתגבר. כאן ניתן.
מה פירוש "ידחה את חוק מס הכנסה"? הרי כבר יש חוק כזה, אז איך אפשר לדחות אותו? העם לא רשאי לבטל חוקים קיימים, אלא רק לאשרר חוקים חדשים של הכנסת. למשל, אם הכנסת תרצה לחוקק חוק חדש שידרוש העלאה במס הכנסה, או חוק שידרוש מדינת הלכה, או חוק שידרוש טרנספר לערביי הגליל, או חוק שידרוש טרנספר ליהודי-השטחים, או חוק שידרוש איסור למכור חמץ בפסח, וכל כיוצא באלו חוקים, אז היא תצטרך לקחת בחשבון שבלי אישרור של העם החוק לא יכנס לתוקפו, ואם הכנסת תחשוש מפני אי-אישרור העם - אז היא תצטרך להמתין שהחוק יכנס לתוקפו רק בבחירות הבאות.
מה פירוש "ידחה את חוק מס הכנסה"? הרי כבר יש חוק כזה, אז איך אפשר לדחות אותו? העם לא רשאי לבטל חוקים קיימים, אלא רק לאשרר חוקים חדשים של הכנסת. למשל, אם הכנסת תרצה לחוקק חוק חדש שידרוש העלאה במס הכנסה, או חוק שידרוש מדינת הלכה, או חוק שידרוש טרנספר לערביי הגליל, או חוק שידרוש טרנספר ליהודי-השטחים, או חוק שידרוש איסור למכור חמץ בפסח, וכל כיוצא באלו חוקים, אז היא תצטרך לקחת בחשבון שבלי אישרור של העם החוק לא יכנס לתוקפו, ואם הכנסת תחשוש מפני אי-אישרור העם - אז היא תצטרך להמתין שהחוק יכנס לתוקפו רק בבחירות הבאות.
כפי שציינו כאן
ההצעה שחלק משמעותי מהחקיקה יעבור אישור של משאל עם לא עומדת במבחן המעשיות. בכל המקומות שבחרו לקיים משאל עם זוהי דרך חריגה לסוגיות מיוחדות, במיוחד סוגיות עקרוניות למשל סוגיות חוקתיות, עניינים של ריבונות , סדרי שלטון וכדומה. משאל עם , אם יהיה בישראל, צריך להיות מעוגן בחוק יסוד, בו תיקבע הפרוצדורה עצמה, שם יקבעו באופן עקרוני מי מציע משאל עם ומי מנסח השאלות. באיזה נושאים צריך או אפשר לקיים משאל עם ומה תוקפו. מה שאסור בכל אופן לעשות זהו משאל עם אד-הוק, צריך קודם להסכים ולהחליט על העקרונות זמן רב בטרם עולה שאלה ספציפית, ולא לתפור את העקרונות במסגרת מהלך פוליטי מזדמן. אחרת התוצאות יהיו הרסניות למערכת השלטון בישראל.
ההצעה שחלק משמעותי מהחקיקה יעבור אישור של משאל עם לא עומדת במבחן המעשיות. בכל המקומות שבחרו לקיים משאל עם זוהי דרך חריגה לסוגיות מיוחדות, במיוחד סוגיות עקרוניות למשל סוגיות חוקתיות, עניינים של ריבונות , סדרי שלטון וכדומה. משאל עם , אם יהיה בישראל, צריך להיות מעוגן בחוק יסוד, בו תיקבע הפרוצדורה עצמה, שם יקבעו באופן עקרוני מי מציע משאל עם ומי מנסח השאלות. באיזה נושאים צריך או אפשר לקיים משאל עם ומה תוקפו. מה שאסור בכל אופן לעשות זהו משאל עם אד-הוק, צריך קודם להסכים ולהחליט על העקרונות זמן רב בטרם עולה שאלה ספציפית, ולא לתפור את העקרונות במסגרת מהלך פוליטי מזדמן. אחרת התוצאות יהיו הרסניות למערכת השלטון בישראל.
וכפי שציינתי בהודעה שאליה הגבת
א. יש דרך מעשית מאד פשוטה שחלק משמעותי מהחקיקה יעבור אישור של העם, ועל כך פרטתי בהודעה שאליה הגבת. ב. כמובן זה יהיה חוק יסוד שיקבע את הפרוצדורה. ג. לגבי דבריך ש"יקבעו באופן עקרוני מי מציע משאל עם ומי מנסח השאלות. באיזה נושאים צריך או אפשר לקיים משאל עם ומה תוקפו", זה כמובן לא רלבנטי להצעתי, שאינה דנה על משאל עם אלא רק על "אישרור-העם", כלומר מדובר בהליך שבו העם מאשר חוקים של הכנסת. הפרטים הטכניים של איך בדיוק זה יקרה - מופיעים בהודעה שאליה הגבת. ד. לגבי שאר דבריך על מה ש"אסור לעשות" - אני מסכים.
א. יש דרך מעשית מאד פשוטה שחלק משמעותי מהחקיקה יעבור אישור של העם, ועל כך פרטתי בהודעה שאליה הגבת. ב. כמובן זה יהיה חוק יסוד שיקבע את הפרוצדורה. ג. לגבי דבריך ש"יקבעו באופן עקרוני מי מציע משאל עם ומי מנסח השאלות. באיזה נושאים צריך או אפשר לקיים משאל עם ומה תוקפו", זה כמובן לא רלבנטי להצעתי, שאינה דנה על משאל עם אלא רק על "אישרור-העם", כלומר מדובר בהליך שבו העם מאשר חוקים של הכנסת. הפרטים הטכניים של איך בדיוק זה יקרה - מופיעים בהודעה שאליה הגבת. ד. לגבי שאר דבריך על מה ש"אסור לעשות" - אני מסכים.
לא צריך שנים של מחקרים
אפשר לחוקק חוק עבור משאל עם יחיד בנושא מסויים (למשל הגולן, או מה שיהיה חשוב עוד יותר - הריבונות בעיר העתיקה ובהר הבית). אין בעיה מהותית בזה שלא מדובר בפתרון מקיף וכולל לכל צרכי משאלי העם שיעלו אי פעם. יש את עניין שאלת השאלה פעם נוספת. נגיד שרוב המצביעים מתנגד להחזרת הגולן, לא הגיוני שהדבר ימנע את החזרת הגולן לעולם ועד, אבל גם לא סביר שהכנסת תוכל להתעלם מתוצאות המשאל. צריך לאפשר משאל חוזר אחרי פרק זמן מסויים. אם חוק נופל בכנסת, אפשר להעלות אותו שוב מקץ חצי שנה. נראה לי סביר שאם התשובה במשאל עם היא כזו שלא מבצעים את הפעולה שלשמה נשאל המשאל, ניתן להעלות את הנושא למשאל פעם נוספת מקץ שלוש או ארבע שנים.
אפשר לחוקק חוק עבור משאל עם יחיד בנושא מסויים (למשל הגולן, או מה שיהיה חשוב עוד יותר - הריבונות בעיר העתיקה ובהר הבית). אין בעיה מהותית בזה שלא מדובר בפתרון מקיף וכולל לכל צרכי משאלי העם שיעלו אי פעם. יש את עניין שאלת השאלה פעם נוספת. נגיד שרוב המצביעים מתנגד להחזרת הגולן, לא הגיוני שהדבר ימנע את החזרת הגולן לעולם ועד, אבל גם לא סביר שהכנסת תוכל להתעלם מתוצאות המשאל. צריך לאפשר משאל חוזר אחרי פרק זמן מסויים. אם חוק נופל בכנסת, אפשר להעלות אותו שוב מקץ חצי שנה. נראה לי סביר שאם התשובה במשאל עם היא כזו שלא מבצעים את הפעולה שלשמה נשאל המשאל, ניתן להעלות את הנושא למשאל פעם נוספת מקץ שלוש או ארבע שנים.
ובכן יש בזה בעייתיות ציבורית
הרי זה יעלה את הדרישה למשאל עם כמעט בכל נושא. והלא המתנגדים לחקיקה מסוימת יאמרו מדוע שלא נערוך משאל עם בנידון לחקיקה הזאת. ונמצא שיש עירעור על סמכות הכנסת לחוקק חוקים בדרך הרגילה, במיוחד אם יש דעת קהל הנוטה כנגד החוק. כלומר זה עשוי לגרום לחוקי הכנסת (שנויים במחלוקת) להתקבל פחות בציבור. ולחילופין זה יכול לעודד חקיקה פופוליסטית "לרצות את דעת הקהל". ולא שהכנסת לא צריכה כלל לרצתן את דעת הציבור, או שאין לערער על חקיקה בכנסת, אלא שיש למצא האיזון הדרוש בין מה שנדרש על ידי הנסיבות, לבין רחשי הלב של האזרחים, ולמרות שמערערים על חוק כזה או אחר רצוי שהציבור יקבל ככלל את החוקים והפשרות של נבחריו כמשהו מחייב, לפחות כל עוד אין משנים זאת. ולבסוף, בדיוק כשם שמשחק בו אחד הצדדים קובע את הכללים של המשחק לטובתו ומשנה אותם כל אימת שיחפוץ הוא משחק שאינו נתפש הוגן ואנשים מואסים בו חיש מהר, אם יתחילו לשחק עם הכללים של משאלי העם לפי הצורך הרגעי של צד זה או אחר זה יפגע עוד באמון האנשים בפוליטיקה. וזה בדיוק מה שמסגרת חוקתית מסדירה, היא מרסנת את הדרישה למשאל עם בכל נושא ועניין על ידי הסדרה של הנושאים וההליך שכרוך במשאל עם. ומבססת את האמון בהליך הפוליטי ובהוגנות שלו.
הרי זה יעלה את הדרישה למשאל עם כמעט בכל נושא. והלא המתנגדים לחקיקה מסוימת יאמרו מדוע שלא נערוך משאל עם בנידון לחקיקה הזאת. ונמצא שיש עירעור על סמכות הכנסת לחוקק חוקים בדרך הרגילה, במיוחד אם יש דעת קהל הנוטה כנגד החוק. כלומר זה עשוי לגרום לחוקי הכנסת (שנויים במחלוקת) להתקבל פחות בציבור. ולחילופין זה יכול לעודד חקיקה פופוליסטית "לרצות את דעת הקהל". ולא שהכנסת לא צריכה כלל לרצתן את דעת הציבור, או שאין לערער על חקיקה בכנסת, אלא שיש למצא האיזון הדרוש בין מה שנדרש על ידי הנסיבות, לבין רחשי הלב של האזרחים, ולמרות שמערערים על חוק כזה או אחר רצוי שהציבור יקבל ככלל את החוקים והפשרות של נבחריו כמשהו מחייב, לפחות כל עוד אין משנים זאת. ולבסוף, בדיוק כשם שמשחק בו אחד הצדדים קובע את הכללים של המשחק לטובתו ומשנה אותם כל אימת שיחפוץ הוא משחק שאינו נתפש הוגן ואנשים מואסים בו חיש מהר, אם יתחילו לשחק עם הכללים של משאלי העם לפי הצורך הרגעי של צד זה או אחר זה יפגע עוד באמון האנשים בפוליטיקה. וזה בדיוק מה שמסגרת חוקתית מסדירה, היא מרסנת את הדרישה למשאל עם בכל נושא ועניין על ידי הסדרה של הנושאים וההליך שכרוך במשאל עם. ומבססת את האמון בהליך הפוליטי ובהוגנות שלו.
למה שזה יעלה את הדרישה למשאל עם בכל נושא?
החזרת הגולן היא צעד מהותי הרבה יותר מכל מה שהכנסת עושה כמעט. גם אם שלושה חברי כנסת ינסו להכריז על עוד משאלי עם, הם לא יצליחו. משאלי עם מתקיימים בדמוקרטיות רבות כשמדובר בנושאים מהותיים, הם לא מהווים ערעור על סדרי השלטון הרגילים, אלא תוספת להם. למה הפרלמנט השוויצרי לא מעורער סמכותית? למה בקוויבק עורכים פעם בכמה שנים משאל עם לגבי הפיצול מקנדה, וזה לא מערער את סמכותו של אף אחד?
החזרת הגולן היא צעד מהותי הרבה יותר מכל מה שהכנסת עושה כמעט. גם אם שלושה חברי כנסת ינסו להכריז על עוד משאלי עם, הם לא יצליחו. משאלי עם מתקיימים בדמוקרטיות רבות כשמדובר בנושאים מהותיים, הם לא מהווים ערעור על סדרי השלטון הרגילים, אלא תוספת להם. למה הפרלמנט השוויצרי לא מעורער סמכותית? למה בקוויבק עורכים פעם בכמה שנים משאל עם לגבי הפיצול מקנדה, וזה לא מערער את סמכותו של אף אחד?
זה מהותי כי אתה אומר ככה ?
נימוק יותר טוב אין לך? אני לפחות משתדל לנמק את דברי, לתת להם סימוכין, אולי לא תמיד הולך לי, אבל אני משתדל קצת יותר. אז אני אומר לך מדוע אני חושב מדוע אתה חושב שזה מהותי, ואתה מוזמן להכחיש.... אתה סבור שהעניין של הנסיגה מהגולן הוא מהותי משום שזה חשוב . ואתה לא רוצה שבנושא כל כך חשוב הכנסת תחליט אלא ש"העם יחליט". ובכן נימוק כזה מובן לי. אולם עליך להבין שבזה אתה אומר כי בנושאים חשובים באמת צריך להשקיע במשאל עם ולא בהחלטה בכנסת, כלומר זהו בדיוק מה שאמרתי קודם , שקיומו של משאל עם אד-הוק יגרום לאנשים לומר למשל: "הי - סל התרופות זהו נושא חשוב מדי מכדי שהכנסת תחליט עליו, זהו עניין מהותי". ועוד על הרבה נושאים אחרים כל אחד והחשוב שלו. כל אחד והמהותי שלו. וכאשר הכנסת תחליט בנושא כזה או אחר יהיו כאלו שיגידו, אין זה בסמכותה, משום שלא קיימו משאל עם בנושא הזה המהותי בעיניה של קבוצה כזו או אחרת. וזהו בדיוק העניין הציבורי שדיברתי עליו, הכרסום במעמדה של הכנסת... בלגיטימיות של החוקים וההחלטות שלה בעיני הציבור. אתה כמובן יכול לומר שרק עניין רמת הגולן מהותי ושבנושאים אחרים שיקפצו לך, אבל זה לא משנה את כל האמור לעיל כלל ועיקר..
נימוק יותר טוב אין לך? אני לפחות משתדל לנמק את דברי, לתת להם סימוכין, אולי לא תמיד הולך לי, אבל אני משתדל קצת יותר. אז אני אומר לך מדוע אני חושב מדוע אתה חושב שזה מהותי, ואתה מוזמן להכחיש.... אתה סבור שהעניין של הנסיגה מהגולן הוא מהותי משום שזה חשוב . ואתה לא רוצה שבנושא כל כך חשוב הכנסת תחליט אלא ש"העם יחליט". ובכן נימוק כזה מובן לי. אולם עליך להבין שבזה אתה אומר כי בנושאים חשובים באמת צריך להשקיע במשאל עם ולא בהחלטה בכנסת, כלומר זהו בדיוק מה שאמרתי קודם , שקיומו של משאל עם אד-הוק יגרום לאנשים לומר למשל: "הי - סל התרופות זהו נושא חשוב מדי מכדי שהכנסת תחליט עליו, זהו עניין מהותי". ועוד על הרבה נושאים אחרים כל אחד והחשוב שלו. כל אחד והמהותי שלו. וכאשר הכנסת תחליט בנושא כזה או אחר יהיו כאלו שיגידו, אין זה בסמכותה, משום שלא קיימו משאל עם בנושא הזה המהותי בעיניה של קבוצה כזו או אחרת. וזהו בדיוק העניין הציבורי שדיברתי עליו, הכרסום במעמדה של הכנסת... בלגיטימיות של החוקים וההחלטות שלה בעיני הציבור. אתה כמובן יכול לומר שרק עניין רמת הגולן מהותי ושבנושאים אחרים שיקפצו לך, אבל זה לא משנה את כל האמור לעיל כלל ועיקר..
ואיך נקבע מה מהותי? נקיים משאל עם האם לקיים
משאל עם? עד כמה שזכור לי אין בית עליון למדינת ישראל לשרים או חברי כנסת לשעבר, ולראשי ממשלה לשעבר. כך שברק או ביבי או שרון (או אפילו פרס ושמיר) אמרו משהו בעבר עדיין לא הופך עניין למהותי. הם אמרו את מסיבותיהם שלהם על מנת להתגבר על התנגדות פוליטית, ובכך אין שום דבר מהותי. ונגיד שיש מיליון אנשים אומרים שזה מהותי להקים בית חולים באשדוד, האם זה מחייב משאל עם?
משאל עם? עד כמה שזכור לי אין בית עליון למדינת ישראל לשרים או חברי כנסת לשעבר, ולראשי ממשלה לשעבר. כך שברק או ביבי או שרון (או אפילו פרס ושמיר) אמרו משהו בעבר עדיין לא הופך עניין למהותי. הם אמרו את מסיבותיהם שלהם על מנת להתגבר על התנגדות פוליטית, ובכך אין שום דבר מהותי. ונגיד שיש מיליון אנשים אומרים שזה מהותי להקים בית חולים באשדוד, האם זה מחייב משאל עם?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.