אין לו סמכות לבטל חוקים המנוגדים לרצון העם.
אין לו סמכות לבטל חוקים המנוגדים לרצון העם. יש לו רק סמכות לבטל חוקים בלתי חוקיים בעליל, אבל לא סמכות לבטל חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם. מטרת אישרורי העם זה לאפשר לעם לפסול חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם. מסירת גוש קטיף לפלשתינים - לא היתה "החזרת גוש קטיף" לפלשתינים (כפי שחשבת בטעות) - אלא מסירתו לפלשתינים, כי גוש קטיף, שהוקם ע"י יהודים בשנת 1930 על אדמת טרשים שלא היתה שייכת לאיש, מעולם לא היה שייך (עד ההתנתקות) לאיזושי מדינה פלשתינית, ומעולם לא "העפנו את הפלשתינים" משם, כי כאמור הם מעולם לא התגוררו בגוש קטיף עד ההתנתקות (וגם כיום הם לא מתגוררים שם אלא מקימים שם בסיסי טרור כדי לטווח את שדרות ואת אשקלון). אכן עזה זה שטח כבוש (שנכבש ממצרים), ולדעתי היה ראוי לה לישראל שתסיג משם את צבאה, אבל הדיון בבית המשפט העליון על חוק ההתנתקות - לא היה על סוגית נסיגת צהל, אלא על סוגית הסילוק הכפוי של ילידי המקום משם. תזכורת: רוב היהודים שהתגוררו בגוש קטיף - נולדו שם, ומי שהתיישב שם (שזה המיעוט) - עשה זאת מיוזמתו הפרטית, וכמובן אף מתישב כזה לא העלה על דעתו כי - ביום מן הימים - איזו מדינה כובשת תעלה על דעתה לסלק מן המקום שכבשה את מי שרכש שם אדמות עוד לפני קום המדינה (תזכורת: כפר דרום שבגוש קטיף נוסד ב-1930, וכבר השופט אהרן ברק ציין בתחילת פסק הדין שהכשיר את ההתנתקות כי חלק מתושבי גוש קטיף רכשו שם אדמות עוד לפני קום המדינה), ואפילו נכון להגיד שאף מתיישב לא העלה על דעתו כי המדינה הכובשת תסלק משם את מי שרכש שם אדמות אחרי שהיא כבשה את השטח. האם פלשתיני שרכש בגדה אדמות אחרי 67 מעלה על דעתו שאיזו מדינה כובשת תגרש אותו מביתו כי "השטח הזה אינו בתחומי המדינה ועתידו המדיני של השטח אינו ברור"? אל תשכח שעד ההתנתקות, גוש קטיף (שהוקם ע"י יהודים בשנת 1930) לא היה שיך לפלשתין, ועד ההתנתקות הוא מעולם לא היה בריבונותה של איזושהי מדינה פלשתינית (שלא היתה קיימת שם עד ההתנתקות). היהודים הקימו שם ישובים (בשנת 1930) על אדמת טרשים שלא היתה שייכת לאיש. כבר בית המשפט קבע שזכותה של המדינה להחזיר את צבאה מהשטח שכבשה, אבל הוא גם קבע שזה לא צודק (למרות שזה חוקי) לסלק משם בכפייה את תושבי המקום - שלא כבשו דבר מאיש. תזכורת: אנחנו לא דנים על סוגית ההתנתקות, אלא רק על השאלה האם בגץ מוסמך לפסול חוקים שפוגעים בזכות קניינו של אדם. לדעתי, לכפות על אדם לחבוש רעלה (עם פיצוי כספי בגין הכפייה) זה הרבה פחות חמור מאשר לכפות על אדם להיות מועבר בכח מביתו מאדמתו (עם פיצוי כספי בגין הכפייה). אבל בעצם, מה זה משנה מה חמור ממה, בשורה התחתונה: בגץ קבע בפסק דין ההתנתקות שהוא לא רשאי לפסול חוקים שאינם "בלתי חוקיים בעליל" - גם כשהם מנוגדים לרצון העם, בעוד שמטרת אישרורי העם זה לאפשר לעם לפסול חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם.
