אני רוצה להגיד משהו

[SupermanZW]

אז אולי אפשר להגיד: "תעשה מה שאתה רוצה, תחשוב ותחליט בעצמך במה להאמין". ברור שלא כדאי להגיד שאני לא רוצה שידע, אבל אולי אפשר להגיד שלא אמרתי שאני לא רוצה שידע ולא אמרתי שלא ידע, רק שיחליט בעצמו.

אל תגיד "לא אמרתי שאני לא רוצה שתדע" כי אז יוכל לומר "זה מה שהבנתי מדבריך" ואז הוא ממלכד עבורך את התשובה "תחשוב מה שאתה רוצה". לומר "תעשה מה שאתה רוצה, תחשוב ותחליט בעצמך במה להאמין" זה בסדר.

 

[פילוסוף רוחני33]

נכון, אני לא חייב לענות. השאלה אם יכולים להכריח אותי לענות. נניח שאני צריך לקבל איזשהו שירות, ושואלים אותי למידע שצריכים. אם אגיד שיחליטו אם להאמין לי אבל לא אוכל לענות, האם יוכלו להגיד שכל עוד לא אענה לא אקבל את השירות או הטיפול, ומה עליי לעשות אז? למשל אם שואלים אם קיבלתי כבר את הטיפול או אם קיבלתי מצרך מסוים.

 

[SupermanZW]

נכון, אני לא חייב לענות. השאלה אם יכולים להכריח אותי לענות.

לא.

 

[פילוסוף רוחני33]

ואם זקוקים למידע כדי לעשות משהו בשבילי, ואני רוצה להסתיר, האם עלולים להגיד לי שאם לא אענה לא ייתנו לי את הטיפול או העזרה הנחוצים? למשל כשאני מגיש תלונה במשטרה.

 

[SupermanZW]

ואם זקוקים למידע כדי לעשות משהו בשבילי, ואני רוצה להסתיר, האם עלולים להגיד לי שאם לא אענה לא ייתנו לי את הטיפול או העזרה הנחוצים? למשל כשאני מגיש תלונה במשטרה.

ודאי שעלולים לומר לך שלא יתנו לך את הטיפול או העזרה הנחוצים אם זקוקים למידע כדי לעשות משהו בשבילך. לשיקולך האם תוכל להסתדר ללא הטיפול או העזרה מהם. תצטרך לקבוע על פי סדרי העדיפויות שלך.

 

[פילוסוף רוחני33]

ודאי שעלולים לומר לך שלא יתנו לך את הטיפול או העזרה הנחוצים אם זקוקים למידע כדי לעשות משהו בשבילך. לשיקולך האם תוכל להסתדר ללא הטיפול או העזרה מהם. תצטרך לקבוע על פי סדרי העדיפויות שלך.

ואם אגיד שיחליטו אם להאמין אבל לא אוכל לענות על השאלה? הרי הם אמורים להאמין לסיפור שלי אם הם רוצים לטפל בי.

 

[SupermanZW]

ואם אגיד שיחליטו אם להאמין אבל לא אוכל לענות על השאלה? הרי הם אמורים להאמין לסיפור שלי אם הם רוצים לטפל בי.

ברגע שאתה אומר "לא אוכל לענות על השאלה" כאשר הטיפול מותנה בתשובתך יקרו שני דברים, יסיקו שאינך רוצה לענות על השאלה (אף אחד לעולם לא יאמין לטענת אי יכולת לענות לשאלה, תמיד יפרשו "לא אוכל לענות על השאלה" כ"לא רוצה לענות על השאלה") ויסרבו לטפל בך. אתה יכול לומר "תחליטו במה להאמין" ולקוות שיטפלו, יכולים גם להחליט לא לטפל. עליך גם לשים לב למלכוד, הרי יתכן שגם אם תגלה את המידע יסרבו לטפל בך כסנקציה על המעשה הרע שעשית, כך שגם אם תגלה עלולים לסרב לטפל בך, לכן, פשוט אל תגלה מה שאינך רוצה לגלות וקווה לטוב. להבטיח טיפול כשיש לך מה להסתיר אי אפשר.

 

[פילוסוף רוחני33]

ברגע שאתה אומר "לא אוכל לענות על השאלה" כאשר הטיפול מותנה בתשובתך יקרו שני דברים, יסיקו שאינך רוצה לענות על השאלה (אף אחד לעולם לא יאמין לטענת אי יכולת לענות לשאלה, תמיד יפרשו "לא אוכל לענות על השאלה" כ"לא רוצה לענות על השאלה") ויסרבו לטפל בך. אתה יכול לומר "תחליטו במה להאמין" ולקוות שיטפלו, יכולים גם להחליט לא לטפל. עליך גם לשים לב למלכוד, הרי יתכן שגם אם תגלה את המידע יסרבו לטפל בך כסנקציה על המעשה הרע שעשית, כך שגם אם תגלה עלולים לסרב לטפל בך, לכן, פשוט אל תגלה מה שאינך רוצה לגלות וקווה לטוב. להבטיח טיפול כשיש לך מה להסתיר אי אפשר.

כשאני עונה, מחליטים אם להאמין. אם אגיד "תחליטו אם להאמין", יחליטו אם להאמין. מה ההבדל? אם יחשבו שאני אמין ושאין סיבה לא להאמין לי, יאמינו. אם לא, אצטרך לשכנע. מי שתפקידו לתת לי טיפול אמור להאמין לי. גם כשאני עונה יודעים שהתשובה יכולה להיות שקר.

 

[SupermanZW]

כשאני עונה, מחליטים אם להאמין. אם אגיד "תחליטו אם להאמין", יחליטו אם להאמין. מה ההבדל? אם יחשבו שאני אמין ושאין סיבה לא להאמין לי, יאמינו. אם לא, אצטרך לשכנע. מי שתפקידו לתת לי טיפול אמור להאמין לי. גם כשאני עונה יודעים שהתשובה יכולה להיות שקר.

אמור לא בהכרח מתקיים. הרי אתה יודע שהחיים לא הוגנים. כבר עברת מספיק עוולות כדי לדעת את זה.

כשאתה עונה יודעים שהתשובה יכולה להיות שקר אבל כל עוד לא יכולים להוכיח ששיקרת לא ניתן להעניש אותך על שקר, לכן אל תשקר. חשד אינו הוכחה, עם חשד אי אפשר לעשות שום דבר (חוץ מלכעוס ולהתעצבן), העיקר שלא יתפסו אותך בשקר.

 

[פילוסוף רוחני33]

אמור לא בהכרח מתקיים. הרי אתה יודע שהחיים לא הוגנים. כבר עברת מספיק עוולות כדי לדעת את זה.

כשאתה עונה יודעים שהתשובה יכולה להיות שקר אבל כל עוד לא יכולים להוכיח ששיקרת לא ניתן להעניש אותך על שקר, לכן אל תשקר. חשד אינו הוכחה, עם חשד אי אפשר לעשות שום דבר (חוץ מלכעוס ולהתעצבן), העיקר שלא יתפסו אותך בשקר.

אבל הרי גם אם אענה, יחליטו האם להאמין; וגם אם אגיד שיחליטו אם להאמין ולא אענה, יחליטו אם להאמין. אז מה ההבדל?

 

[SupermanZW]

אבל הרי גם אם אענה, יחליטו האם להאמין; וגם אם אגיד שיחליטו אם להאמין ולא אענה, יחליטו אם להאמין. אז מה ההבדל?

אם תענה ותשקר יענישו אותך גם על השקר, בנוסף לעונש על המעשה הרע שעשית. אם תשתוק, במקרה הרע יגלו מה עשית ויענישו אותך רק על המעשה, אבל לא על שקר, ובמקרה הטוב לא יגלו. תמיד אפשר להשתמש בדבריך נגדך, אבל בשתיקתך לא ניתן להשתמש נגדך.

 

[פילוסוף רוחני33]

אם תענה ותשקר יענישו אותך גם על השקר, בנוסף לעונש על המעשה הרע שעשית. אם תשתוק, במקרה הרע יגלו מה עשית ויענישו אותך רק על המעשה, אבל לא על שקר, ובמקרה הטוב לא יגלו. תמיד אפשר להשתמש בדבריך נגדך, אבל בשתיקתך לא ניתן להשתמש נגדך.

השאלה שלי הייתה אם אפשר בהיגיון להגיד שיחליטו במה להאמין ולשתוק במקום לענות בשקר, והאם זה שווה מבחינה הגיונית לתשובה שיכולה להיות אמת או שקר כי בשני המקרים יחליטו אם להאמין.

 

[SupermanZW]

השאלה שלי הייתה אם אפשר בהיגיון להגיד שיחליטו במה להאמין ולשתוק במקום לענות בשקר, והאם זה שווה מבחינה הגיונית לתשובה שיכולה להיות אמת או שקר כי בשני המקרים יחליטו אם להאמין.

אפשר לומר שיחליטו במה להאמין, אבל רק פעם אחת, אם יענו לך "לא שאלתי במה להאמין אלא מה האמת" תוכל רק לומר "אמרתי מה שהיה לי לומר" ולשתוק לאחר מכן או לשתוק מאותו רגע ואילך. זה לא שווה לאמת או שקר כי זו אמירה נייטראלית שאינה מספקת מידע כלשהו.

יש לך 4 אפשרויות:
1. לומר אמת - לא כדאי, הרי אתה לא רוצה לגלות את האמת.
2. לומר שקר - לא כדאי, הרי אם תשקר סביר שממילא תתגלה האמת ואז יענישו אותך גם על מה שעשית וגם על השקר, לכן זו האפשרות הגרועה ביותר.
3. לומר "תאמין במה שאתה רוצה" - התחמקות ראויה, אתה לא מגלה מידע ולא עוזר לשואל להפליל אותך, אך ברור שזה יגרור עוד שאלות ותצטרך לשתוק. ככל שתקדים לשתוק החקירה תסתיים מוקדם יותר. שתיקתך תייאש את השואל עד שיפסיק כי יבין שהפסקת לשתף פעולה.
4. לשתוק - אי אפשר להשתמש בשתיקתך נגדך, אם אתה שותק מהתחלה החוקר יתייאש מהר.

3 או 4 היא האפשרות הטובה ביותר, תלוי בסיטואציה. 3 עדיפה כאשר החוקר נוטה יותר לצד שלך, או יש לו סיבות להיות בעדך. 4 עדיפה כאשר ברור לך שהחוקר נגדך ומבקש רעתך. אם לא ברור מה עמדת החוקר 3 ו4 שווי ערך.

 

[פילוסוף רוחני33]

אפשר לומר שיחליטו במה להאמין, אבל רק פעם אחת, אם יענו לך "לא שאלתי במה להאמין אלא מה האמת" תוכל רק לומר "אמרתי מה שהיה לי לומר" ולשתוק לאחר מכן או לשתוק מאותו רגע ואילך. זה לא שווה לאמת או שקר כי זו אמירה נייטראלית שאינה מספקת מידע כלשהו.

יש לך 4 אפשרויות:
1. לומר אמת - לא כדאי, הרי אתה לא רוצה לגלות את האמת.
2. לומר שקר - לא כדאי, הרי אם תשקר סביר שממילא תתגלה האמת ואז יענישו אותך גם על מה שעשית וגם על השקר, לכן זו האפשרות הגרועה ביותר.
3. לומר "תאמין במה שאתה רוצה" - התחמקות ראויה, אתה לא מגלה מידע ולא עוזר לשואל להפליל אותך, אך ברור שזה יגרור עוד שאלות ותצטרך לשתוק. ככל שתקדים לשתוק החקירה תסתיים מוקדם יותר. שתיקתך תייאש את השואל עד שיפסיק כי יבין שהפסקת לשתף פעולה.
4. לשתוק - אי אפשר להשתמש בשתיקתך נגדך, אם אתה שותק מהתחלה החוקר יתייאש מהר.

3 או 4 היא האפשרות הטובה ביותר, תלוי בסיטואציה. 3 עדיפה כאשר החוקר נוטה יותר לצד שלך, או יש לו סיבות להיות בעדך. 4 עדיפה כאשר ברור לך שהחוקר נגדך ומבקש רעתך. אם לא ברור מה עמדת החוקר 3 ו4 שווי ערך.

התכוונתי שאפשר לענות כך וגם לספק סיפור שאינו מוצג כעובדה כך: "אם אתה רוצה תאמין שלא עשיתי רע, אבל לא אוכל להגיד אם באמת עשיתי רע". השאלה שלי אם זה הגיוני, שהרי גם אם אענה יחליטו אם להאמין וידעו שאני יכול להסתיר. גם אין לי ברירה: אם החוקר בחר שלא להאמין לסיפור שלי ודרש עובדות, נשאר לי רק לסרב לענות לו כדי לא לגלות את המידע.

 

[SupermanZW]

התכוונתי שאפשר לענות כך וגם לספק סיפור שאינו מוצג כעובדה כך: "אם אתה רוצה תאמין שלא עשיתי רע, אבל לא אוכל להגיד אם באמת עשיתי רע". השאלה שלי אם זה הגיוני, שהרי גם אם אענה יחליטו אם להאמין וידעו שאני יכול להסתיר.

שוב, לעולם אל תאמר "לא אוכל להגיד", אמירה כזו ממלכדת אותך. הסתפק ב"אם אתה רוצה תאמין שלא עשיתי רע", זהו! באותו שלב העברת לשומע את ההחלטה במה להאמין.

יודעים שאתה יכול להסתיר אבל האמירה "לא אוכל להגיד" תמיד תתפרש כ"לא רוצה להגיד" לכן בכלל אל תאמר משפט שכולל את המילה "לומר" או "להגיד" כדי לא לעורר טריגר אצל השומע.

 

[פילוסוף רוחני33]

שוב, לעולם אל תאמר "לא אוכל להגיד", אמירה כזו ממלכדת אותך. הסתפק ב"אם אתה רוצה תאמין שלא עשיתי רע", זהו! באותו שלב העברת לשומע את ההחלטה במה להאמין.

יודעים שאתה יכול להסתיר אבל האמירה "לא אוכל להגיד" תמיד תתפרש כ"לא רוצה להגיד" לכן בכלל אל תאמר משפט שכולל את המילה "לומר" או "להגיד" כדי לא לעורר טריגר אצל השומע.

אז השומע אולי יגיד: "אבל שמעתי אותך קודם מדבר על זה שאתה אומר להחליט אם יאמינו כדי לא לענות", וחוץ מזה אם יגלה שהסיפור שלי שקרי ואגיד שלא אמרתי שזו האמת אלא רק שאפשר להאמין לי שזו האמת, יוכל אחר כך להשתמש בתובנה הזאת שאני אומר להאמין לי כדי לא לענות.

 

[SupermanZW]

אז השומע אולי יגיד: "אבל שמעתי אותך קודם מדבר על זה שאתה אומר להחליט אם יאמינו כדי לא לענות", וחוץ מזה אם יגלה שהסיפור שלי שקרי ואגיד שלא אמרתי שזו האמת אלא רק שאפשר להאמין לי שזו האמת, יוכל אחר כך להשתמש בתובנה הזאת שאני אומר להאמין לי כדי לא לענות.

אם השומע יגיד "שמעתי אותך קודם מדבר על זה שאתה אומר להחליט אם יאמינו כדי לא לענות" תוכל לומר "אני לא אחראי למה ששמעת" או "אני לא אחראי לפרשנות שלך" או "אני לא אמרתי `כדי לא לענות`, זו רק הפרשנות שלך".

השומע יכול לגלות שהסיפור שלך שקרי רק אם שיקרת, לכן אל תשקר. לכן גם יותר בטוח לומר "תאמין במה שאתה רוצה" מאשר "תאמין לי שלא עשיתי רע". כדי שלא ישתמש בתובנה שאתה אומר להאמין לך כדי לא לענות, אל תאמר "תאמין לי", אמור "תאמין במה שאתה רוצה" ואז אם יבוא בטענה תוכל לומר "לא אמרתי לך במה להאמין, אל תכניס לי מילים לפה" ובזה אי אפשר להשתמש נגדך.

 

[פילוסוף רוחני33]

אם השומע יגיד "שמעתי אותך קודם מדבר על זה שאתה אומר להחליט אם יאמינו כדי לא לענות" תוכל לומר "אני לא אחראי למה ששמעת" או "אני לא אחראי לפרשנות שלך" או "אני לא אמרתי `כדי לא לענות`, זו רק הפרשנות שלך".

השומע יכול לגלות שהסיפור שלך שקרי רק אם שיקרת, לכן אל תשקר. לכן גם יותר בטוח לומר "תאמין במה שאתה רוצה" מאשר "תאמין לי שלא עשיתי רע". כדי שלא ישתמש בתובנה שאתה אומר להאמין לך כדי לא לענות, אל תאמר "תאמין לי", אמור "תאמין במה שאתה רוצה" ואז אם יבוא בטענה תוכל לומר "לא אמרתי לך במה להאמין, אל תכניס לי מילים לפה" ובזה אי אפשר להשתמש נגדך.

כן אבל אני טוען שגם יותר כדאי להגיד שדבריי סיפור שאפשר להחליט אם להאמין בו, מאשר להציג את השקר כעובדה. אם אגיד שיחליט אם להאמין ושאני מעדיף לא לתת עובדות, השומע עשוי להבין שאני נותן לו את האפשרות לבחור בעצמו ואז הוא פחות יאשים אותי בשקר אם יתפוס אותי. כשאני עונה כך, אני אומר אמת כי באמת אפשר להאמין לי גם אם לא יאמינו בדבר אמיתי. הבעיה שנוצרת היא שאפשר לדרוש לדעת עובדות, ואם אגיד שאני לא רוצה לתת עובדות זה ירגיז את השומע והוא עלול לתקוף או פשוט לא לעזור. בקיצור אני תוהה אם בכלל צריך להגיד דברים לא נכונים שלא מתארים את המציאות כמו שהיא.

 

[SupermanZW]

כן אבל אני טוען שגם יותר כדאי להגיד שדבריי סיפור שאפשר להחליט אם להאמין בו, מאשר להציג את השקר כעובדה. אם אגיד שיחליט אם להאמין ושאני מעדיף לא לתת עובדות, השומע עשוי להבין שאני נותן לו את האפשרות לבחור בעצמו ואז הוא פחות יאשים אותי בשקר אם יתפוס אותי. כשאני עונה כך, אני אומר אמת כי באמת אפשר להאמין לי גם אם לא יאמינו בדבר אמיתי. הבעיה שנוצרת היא שאפשר לדרוש לדעת עובדות, ואם אגיד שאני לא רוצה לתת עובדות זה ירגיז את השומע והוא עלול לתקוף או פשוט לא לעזור. בקיצור אני תוהה אם בכלל צריך להגיד דברים לא נכונים שלא מתארים את המציאות כמו שהיא.

כשאתה אומר לשומע "תאמין במה שאתה רוצה" הסתפק בכך ואל תוסיף "אני מעדיף לא לתת עובדות" חשוב לעצור אחרי שהעברת את המסר. אל תספר מה אתה מעדיף, גם במידע זה אפשר להשתמש נגדך. מה שיסיקו שאינו נובע ממה שאמרת לא ישמש נגדך, אבל אם אתה אומר "אני מעדיף לא לתת עובדות" אתה מסתבך.

"תאמין במה שאתה רוצה" תמיד עדיף על "תאמין לי".

אל תאמר דברים לא נכונים, גם בהם אפשר להשתמש נגדך. אין שום דבר לא נכון ב"תאמין במה שאתה רוצה" ואין במילים אלה כלי נגדך מכיוון שכל אדם סבור שהוא צודק גם כשהוא לא צודק. תאר לך כמה מגוחך תשמע טענה מצד השומע "אמרת לי להאמין במה שאני רוצה, במה אני רוצה להאמין?" אי אפשר לענות לשאלה מטופשת כזו, מי שישאל אותה ישים עצמו לצחוק ולכן לא ישאל. לעומת זאת כשאתה אומר "תאמין לי" יכול השומע לומר לך "הטעית אותי" ולמרות שאין זה נכון הוא יוכל לטעון "כשאתה אומר `תאמין לי` משמעות הדבר היא שאתה מצפה ממני להאמין לדבריך מבלי לבדוק, למה עלי להאמין לך בכלל?" אך כשאתה אומר לו "תאמין במה שאתה רוצה" אינו יכול לבוא בטענות לשיקול הדעת של עצמו ולכן לא פתחת לו פתח להאשים אותך בשום דבר או לטעון שהטעית אותו.

 

[פילוסוף רוחני33]

כן אבל אני טוען שגם יותר כדאי להגיד שדבריי סיפור שאפשר להחליט אם להאמין בו, מאשר להציג את השקר כעובדה. אם אגיד שיחליט אם להאמין ושאני מעדיף לא לתת עובדות, השומע עשוי להבין שאני נותן לו את האפשרות לבחור בעצמו ואז הוא פחות יאשים אותי בשקר אם יתפוס אותי.

כן אבל אני טוען שגם יותר כדאי להגיד שדבריי סיפור שאפשר להחליט אם להאמין בו, מאשר להציג את השקר כעובדה. אם אגיד שיחליט אם להאמין ושאני מעדיף לא לתת עובדות, השומע עשוי להבין שאני נותן לו את האפשרות לבחור בעצמו ואז הוא פחות יאשים אותי בשקר אם יתפוס אותי. כשאני עונה כך, אני אומר אמת כי באמת אפשר להאמין לי גם אם לא יאמינו בדבר אמיתי. הבעיה שנוצרת היא שאפשר לדרוש לדעת עובדות, ואם אגיד שאני לא רוצה לתת עובדות זה ירגיז את השומע והוא עלול לתקוף או פשוט לא לעזור. בקיצור אני תוהה אם בכלל צריך להגיד דברים לא נכונים שלא מתארים את המציאות כמו שהיא.

כשאתה אומר לשומע "תאמין במה שאתה רוצה" הסתפק בכך ואל תוסיף "אני מעדיף לא לתת עובדות" חשוב לעצור אחרי שהעברת את המסר. אל תספר מה אתה מעדיף, גם במידע זה אפשר להשתמש נגדך. מה שיסיקו שאינו נובע ממה שאמרת לא ישמש נגדך, אבל אם אתה אומר "אני מעדיף לא לתת עובדות" אתה מסתבך.

"תאמין במה שאתה רוצה" תמיד עדיף על "תאמין לי".

אל תאמר דברים לא נכונים, גם בהם אפשר להשתמש נגדך. אין שום דבר לא נכון ב"תאמין במה שאתה רוצה" ואין במילים אלה כלי נגדך מכיוון שכל אדם סבור שהוא צודק גם כשהוא לא צודק. תאר לך כמה מגוחך תשמע טענה מצד השומע "אמרת לי להאמין במה שאני רוצה, במה אני רוצה להאמין?" אי אפשר לענות לשאלה מטופשת כזו, מי שישאל אותה ישים עצמו לצחוק ולכן לא ישאל. לעומת זאת כשאתה אומר "תאמין לי" יכול השומע לומר לך "הטעית אותי" ולמרות שאין זה נכון הוא יוכל לטעון "כשאתה אומר `תאמין לי` משמעות הדבר היא שאתה מצפה ממני להאמין לדבריך מבלי לבדוק, למה עלי להאמין לך בכלל?" אך כשאתה אומר לו "תאמין במה שאתה רוצה" אינו יכול לבוא בטענות לשיקול הדעת של עצמו ולכן לא פתחת לו פתח להאשים אותך בשום דבר או לטעון שהטעית אותו.

חשבתי על זה שאני לא חייב להגיד שום דבר. אם האדם מסוכן ואומר שלא יסתפק באמונה ודורש לדעת עובדות, אפשר לשתוק. אם אינו מסוכן, אפשר להגיד שאני מעדיף לא לענות. גם להגיד "תאמין לי" זו אמירה נכונה, כי אפשר להאמין לסיפור גם אם אינו האמת ולכן עצם האמונה היא אמת. לפעמים צריך לספק איזושהי גרסה כדי שהאדם ידע במה אני רוצה שיאמין. אם אפשר לדבר על האמונה לסיפור במקום על העובדות, זה אומר שיותר כדאי להגיד דברים נכונים מלהגיד דברים לא נכונים.