אפשר משחק געגועים קטן?

  • פותח הנושא Gרר
  • פורסם בתאריך

bruno01

New member
ואלו שלי, למרות ההסטוריה הקולינרית הדי קצרה..

אורקה- איך נהנתי לאכול שם, ובכל אירוע משפחתי הייתי משכנע את כולם לחזור לשם. לא רק בזכות רביולי החלמון האלוהי, אלא גם קציצות סרטנים מדהימות ועוד הרבה מנות שאת כולן אהבתי. כל ארוחה שלנו שם היתה מוצלחת, תמיד. שיקגו פיצה פאי פקטורי- בעיקר בזכות הנוסטלגיה. תמיד הרגשנו שם כמו בביקור קצר בחו"ל ובתור ילד/נער העיצוב המשוגע עם מליון השלטים והפוסטרים תמיד הלהיב אותי. קולומבוס בגלגולה הקודם- היא אמנם לא נסגרה, אבל לפני המון שנים היתה לא כשרה וזכורה לי לטובה מאוד, אולי זו גם נוסטלגיה בעיקר. קשה לי לספור את כמויות הקילוגרמים של הספריבס שנאכלו שם ע"י כל המשפחה, אני רק זוכר שבזמנו זה היה מבחינתי הדבר הכי טעים בעולם.
 

Gרר

New member
מצטרף לדברים על קולומבוס של פעם

גם אנחנו אהבנו מדי פעם לקפוץ לשם ולהרגיש אמריקה עם כל הטוב וכל הרע שבכך... בין המקומות היחידים שיכלו להזכיר לי מוצטלה סטיקס ועוד כמה דברים שעד אז פגשתי רק בביקורים בארה"ב. והיום? איפה מוצרלה סטיקס ואיפה קולומבוס... הייתי שם לא מזמן בחדר הפרטי שהאוירה + האוכל שלו הזכירו לי יותר שיפודיות מאשר אמריקה. הנחמה היחידה זה החיסכון בקלוריות
ארוחה שם היתה מגיעה למספר 5 ספרתי של קלוריות
 
לי יש אחת שעולה במוחי- "בולוניה"

זו מסעדה איטלקית שהייתה ברחוב אוסישקין ברמה"ש. הייתי יושבת שם המון בתור מתבגרת עם החברים-פסטה טעימה, פוקצ'ות נחמדות ועוד...
 

1Shir

New member
היתה על המסעדה הזאת ביקורת לפני שבוע במקומון.

כתבו שזה חידוש למסעדה שנסגרה אחרי 22 שנים..
 
אורקה ומנת הרביולי חלמון

ומיקה עם סלט הטונה הצרובה. בכלל, מיקה היתה מסעדה שפקדנו רבות ומאוד אהבנו.
 

קפיצי13

New member
הנה השלוש שלי

צ'ימיצ'נגה תמוז בטח כבר לא קיים - בית קפה צ'יזקייק, נדמה לי שכך קראו לו, בירושלים וגם: קפריצ'וזה פאקו ביהודה הלוי אוברז' אפיסיוס הקיוסק
 

ו שתי

New member
הכי הכי- ל"קרן"

שלשמחתי הספקתי לאכול בה לא מעט עד שנסגרה, וכל ארוחה שם היתה מופלאה מקודמתה. וגם למונוגוליאן, שאהבתי מאד- מענין אם גם היום הייתי אוהבת (זכורה לי הדרדרות לפני הסגירה). בתפוח זהב ובתרווד הורוד לא אכלתי, ואני מצטערת על זה מאד-מאד. (וזה עוזר לי? GMG).
 

Czerniak

New member
תמוז - כי אין כמו הפעם הראשונה

מתישהו באפריל של סוף שנות התשעים, כשעוד היה מגרש חול במקום החניון בנווה צדק, ואולי זה היה הזמן האחרון שבו היה אפשר לקנות שם משהו במחיר נורמלי. היה שם סטייק, פירה, משהו עם דג לפתיחה, סופלה שוקולד לסיום וסורבה מלפפונים כמנת ביניים. פעם ראשונה שאכלתי סורבה מלפפונים. הוא היה מעולה. כלומר, מעולה במובן המוחלט שלו ולא במובן של מעולה לסורבה מירק אנמי. זו הייתה הארוחה הראשונה בחיי שהבנתי בה את משמעות של אוכל טוב בצורה הכי ברורה שלו, הייתי אז בשנה א' והרגשתי כמו האיש במערה של אפלטון שמבין לפתע שעד עכשיו הוא ראה רק צלליות ואילו עכשיו הוא נחשף לדבר האמיתי. מאז עברו די הרבה שנים, הספקתי לאכול כמה דברים טובים, לשתות כמה דברים טובים, לאכול באורקה ולהזכר בתמוז, להתגעגע לקרן שרק קראתי עליה ולא הספקתי לאכול בה, אבל עדיין לא מצאתי מקום לאכול בו סורבה מלפפונים. האמת היא שלא חיפשתי אני פשוט מעדיף לחשוב שאין מקום כזה, יש חוויות שעדיף להתגעגע אליהן ולא לחזור אליהן, כדי לא להתאכזב. (ומעבר לזה - השרימפסים על הפירה בקזנקי - שתיים מהאהבות הגדולות שלי על אותה צלחת ועוד אחת על השנייה..., אני חושב שמה שגורם לי להתגעגע גם לקזנקי וגם לתמוז היא העובדה שהן נסגרו בשיאן ולא מתוך תהליך איטי של דעיכה).
 

googaf16

New member
קרן, קרן...

ממה שכולכם כותבים אני מתגעגעת למסעדה הזו למרות שלא הייתי בה מימיי וכשהיא נסגרה בטח אני בדיוק סגרתי איזו שבת בבסיס בדרום...
 

מיתר44

New member
אוי קרן קרן

זו הייתה אבידה ממשית עבורי, סגירתה של קרן. אכלתי בה ארוחה בלתי נשכחת, שאורגנה על ידי המגזין ״על השולחן״. זו הייתה ארוחת טעימות שלא תבייש, גם היום, את המוצע ברשימת מסעדות העילית בעולם. איני מבין, לאור גלגוליו של השף מהיכן הוא שאב אז את רעיונותיו ואת יכולות הביצוע המהוקצעות. בהמשך סעדתי שם פעמים נוספות ביניהן גם לפחות ארוחת פורום אורט אחת. המבנה של קרן, העיצוב וגם מלצר היינות האנגלוסקסי שלה הוסיפו אף הם לשלמותה ולעוצמת האבדן כשנסגרה (לנצח?) גם תפוח זהב העניקה רגעי ריגוש לא מעטים, הן בגלל האוכל וגם בגלל המבנה הנהדר. תפוח זהב לא מתה בחטף אלא נמוגה אט אט, עד כדי כך שבימיה האחרונים יכולנו לרכוש ציוד כולל סכו״ם וסרוויסים. אריה בחורף. ):
 

Mastul4u

New member
געגועים

קסבה,כי נו טוב לא היו הרבה כאלו אז... מון ג'רדן, כי גם אוכל רומני יכול להיות גורמה
היפופוטם, בגלל שאבי.... ביוקה , בגלל הבשר תל אביב הקטנה , בגלל האווירה
 

החתולית

New member
אח, ביוקה...

אכלתי בה רק פעם אחת, כשעבדתי עם מריה בטניה בביקור היחיד שלה בארץ. פשוט תענוג !
 
נקטר במעוז אביב

מון ז'ארדן הרומנית בבן יהודה - כי היתה הראשונה האיכותית שלי ואחת בשדרה ברמה"ש (לא זוכר את שמה) שנסגרה בארוחה מפוארת בסילבסטר
 
למעלה