אקספרימנט דתי

[u r i el]

 

[אשר אטדגי]

מה זה רצון אקטיבי ומהו רצון פסיבי?

לא מובן לי כלל.

 

[חיים פרידמן1]

רצון פסיבי זה "בא לי". אקטיבי זה "החלטתי".

 

[אשר אטדגי]

החלטת כי בא לך

 

[חיים פרידמן1]

וכי לא בא לי לכתוב בפורום גם בשבת?

ואע"פ כן החלטתי לא לכתוב. ה"בא לי" שייך לחוויה (הנאה) ואילו ההחלטה, לא.

 

[אשר אטדגי]

כאן עברת להגדרה אחרת

של מושג הרצון, והוא אינו פסיבי ואקטיבי... אלא "להנאה" או לא.. ואני אומר לך שגם אם אדם עושה משהו שהוא לא נהנה ממנו, זה עדיין רצונו.

בלי שום קשר, אמרת דבר גדול מאוד לטעמי והוא לא קשור במישרין למושג הרצון ואכמ"ל.

 

[חיים פרידמן1]

אמרתי שהנאה שייכת אך ורק לרצון פסיבי

בא לי לכתוב בשבת, ואני "מתגבייר" ורוצה שלא לכתוב בשבת. ברצון זה אין שום חוויה.

 

[אשר אטדגי]

מה זה רצון פסיבי ריבונו של עולם?

ואם אתה רוצה שאהיה ציני: העובדה שהתגברת על רצונך, מסבה לך הנאה.

 

[חיים פרידמן1]

אני הייתי מעדיף שלא יבוא לי לכתוב בשבת

אבל "אני" (כיש תופעתי) לא שואל אותי ובכל זאת בא לי (לו). ומכאן שגם תרי גווני הנאה

 

[אשר אטדגי]

אתה לא רק רשאי אלא יכול ממש

בכל רגע לכתוב בשבת. ואתה באבו אבוה שואל את עצמך, ומכריע שלא לכתוב בשבת. ואם אתה עושה זאת בגלל אלף ואחת סיבות שאינן קשורות לרצונך בעבודת ה' (כגון משפחה, סביבה, וכו') הרי שלא התגברת על יצרך ועבדת את ה' אלא קיימת את רצונך שלא להיות "חריג" בנוף בו אתה מצוי, וזה זול מאוד (כמובן שברור שאני לא מייחס זאת לך).

יחד עם זאת, וזה רק על קצה המזלג למה שהערתי לך קודם שאמרת דבר גדול, שכן עפעפיי כבדים מנשוא: העובדה שלא יאמר אדם אי אפשי באכילת חזיר, אלא אפשי באכילת חזיר ומה אעשה וגו' היא עדיין "אפשי" כלומר רצוני (ללא שום חילוק לא מובן של אק פס', הנאה או לאו) אבל גם יצירת קשר יחיד (היחיד) במציאות האקזיסטנציאלית עם הטרנסצנדנטי. וזה עמוק מאוד, והוא כן תלוי בכפיית הרצון = או מה שהגדרת חוסר "ההנאה" ממנו.

 

[חיים פרידמן1]

אתה יכול לקרוא לזה ההבדל בין רצון להכרעה

ברור שחרות האדם היא בהכרעתו ולא ב"אפשי" שלו.

 

[אשר אטדגי]

זה במובן מסויים

טאוטולוגייה - שכן הרצון הוא המביא להכרעה. וביתר שאת, אין הכרעה בלא רצון.

 

[חיים פרידמן1]

בעיניך הכרעה היא תמיד בין רצונות? לא מסכים

הכרעה היא בניגוד לרצון

 

[אשר אטדגי]

כתבת: "הכרעה היא בניגוד לרצון"???????????????

 

[חיים פרידמן1]

בוודאי. אין בי שום דבר שיגרום לי לרצות לא

לכתוב בפורום בשבת אבל יש בי בהחלט דברים הגורמים לי לרצות לכתוב בפורום בשבת.

 

[אשר אטדגי]

רצונך המצוי- בך - הוא בשמירת המצוות

או "שבך" קיימות ישויות מטאפיזיות אחרות, אם כן ספר לי עליהן?

 

[חיים פרידמן1]

אני האוטונומי מחליט לשמור שבת

אני הנתון ליצרים ודחפים רוצה לכתוב בפורום בשבת.

 

[אשר אטדגי]

יפה מאוד.

ליצרים ודחפים יש ארגון גג מוכר - רצון! והשאלה הקיימת מימות האנושות החושבת ועד רגע זה ממש היא, אם אתה מכניע אותם במסגרת ארגון הגג הזה, או לא. שכן אני מניח שלא תוכל לטעון - שברגע שהכרעת שלא לכתוב בשבת, זה לא "רצון", וברגע שנכנעת ליצריך ודחפיך - זה לא רצון!.

ברצונך אתה שומר, וברצונך אתה מחלל, ורק בשל האפשרות הזו ניתן לדון אותך לכף חובה או זכות

 

[חיים פרידמן1]

אם את היצרים והדחפים אינך מכנה רצון

ניתן לומר פשוט שרק דחפים ויצרים הם חוויה ואילו הרצון לא. אני לא חווה שאני רוצה אלא פשוט רוצה.

 

[אשר אטדגי]

אמרתי בדיוק את ההיפך