לג'קו
תודה שנכנסת לפורום! (לקח לך זמן, האמת...) עשינו "דרך ערוכה אליך", ולא נראה לי שמישהו מתכנן "וחזרה"... כן, המועדון היה תת-רמה...כן, הדקות של שהיה על יד "הדלת המובטחת", שנסגרה אחריך על יד בריון המועדון ,לא היו דקות הכי נעימות בחיי...כן, לחכות ארוכות עד שיתפנה שולחן בבית קפה בקור כזה לא אושר גדול... אבל אני אישית מסתובבת היום עם הרגשת סיפוק, שקשה לבלבל אותה עם משהו אחר. ולמה ? - רק אתמול יצאה לי להכיר את קארין, דידה, תותה, ללי, שון, ענבל ולושה - אחסוך במילים, זאת פשוט חוויה נהדרת. קידה קטנה לבעלה של ללי - אם בשלב "שאחרי" בתור לבית קפה, משוו לקראת שלוששש בלילה, הינו מסוגלים להרביץ איתו שיחה על חשיבות חינוך טכנולוגי בארץ ונושאים האחרים לא פחות חשובים, אז...שתיקה באמת יפה ממילים. - שמחתי מאוד לראות את מי שהכרתי קודם - טליטל, מוני, שיר עם בעלה ובנה (שיר, תמסרי לבעלך עוד נשיקה ממני, הוא פשוט גיבור) וכמובן, את דורית וכפית. - רק אתמול סוף -סוף יצאה לכמה בנות של הפורום לשבת ולקשקש בבית קפה , היה כייף. - ורק אחרי מפגש איתך אתמול, יש לי הרגשה שבאמת הגענו איתך להבנות טובות. כייף לראות אותך מחייך, בטוח בעצמך, והכי חשוב, נותן בנו אימון. היה שווה המאמץ. מאמץ שהופך לתענוג אחד גדול. ואם נחזור למסר שכתבת, אני אישית מסכימה כמעט עם כל מילה: - אנחנו מדהימות, מקסימות, מחממות... - בבקשה על החולצה, על המילים בעל פה ובכתב. אנחנו פה בשבילך... אל דאגה בקשר לרפרטואר "הצנוע" . איך שכפית אמרה, אתה יכול לשיר לנו את "יונתן הקטן". מצידי - תשיר ספר טלפונים... וזה לא בגלל שלא איכפת לנו, אלא בגלל האמונה השלמה בך. נעשה ונשמע. קח את הזמן שלך. בהצלחה עם כל התוכניות, הקשורות ולא קשורות אלינו.... גם אנחנו אותך... תודה מיוחדת למשה, בעל המועדון – והמבין יבין, ולמי שלא היה - מצורפת התמונה