למה לא מחוברת לפאנג שווי?
דווקא מאד מתחברת לזה. אפילו ישבתי לפני כמה זמן עם הבגואה וניסיתי לראות איך הבית ביחס אליה... בעניין האי - מה שלא משורטט כאן (או של אמשורטט מספיק ברור, כי עוד אין לנו מידות סופיות) זה שעל האי יש כיור קטן, משני. כזה שמסםיק בדיוק כדי לרחוץ ירקות, או לרחוץ ידיים בזמן שמכינים קציצות, או לשפות מים לפסטה - אבל לא מספיק גדול כדי שישאירו לו בן כלים מלוכלכים... המרחק בין האי לכיור הוא 1.0-1.2 מ'2 , וכך גם בין האי ליחידה הגבוהה. זה בדיוק המרחקים הקלאסים. גם משולש העבודה יהיה בגודל קלאסי, כפי שממליצים כל המומחים. רק יהיה הרבה יותר שטחי אחסון וכו'. צריך גם לקחת בחשבון שהמקרר שלנו יהיה מאד רחב (1.2) ולכן צריך להקצות בשבילו מספיק רוחב של ארון ביחידה הגבוהה. חדר ההורים: אם נסובב את המיטה ב 180 מעלות, היא תהיה עם הפנים לדלת. הרגליים שלנו יפנו לדלת, ומי כמוך יודעת מה יש לפנג שווי להגיד על זה... הסלון מתוכנן ככה כי על הקיר (שעליו הצעת להשעין את הספה) תבוא מערכת קולנוע ביתי ומסך גדול. אין לנו קיר שלם אחר בסלון לצורך הזה. מה גם שבכל מקרה הסלון הזה הוא לאירוח פורמלי יותר, ככה שהוא לא ממש צריך קשר עין עם משהו. חלונות בחדרי הילדים: הסיבה שאני נלחמת על שני חלונות היא קודם כל עניין כיווני האויר. בחדר שמיועד להיות לו חלון אחד (שוב, בתוכנית שהעלתי החלונות לא בדיוק ממוקמים כמו שהם בתוכנית הסופית) זה יהיה חלון דרומי - מה שאומר שהוא יהיה סגור רוב הזמן. לכן אני רוצה לפתוח שם גם חלון ממזרח. בכל מקרה, אך אחד מהחלונות לא יהיה מעל מיטה, כי אלו חלונות שמתחילים מאד נמוך (ב 45 ס"מ) והם צרים וארוכים. בדקתי את העניין מבחינת מיקום של הריהוט (תוך הקפדה יתירה לא לשים את המיטה אל מול הדלת. את רואה, אני מחוברת דווקא) - וזה יוצא בסדר. עשיתי גם עבודת תחקיר מעמיקה לגבי אופן הפתיחה של החלונות, כי זה יהיה בפרופילים בלגים, ובסופו של דבר מה שיהיה זה שלכל חלון תהיה מסגרת שתעמיק אותו (בלי להוציא אדן רחב החוצה), ככה שכאשר הכנפיים יפתחו כלפי פנים , אף ילד לא יקבל את הפינה של החלון בראש.