מה תמשיך? תתפשטי...
דבר ראשון תורידי מעלייך את הפנקס (אמנם קשה לי להאמין שיש לך כזה, אבל חפשי טוב, אולי תמצאי כמה דפים ישנים) מה איזה פנקס? את יודעת על מה אני מדבר, זה שרושמים בו את כל ה"מעידות" של הצד השני כדי שאחר כך נוכל לפתוח לו אותן בפרצוף. נו... פנקס ההתחשבנויות. אם בכל זאת חשקה נפשך באיזשהו פנקסון או יש בך דחף לרשום, תרשמי, תרשמי אבל תקפידי שהרישומים יהיו תחת שמך בלבד. הפנקס לא רוצה לרדת? כנראה שהכבוד מפריע לו לרדת. עם שתי ידיים מצדי הגוף, בתנועה נחושה הורידי את הכבוד מעלייך, אולי אחר כך הפנקס ירד יותר בקלות. עכשיו שלחי יד ולאט לאט תורידי מעלייך את הגאווה. אל תדאגי לשניהם, הם עוד יחזרו אלייך בעתיד. לבד. בלי לקרוא להם. בלי לקחת אותם... מרגישה ערומה? לא נורא, מתרגלים לזה לאט לאט. כך, איך שאת, תעמדי מולו בתקופה הקרובה בלי התחשבנויות בלי מלחמת כוחות בלי "שטח טריטוריאלי" מנופח בלי "למה לא הבאת פרחים?" בלי למה לא..." בלי "למה..." בלי עד שתביני כמה הכבידו עלייך ה"בגדים" הללו. מתי מתחייבים? את מוכנה?
דבר ראשון תורידי מעלייך את הפנקס (אמנם קשה לי להאמין שיש לך כזה, אבל חפשי טוב, אולי תמצאי כמה דפים ישנים) מה איזה פנקס? את יודעת על מה אני מדבר, זה שרושמים בו את כל ה"מעידות" של הצד השני כדי שאחר כך נוכל לפתוח לו אותן בפרצוף. נו... פנקס ההתחשבנויות. אם בכל זאת חשקה נפשך באיזשהו פנקסון או יש בך דחף לרשום, תרשמי, תרשמי אבל תקפידי שהרישומים יהיו תחת שמך בלבד. הפנקס לא רוצה לרדת? כנראה שהכבוד מפריע לו לרדת. עם שתי ידיים מצדי הגוף, בתנועה נחושה הורידי את הכבוד מעלייך, אולי אחר כך הפנקס ירד יותר בקלות. עכשיו שלחי יד ולאט לאט תורידי מעלייך את הגאווה. אל תדאגי לשניהם, הם עוד יחזרו אלייך בעתיד. לבד. בלי לקרוא להם. בלי לקחת אותם... מרגישה ערומה? לא נורא, מתרגלים לזה לאט לאט. כך, איך שאת, תעמדי מולו בתקופה הקרובה בלי התחשבנויות בלי מלחמת כוחות בלי "שטח טריטוריאלי" מנופח בלי "למה לא הבאת פרחים?" בלי למה לא..." בלי "למה..." בלי עד שתביני כמה הכבידו עלייך ה"בגדים" הללו. מתי מתחייבים? את מוכנה?
