אנחנו לא שבויים של קלישאות?
דירסט,אנחנו לא שבויים של קלישאות? תמיד כשקורה משהו כזה,מיד מתחילים הדיבורים,הליחשושים,הדאגה,הצער, וההשתתפות בצער... לדעתי כל סיום של משהו ישן,הוא פתח טוב למשהו אחר,ואם למדנו משהו בשלב הקודם,נראה לי רק הגיוני,שמעכשיו זה יוכל להיות רק טוב יותר.. לגבי כולנו,על כדור הארץ,הדברים האלה נכונים.. אישה אורחת,שואלת שאלות נכונות,כי עם "ההזמנה לפרוש",באה הפרישה,והיא חשה כקטליזטור,אך לא כך הוא הדבר,ובעיקר לא כשמדובר במי שאנו מכירים קצת...(אביבה,אם את קוראת,ובא לך להגיב,אז סבבה...אני לא מדבר בשמך!) אנחנו הרי לא מצפים שיבוא מישהו,יאמר למנהל פורום,"אתה לא ראוי..", ושאותו מנהל,יפרוש בו זמנית,עוד באותו היום...זה הרי לא הגיוני כלל.. אני רואה בדברים שאישה אורחת עשתה,רק טוב,שזירז תהליך שבדיעבד כנראה היה צריך להתרחש,והיא רק עזרה ל"תינוק",החדש לצאת לעולם,זה הכל. הקש שישבור את גב הגמל,יכול תמיד להראות ככה: "לדעתי את לא ראויה לנהל פורום....." אלה לא המילים,שעשו את מה שעשו כאן,אלא המהות הצודקת או לא צודקת,ואין לי כוונה להיכנס לזה בשלב זה,גם אם יקראו לי שפן,ואני יודע מה אני כותב! דרך אגב,לא מתאים לך להתחיל במשהו,ולגלוש למשהו אחר,ובסוף..לא לסיים! מה הסיפור שלך? מעשה שהיה...בוא נתחיל ביפהפיה,או באיזה מלך רודן...אני יודע?...