בוקר טוב,חוזרת שוב להתייעץ איתכם

מחקר אחד זו התחלה טובה, לא קביעה נחרצת

ובניגוד לדברייך "המסקנה שלו היא חד משמעית: לפצל את החיסונים בשל הסבל שזה גורם לתינוק..."
המסקנה שלו היא דווקא: It may be necessary to reconsider the current vaccination policy regarding concomitant injections
ובעברית: ייתכן שנחוץ לשקול מחדש את מדיניות החיסונים בנוגע לזריקות הניתנות בצמידות (זה תרגום חופשי שלי, איני מתרגם). מסקנה נחרצת פחות מכפי שהצגת אותה, והמילה "סבל" אינה מוזכרת בה.

עברתי עכשיו בפורום לכמה דקות ואין לי כרגע זמן לקרוא עכשיו את המאמר המלא, אבל לפי האבסטרקט נראה כי מלכתחילה מדובר במחקר מצומצם יחסית ובעייתי במקצת מכיוון שמדובר בסקר טלפוני ולא בבדיקה אובייקטיבית. רוצה לומר, האימהות יודעות שהן נסקרות ומעבר לכך, תינוקות שהחיסונים שלהם פוצלו מן הסתם זה נעשה כי ההורים רצו שזה יהיה כך, ולכן עלולה להיות כאן הטיה נוספת.

השוואה נכונה של פיצול לעומת חיסון יחד צריכה להיות עם קבוצת ביקורת. למשל, לזמן קבוצת תינוקות ל-X חיסונים שבקבוצה אחת כולם יהיו מפוצלים, ובקבוצת הביקורת יקבלו בעצם את החיסונים בבת אחת ובשאר הפעמים יקבלו חיסון דמה (מבלי שההורים והצוות המטפל ידע כמובן מי מקבל מה). אני לא יודע אם זה ניסוי שאפשר לערוך מבחינת האישורים האתיים וכו', אבל זה הכיוון אם רוצים לערוך ניסוי אובייקטיבי ברמה גבוהה, דהיינו כזה שמשתמש בסמיות כפולה.

כמו כן עדיף שדיווחים על תופעות לוואי לא ייסקרו בטלפון אלא ע"י טופס שהאם ממלאה (פחות אישי, פחות דיבובי) ומוטב עוד יותר שהתינוקות פשוט יהיו במעקב בימים שלאחר החיסון (נגיד יבואו לביקורת אחרי שלושה ימים) ואז רופא יכתוב גם את חוות דעתו על מצבו הבריאותי של הילד. בשני המקרים בכל מקרה לא האם ולא הרופא יודעים אם התינוק קיבל זריקות מפוצלות באמת או לא.

חשוב לי לציין שאיני מתכנן ניסויים ואין לי דרך לדעת אם הניסוי הזה ישים בפועל. מטרתי רק להצביע על נקודות בעייתיות שקפצו לי לעין בתיאור השיטה והכיוון שבו ניתן לפתור אותן (כמה שיותר ניטרול של הטיה אנושית).

אני מקווה שמחר יהיה לי זמן לעבור על המאמר המלא ולהתעמק בו.
 
הבטחתי וקיימתי ואחרי שקראתי

כמה בעיות מתודולוגיות במחקר:
* אין סמיות כפולה ואין קבוצת ביקורת.
* הבחירה אם לפצל או לא הייתה של ההורים (הילדים למחקר נבחרו אקראית מבין הורים שפיצלו וכאלה שלא, אבל אלה מלכתחילה לא קבוצות אקראיות, חשוב לשים לב).
* מספר ילדים קטן ובאזור אחד (צוין במחקר).
* רוב הילדים נבדקו בקיץ ולא בחורף.
* בחורף לא נמצא הבדל סטטיסטי בין מתן חיסונים יחד לפיצול.
* מכיוון שבקיץ היה הבדל (אם כי במספרים קטנים כאלה זה מוטל בספק) והקיץ היו רוב הילדים, הרי שהמסקנה הגורפת מהנתונים מושפעת בעיקר מנתוני הקיץ.
* התגלה כי אחד הגורמים לדיווח על תופעות לוואי הוא כמות הילדים במשפחה. ייתכן שאימהות לכמה ילדים פחות מקדישות זמן, או יותר הגיוני, פשוט מנוסות יותר מאימהות טריות ולא מתרגשות מכל פיפס, יותר לוקחות את הדברים בפרופורציות.
* לא נעשה ניטרול משתנים של ילדים שהולכים למעון או לא הולכים, והחוקרים מציינים שתופעות לוואי לכאורה יכולות להיות בעצם כל מיני הידבקויות שהילדים חטפו בגן.

Differences in these rates were more accentuated in the summer season: 24 of 62 (38.7%) in the "separate" group compared to 49 of 80 (61.2%) in the "simultaneous" group. In the "winter" group, which constituted only a quarter of the total sample size (49 of 191), the difference was not statistically significant. Indeed, a small insignificant difference in side effects was noted during the winter season in the opposite direction: 12 of 27 (44.4%) in the "separate" group and 9 of 22 (40.9%) in the "simultaneous" group.

A relationship was also found between the number of children in the family and the mothers' reporting of adverse reactions. In families with one or two children who had the simultaneous vaccination, there were significantly 2.98 times more reports than in families with three and more children who received separate injections. It is possible that mothers of many children will either pay less attention to minor side effects or will accept them as a normal response after a vaccination rather than something to worry about.

This study has certain limitations. Educational framework is obviously a confounding factor. A child who attends a daycare
center has a greater chance of becoming infected than one who stays at home. Common symptoms such as high temperature, cough, runny nose, rash, diarrhea, vomiting and poor appetite may indeed be side effects of vaccines, but they may also be symptoms of an acute viral infection.

Another limitation is that the study was conducted in a small geographical area and the sample was relatively small and from a uniform population.

The time limitation of the data collection period probably resulted in a choice bias. Data were collected continuously over 3 months in the winter and 6 months in the summer. As a result, there were almost three times more “summer” children vaccinated than in the winter (142 vs. 49). Another study, conducted for longer than a full year, may show different results or verify those already recorded.

לסיכום, מה היה לנו פה?
מחקר קטן היקף, בעייתי מתודולוגית (וחלק מהבעיות צוינו במחקר עצמו), שכמו מחקרים רבים מסכם בכך שנדרשים עוד מחקרים בנושא, אבל בכל זאת ממליץ בינתיים לשקול את המדיניות. בסדר.

לטובת מי שלא קרא את המחקר אציין שהמילה "סבל" לא מופיעה בו ולו פעם אחת ושמסקנת החוקרים לא כוללת שכדאי לפצל "בשל הסבל שנגרם לתינוק" בניגוד למה שכתבה תלתולית. אולי זו הייתה המסקנה בכתבה של YNET, לא קראתי אותה, אבל זו לא הייתה מסקנת החוקרים ולא כך היא נוסחה. מן הראוי להביא דברים בשם אומרים כשמביאים אותם בשם אומרם...
 

חבובות3

New member
קודם כל,תודה על כל התשובות של כולם

כמה דברים,בעניין להתייעץ עם רופאים,יש לי קצת בעיה עם זה,כי לרוב התשובות שאקבל הן דיי ברורות.רוב הרופאים,לפחות אלה שדיברתי איתם,בעד מתן חיסונים בצורה דיי גורפת.
דבר נוסף,לא קיבלתי תשובה מאף אחד בעניין הפרוונר? האם למישהו יש איזה כיוון להאיר לי? האם לתת? ואם כבר לתת האם כדאי לאחר המחומש,או לפניו?
אשמח על הארות
תודה ויום טוב לכולם
 

zlp

New member
אני מתקשה להבין

האם את בוחרת את מי שאיתו את מתייעצת בהתאם לתשובה שאת רוצה לקבל?
 
בדיוק מה שעבר לי בראש...

 
לא נורא. אתה לא חייב...

מספיק שהורים אחראים מבינים מדוע הם לא יכולים לסמוך על מומחים בנושא החיסונים. זה כנראה מורכב מדי עבור כל אחד להבין איך נקלענו למצב אבסורדי שכזה...
 

Markup

New member
ז"א, אם פלוני הוא מומחה בחיסונים, בהכרח הוא

משקר?
 
לא.

רובם לא משקרים. הם חלק ממערכת שמשקרת, ורובם גם לא מבין את זה. הם מאחורי אותה מסננת שהציבור נמצא בה.

אתמול השתתפתי בשולחן עגול עם עיתונאי בריאות ומומחי בריאות במרכז הישראלי לדמוקרטיה. משום מה, מסביב לשולחן הזה, מכונת השקר והאינטרסים שמניעים את ה "עסק" די מוכרת, רק הציבור עדין אוכל את פירות מכונת השקר ו "ספקנים" מטעם עצמם עדין מאמינים שהיריקה היא בעצם גשם ברכה.
 
זאת לא גישה קצת אנרכיסטית?

כל מה שיוצא מהממסד הוא שקר? אתה לא חושב ששקר בסדר גודל כזה לא יכול לחשף בעידן הגלובליזציה? אני באופן אישי לא חסיד גדול של תאוריות קונספירציה.
 

Markup

New member
ואני לא הבנתי מה זה "ספקנים מטעם עצמם"

כאילו מה, יש מי שמסמיך לספקנות? או אולי לא הבינו כאן עדיין שספקנות היא תפיסת עולם ולא מקצוע...
 
בסוף זה ייצא

יותר ויותר מדענים ואנשי מקצוע מדברים בקול רם על זה.
מזכיר לך גם את דבריו של פרופ רכס:
"יש לקוות כי תיפתח במחקר הרפואי תקופה חדשה נטולת פניות, תקופה של שקיפות ויושר, כפי שהיה המצב עד לפני עשרים שנה, קודם שהכסף הגדול של תעשיית התרופות קנה את היושר האקדמי. "

אפשר בינתיים לפטור דברים אלו בסיסמת ה "תיאוריית קונספירציה" ולטמון את הראש בחול...
 

Markup

New member
לא זה לא

כי פשוט אין. רמאים יהיו תמיד, מכל מיני סיבות, נסיונות מוצלחים יותר או פחות למכור מוצר ללא הצדקה תמיד יהיו אבל לבוא ולפסול את כל עולם הפארמה והאפידמיולוגיה בגלל כמה רמאים, גם אם הם שווים מיליארדים... לא מציאותי. יש לל היום עשרות אלפי חומרים בפרמקופיאה, לא סביר שהכל מזויף, אפילו לא 10%
 
אז מדוע הוא אומר את זה?

האם אתה סבור שפרופ' רכס השתמש במשפט "...לפני שהכסף הגדול קנה את היושר האקדמי" בהתייחס לכמה רמאים בודדים? אתה לא נותן לו קרדיט?

בוא נראה איך "כמה רמאים" נראים גם במחקרים שבוחנים את התופעה:

1. "על מנת להגן על האינטגריטי המדעי, עלינו להביט מעבר לרמאות, זיוף וגניבת דעת, על קשת רחבה יותר של נורמות מדעיות המוטלות בספק". למעלה משליש החוקרים הודו בהפרה כלשהי של החוק
Nature 435, 737-738, 9 June 2005, Martinson et al.

2. סקירת 18 מחקרים בנושא:
33.7% הודו בהפרה של הנורמות המדעיות
2% הודו ברמאות, זיוף או גניבת דעת
14% אמרו שקולגות זייפו נתונים
72% אמרו שקולגות הפרו נורמות אחרות
"...התנהגות שאינה הולמת דווחה בתדירות גבוהה יותר בקרב חוקרים בתחומי הרפואה/פרמקולוגיה לעומת תחומים אחרים"
PLoS ONE 4(5): e5738, January 2009, Fanelli et al.

ובוא תראה מדוע לא מדובר בקומץ רמאים, אלא בשיטה מתוכננת היטב:
המשפט המפורסם של יצרן התרופות מרק לאחר אסון ה Vioxx (תרופה שהרגה 43,000 אנשים ושהתברר שהיצרן ידע על הסיכונים הללו לפני שיווקה והסתיר זאת) אפשר לנו הצצה נדירה אל המסמכים הפנימיים של החברה המראים מהן שיטותיה. מוצגים משפטיים אלו מאוחסנים עתה בספריה של אוניברסיטת קליפורניה.
במצורף אנו רואים מסמך פנימי בו ניהלו במרק את מנגנון ניטרול הרופאים שלא קידמו את התרופות שלהם מסיפק טוב, לדעתם. ליד שמו של כל רופא מוסבר עד כמה הוא "חבר" שלהם ומה צריך לעשות על מנת "לנטרל" אותו.
רואים למשל שברני סטיבן מסומן כבר כמנוטרל. על אלטמן רוי הם כותבים: "ראומטולוג בעל השפעה גדולה...יחסים רופפים איתנו...קבוצת משימה הוקמה לניטרול התפיסה שלו אותנו...ביקורים פרטיים...הגיש בקשה למענק מחקר אצלנו...דרוש צוות חשיבה רב תחומי לגביו...".

אגב, אם היית עובד בחברה גלובאלית כלשהי, בתחום המכירות, היית רואה שמדובר בסטנדרד העבודה בארגונים הללו - כי הדבר היחידי שחשוב שם זה כסף, צמיחה, גידול ברווחים ובהכנסות. היחידי!
אבל אתה הרי ספקן נצחי, אז תמשיך להאמין במה שאתה רוצה להאמין, ולעזעזאל העובדות.
 

Markup

New member
בוא לא נשכח כמה דברים קטנים

1. דוגמא אחת, או 30, על קונספירציה אמיתית להסתרת עובדות, אינה מדגם מייצג לעולם הפארמה, ובטח לא לעולם המדע בכלל, אבל אני מסכים שאמור להדליק אור אדום.

2. כסף חשוב ובעיקר שיקול עיקרי אבל לא "הדבר היחידי" שלפיו מקבלים החלטות.

3. לא ברור מה עיגולי הפינות שעשו המדענים, ומאחר שבפיתוח ומחקר של תרופה משתתפים מאות ואלפי אנשים, לעיתים מכל מיני מדינות, חברות-בנות, קבלני משנה וכו'. גם לא ברור מה ההשפעה של עגולי הפינה על התוצאה הסופית.

4. כבר אמרתי לך, כדי להוכיח "שיטה", עליך להראות שזו שיטה - מספר רב של מקרים. ולא אחד. וכי מה, אם פעם אחת תפסו אותך עובר ברמזור אדום, זה אומר בהכרח שאתה עובר בכל האדומים?

5. "אם היית עובד בחברה גלובאלית כלשהי, בתחום המכירות, היית רואה שמדובר בסטנדרד העבודה בארגונים הללו ". כאן אתה כבר מפתח תיאוריית קונספירציה פר-אקסלנס. זה לא רק חברת מרק, אלא כל ארגון שיש לו סניף במדינה אחת נוספת לפחות.

6. מחקר כזה הוא לרוב בעייתי. מה ההגדרה של "רמאות/זיוף/הפרה נורמה"? אם פלוני גילה "2" ורשם "4" בדו"ח (בהנחה וכתב כך במכוון), אוקי. אבל מה אם יצא 1.9998 והוא רשם "2"? האם זה זיוף? ובעיני מי? אם היה צריך לקחת דגימת דם במרווח של 30 דקות ולקחו דגימה לאחר 30 קדות ו15 שניות, זה רמאות? האם זה נעשה פעם אחת או כשיטה אצל אותו מדען, האם המדען תיקן את הטעות שלו..

כשמסתכלים במחקר, המספרים הרבה פחות דרמתיים מהמוצג.
PLOS

7. לא. לא הכל מושלם. השאלה אם אתה זורק את עולם המדע לפח, ואם כן, מה נשאר לך אחר כך. כי השיטה המדעית הוכיחה את עצמה. חלק זעיר מהאנשים, קצת פחות.
 
תמשיך להתעלם

אני מבין שמאד קשה לקבל שהנחות יסוד עליהן תפיסת עולמך מושתתת מתמוטטות, אבל לא יעזור לך להמשיך להתעלם ולזרוק סיסמאות ספקנים סטנדרטיות.

1. אין דוגמא אחת על הסתרת עובדות. זו השיטה בתחום הזה (לפחות). הסתרת עובדות זו שיטה, וכבר הבאתי לכאן ציטוטים של פקידי משרד הבריאות בועדות הכנסת להסתרת מידע מכוון מהציבור בישראל. זו המדיניות.

2. מקבלים החלטות על סמך נתונים שהכסף דאג שמקבלי ההחלטות יראו, באופן שיטתי.

3. אם היית מבין את השיטה המדעית, היית יכול לקרוא בעין ביקורתית מחקרים ולראות מה הכשלים המדעיים בהם. הרבה יותר קל לייצר מחקר עם כשלים מאשר מחקר ללא רבב. מאחר ואתה לא יכול לעשות את זה, תקבל את זה שמדענים יכולים לעגל פינות בקלי קלות, והראיתי את זה כאן כבר כמה פעמים. המחקרים שהבאתי בתגובה הקודמת מראים לך שמדובר בשיטה.

4. תראה במאמר ב "הארץ" עם הציטוט של פרופ' רכס, על מה הם כותבים שם - התעשייה הקימה כתב עת לפרסום שיטתי של מחקרים מפוברקים. זה שיטה או רמאי אחד? חברות ענק המנהלות רשימות שחורות של רופאים כדי לנווט אותם, זו שיטה, או רמאי אחד?

5. טוב, פשוט נניח שאתה לא מכיר את תחום המכירות, או את תחום העסקים באופן כללי, כדי לקבל את מה שאני אומר, אבל על סמך מה אתה שולל את זה אם אתה לא מכיר?? אמנם לא כל התעשיות משפיעות על חיי אדם כמו תעשיית הפארמה, אבל השיטה אותה שיטה, ככה זה עובד.

6. טוב, כאן אתה מותח ביקורת על מחקר מבלי שיש לך את היכולת להבין מחקר מדעי (לפי עדותך). יש הגדרה בחוק האמריקאי ולזה הם התייחסו. כמה קל לך להתנגד לתוצאות מחקר שאתה לא אוהב. העיקר לא להודות שאתה טועה...

7. יש הבדל בין עולם המונחה עפ"י השיטה המדעית שיש בה כמה עיוותים לבין עולם שמונחה ע"י מדע שנקנה ע"י הכסף הגדול ומייצג אינטרסים של חברות, במקום אינטרסים של הציבור (לא אני אמרתי, פרופ' רכס אמר).
 

Markup

New member
תמשיך להתעלם

זה שאני לא מסכים עם דעותיך, לא מהווה ראיה להתעלמות. כידוע לכולם "התעלמות" היא אי תגובה, או תגובה שלא לעניין (למשל אד הומינם). לא עשיתי, לא את זה ולא את זה.
עולמי לא מתמוטט... הרפואה היא תחום בתוך המדע ולא ההיפך, וגם בתוכה יש יצוג לכל תחומי המדי ולא רק לפרמקולוגיה. אז אל תדאג. לא השיטה המדעית היא זו שתתמוטט. אולי יתמוטטו חוקרים שסרחו, או אפילו חברות. השיטה המדעית תשרוד, לפחות עד ביטול הוראתה בבתי הספר, בידי מכחישיה.

1. לא נתקלתי במישהו בועדה אומר "אנו מסתירים עובדות כדי להכשיר תרופות לא יעילות או מסוכנות", או משהו דומה. אשמח אם תביא את הציטוט וכמובן למי הוא מתייחס.

2. קונספירציה. ואתה מתעלם באופן שיטתי ודי חבלני במזיד ממחקרים רפואיים שנכשלו. רק לידיעתך, ואני מאמין שאתה יודע את זה ומסתיר במכוון כי זה נוגד את האג'נדה שלך שאתה מכחיש אותה שוב ושוב, אבל העיתונות הכלכלית עוקבת אחר מחקרים קליניים, שכן התוצאות של אלו משפיעים על מניות החברה בבורסה. נכון יש אינטרס שהמחקר יצליח, כמו שלכל עסק יש אינטרס להצליח, אבל מחקרים נכשלים. זה מפורסם ומשפיע. אין חברה שכל מחקריה מצליחים. זה היה מעורר חשד מייד.

3. אני מבין את השיטה המדעית, אני לא מדען. לכן, אני לא מתיימר לקרוא מחקרים רפואיים (למרות שטכנית אני יכול) ובטח לא לפרש אותם לציבור. אם היית מבין אתה את השיטה המדעית, לא היית מתחמק מהשאלה הישנה שלי, איך אתה מסנן חומר לאתר חסון. מאחר ואתה לא מבין מדע, אין לך סטנדרטים לפרסום. מה שבא ברוך הבא.
אני מקבל את זה שיש מדענים שמעגלים פינות, לא אמרתי שאני מסכים עם זה או משלים עם זה וכתבתי לך למעלה "אמור להדליק אור אדום".

4. עיתון הצללים היה שקר מוחלט, פעל שלוש שנים ונסגר. בעקבותיו נערך שיפור קיצוני בתחום ככתוב: "נדרש כיום כל מחבר מאמר לחתום על הצהרה שבה הוא מפרט את תרומתו האישית למאמר, תוך התייחסות לכל ניגוד עניינים אקדמי או כספי. הוא גם מצהיר שהוא מקבל עליו אחריות אישית לתוכן המאמר. המחברים נדרשים לחשוף אם נעזרו ב"כותב מקצועי", מה זהותו ומה זהות הגוף המסחרי שעומד אחריו." האם העובדה הזו צויינה באתר חסון? או שמא תמהר להוסיף אותה עכשיו, ובכלל, האם עידכנת תכנים לפי ההערות שקיבלת כאן ממי שכן מתמצא במדע?

עוד הטעייה קטנה שלך: "התעשייה הקימה כתב עת". לא מור, זו לא "התעשייה". זו חברה אחת. "התעשייה" מורכבת מעשרות חברות ענק, מאות אלפי עובדים וחולשת על מי יודע כמה מאות מחקרים בו זמנית ב220 מדינות. זו התעשייה.

5. מה זה? זה ניסיון לומר "טוב, גם אם יש לך תשובות על הכל, אז נניח משהו שנבסס עליו תשובה מוחצת? זה דו צדדי אתה יודע. כמה שנים עבדת כתועמלן של חברת תרופות? איזה תואר בעסקים יש לך (לי יש תואר שני)? אתה רופא שאתה בא ללמד את הציבור מתי לקחת חיסונים ומתי לא? אתה מומחה אפידמיולוגיה שאתה מנהיג ארגון ששם לו למטרה ללמד את הציבור את עולם החיסונים? האם אתה מכיר את כל התעשיות שאתה מגדיר את כולן כמושחתות? מכיר את תעשיית השימורים? הפלסטיק? החקלאות? הדיג? התיירות? המיקרואלקטרוניקה? האופטיקה? המיחזור? התקשורת? הברזל? הרכב? התובלה? הימאות? הכימיה? כולם רמאים? כולם מפברקים מחקרים? כולם מקימים כתבי עת שקריים? הלכת רחוק, מאוד רחוק. נכון שיש פה ושם מושחתים אבל להכליל את כל מה שהקים האדם מאז המהפכה התעשייתית...

6. אני לא מדען, אז תסביר לי בבקשה את הציטוט הבא ותגיד לי אם אפשר לקבוע על פיו שעולם המדע מושחת:
Paper retractions from the PubMed library due to misconduct, on the other hand, have a frequency of 0.02%, which led to speculation that between 0.02 and 0.2% of papers in the literature are fraudulent. Eight out of 800 papers submitted to The Journal of Cell Biology had digital images that had been improperly manipulated, suggesting a 1% frequency

7. סתם, בקטנה, האם אתה מבין את ההבדל בין מה שכתב רכס "קודם שהכסף הגדול של תעשיית התרופות קנה את היושר האקדמי.", לבין מה שאתה הבאת כ"דבריו": "יש הבדל בין עולם המונחה עפ"י השיטה המדעית שיש בה כמה עיוותים לבין עולם שמונחה ע"י מדע שנקנה ע"י הכסף הגדול ומייצג אינטרסים של חברות, במקום אינטרסים של הציבור". ? אתה העלמת את העניין הפרמקולוגי.

זה כשל "מהפרט לכלל". . "אם גיליתי שחיתות בעולם המדע הפרמקולוגי, אזי כל תחומי המדע מושחתים".
אם יש לך את דבריו המדויקים בעברית, למה אתה צריך לפרש ולנסח אותם מחדש, ועוד בצורה לא נכונה וכושלת? ואם זה מה שקורה עם משפט אחד בעברית, איך אני אמור לסמוך על הררי מלל באתר חסון וכאן בפורום?
 

חבובות3

New member
לא.ממש לא.רק שהרופאה שהתייעצתי

איתה,הבהירה את עמדתה בנושא
בכלל,שהכעתי עם הקטנה לטיפת חלבהאחות והרופאה הסתכלו עליי במבטים שהרגשתי שאני ממש עושה "פשע".
האחות נכנסה איתי לרופאת התפתחות ואמרה לה:"היא מסרבת ללת חיסונים.אולי את תשכנעי אותה". הייתי דיי בהלם והבהרתי בנימוס שאין לי צורך בשכנועים.
אז לא,אני לא בוחרת עם מי להתייעץ,אני פשוט חוששת ובודקת לפני
 
אם אנשי המקצוע תמימי דעים (רובם ככולם) המסקנה

שלך היא שצריך להתייעץ עם אנשים שאינם מומחים מוסמכים לנושא?
 

חבובות3

New member
מה זה גורמים מוסמכים? זה נתון לפרשנות

מי ש"זורם" עם המלצות משרד הבריאות יש להניח שיהיה בעד לחסן לא?
זה לא בהכרח אומר שזה הדבר הנכון לעשות
אני בסך הכל לא רוצה ללכת אחרי העדר בעיינים עיוורות.
 
לא זה לא. הגורמים שהוסמכו רשמית ע"י המדינה

עברו מבחני הסמכה וקיבלו רישיון שמותר להם לעסוק ברפואה ולפיכך מותר להם לתת ייעוץ רפואי.

גם לא ברור לי מה הקשר ל"לזרום" עם משרד הבריאות. משרד הבריאות הוא גוף רשמי שמרכז את נושא הבריאות במדינת ישראל. האם את סבורה שיושבים בו אנשים רעי לב שמעוניינים להזיק לתינוקות רכים?

אין כאן קשר ל"הליכה עם העדר" אלא להליכה עם הקונצנזוס המדעי. את תמיד יכולה לחפש דעות מהשוליים, אבל העובדה שהן לא "עם כולם" לא הופכת אותן לטובות יותר (אם כבר להפך...). אני מתקשה להבין איך בשם עקרון "אי ההליכה אחרי העדר" יוצא שבנושאים חשובים כמו בריאות עדיף להתייעץ דווקא עם אנשים אלמוניים שלא עברו שום הסמכה, שאינך יודעת מיהם, שמעולם לא פגשת ולא פגשו אותך או את בתך...

אבל בסדר, איש הישר בעיניו יעשה.
 
למעלה