תשובה, חלק א´
שלום רב לך וברוך הבא. אני אפתח דווקא בדבריך האחרונים. אני איני רואה עצמי אחד מאותם "ארבעה, לכל היותר שישה"... ואף בשום מקום לא טענתי שאני כזה, ואני אומר יותר מכך- אני בטוח שאיני אחד "מהם". כל שאני כותב כאן הוא על סמך הבנתי האישית את ליבוביץ והגותו שיתכן בהחלט שהיא מוטעית, ואני שמח על שיש מי שיתקן אותי, שכן לצורך זה (לא רק האישי שלי) הוקם האתר והפורום. אממה, שהפעם אני לא חושב שהיה מקום לגערתך בי כיוון שהבנתי די מבוססת כפי שתיווכח מיד. אגב, אני מודע לבעייתיות הקיימת במצב הנוכחי בפורום, שיש אנשים שיראו בי איזשהו סוג של בר-סמכא בעניין ליבוביץ והגותו ולו רק מעצם כך שכתוב "מנהל הפורום: יחיאב נגר". לכן אני עובד בימים אלה על איתור "בר-סמכא" בתחום שיהין לקחת עול זה על עצמו. מכל מקום, עד אז- אני אצטרך לשאת בעול זה, והבעייתיות הנ"ל בעינה עומדת. ועכשיו לתשובתי: נדמה לי שתפיסתך את הפילוסופיה היא שגויה בבסיסה. ונדמה לי שתפיסתך את מפעלו של הרמב"ם גם היא שגויה בבסיסה. הפילוסופיה היא לא איזשהו תחום נחמד שאנשים נהנים להתפלפל בו. הפילוסופיה, כיהדות, כמדע ואפילו כדמוקרטיה, היא תחום שהולך ומתפתח עם השנים. הכרות פילוסופיות של היום בנויות על עיי החורבות (לעיתים) של ההכרות הפילוסופיות הקודמות להן. יתרה מכך, הפילוסופיה של ימי הביניים היתה שונה מהפילוסופיה כפי שאנו מכירים אותה כיום. אז היא היתה משמשת בערבוביה עם מדעי הטבע, תיאולוגיה וכיוצ"ב. דבר זה ניגרם משום שייחסו לתופעות בטבע עצמן איזושהי משמעות, ומכאן הדרך קצרה לפילוסופיה. אם טרם קראת, אני אפנה אותך למאמר הזה. היום הדברים הם שונים בתכלית: מדע לחוד, פילוסופיה לחוד, דת לחוד וכו´. . . כיוון שהמדע היום אינו מייחס שום משמעות לתופעות אותן הוא חוקר, או ליתר דיוק, לקשרים הפונקציונליים בין התופעות אותן הוא חוקר. הדוגמה של המושג "סיבה תכליתית" – תבהיר נקודה זו. מושג זה הוא אינו כפי שטענת "מושג פילוסופי טהור" מושג זה היה אחד מארבע הסיבות להסברת התופעות בעולם, מה שהיה אז ה"מדע". אני אשתמש בדוגמה שליבוביץ הביא בספרו "שיחות על מדע וערכים": עפ"י הפילוסופיה האריסטוטלית, הסיבה התכליתית של קיום העץ הוא פריו, דהיינו, התכלית של העץ הוא הפרי לכן הוא קיים, זוהי הסיבה לקיומו בטבע. כיום המדע לא מייחס כל משמעות לטבע עצמו לכן הוא נמנע מלהשתמש בסיבה התכליתית. לעומת זאת, אחת מארבע הסיבות היא ה"סיבה הפועלת", דהיינו מה התופעה שתגרום לעץ להיות קיים- והתשובה היא הגרעין כמובן. המדע של היום חוקר ופועל רק עפ"י חקירת סיבה זו, שכן היא אובייקטיבית ונטולת יחוס כל משמעות לטבע עצמו מצידנו. חקירה זו היא חקירת הקשר הפונקציונלי בין שתי תופעות, ואין לקשר הזה כל משמעות שייחסנו אנו לו. ושוב, להזכירך, המדע והפילוסופיה שימשו אז בערבוביה! אשר לגלגלים, לגלגל התשיעי, לשכל הפועל, וכיוצ"ב, שוב, הם אינם "מושגים פילוסופיים טהורים" כפי שאתה מציין. באמת חשבו שהם קיימים. עליהם ביססו הרבה דברים, וכפי שאמרתי, מי שלומד את הרמב"ם צריך ללמוד במקביל את הפילוסופיה האריסטוטלית, לדעת מתי דבריו מבוססים מתוך תפיסתו האריסטוטלית, ולהתייחס אליהם בהתאם. אין אדם קדוש, ואסור לקדש אף אדם או את דעותיו (אם הדבר יקל עליך אוסיף: בפרט שהדברים הללו השגויים מבוססים על פגאני כאריסטו). ועכשיו לשלב המובאות, הם לקוחים מתוך הספר "ישעיהו ליבוביץ – דיאלוגים עם טוני לביא" החל מעמוד 350. אשר לטענתך כי אי אפשר לומר על פילוסופיה מסויימת שהיא גיבוב של שטויות (בלשוני היותר מדי חריפה, מודה) כלומר, שהפילוסופיה האריסטוטלית לעד עומדת כאילו מצד עצמה, אני מביא את הקטע הבא בו טוני לביא התעקש ללמוד עם ליבוביץ את פרק ל´ ב´מורה נבוכים´, חלק ב´ המדבר על ´מעשה בראשית´, ´גלגלים´ וכיוצ"ב. לאחר שהם קראו את הפרק אומר ליבוביץ: "ובכן, התמונה המוצגת כאן בנויה על תמונת עולם שאנו יודעים שהיא אינה נכונה. אי-אפשר להתעלם מן ההכרה שיש כאן חשיבה עמוקה, אבל על בסיס עובדות שאינן קיימות. התוכנית הגדולה שיש בתורת הגלגלים וכו´ וכו´, ברור לנו שכל זה אינו קיים כלל, בכל זאת נקרא את הפרק הזה עד הסוף." . . . ובהמשך: "ליבוביץ: אתה מבין, יש כאן חשיבה רצינית מאוד, אבל אנחנו יודעים שאין לזה שום קשר למציאות, שאין בכלל דבר כזה גלגל המים, גלגל האוויר, גלגל האש, כל זה אינו קיים. . . (קורא מהרמב"ם( : ´וכבר ידעת אתה המעיין כי ראשית סיבות ההוויה וההפסד אחר הכוחות הגלגליים האור והחושך´ , אלו הם הגורמים הטבעיים, וזה כמובן דבר שאנו לא נקבל אותו, שהאור והחושך הם הסיבות לכל תהליכי הטבע. לביא: כנראה לפי הפיסיקה של התקופה ההיא חשבו שהאור והחושך הם הקובעים הבלבדיים של ההויה והכיליון, ואילו אנו יודעים היום שהם אך ורק חלק מן המרכיבים המשפיעים. ליבוביץ: במובן ידוע זה נכון, אבל הם אינם הסיבות המכריעות לדברים. הם יוצרים חלק מן התנאים. אנחנו איננו יכולים להעלות על דעתנו שמשהו צומח ללא אור. כך הם חשבו על הטבע, כמובן לא במושגים המדעיים שלנו. (חוזר לקרוא ברמב"ם: ) ´מחמת מה שנספח להם מן החום והקור, ובתנועת הגלגל יתערבו היסודות, ובאור ובחושך יתחלף מזוגם´. מובן שהחום והקור הם בוודאי תנאים להוויה ולהפסד. מדוע היסודות מתערבבים? אם כל יסוד יהיה קיים בפני עצמו, לא יהיה שום גוף בעולם. כאשר הגלגלים מסתובבים, הם מביאים לידי כך שהיסודות מתערבבים. זה מעניין מאוד, הם לא ידעו על גרוויטציה, אבל הם ראו שכל העולם מורכב, והיסודות מעורבבים זה בזה. והנה, הם קבעו שיש מכונה שמערבבת אותם, המכונה היא הגלגלים, ומכוח הסיבוב היסודות מתערבבים. לביא: כאשר אנחנו בוחנים את השקפותיהם מן הפרספקטיבה של ידיעתנו היום את הטבע, אנחנו רואים שמטבע האדם הוא להשליך את כושר דמיונו על הטבע. אני רואה את השקפתם כאקסיומה בלבד, מכיוון שהיא לא הוכחה בניסיון. ליבוביץ: זאת לא אקסיומה, הוא מחפש את הסיבה" . . . בפגישה שלאחריה (עמ´ 360) הם המשיכו ללמוד באותו פרק, לבקשתו של טוני לביא, ולהלן הדברים: "ליבוביץ: מה שאנחנו עושים זה ודאי דבר טוב, אבל אינני יודע אם עשינו דבר טוב שנתקענו דווקא בפרק ל´, מכיוון שהוא דן שם בתפיסת עולם שאנחנו יודעים שאין בה ממשות. כמובן, מעניין מאוד מבחינה היסטורית, כיצד הרמב"ם ראה את זה, אבל בשבילנו זה כמעט חסר ערך. אני מציע שנדון באותם הדברים שאינם תלויים במבנה העולם שהרמב"ם לא הכיר אותו ושאנחנו איננו מכירים אותו. אם אתה רוצה, אין לי כל התנגדות. בכל לבי אני מוכן כמובן להוסיף ולדון בו, אבל אני מעורר את השאלה: מה אנחנו מרוויחים בזה? כל הפסוקים שהרמב"ם מביא שם, הוא מפרש אותם לפי תפיסת העולם התלמי-אריסטוטלית. לביא: אתה מתכוון לתיאוריה על מבנה הגלגלים המניעים את העולם, ואני מסכים איתך, אלא שבהמשך הפרק יש עוד קטע מעניין ומעורר מחשבה על ´מעשה בראשית´ המתייחס למושגים מרכזיים של מהות האדם. אני מציע שלאחר מכן נלמד מה שבזמנו הצעת, את ההקדמות הפותחות של החלק השני של ´מורה נבוכים´, שבהן נעשה הניסיון להוכיח את השאלות הגדולות כמו מציאות האל שאינו גוף ולא כוח בגוף, ושהוא אחד." . . . . (ואני קופץ לסופו של אותו מפגש: ) "ליבוביץ:... כל התיאור הזה מושתת על תמונת עולם אסטרונומית שאינה רלוונטית. והנה, השאלה היא באיזה כיוון אנו ממשיכים, מכיוון שאני חושב שאין בהמשך הפרק עניין רב, הוא דן שם בארבעת היסודות ואינו מחדש לנו דבר. כפי שסוכם בינינו, בשיחה הבאה נעסוק בהקדמות למציאות אלוהים. שם נעסוק בעניין מהותי, בעיון שהשלכותיו נצחיות, ולא בתפיסת טבע שאינה נכונה. לביא: בבקשה. " אני מקווה שהבהרתי את הנקודה. -המשך התשובה בהודעה הבאה-
