בידיעות אחרונות במוסף סוף השבוע

יחיאב לגבי הגדרתך את תפיסת המדע

אתה הגדרת בצורה הגיונית מה צריך להיקרא "מדעי". זה הגיוני וזה מחוייב ע"פ השכל הישר והפשוט. אבל, דא עקא: המדע דורש קריטריונים מחמירים הרבה יותר למה "זכאי" להיכנס תחת חסות המדע: אלה קריטריונים המוגדרים בערך כך: "כל דבר שניתן לחזור עליו בתנאים דומים ויתן תוצאות זהות". המדע אינו מכיר שישנם מציאויות אובייקטיביות בלתי קליטות באמצעות מכשירים וגם הנתונות תחת השפעות של משתנים שאינם מדידים". בהגדרות המדע: "הכל מדיד" ומה שאינו מדיד לא קיים! אבל במה שקוראים "רפואה אלטרנטיבית" (וכרגע לא משנה המינוח וההגדרה המילוליים) מקבלים שיש מציאויות שעדיין איננו יודעים למדוד אותה, היא לא עונה על הקריטריון המדעי הקובע שרק מה שנותן אותה תוצאה בתנאים דומים ייחשב כמדעי, ולכן לפחות חלק גדול מסוג זה של דרכי ריפי אינו קביל מדעית. (האמת היא שמצב כזה גם מזמין שרלטנים המוציאים שם רע על סוג כזה של ריפוי, מאחר ונדמה לי שהקריטריונים שלו עדיין לא מנוסחים בצורה ברורה ביחס לקריטריונים המדעיים) אז לטיעונך שמה שמועיל ייחשב כמדעי, אינו עומד במבחן המציאות של מה נחשב כמדעי כפי שאמרתי. ההומיאופתיה למשל: לשני בני אדם יש את אותה מחלה אבל כל אחד מהם יקבל תרופה הומיאופתית אחרת בגלל שהמשתנה, שהוא המזג האישי שלהם שונה. כנ"ל לגבי טיפול באמצעות תמציות פרחי באך. וזו מציאות שההומיאופתיה איננה נחשבת כרפואה מדעית, אך היא כן עוזרת במקרים רבים, אע"פ שבבדיקת מעבדה אין כל חומר פעיל שניתן לבודדו במעבדה, שניתן לגלותו בתרופה ההומיאופתית. יום נעים
 

אלול

New member
לדעתי זה רושם מוטעה

הקריטריון לכל תרופה ,כפי שמופיע במרשם ,הוא ניסוי שמבצע על קבוצה חולה ועל קבוצת ביקורת והסקת מסקנות על טיבה. כך למשל על תרופה מסויימת נרשם :"התגלה במניעת **** לכ80% מהמקרים ". אני משער שבמקרה של רב הרפואות ה"אלטרנטיביות" מדובר על בו נעריך בגסות :"...20% מהמקרים". אנו כמובן נוטים לזכור רק את אותם מקרים שהרפואה הקונונציונאלית נכשלה בהם והאלטרנטיבית עזרה, תוך התעלמות מאותם 80% שהם כ"כ שגרתיים וברורים מאליהן ......
 

יחיאב

New member
../images/Emo28.gif ../images/Emo28.gif ../images/Emo28.gif ../images/Emo28.gif

אתה כותב:"המדע אינו מכיר שישנם מציאויות אובייקטיביות בלתי קליטות ..." המחלוקת בינינו היא לא על ה"מדע" או על ה"בלתי קליטות" אלא על "אובייקטיביות". מהמונח "אובייקטיביות" נגזר שהמסקנה הנובעת ממנה לא תהיה תלויה בהכרעותיהם הרצוניות של אנשים אם לקבל מסקנה זו אם לאו. חזקה עליה שהיא תהיה כפויה על כל המבין אותה. היא לא תלויה בכך שאנשים מסויימים יחליטו(הכרעה רצונית) שהם "מקבלים שיש מציאויות שעדיין איננו יודעים למדוד אותה" או שישנם צפרדעים מרחפים באוויר והם בלתי קליטים ומדידים והם-הם שמשפיעים על התפשטות מחלה מסויימת. זה לא רלוונטי. גם הרופא הסיני הזקן ביותר יקבל מסקנה של מחקר מדעי בנוגע להשפעה של תרופה מסויימת על החולה, זאת כמובן אם הוא יבין את המסקנה וממה היא נובעת. ע"מ לקרוא למשהו "אובייקטיבי" צריך להשתמש בכלים אובייקטיביים ובמתודה אובייקטיבית. ולכן המדע הוא אובייקטיבי - הוא פונה לכל ומקובל על הכל. בקיצור, אם זה מרפא- מה הבעיה להוכיח את זה? ואפילו מדובר בצפרדעים המרחפים באוויר והם-הם שגורמים למחלה, זה לא מעניין אותי, העיקר שיוכח שכשאתה טוען שהם נמצאים בחדר- תיגרם המחלה, וכשאינם בחדר- אין מחלה. מכאן יובן שכל הוויכוח ביננו מנקודה זו ואילך הוא לא בתחום ה"מדע האובייקטיבי" של הסקת המסקנות אלא במישור ההכרעות הרצוניות. אתה מכריע להאמין שיש "מציאויות אובייקטיביות" כאלה, ואני לא. אבל אין לי ממש חשק להתווכח על זה.
 
ממש לא זו הנקודה עליה השתתתי

את דברי. אתה יכול להתעלם מזה, כי זה הסבר התואם אמנם את תפיסת העולם שלי, אבל אתה יכול בהחלט להתעלם מכך ש"ישנם מציאויות......" וכו´ מה שכן עומד בבסיס מה שאמרתי הוא שהמדע קובע שמה שמדעי הוא רק אם חזרת על ניסוי בתנאים דומים והתוצאות היו זהות. הרפואה האלט´ אומרת שלא תמיד כשחוזרים על ניסוי באותם תנאים, התוצאה בהכרח תהיה זהה. וכרגע לא משנה ההסבר הפילוסופי/תיאורטי לכך.
 

יחיאב

New member
או. קיי. בא נסכם

שהאחד נגזר מהתבונה, והשני לא. באחד ניתן ללמוד ולהוסיף ידע המבוסס אמפירית, ובשני לא. אולי זאת הסיבה שהרפואה הסינית קיימת למעלה מ3000 שנה ולא הצליחה לבסס ולהרחיב את יעילותה, ואילו הרפואה המודרנית, זו המבוססת על המדע המודרני, וקיימת אך 300 שנה (לצורך ההקבלה) הצליחה לבסס ולהרחיב את יעילותה באופן מובהק מזה לו זכתה הרפואה הסינית, ועוד ידה נטויה...
 
הפרדה ולא ביטול

גם אני כליבוביצ´יאני שותף לתחושה של חוסר הרגש, אך בכל זאת צריך להבין שהפילוסופיה של ליבוביץ´ לא מבטלת את הרגש אלא מפרידה בינו לבין האמונה למשל. בכלל מילת המפתח בהגותו של יבוביץ´ היא דיכותומיה. כך שאולי זה מעודד שהרגש לא מת אלא רק מופנה למקומו שלו.
 

עופר ב.ה

New member
אין אפשרות לפרסם את המאמר

כיוון שזו עבירה על חוק זכויות יוצרים. אני רוצה "להטפל" לפרט שולי ומוזר בראיון. אומר ד"ר יורם יובל: "...הסכמת או לא הסכמת, לפחות הבנת היטב על מה הוא מדבר. זה מה שמשך אותי ללכת עם הספר אל רם אורן. היכולת שלו לדבר אל קהלים גדולים. בקטע הזה הוא הזכיר לי את סבא." אתם לא מוצאים את הקישור שהנכד עשה בין רם אורן לפרופ´ ליבוביץ קצת לא בסדר, או מוגזם, או מפחית ממעמדו?
 
למעלה