אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
בנוגע לרגש ההתנשאות הבלתי מוצדק.
- פותח הנושא arriy80
- פורסם בתאריך
טעות בהבנת המצוות
אין כזה דבר "בני אדם משתתפים בדיונים ובמחלוקות של התלמוד" התלמוד מבחינת היהדות - הוא התורה! מה שנשאר לנו לעשות זה לנסות להבין אותו. לנו אין כח לזה! אלא רק לחכמי ישראל שהיו אחרי תקופת התלמוד (ראשונים) שקיבלו את הפירוש, וגם אותם אין לנו כח להבין רק ע"י חכמי ישראל שקיבלו את פירוש הראשונים. ומי שלומד תלמוד עם פירושי חכמי ישראל, מכיר בחוסר ההבנה שלו. המצוות נתנו עם פירושם מפי האלוקים והפירוש נכתב במשניות ובתלמוד (תורה שבע"פ). אף אחד לא "ממציא" או "מפרש" מצוות. בענין המחלוקות, המחלוקת לגיטימית כל עוד הדעה נלמדת ע"י כללי הלימוד - שגם אותם קיבלו, והאדם שמביע אותה הוסמך לכך ע"י רבותיו מעבירי המסורת. גם בימינו אנו, גדולי ישראל חולקים וזה לגיטימי, מפני שהם הוסמכו ע"י גדולי ישראל מהדור הקודם. אין אחד שקם ופוסק הלכות בלי שיהא מוסמך לכך ע"י אלו שקדמו לו! היש אמינות גדולה מזו? הרי כל חכמה בעולם עוברת מדור לדור בצורה זו.
אין כזה דבר "בני אדם משתתפים בדיונים ובמחלוקות של התלמוד" התלמוד מבחינת היהדות - הוא התורה! מה שנשאר לנו לעשות זה לנסות להבין אותו. לנו אין כח לזה! אלא רק לחכמי ישראל שהיו אחרי תקופת התלמוד (ראשונים) שקיבלו את הפירוש, וגם אותם אין לנו כח להבין רק ע"י חכמי ישראל שקיבלו את פירוש הראשונים. ומי שלומד תלמוד עם פירושי חכמי ישראל, מכיר בחוסר ההבנה שלו. המצוות נתנו עם פירושם מפי האלוקים והפירוש נכתב במשניות ובתלמוד (תורה שבע"פ). אף אחד לא "ממציא" או "מפרש" מצוות. בענין המחלוקות, המחלוקת לגיטימית כל עוד הדעה נלמדת ע"י כללי הלימוד - שגם אותם קיבלו, והאדם שמביע אותה הוסמך לכך ע"י רבותיו מעבירי המסורת. גם בימינו אנו, גדולי ישראל חולקים וזה לגיטימי, מפני שהם הוסמכו ע"י גדולי ישראל מהדור הקודם. אין אחד שקם ופוסק הלכות בלי שיהא מוסמך לכך ע"י אלו שקדמו לו! היש אמינות גדולה מזו? הרי כל חכמה בעולם עוברת מדור לדור בצורה זו.
אז למה יש קבוצה אחת
של יהודים שאוכלת קטניות בפסח וקבוצה שנייה שלא אוכלת?? קבוצה אחת הולכת לפי פרשנות של אדם מסוים וקבוצה אחרת הולכת לפי פרשנות של אדם אחר וזה בסדר גמור . שתי הקבוצות עובדות את אלוהים בדרך שונה .מה רע בזה? זה מה שקורה בפועל .רצון האלוהים לא קשור לעניין הקטניות בפסח אלא פרשנות שונה של רבנים שונים לעניין. אנשים יכולים לבחור לפי איזה דרך ללכת ושתי הדרכים בסדר גמור כי שתיהם מבטאות את הרצון להאמין באלוהים.
של יהודים שאוכלת קטניות בפסח וקבוצה שנייה שלא אוכלת?? קבוצה אחת הולכת לפי פרשנות של אדם מסוים וקבוצה אחרת הולכת לפי פרשנות של אדם אחר וזה בסדר גמור . שתי הקבוצות עובדות את אלוהים בדרך שונה .מה רע בזה? זה מה שקורה בפועל .רצון האלוהים לא קשור לעניין הקטניות בפסח אלא פרשנות שונה של רבנים שונים לעניין. אנשים יכולים לבחור לפי איזה דרך ללכת ושתי הדרכים בסדר גמור כי שתיהם מבטאות את הרצון להאמין באלוהים.
אלו הם ה"גדרים" מסביב למצווה
הדוגמא של קטניות בפסח מבטאת זאת היטב. בפסח אסור לאכול חמץ בשום צורה שהיא. העונש על זה הוא חמור מאד. לכן היהודים מתרחקים מאד מחמץ ומכל חחש של משהו שיביא דגנים לידי חימוץ. בתלמוד (עד כמה שידוע לי - ייתכן שאני טועה) לא מובא כל איסור לגבי קטניות, כמו שמקובל היום. חכמי ישראל בדורות הקודמים - באיזורים מסויימים, ראו שייתכן מכשול באכילת קטניות מסיבות שונות. ביניהם שגרגרי הקטניות דומים לגרגרי הדגנים ויתכן בלבול, או שהיו מאכסנים את הקטניות והדגנים במשותף, כך שייתכן ובמגע הקטניות עם מים, יימצאו גם דגנים ביניהם, וכך יעברו על האיסור החמור של חמץ בפסח. איסור זה (קטיות ודומיו) נקרא "גדר" זו לא המצווה עצמה, אלא גדר מסביבה, שלא יעברו על המצווה עצמה. גם גדרים אלו לא "ממציאים" לבד. רק גדולי ישראל הם אלו שיכולים לגדור גדרות אלו. הם אלו שיכולים לשקלל איסור מול קושי - סיכון מול נוחות. אמנם לאחר שהתקבל גדר זה - ע"י הקהילות שקיבלו אותו - אסור לפורצו! "כל הפורץ גדר ישכנו נחש". גם תקנותיו המפורסמות של רבינו גרשום היו "גדר". ומקובלות על חלק מקהילות ישראל עד עתה.
הדוגמא של קטניות בפסח מבטאת זאת היטב. בפסח אסור לאכול חמץ בשום צורה שהיא. העונש על זה הוא חמור מאד. לכן היהודים מתרחקים מאד מחמץ ומכל חחש של משהו שיביא דגנים לידי חימוץ. בתלמוד (עד כמה שידוע לי - ייתכן שאני טועה) לא מובא כל איסור לגבי קטניות, כמו שמקובל היום. חכמי ישראל בדורות הקודמים - באיזורים מסויימים, ראו שייתכן מכשול באכילת קטניות מסיבות שונות. ביניהם שגרגרי הקטניות דומים לגרגרי הדגנים ויתכן בלבול, או שהיו מאכסנים את הקטניות והדגנים במשותף, כך שייתכן ובמגע הקטניות עם מים, יימצאו גם דגנים ביניהם, וכך יעברו על האיסור החמור של חמץ בפסח. איסור זה (קטיות ודומיו) נקרא "גדר" זו לא המצווה עצמה, אלא גדר מסביבה, שלא יעברו על המצווה עצמה. גם גדרים אלו לא "ממציאים" לבד. רק גדולי ישראל הם אלו שיכולים לגדור גדרות אלו. הם אלו שיכולים לשקלל איסור מול קושי - סיכון מול נוחות. אמנם לאחר שהתקבל גדר זה - ע"י הקהילות שקיבלו אותו - אסור לפורצו! "כל הפורץ גדר ישכנו נחש". גם תקנותיו המפורסמות של רבינו גרשום היו "גדר". ומקובלות על חלק מקהילות ישראל עד עתה.
גדר הוא לא חלק מהמצווה
הגדר הוא לא חלק מהבנין כך גדר למצווה הוא לא חלק ממנה. הוא מקויים עם המצווה, אך לא נהפך לחלק ממנה. יש קהילות שהיו זקוקות להרחקה נוספת, ויש כאלו שלא. גדולי ישראל שקיבלו את טעם ושורשי המצוות הם אלו שיודעים מהו רצון האלוקים! לדוגמא: יש מצוות נטילת ידיים לפני סעודת פת. יש מצוות עירוב בשבת. אלו תקנות חז"ל מימי שלמה המלך. חז"ל מספרים שלאחר ששלמה המלך תיקן תקנות אלו יצאה בת קול ואמרה "בני אם חכם לבך ישמך לבי גם אני" דהיינו, אלוקים הסכים עם תקנות אלו, זה היה על דעתו.
הגדר הוא לא חלק מהבנין כך גדר למצווה הוא לא חלק ממנה. הוא מקויים עם המצווה, אך לא נהפך לחלק ממנה. יש קהילות שהיו זקוקות להרחקה נוספת, ויש כאלו שלא. גדולי ישראל שקיבלו את טעם ושורשי המצוות הם אלו שיודעים מהו רצון האלוקים! לדוגמא: יש מצוות נטילת ידיים לפני סעודת פת. יש מצוות עירוב בשבת. אלו תקנות חז"ל מימי שלמה המלך. חז"ל מספרים שלאחר ששלמה המלך תיקן תקנות אלו יצאה בת קול ואמרה "בני אם חכם לבך ישמך לבי גם אני" דהיינו, אלוקים הסכים עם תקנות אלו, זה היה על דעתו.
הבת קול לא אישרה את התקנות
הגדרים והתקנות מאושרים מתוקף כך שחכמים מוסמכים תיקנו אותם! אין אנו צריכים לבת קול שתאשר אותם, מפני שהאישור לזה כבר התקבל "אל פי הדבר אשר יגידו לך... לא תסור ימין ושמאל". הבאתי את הדוגמא של הבת קול, להראות שגם תקנות שתוקנו ע"י חז"ל - שלא כתובים בתורה בפירוש- הם רצון האלוקים ובהסכמתו!
הגדרים והתקנות מאושרים מתוקף כך שחכמים מוסמכים תיקנו אותם! אין אנו צריכים לבת קול שתאשר אותם, מפני שהאישור לזה כבר התקבל "אל פי הדבר אשר יגידו לך... לא תסור ימין ושמאל". הבאתי את הדוגמא של הבת קול, להראות שגם תקנות שתוקנו ע"י חז"ל - שלא כתובים בתורה בפירוש- הם רצון האלוקים ובהסכמתו!
לא נוגד
הכללים שונים בתקופה שיש נבואה (זמן שלמה המלך) ובתקופה שפסקה הנבואה (אחרי חורבן הבית - חז"ל). כשיש נבואה - יש כללים שקובעים מתי הנבואה אמיתית ומתי לא, וכאשר הנבואה אמיתית לא רלוונטי הכלל של "אחרי רבים להטות", משום שהנבואה היא הביטוי הברור ביותר לרצון האלוקים. כשאין נבואה - יש כללים לדרוש את התורה לאמיתה, ואז אין משגיחין בבת קול, משום שכשאין נבואה לא ברור באופן מוחש מה רצון האלוקים ומה משמעותה של בת הקול, ויש להיצמד לכללים כדי לא לטעות. חוץ מזה, בת הקול ששמע שלמה המלך לא קבעה את אמיתות המצווה. מה שקבע את אמיתות המצווה היתה ידיעתו של שלמה המלך איך לקיים נכונה את רצון האלוקים. שים לב, שבהתפתחות התושבע"פ הכתובה (משנה, גמרא, ראשונים, אחרונים) כל שלב של דורשי התורה לא חלק על קביעותיו של השלב שלפניו, וקיבל אותן ללא עוררין גם כאשר לא הכל היה מובן לו, ורק הסביר את דבריהם של הקודמים לו. האמוראים (גמרא) לא התווכחו עם דברי התנאים ושינו אותם, משום שידעו שאין להם מספיק ידיעה כזו שהיתה לתנאים בשרשי וטעמי המצוות. לכן האמוראים רק פירשו את מה שקבעו התנאים כדי שיהיה מובן הלכה למעשה. הרמב"ם לא חידש שום דבר ממה שלא כתוב בגמרא, אלא פירש אותה והסביר אותה. וכך כל הראשונים. ובוודאי שהאחרונים אינם משנים את מה שקבעו הראשונים, אלא מפרשים ומסבירים ומתאימים את הדברים למשמעות של היום (כגון למשמעות הטכנית של הדברים בנוגע לחשמל, שהראשונים לא התייחסו אליו מפורשות וטכנית).
הכללים שונים בתקופה שיש נבואה (זמן שלמה המלך) ובתקופה שפסקה הנבואה (אחרי חורבן הבית - חז"ל). כשיש נבואה - יש כללים שקובעים מתי הנבואה אמיתית ומתי לא, וכאשר הנבואה אמיתית לא רלוונטי הכלל של "אחרי רבים להטות", משום שהנבואה היא הביטוי הברור ביותר לרצון האלוקים. כשאין נבואה - יש כללים לדרוש את התורה לאמיתה, ואז אין משגיחין בבת קול, משום שכשאין נבואה לא ברור באופן מוחש מה רצון האלוקים ומה משמעותה של בת הקול, ויש להיצמד לכללים כדי לא לטעות. חוץ מזה, בת הקול ששמע שלמה המלך לא קבעה את אמיתות המצווה. מה שקבע את אמיתות המצווה היתה ידיעתו של שלמה המלך איך לקיים נכונה את רצון האלוקים. שים לב, שבהתפתחות התושבע"פ הכתובה (משנה, גמרא, ראשונים, אחרונים) כל שלב של דורשי התורה לא חלק על קביעותיו של השלב שלפניו, וקיבל אותן ללא עוררין גם כאשר לא הכל היה מובן לו, ורק הסביר את דבריהם של הקודמים לו. האמוראים (גמרא) לא התווכחו עם דברי התנאים ושינו אותם, משום שידעו שאין להם מספיק ידיעה כזו שהיתה לתנאים בשרשי וטעמי המצוות. לכן האמוראים רק פירשו את מה שקבעו התנאים כדי שיהיה מובן הלכה למעשה. הרמב"ם לא חידש שום דבר ממה שלא כתוב בגמרא, אלא פירש אותה והסביר אותה. וכך כל הראשונים. ובוודאי שהאחרונים אינם משנים את מה שקבעו הראשונים, אלא מפרשים ומסבירים ומתאימים את הדברים למשמעות של היום (כגון למשמעות הטכנית של הדברים בנוגע לחשמל, שהראשונים לא התייחסו אליו מפורשות וטכנית).
היא הסבירה את דבריי
היא הוסיפה הסבר לדבריי שחכמים לא מחדשים דברים ולא "ממציאים" אלא מסתמכים על חכמי ישראל שקדמו להם. הנקודה הקשה לאימון - כנראה - היא: האם ההלכות התקבלו במעמד הר סיני או שמא חכמי ישראל המציאו אותם. בצורה אחרת: האם התורה שבעל-פה, המשניות, הגמרא, ופירושיהם המוסמכים, ניתנו ע"י האלוקים למשה באותו מעמד.
היא הוסיפה הסבר לדבריי שחכמים לא מחדשים דברים ולא "ממציאים" אלא מסתמכים על חכמי ישראל שקדמו להם. הנקודה הקשה לאימון - כנראה - היא: האם ההלכות התקבלו במעמד הר סיני או שמא חכמי ישראל המציאו אותם. בצורה אחרת: האם התורה שבעל-פה, המשניות, הגמרא, ופירושיהם המוסמכים, ניתנו ע"י האלוקים למשה באותו מעמד.
אם אתה מאמין באלוקים שהוא כל יכול
פירוש התורה ניתן למשה והוא העביר אתו הלאה. בדורות שלאחר מכן, היה כח לחכמים לדרוש - ע"פ הכללים - המצוות ולפרש פרטיהם. לאחר מכן, אין כח בידי חכמים לדרוש בתורה שבכתב, אלא רק להבין ולפרש את החכמים שקדמו להם. אך אם אתה מאמין באמת שאלוקים הוא כל יכול ו"יודע כל מחשבותם" (מתוך עיקרי האמונה) אז נקל בעיניך להאמין שניתן למשה "כל מה שעתיד תלמיד לחדש" (חז"ל)
פירוש התורה ניתן למשה והוא העביר אתו הלאה. בדורות שלאחר מכן, היה כח לחכמים לדרוש - ע"פ הכללים - המצוות ולפרש פרטיהם. לאחר מכן, אין כח בידי חכמים לדרוש בתורה שבכתב, אלא רק להבין ולפרש את החכמים שקדמו להם. אך אם אתה מאמין באמת שאלוקים הוא כל יכול ו"יודע כל מחשבותם" (מתוך עיקרי האמונה) אז נקל בעיניך להאמין שניתן למשה "כל מה שעתיד תלמיד לחדש" (חז"ל)
תשובה
כתבת "הנקודה הקשה לאימון - כנראה - היא: האם ההלכות התקבלו במעמד הר סיני או שמא חכמי ישראל המציאו אותם" ואני טוען שנקודה זו היא לא נקודה שחייבים להאמין בה בכלל כדי לקיים את התורה. אתה מתייחס למעמד הר סיני כאל מאורע היסטורי שצריך להאמין שהוא התרחש, ואני טוען שזה לא משנה אם אתה מאמין שהוא התקיים או לא. אני טוען, שהתורה היא לא מסמך הסטורי אלא ספר דתי ואמוני והסיפורים שבו עובדו חלקם מהמציאות וחלקם הם משלים.מדוע אתה מתעכב כל כך על מעמד הר סיני? אתה מתייחס אליו כתוקף ההסטורי לתורה והתורה איננה לפי השקפתי ספר הסטוריה
כתבת "הנקודה הקשה לאימון - כנראה - היא: האם ההלכות התקבלו במעמד הר סיני או שמא חכמי ישראל המציאו אותם" ואני טוען שנקודה זו היא לא נקודה שחייבים להאמין בה בכלל כדי לקיים את התורה. אתה מתייחס למעמד הר סיני כאל מאורע היסטורי שצריך להאמין שהוא התרחש, ואני טוען שזה לא משנה אם אתה מאמין שהוא התקיים או לא. אני טוען, שהתורה היא לא מסמך הסטורי אלא ספר דתי ואמוני והסיפורים שבו עובדו חלקם מהמציאות וחלקם הם משלים.מדוע אתה מתעכב כל כך על מעמד הר סיני? אתה מתייחס אליו כתוקף ההסטורי לתורה והתורה איננה לפי השקפתי ספר הסטוריה
יש לי בעיה -
היות שאתה מנהל עם ארי דיון מעמיק ואינטליגנטי מאוד, והיות שהעומק האינטליגנטי שלי מוגבל, וכן הריכוז שלי - התקשיתי לעקוב אחר כל השרשור שלכם ולהתייחס לכל דבר שנאמר. אני מודה - קשה לי לעקוב אחריך. אני רק יודעת בוודאות שאתה מבקש אמת אמיתי, אבל מגבלות האינטרנט (ומגבלות ההבנה האישיות שלי) כאן מכריעות אותי... יש לי הרגשה שאתם מתפזרים, ומשמעות הדבר שהדיון שלכם יפהפה ורציני, וכל אחד טוען טיעונים חזקים וברורים, אבל הדברים לא בהכרח שיתבהרו ויוכרעו לחלוטין בשרשור הנוכחי. ייתכן שבנקודות מסוימות תישארו באי הסכמה, ובנקודות מסוימות תסכימו ביניכם. וייתכן שאם תמקדו את הדיון בנקודות מסוימות ותוותרו על אחרות - לא תתפזרו ותוכלו להבין אחד את השני יותר טוב. אני יודעת על מה ארי מדבר, ומבינה בהחלט מה הוא אומר. אלא שלא ברור לי אם ההקשר של דבריו לדבריך נכון כאן. אני חושבת שהוא עדיין לא מכיר את הראש שלך, ולכן לא מדבר איתך בשפה שברורה לך. אני מכירה את הראש שלך קצת יותר, ויודעת שצריך להסביר לך את הדברים אחרת, וגם לעצור בשלבים מסוימים כדי שלא לאבד את הקו שלך. אבל קשה לי להתמקד בנושא שאתם מדברים עליו, כי לדעתי התפזרתם. ואינני רוצה לעשות אותה טעות, ולהתפזר, ולהגיד את דברי בהקשר לא נכון. אם הבנתי נכון, ארי מנסה להסביר לך שנכונותו של מעמד הר סיני היא משמעותית במיוחד, משום ששם התקבלה ההוכחה שההלכות שחז"ל מפרשים אותם התקבלו מידי האלוקים ע"י שליחו - משה, שכל העם האמין בו ולא ערער על שליחותו בזכות ההוכחות שקיבל על אמיתותה המלאה של שליחותו. כלומר שם ההוכחה שחז"ל מסבירים את רצון האלוקים ולא ממציאים אותו. הם יודעים את שורשי המצוות, אבל צריכים להסביר אותם בשפת בני האדם, וכשמתרגמים את השורשים לשפת הכתוב, יכולות להיווצר אי הבנות מצד הקוראים, והדברים יכולים להיראות כאילו חז"ל מעצבים את הרצון האלוקי - ולא כך. הם רק מסבירים אותו לאוזן ולשכל של מקיים המצוות האנושי. לכשעצמו - ארי בהחלט צודק. העובדה שבמעמד הר סיני ניתנה ההוכחה, שאף אחד מן העם לא ערער עליה - היא השורש להבנה שחז"ל לא מפרשים את התורה מדעתם וכהבנתם הפשוטה והאישית. בלי התובנה הזו של שורש הדברים - יהיה קשה להבין את פירושי חז"ל ולקבלם, ויהיה אפשר ללכת לאיבוד בנבכי התורה שבע"פ על כל הסתעפויותיה מאז חז"ל דרך הראשונים ועד האחרונים. אבל כיוון שלא הצלחתי לעקוב באיזה הקשר הוא העלה את הנושא הזה, ואיך זה מתנגש עם רעיונותיך, אינני יכולה להבין את ההתנגשות ביניכם. כי אם דברי התקבלו על דעתך, ודברי הם בעצם דבריו של ארי (רק בסגנון שלי) - אז משהו אחר התנגש לך שם.
היות שאתה מנהל עם ארי דיון מעמיק ואינטליגנטי מאוד, והיות שהעומק האינטליגנטי שלי מוגבל, וכן הריכוז שלי - התקשיתי לעקוב אחר כל השרשור שלכם ולהתייחס לכל דבר שנאמר. אני מודה - קשה לי לעקוב אחריך. אני רק יודעת בוודאות שאתה מבקש אמת אמיתי, אבל מגבלות האינטרנט (ומגבלות ההבנה האישיות שלי) כאן מכריעות אותי... יש לי הרגשה שאתם מתפזרים, ומשמעות הדבר שהדיון שלכם יפהפה ורציני, וכל אחד טוען טיעונים חזקים וברורים, אבל הדברים לא בהכרח שיתבהרו ויוכרעו לחלוטין בשרשור הנוכחי. ייתכן שבנקודות מסוימות תישארו באי הסכמה, ובנקודות מסוימות תסכימו ביניכם. וייתכן שאם תמקדו את הדיון בנקודות מסוימות ותוותרו על אחרות - לא תתפזרו ותוכלו להבין אחד את השני יותר טוב. אני יודעת על מה ארי מדבר, ומבינה בהחלט מה הוא אומר. אלא שלא ברור לי אם ההקשר של דבריו לדבריך נכון כאן. אני חושבת שהוא עדיין לא מכיר את הראש שלך, ולכן לא מדבר איתך בשפה שברורה לך. אני מכירה את הראש שלך קצת יותר, ויודעת שצריך להסביר לך את הדברים אחרת, וגם לעצור בשלבים מסוימים כדי שלא לאבד את הקו שלך. אבל קשה לי להתמקד בנושא שאתם מדברים עליו, כי לדעתי התפזרתם. ואינני רוצה לעשות אותה טעות, ולהתפזר, ולהגיד את דברי בהקשר לא נכון. אם הבנתי נכון, ארי מנסה להסביר לך שנכונותו של מעמד הר סיני היא משמעותית במיוחד, משום ששם התקבלה ההוכחה שההלכות שחז"ל מפרשים אותם התקבלו מידי האלוקים ע"י שליחו - משה, שכל העם האמין בו ולא ערער על שליחותו בזכות ההוכחות שקיבל על אמיתותה המלאה של שליחותו. כלומר שם ההוכחה שחז"ל מסבירים את רצון האלוקים ולא ממציאים אותו. הם יודעים את שורשי המצוות, אבל צריכים להסביר אותם בשפת בני האדם, וכשמתרגמים את השורשים לשפת הכתוב, יכולות להיווצר אי הבנות מצד הקוראים, והדברים יכולים להיראות כאילו חז"ל מעצבים את הרצון האלוקי - ולא כך. הם רק מסבירים אותו לאוזן ולשכל של מקיים המצוות האנושי. לכשעצמו - ארי בהחלט צודק. העובדה שבמעמד הר סיני ניתנה ההוכחה, שאף אחד מן העם לא ערער עליה - היא השורש להבנה שחז"ל לא מפרשים את התורה מדעתם וכהבנתם הפשוטה והאישית. בלי התובנה הזו של שורש הדברים - יהיה קשה להבין את פירושי חז"ל ולקבלם, ויהיה אפשר ללכת לאיבוד בנבכי התורה שבע"פ על כל הסתעפויותיה מאז חז"ל דרך הראשונים ועד האחרונים. אבל כיוון שלא הצלחתי לעקוב באיזה הקשר הוא העלה את הנושא הזה, ואיך זה מתנגש עם רעיונותיך, אינני יכולה להבין את ההתנגשות ביניכם. כי אם דברי התקבלו על דעתך, ודברי הם בעצם דבריו של ארי (רק בסגנון שלי) - אז משהו אחר התנגש לך שם.
ההבדלים בינך לari
הם לכאורה דקים וכמעט בלתי נראים אך משמעותיים.ההבדל הוא : את מסבירה את העקרון של מעמד הר סיני כתוקף לפסיקות ההלכה השונות. ארי רואה באמונה בקיום מעמד הר סיני כהכרחית לאמונה באלוהים. עכשיו אני שואל אותך האם את חושבת (בלי קשר למה שארי אמר או לדיון בכלל) שאמונה באלוהים תלויה בהכרח באמונה בקיומו של מעמד הר סיני כפי שהוא כתוב בפשט התורה, לפני שניתן לו כל פירוש ?
הם לכאורה דקים וכמעט בלתי נראים אך משמעותיים.ההבדל הוא : את מסבירה את העקרון של מעמד הר סיני כתוקף לפסיקות ההלכה השונות. ארי רואה באמונה בקיום מעמד הר סיני כהכרחית לאמונה באלוהים. עכשיו אני שואל אותך האם את חושבת (בלי קשר למה שארי אמר או לדיון בכלל) שאמונה באלוהים תלויה בהכרח באמונה בקיומו של מעמד הר סיני כפי שהוא כתוב בפשט התורה, לפני שניתן לו כל פירוש ?
ברמה העקרונית - לא
ברמה המעשית - כן... ושוב, הכל בתנאי שאני מבינה נכון את ההקשר התובנתי שבו אתה שואל שאלה זו. ויש סיכוי גבוה שאני לא מבינה לאשורו את ההקשר. כי אני לא ממש מבינה מה אתה אומר ב: "מעמד הר סיני כפי שהוא כתוב בפשט התורה". אם אתה מתכוון - באמונה שהתורה ניתנה בהר סיני, באופן ש"כל העם רואים את הקולות" - אז להאמין באלוקים (בקיומו ובסמכותו כמצווה עליון) אפשר בהחלט גם בלי להאמין שהסיפור הוא אמת. אבל להאמין שהתורה היא הציווי האלוקי - אי אפשר, לדעתי, בלי להאמין בנכונות מעמד הר סיני ובעדות שנמסרת משם לאורך כל הדורות. ואז, ברמה המעשית - כיצד נדע מה רצונו של האלוקים המצווה העליון? איננו יכולים לנחש. מצד שני, במחשבה שנייה - אברהם אבינו הבין את רצונו של אלוקים בלי מעמד הר סיני, כלומר - זה אפשרי, מתוך התבוננות. חוץ מזה - חז"ל אמרו שאם לא ניתנה התורה במעמד הר סיני, היתה עלינו החובה ללמוד אותה מהתבוננות באורחות בעה"ח וכו', כלומר היינו חייבים לעלות לשמים כדי להשיג אותה ולגלותה (רק מתוך התובנה, שאם יש עולם כה מתוחכם, הרי שיש לו מתכנן, ולמתכנן יש תכלית, והיות שברא אותנו איננו ברשות עצמנו, אלא ברשות רצונו, שחובתנו לגלותו איכשהו...). ולכן אנו אומרים בליל הסדר - אילו הוציאנו ממצרים... ולא נתן לנו את התורה - דיינו! אז אם הבנתי את כוונתך נכון (במחשבה השנייה) - אתה צודק בהחלט.
ברמה המעשית - כן... ושוב, הכל בתנאי שאני מבינה נכון את ההקשר התובנתי שבו אתה שואל שאלה זו. ויש סיכוי גבוה שאני לא מבינה לאשורו את ההקשר. כי אני לא ממש מבינה מה אתה אומר ב: "מעמד הר סיני כפי שהוא כתוב בפשט התורה". אם אתה מתכוון - באמונה שהתורה ניתנה בהר סיני, באופן ש"כל העם רואים את הקולות" - אז להאמין באלוקים (בקיומו ובסמכותו כמצווה עליון) אפשר בהחלט גם בלי להאמין שהסיפור הוא אמת. אבל להאמין שהתורה היא הציווי האלוקי - אי אפשר, לדעתי, בלי להאמין בנכונות מעמד הר סיני ובעדות שנמסרת משם לאורך כל הדורות. ואז, ברמה המעשית - כיצד נדע מה רצונו של האלוקים המצווה העליון? איננו יכולים לנחש. מצד שני, במחשבה שנייה - אברהם אבינו הבין את רצונו של אלוקים בלי מעמד הר סיני, כלומר - זה אפשרי, מתוך התבוננות. חוץ מזה - חז"ל אמרו שאם לא ניתנה התורה במעמד הר סיני, היתה עלינו החובה ללמוד אותה מהתבוננות באורחות בעה"ח וכו', כלומר היינו חייבים לעלות לשמים כדי להשיג אותה ולגלותה (רק מתוך התובנה, שאם יש עולם כה מתוחכם, הרי שיש לו מתכנן, ולמתכנן יש תכלית, והיות שברא אותנו איננו ברשות עצמנו, אלא ברשות רצונו, שחובתנו לגלותו איכשהו...). ולכן אנו אומרים בליל הסדר - אילו הוציאנו ממצרים... ולא נתן לנו את התורה - דיינו! אז אם הבנתי את כוונתך נכון (במחשבה השנייה) - אתה צודק בהחלט.
תרשי לי לתקן אותך כפי הבנתי
"אברהם אבינו הבין את רצונו של אלוקים בלי מעמד הר סיני" בחז"ל זה מופיע כ"נעשו שתי כליותיו כשתי מעינו חכמה" - ומשם למד אברהם אבינו את ידיעותיו בתורה עוד לפני שניתנה. אברהם אבינו היה במצב של קרבה כזו לאלוקים שזה וגופו הגשמי לא הפריע לו לגלות את רצון ה'. אם ה' נתן לנו את התורה, כנראה שעולם לא היינו מגיעים לדרגה כז של קרבה אליו בכדי להבין לבד את רצונו. "היתה עלינו החובה ללמוד אותה מהתבוננות באורחות בעה"ח" - לדעתי - ולא בדקתי עדיין את המקור - חז"ל התכוונו להנהגות טובות "צניעות מחתול, זריזות מנמלה". אבל כיצד היינו מגלים את הלכות שמירת שבת מבעלי החיים? "ולכן אנו אומרים בליל הסדר - אילו הוציאנו ממצרים... ולא נתן לנו את התורה - דיינו!" - אם הבנתי את כוונתך, אז זו טעות של הרבה אנשים. כדי להבין, פשוט צריך רק לדלג לסוף הקטע "על אחת כמה וכמה .... חובה עלינו להודות...". דהיינו, גם אם אלוקים לא היה נותן לנו את התורה גם אז "חובה עלינו להודות" אך אנו לא מתכוונים ב"דיינו" - תודה, אבל באמת שזה היה מספיק לנו גם בלי התורה.
"אברהם אבינו הבין את רצונו של אלוקים בלי מעמד הר סיני" בחז"ל זה מופיע כ"נעשו שתי כליותיו כשתי מעינו חכמה" - ומשם למד אברהם אבינו את ידיעותיו בתורה עוד לפני שניתנה. אברהם אבינו היה במצב של קרבה כזו לאלוקים שזה וגופו הגשמי לא הפריע לו לגלות את רצון ה'. אם ה' נתן לנו את התורה, כנראה שעולם לא היינו מגיעים לדרגה כז של קרבה אליו בכדי להבין לבד את רצונו. "היתה עלינו החובה ללמוד אותה מהתבוננות באורחות בעה"ח" - לדעתי - ולא בדקתי עדיין את המקור - חז"ל התכוונו להנהגות טובות "צניעות מחתול, זריזות מנמלה". אבל כיצד היינו מגלים את הלכות שמירת שבת מבעלי החיים? "ולכן אנו אומרים בליל הסדר - אילו הוציאנו ממצרים... ולא נתן לנו את התורה - דיינו!" - אם הבנתי את כוונתך, אז זו טעות של הרבה אנשים. כדי להבין, פשוט צריך רק לדלג לסוף הקטע "על אחת כמה וכמה .... חובה עלינו להודות...". דהיינו, גם אם אלוקים לא היה נותן לנו את התורה גם אז "חובה עלינו להודות" אך אנו לא מתכוונים ב"דיינו" - תודה, אבל באמת שזה היה מספיק לנו גם בלי התורה.
וודאי שלא הכוונה שאנו מסתפקים בכך..
וודאי שאם לא היינו מקבלים את התורה, היתה לנו בעיה רצינית (אלא שאנו חייבים תודה על כל דבר גם בלי תלות במתנה נוספת, ועל כן אמרנו דיינו). אלא שהיינו צריכים לפתור אותה איכשהו, האחריות לכך היתה מוטלת עלינו. אמנם, מבעה"ח היינו יכולים ללמוד צניעות וזריזות ושאר הנהגות, ועוד עניינים היינו יכולים ללמוד מהטבע, אבל את שאר העניינים - כמו השבת - היינו צריכים להוריד מהשמים! כלומר - אם התורה היתה בשמיים, היינו צריכים לעלות לשמים ולהוריד אותה, משום שלא מסתבר שהאדם ייברא ע"י הקב"ה, ויתעלם מרצונו, גם אם אינו יודע אותו. הוא חייב למצוא את הדרך לדעת את רצונו של מי שברא אותו. היינו חייבים לזכך כליותינו עד שייעשו ככליותיו של אברהם אבינו! עד שנוכל לדעת את התורה כמוהו. אבל כל זה ברמה התיאורטית בלבד, כי מעשית לא נדרש מהאדם שיוריד את התורה מהשמים, ומעשית הקב"ה כן נתן לנו את התורה והודיע את רצונו בצורה מאוד מאוד מפורשת וברורה (אבל בצורה חכמה ועמוקה, ולא פשוטה ומובנת לכל דרדק - שהרי חוכמת הבורא ורצונו זה דבר עמוק ללא גבול).
וודאי שאם לא היינו מקבלים את התורה, היתה לנו בעיה רצינית (אלא שאנו חייבים תודה על כל דבר גם בלי תלות במתנה נוספת, ועל כן אמרנו דיינו). אלא שהיינו צריכים לפתור אותה איכשהו, האחריות לכך היתה מוטלת עלינו. אמנם, מבעה"ח היינו יכולים ללמוד צניעות וזריזות ושאר הנהגות, ועוד עניינים היינו יכולים ללמוד מהטבע, אבל את שאר העניינים - כמו השבת - היינו צריכים להוריד מהשמים! כלומר - אם התורה היתה בשמיים, היינו צריכים לעלות לשמים ולהוריד אותה, משום שלא מסתבר שהאדם ייברא ע"י הקב"ה, ויתעלם מרצונו, גם אם אינו יודע אותו. הוא חייב למצוא את הדרך לדעת את רצונו של מי שברא אותו. היינו חייבים לזכך כליותינו עד שייעשו ככליותיו של אברהם אבינו! עד שנוכל לדעת את התורה כמוהו. אבל כל זה ברמה התיאורטית בלבד, כי מעשית לא נדרש מהאדם שיוריד את התורה מהשמים, ומעשית הקב"ה כן נתן לנו את התורה והודיע את רצונו בצורה מאוד מאוד מפורשת וברורה (אבל בצורה חכמה ועמוקה, ולא פשוטה ומובנת לכל דרדק - שהרי חוכמת הבורא ורצונו זה דבר עמוק ללא גבול).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.