מצוות דאורייתא
אינן טקסט התורה בעברית מדוברת. בעברית מדוברת - אכן כתוב בתורה "לא תבשל גדי בחלב אמו". אבל ידוע ומובן שאי אפשר להבין את התורה עפ"י כללי העברית המדוברת, ויש להבינה ע"י פירושים וע"י התורה שבע"פ. התורה שבע"פ היא בהחלט דאורייתא. עפ"י התורה שבע"פ - אין לבשל ולאכול תבשיל של כל בקר שהוא בכל חלב שהוא - גם לא החלב של האם הספציפית, וגם חלב של צאן. כמו כן, אין ליהנות בדרך אחרת שאינה אכילה (כגון לבשל זאת עבור הכלב, או עבור גוי). חז"ל דרשו זאת מן התורה, כלומר הסבירו את דברי התורה (לא איכנס כאן איך הם עשו זאת). מלבד זאת - חז"ל הוסיפו גדרים: אסרו גם על העוף, אסרו גם על טעם בשר (כללי הפרדת הכלים), אסרו גם על השיהוי בתהליך העיכול (הפרדת שעות בין אכילת בשר לחלב) - ועוד ועוד ועוד. מוגדר ומבואר בתושבע"פ בדיוק מה נלמד הלכה מסיני (גם בע"פ), ומה הוסיפו חז"ל כגדרים בשם הציווי "ועשיתם משמרת למשמרתי". מהם ההסברים שחז"ל מסבירים ממה שלמדו מסיני (הגדרות מה זה "גדי", הגדרות מה זה "חלב" - הנה חלב הצאן והבקר נחשב חלב, אבל חלב האשה אינו חלב במקרה זה. למה הכוונה "בחלב אמו" וכו' וכ'ו). ייתכן שאינני מדייקת, ועניין "טעם הבשר" הוא כן מדאורייתא - אינני יודעת. אבל בוודאות ידוע לי שלא התכוונה התורה אך ורק לגדי ולחלב של אמא שלו. אלא התכוונה לכל בקר וצאן ולכל חלב שלהם. כך נלמד מהתושבע"פ. יהודי פשוט מן השורה אינו צריך לדעת מה בדיוק המצווה דאורייתא, ומהי המצווה דרבנן. הוא צריך לדעת שכולן מחייבות אותו באותה המידה. אם יקפיד כמיטב יכולתו - אז גם אם ייכשל בדרבנן, יהיה מוגן מפני כישלון במצווה מדאורייתא שהמצווה דרבנן באה לגדור אותה. בכל אופן, אם הוא צריך לדעת את ההבדל לתועלת - כגון כאשר הגדר דרבנן מתנגש במצווה אחרת דאורייתא, שאז צריך לבטל את הציווי דרבנן מפני עדיפותו של הציווי דאורייתא - הוא יכול לשאול פוסק הלכה, והפוסק יודע בבירור עד היכן מגיעים העניינים דאורייתא ומאין מתחילים העניינים דרבנן - בכל מצווה ומצווה. אני לא יודעת בוודאות, כי לא למדתי גמרא, לא למדתי פסיקת הלכה ואינני בקיאה בשולחן הערוך.