הי חבר'ה ../images/Emo6.gif
הצלחתם להצחיק אותי וזה הרבה מאוד....
וכן גרמתם לי לחשוב על כל הפעמים שהזדרזתי לפסול הצעה לטיפול מסויים באופן פומבי - כי חשבתי שזה לא מתאים לי ושאולי יש בו פוטנציאל להזיק לדעתי - מתוך כונה טובה ולשמור על אחרים מפני נזק אפשרי- ולא חשבתי על זה שאני אולי פוסל תקוה מאוד חשובה למישהו אחר וזה לא טוב לעשות - אולי יותר מסוכן מכל תרופה לא טובה. ואני עדיין נזהר בפורומים כי הכי פוגע בי כשמישהו שחשבתי שהוא חבר וסמכתי על תמיכתו נותן לי זבנג אדיר דוקא כשאני חלש והכי פגיע וזקוק יותר מכל לתמיכה - לאו דוקא בכונה רעה,מתוך מצוקות שלו,כמו שאני מגיב לפעמים על תקוות של מישהו אחר ,אז אני נזהר... הרי כולנו סך הכל שבירים כרגע יותר משהיינו פעם כשהיינו יותר בריאים. ואני יודע שיותר טוב להיות חזק ואיתן באמונה,ביחסים, בפורום ובכלל - אבל אני לא...כרגע... כמו שמרפא סיני שלי אמר לי פעם:
"אם לא היית חולה כל הזמן כבר היית מבריא..." אז אני מקוה שאחרי הדאון הנפשי שאני עובר אותו עכשו תהיה עליה גדולה ואולי גם זה חלק מהסיפור... ובטוח שאני יהיה יותר רזה וכבר זה משהו ... (אגב השבוע לא ירדתי אפילו בגרם אחד למרות שלא שניתי כלום... מוזר...) אני גם קורא עכשיו ספרים על אנתרופולוגיה ומוצא האדם
מעניין ביותר וגם מענין שאני מצליח לקרוא ספרים עיוניים ממש בקלות. אפרופו זה ופורים: כשהייתי ילד קטן בן 3-4 התחפשתי לאדם הקדמון 3 שנים ברציפות כי ממש התלהבתי מתערוכה במכון הביולוגי בחיפה וממערות האדם הקדמון בכרמל... ו תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר אחרי החורף בא האביב ועוד כיוצא בזה אמירות בנליות.. סייב יופי עם קורס הצילום. ושוב תודה על העידוד. דאוד תודה שהזכרת לי שיש מחקרים לא מעורערים על התועלת לטווח ארוך - אתם באמת מעודדים אותי למרות שאתם וירטואלים
שרון הי - זו שרון תאורמה או שרון שרונס?
שוב אני מתבלבל... מה שאמרת מעודד אותי - בדיוק קראתי שאצל בני אדם הדיבור הוא פעילות חברתית מחליפת מגע - המטפחת קשר בין חברי השבט\קהילה\קבוצה, כמו שפליית כינים מטפחת קשר אצל קבוצת שימפנזות... אז פורום הוא שלב הבא באובולוציה: פעילות כתיבה מטפחת המחליפה פעליות דיבור.... טוב - תרגישו טוב בועז.