כבר לעסתי את הדעה שלי המון פעמים,
אז למה לא עוד פעם. הדעה שלי היא שההבדל בין מד"ב ופנטזיה (שהוא לעולם לא מוחלט, ויש דברים שעומדים באמצע) הוא בגישה שעומדת ביסוד הטקסט. ביסוד המד"ב עומדת גישה שהיקום הוא פיזיקלי, שדברים ניתנים להסבר (גם אם הם לא מקבלים הסבר הלכה למעשה), שיש חוקים תקפים, קבועים וניתנים להבנה - כל התפיסה שעומדת ביסוד המדע המודרני. זה לא משנה אם הגישה הזו עומדת ביסוד סיפור על מכונות זמן, חלליות או דרקונים - ברגע שהיא שם, אנחנו מקבלים את ההרגשה שזה מד"ב. למשל - מעוף הדרקון, שבו ברור כבר מהספר הראשון שהדרקונים הם תוצר של הנדסה גנטית, שהחברה היא חברה שמוצאה מכדור הארץ ושהקשר עם כדור הארץ ניתק, ושהיכולות הנפשיות של אנשי הדרקונים עברו סלקציה במשך הרבה מאד שנים כדי לחזק אותן. כל הדברים האלה מוזכרים במפורש בספר, ולא רק בהקדמה שלו. דוגמה אחרת - חולית - יש שם כשפים, נבואות ושאר ירקות, אבל כולם מבוססים על תפיסה מאד חזקה וברורה שהכל נשען על חוקים פיזיקליים ועל המבנה הפיזיקלי הבסיסי של היקום, אם כי לא בהכרח יש הסבר נתון בספר עצמו לכל דבר. ביסוד הפנטזיה עומדת גישה לא בהכרח הפוכה, אבל אחרת. עד כמה שאני מבינה את זה, הגישה שביסוד הפנטזיה לאו דווקא שוללת קיומם של חוקים תקפים וקבועים וניתנים להבנה, אלא פשוט לא מייחסת להם חשיבות. זה לא משנה מה הם החוקים שעומדים בבסיס היקום - מספיקים החוקים המקומיים שמניעים את העלילה. יש הרבה שבירות חוקים, הרבה חוקים לא אוניברסליים, והרבה זלזול בחוקי הטבע. פנטזיה יכולה להתקיים ביער מכושף, במנהרות במעבה האדמה, או במאיץ חלקיקים - זה לא משנה. כל עוד הגישה הזו נמצאת ביסוד הסיפור, זו פנטזיה (כן, אם פתאום יצוץ גמד מכושף במאיץ חלקיקים ויגרום לזה שכל החלקיקים יסתדרו בצורת סמיילי באמצעות כוחות הקסם שלו, זו תהיה פנטזיה). מעבר לזה, למד"ב ולפנטזיה יש את השפה שלהם ואת הכלים המקובלים שלהם, דברים שיגרמו לנו הרבה פעמים להטות את הכף לכיוון מד"ב או פנטזיה גם אם הגבול לא ברור. למשל, סיפור שלא ממש ברור אם הוא מד"ב או פנטזיה, אבל מתרחש בחללית, ניטה יותר לקבוע שהוא מד"ב. סיפור שלא ממש ברור אם הוא מד"ב או פנטזיה, אבל מתרחש ביער מכושף על גבו של חד קרן, ניטה יותר לקבוע שהוא פנטזיה. ומכיוון שהגבולות לא מוחלטים, ויש מידה של חפיפה או רצף בין הז´אנרים, הרי שלכלי הז´אנר יש תפקיד חשוב בהגדרת הגבולות, שהם הרבה פעמים גבולות מדומים למדי. אני לא מסכימה עם ההגדרה שמד"ב הוא חלק מהפנטזיה - אני חושבת שהמד"ב והפנטזיה הם שניהם חלק מהספרות הלא ראליסטית (או כל שם אחר שתבחרו לתת לזה), אבל הם שתי קבוצות נפרדות במידה רבה, עם שפה משלהן, סגנון משלהן וצורת חשיבה משלהן.
