אין טעם להתרגז כאן אחד על השני, היינו שם כבר ...מה את מצפה?
יש כאן מספר עובדות שאי אפשר להתווכח איתן:
 
1) יש בעיה בזוגיות. לא בעיה אנושה אך אפשר להבין את הטריגר למעשה.
2) התרחשה בגידה של בת הזוג כתוצאה מהזוגיות - כל אישה/גבר ויכולות האיפוק שלו
3) יש רצון שלי לשפר את הזוגיות ולנסות ולהתמודד עם הבגידה כדי שהנישואים והתא המשפחתי ימשיכו
4) אשתי פגעה בי בצורה קשה ביותר (בריאות, זלזול, אמון, השפלה, אגו ועוד).
 
עכשיו, כל אחד בוחר להתמודד בצורה שונה עם בגידה.
יש כאלו, שפונים לאלימות,
יש כאלו, שישר פותחים תיק ברבנות
יש כאלו, שדבר ראשון, עוזבים את הבית ונוטשים
ועוד כל מיני אפשרויות...
 
אני נמנה עם אלו שבוחרים באפשרות של לנסות ולשקם את הזוגיות והנישואים.
זה לגיטימי לחלוטין ואפילו עדיף שאני אפרוק את הזעם,תסכול,כעס וכדומה במקום כזה (לדוגמא) מאשר על אשתי...
ברור שאני גם עושה זאת אצל המטפל, כותב את מה שאני מרגיש בצורה של מכתב ועוד.
 
כמו שציינתי, אין לי יכולת לפתוח את הנושא מוש אשתי כרגע בשל העדרותה ולכן, אני עדיין תקוע עם כל הנטל הזה בפנים ונאלץ להעמיד פנים שהכל בסדר מולה כדי לא להרוס לה את הגשמת החלום/חוויה. לא יצא מה זה שום דבר טוב אם אשלח לה הודעה על זה שאני יודע כשהיא שם.
 
אז כן, אם יש לי מעט סיפוק שנובע מסיפוק האגו הפגוע, זה לא אומר שאני מתכוון להעביר זאת בהמשך כאשר אני אשוחח איתה על הבגידה.
 
מקווה שהצלחת לרדת לסף דעתי....
