דיון בנושא: מטופלים בפסיכותרפיה כצרכנים במגזר הפרטי

[בילי79]

את דעתי הבהרתי: המטופל זכאי לזכויות ולמידע עליהן טרם הטיפול.

 

[עוגיפלצת113]

יש כבר. מגילת זכויות המטופל. לא ישלחו לך את זה בדואר

 

[Ron W]

הטעון שלך מעגלי.. אם הטיפול הביא אותה למצבה, למה עוד טיפול?

השאלה צ.ל. מה הביא אותה במקור לטיפול ובמה הוא הועיל אם בכלל.
אני מכיר בחורות רווקות בעשור ה 3 לחייהן
(פעם בגיל שלהן היו כבר אמהות מטופלות בילדים ומשפחה)
שמחזיקות כצורך קיומי: חיות מחמד ליצר השליטה והריצוי, מטפלת לתסבוכת נפשית
חבר אחד מזדמן ליחסים וחבר/ה ליציאות אחרות כסוג של נורמה מטורללת.

 

[קוראתסמויה]

ממממ. מוזר אבל אני מכירה גם גברים כאלה...

וגם כמה גברים כאלה למרות שהם נשואים!

ולשאלתך, כמו בכל מקצוע יש גם מטפלים גרועים, יתכן מצב בו טיפול אצל מטפל גרוע הזיק ואילו מטפל אחר יוכל להועיל.

 

[Ron W]

לא מוזר כלל, סביר שכל אחד מתעניין במין המעניין לגביו..

אפשר לטעון הכל ! הבעיה שאין מידתיות או השוואתיות, אין כאן מדע.
כמו בפלצבו או הומאופתיה כל התקדמות היתה מושגת אולי מעצמה/ בשכנוע עצמי.
מאידך ניתן לטעון שאם אין השפעה אז היא לא לטובה ולא לרעה.
בכ"א לא ניתן להזיק יותר ממה שהחיים עצמם מזיקים לנו או עוזרים כהשלמה.

 

[בילי79]

הערה לדברייך רון: פסיכולוגיה יכולה גם להזיק - ולא רק נפשית

יש אנשים שהתאבדו בטיפול נפשי ולדעתי כתוצאה מהקשיים מהטיפול. כמובן שלאף אחד אין אינטרס לספר לא מטפל שמטופל שלו התאבד ולא קרובי המשפחה. רק תקרא בפורום "הפסיכולוגית" כמה מטופלות "רק" נעזבו ללא התראה מראש על ידי מטפלת שהן נקשרו אליה והיו בקשר מקצועי איתה שנים. הכאב לעיתים לא עוזב לאחר שנים. מסכימה איתך שאין כאן מדע. ואם יש- הטיפולים לא מתנהלים לפיו. אולי בטיפולי CBT, מגובי מחקרים, שהם הטיפולים העיקריים כיום בארה"ב ובמדינות מתקדמות נוספות כמו גרמניה הולנד אנגליה שכבר היום מקובל שם לחתום חוזה מול המטופל באופן שיגרתי, בניגוד למה שקורה כאן.
ומי רוצה להעלות השערה למה בארץ, שבדרך כלל מקדמת קידמה- אנחנו בפיגור?

 

[Ron W]

לא ניתן להוכיח לא נזק ולא תועלת רק הרבה דברת.

 

[עוגיפלצת113]

אין פסיכיאטר

שעוסק הרבה שנים במקצוע שלא התאבד לו איזה מטופל. זה משאיר צלקת חמורה (אצל הפסיכיאטר). אולי צריך באותה הזדמנות להחתים מטופלים על הסכם אי התאבדות. כי נורא קשה להתמודד אחר כך מרצועית ואישית עם הסבל שנגרם כתוצאה מזה. ואם כבר מדברים על לעזוב, את העולם או את הפסיכיאטר שלך, גם את יכולה לעזוב ללא התרעה מראש. למה נראה לך שזה לא גורם למטפל שלך רגשות קשים? טראומה? ספקות עצמיים? איפה הזכויות שלו?

 

[Ron W]

כל מטפלי הנפש זקוקים לצומי בעצמם

הם למדו איך להרויח בנוסף על חשבון בני שיחם - אותו חומר אנושי
לשניהם חסר עמוד שידרה / גרעין של שפיות
הסיבה שמטפלים לא מתאבדים יחסית, בזכות העובדה
שראו הרבה מטופלים וקיבלו היזון נרחב.

 

[בילי79]

עוגיפלצת- לא ידעתי ואני תוהה אם את יכולה להוכיח את ההנחה הזו

כפי שציינתי כל הזמן- אילו היה הסכם בין המטפל למטופל הוא היה כולל חובות וזכויות של שני הצדדים, ובהחלט המטפל יכול היה לבקש סעיפים החשובים לו ושכוללים את מחויבותו של המטפל.
אני חושבת שגם למטפלים הייתה יכולה להיות הקלה בהסכם כזה
כיום לכאורה המטפל מקבל רק תשלום- ואם היה הסכם בכתב המטפל יכול היה לדרוש יותר מכך באופן רשמי וגם לקבל יותר.
אני לא בטוחה שהסכם אי-התאבדות הוא דבר יעיל, או מעשי, אבל בהחלט ניתן לשקול זאת כחלק מהסעיפים בהסכם.

 

[עוגיפלצת113]

תשאלי את הפסיכיאטר שלך, הוא יספר לך. או שלא

בהחלט נהוג לעשות הסכם אי התאבדות. מה גם, שרוב האנשים לא באמת מצליחים וסתם גורמים לעצמם נזק גופני. ככה שזה די מיותר גם מבחינתם.

 

[קוראתסמויה]

1. יש למטפל חובות חוקיות

2. אין שום סיבה להודיע מראש ובכתב.
3. בחלק גדול מהתחומים אין גוף שייתן אחריות מקצועית ואין סיבה שכאן זה יהיה שונה.
4. בכל מקרה שלמישהו יש זכויות, והוא לא מקבל אותן הוא יכול לפנות לעזרת בית משפט.

 

[בילי79]

ואיך עוזרות החובות של המטפל למטופל, כשאיננו יודע מהן?

לא כל מטופל יודע לאן לפנות גם כשהוא מרגיש שהזכויות שלו נפגעו.
ולכן יש צורך להודיע על הזכויות של המטופל בכתב ומראש, וככל הנראה יש צורך גם ביידוע המטופלים מראש על כתובת שאליה המטופל יוכל לפנות במידה וזכויותיו נפגעו.
לי באופן אישי לקח לא מעט זמן להגיע לועדת האתיקה: ואני לא בטוחה שמטפלים ימהרו מיוזמתם לתת כתובת לתלונות עליהם, כשניתנת להם האפשרות החוקית שלא לעשות זאת.
בכל מקרה, על המטופל לקבל מידע על זכויותיו לדעתי ללא תלות ב'טוב ליבו' או הגינותו של המטפל, ועל כן לפי דעתי יש צורך בשינוי החוק הקיים.

 

[קוראתסמויה]

כמו בכל נושא אחר, מי שמרגיש נפגע מברר מה הוא יכול לעשות

ואז כמובן יש משמעות לחובות המטפל.
לך לקח זמן להגיע לוועדת האתיקה בין היתר כי התעקשת בפורום הפסיכולוגית שירשמו לך את המספר וסירבת לקחת אותו מקישור שניתן לך שם...

 

[בילי79]

לדעתי ראוי שמטופל ידע על חובותיו וזכויותיו בטרם תחילת הטיפול

לפי דעתי בנוסף לחובות ולזכויות אם יש כתובת שהמטופל רשאי לגשת אליה, היא צריכה להינתן לו ומראש ואין זה מתפקידו לחפש אחריה.
את כמובן לא מוכרחה להסכים איתי. בכל אופן אני מעריכה את ההתייחסות והמענה הענייני שלך לשאלה שהעליתי לדיון.

 

[עומר TT]

לאיגוד המוסכים יש מנגנון בוררות

את מצפה שבכל פניה למוסך ימסר לך דף עם פרטי הקשר אליהם? ובכל ביקור אצל רופא? ובכל פגישה עם רו''ח או עו''ד?
יש הרבה איגודים מקצועיים עם מנגנוני בקרה וכמות זו או אחרת של רגולציה ממשלתית, אבל אצל אף אחד מהם לא נותנים לך עם כניסתך בדלת מסמך כתוב עם הפרטים האלה. מי שצריך מחפש ומוצא.

 

[בילי79]

למוסכניק אתה משלם בכל שבוע סכום קבוע מבלי לקבל הבטחה לתוצאה?

בכל קשר עסקי מתמשך אחר (כרטיסי אשראי, בנק, מסלולי סלולר, אינטרנט)
כשיש תשלום חודשי קבוע (ועל אחת כמה וכמה שבועי), מקובל לקבל מסמך מראש ובו סיכום פרטי העסקה הכללים: בין היתר האפשרויות ליצירת קשר עם מוקד שירות הלקוחות דרכי הניתוק וכן אפשרויות הניתוק מצידם אם קיימות.
רו"ח מקבל תשלום אך נותן בדרך כלל תמורה מאוד ספציפית שניתן לכמת אותה, וגם עו"ד.
רק בטיפול פסיכולוגי אין הבטחה לשום תוצאות מראש, זמן הטיפול לא בהכרח ידוע מראש, המטופל משלם כסף באופן קבוע והמטפל רשאי בכל רגע לנתק את הקשר חד צדדית.
גם כאשר זה המצב - לכל הפחות אני חושבת שראוי שהמטופל יידע על כך מראש!
כיום לצערי כל עוד מטופלים לא נפגעים באופן אישי הם לא חושבים על כך.
שהרי אם מטפל רשאי לנתק את הקשר עם המטופל במיידי (תוך מפגש אחד זה מיידי מבחינתי) ללא התראה מראש - במה שונה הקשר הזה מקשר חברי?
יתר על כן, נכון לעכשיו אין כל כתובת שאפשר לפנות אליה לקבלת מידע על זכויות המטופל, מהסיבה הפשוטה שכיום למטופל על פי החוק אין זכויות!
ו"חוק זכויות החולה", שמאפשר בסעיף 14 א' הסכמה מדעת בעל פה או בדרך של התנהגות, כאשר ההסכמה לא חובה להינתן על ידי המטופל ובכתב קשה עד בלתי אפשרי להוכיח שהיא לא ניתנה כלל!
אתה מוזמן לחפש: במקרה של טיפולי פסיכותרפיה, לא תמצא, מכיוון שאין!
ואני לא מתכוונת לתלונה על מטפל אלא לקבלת מידע על זכויות המטופל.
כיום מבחינת החוק אין כל חובה רשמית בלתי תלויה של מטפל כלפי המטופל.
מעבר לכך אני טוענת שגם אם למטופל היו זכויות בחוק- במידה והן לא נמסרות לו ביוזמת המטפל, הוא לא בהכרח יהיה מודע אליהן, ולכן יש שצורך לא רק בכך שיהיו לו זכויות אלא שימסרו לו זכויותיו ובכתב ומראש על ידי המטפלים!
כל עוד זאת איננה חובתם, המטופל למעשה נתון כולו בידי 'טוב ליבו' ו'שיקול דעתו' של המטפל. ומה קורה אם המטפל טועה? כיום אין כל ביקורת על מטפלים.
ולא כל עזרה למטופלים במקרה הצורך.

 

[עוגיפלצת113]

יצא הצנתר מהמסוע

הצלחת הטיפול תלויה גם בך. לא רק במטפל. אם את באה למטפל עם בעיית אלכולויזם אבל ממשיכה לשתות, כל הטיפול שבעולם לא יעזור לך. צריך סוג של שיתוף פעולה גם מצידך. אז לא, המטפל לא יכול להיות אחראי מראש לתוצאות, ואני ממליצה לך להתרחק משרלטנים שייתנו לך אחריות מראש לתוצאות, משום שהם משקרים.
חוק זכויות החולה לא יכול להיות מנוסח אחרת, משום שקשה מאד לקבל הסכמה בעל פה או בכתב ממישהו שרכב על אופנוע ונכנס לו הכידון בתוך הלסת, או מסבתא מחוסרת הכרה ומונשמת או מפועל שצנח מקומה רביעית ומדמם לתוך בית החזה שלו. כלומר אפשר לנסות, אבל בספק אם זה יעזור לשני הצדדים. על זה החוק מדבר. מטופל לשם העניין הוא לא רק מטופל נפשי, אלא כל מטופל.
עדיין לא הבנתי למה שתצרי לקשור מטפל שלא מעוניין בך כמטופלת אליך בכוח. זה לא ישיג לך את התוצאות המקוות. שאין לי מושג מה את מקווה להשיג בכל הדיון הזה, אבל זה נשמע לי כבר מראש לא מאד ריאלי.

 

[קוראתסמויה]

איזה מזל שאת מרשה לי לא להסכים איתך... מה הייתי עושה אחרת!