לא אמרתי שהם ביחד P: ../images/Emo58.gif
זה נושא לדיון אחר XD אני רק אזכיר את הקרב של איצ'יגו נגד קנפאצ'י - כששונסוי שאל את צ'אדו למה הוא בא להציל את רוקיה הוא אמר - "נכון, אני לא יודע עליה כלום. אבל איצ'יגו רוצה להציל אותה. זה יותר ממה שאני צריך בשביל לסכן את חיי". ואיצ'י המסכן ניראה שבור ואבוד כשהוא חשב שצ'אדו מת. הוא אמר - הוא לא יכול להעלות בדעתו אפילו את האפשרות שצ'אדו ימות כי הוא הבנאדם שהוא הכי סומך עליו (יותר מאשר רק בתוך הקבוצה, אחרת לא היה לו אמון כזה בצ'אדו אם זה היה רק יחסית למי שבא איתו). ובקשר לאיצ'יגו ורוקיה - כמה עצוב שאני זוכרת את תמצית כמעט כל הפרקים עד שהיא עוזבת בעל פה XD פרק ראשון - הם רק נפגשים ואז אין יותר מדי אינטראציה לביסוס חוץ מהקטע המגניב של "תני לי את החרב, שיניגאמי." "אני לא שיניגאמי. אני קוצ'יקי רוקיה" "אני... קורוסאקי איצ'יגו". אבל זה סתם קטע מאגניב כזה של הרגע. פרק שני כשהיא נותנת לו את כל הניאום של "תהיה מוכן להקריב עצמך למען כל הנשמות" שאיצ'י פחות או יותר זרק לה בפרצוף מה שאני חשבתי - אין לה זכות לזרוק לו את זה בפרצוף אחרי שהיא עצמה הוכיחה שזה לא נכון עבורה בלילה הקודם. גם, דיבורי עבודה ואולי העלאת כבוד הדדי אך שום דבר רומנטי. פרק שלישי התמקד יותר במצוקה על אוריהימה. היא ניחמה אותו באומרה שהולואים שמתים בידי זאנפאקטו לא מתים אלא רק חוזרים לסול סוסאייטי אחרי שהחטאים שלהם נמחקו. פרקים ארבע - חמש כמעט ואין אינטראקציה ביניהם, זה יותר הצגה של צ'אדו והמצוקה של רוקיה מבחינת כוחות וקצת קארין\איצ'י. הקטע עם השער לגיהנום וזהו. אה כן וכמובן סליחה הקטע המפורסם עם הקופסאת שתייה והקש. אחד הקטעים הכי חמודים ואהובים עלי אבל זה יותר משהו שרוקיה לקחה איתה כזיכרון חיובי מהעולם הזה לספר עליו להאנאטארו ושאיצ'יגו לא שם לב אליו יותר (הוא אפילו לא היה במנגה) מאשר משהו שאפשר לבסס עליו דברים. אחרי זה מגיע הקטע עם אמא שלו ושמה זה אולי הקטע היחיד שעונה על הקריטריונים. רוקיה רואה את איצ'יגו ברגעים הכי כואבים וחשופים שלו. הוא פולט לה שאמא שלו בעצם נרצחה ולא מתה, אבל עדיין הוא היה מעדיף שהיא לא הייתה באה איתם לקבר שלה. אז מגיע הכביכול שיחה מלב אל לב שהיא מטיחה לו בטיפשות בפנים שאולי בגללו אמא שלו מתה, כי הולואו גדול ורעב בא אחריו. הוא מתנהג כמו השמוק שהגיע לה באותו רגע שהוא יתנהג אליה כמוהו, והולך. השיחה הבאה ביניהם היא בקרבות שאז שניהם מבינים שהם חייבים להגיע למעין הפסקת אש למען המטרה המשותפת, ושוב הקטע שהיא אומרת שיום אחד כשהוא יהיה מוכן, היא תקשיב לו. שיחה שמעמיקה את ההבנה ביניהם אבל זה יותר מהבחינה שלה שהיא מתנצלת, והוא לא בדיוק הגיב לה על זה. מעמיק יותר את הביטחון שלהם אחד בשני כחברים וכcomrades in arms. אם הקטע הזה מחזק משהו מבחינה רומנטית אז זה מבחינת רוקיה, בגלל שאז היא מקשרת בפעם הראשונה בין איצ'יגו לקאיין - שניהם נלחמו קרבות שלה אסור היה להשתתף בהם. אווירת כיף אחר כך בפרק עם דון קאנאונג'י, שיותר מראה לאיצ'יגו כמה טיפשית רוקיה יכולה להיות. אחר כך בכל הקטע עם אישידה זה יותר הוואי כיפי עם איצ'יהימה והתעצבנות עם רוקיה עם ההולואים הנעלמים בלי יותר מדי קישורים לאף אחת מהן. השיחה שהוזכרה קודם בקשר לקווינסים. שוב לא יותר מדי. ואז היא נילקחה ^O^
