וְקַצֹּתָה, אֶת-כַּפָּהּ: לֹא תָחוֹס, עֵינֶך
יא כִּי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו, וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד, לְהַצִּיל אֶת-אִישָּׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ; וְשָׁלְחָה יָדָהּ, וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו. יב וְקַצֹּתָה, אֶת-כַּפָּהּ: לֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ. ידוע שבדרך כלל הנשים הם האלימות בחברה, לכן דאגה התורה להגן על ביצי הגבר העדינות ופסקה לחתוך את ידי האישה שתעיז לגעת בביצים קדושות. ההלכה לפעמים מחמירה ולפעמים מקלה כך שאי אפשר לעשות הכללות, למשל שני גברים המקיימים יחסים בהסכמה דינם מוות, אבל האונס ילד קטן פטור מעונש מוות. צריך להקים שני בתי משפט, אחד ליהודי ואחד לגוי כמצוות התורה, חז"ל ציוו אותנו כי אי אפשר להשוות בין ההורג יהודי להורג גוי או בין הגוזל יהודי לגוזל גוי, ולהטיל קנסות כבדים למי שיחלל שבת כדי להציל גוי,או למי שיחזיר אבידה לגוי, ולתת מענקים להורג אפיקורס. משרד הדתות צריך לחלק שוטים מעור מהודר לבעלים, כדי להכות בהם נשים שתסרבנה לרחוץ את רגלי בעליהם הקדושות. לייחד בכל עיר כיכר מיוחדת שבו יסקלו אנשי העיר נשים שלאחר חתונתם לא נמצאו להם בתולים. במקום לאסור אונסי בתולות, לחייב אותם להתחתן עם הנאנסות. "יום האישה" לא לתת לנשים לצאת לרחובות אלא פעם ב 30 יום כדי שיוכלו לקנות אוכל לבעליהם, ובאותו יום הגברים ישבו בבית כדי להנצל ממראות אסורות. כל אישה חייבת לשאת איתה תעודה המראה כי היא טובלת במקווה טהרה. להקים מוסדות בהם ילמדו תלמידי חכמים כיצד לבדוק את תחתוני האישה. צריך גם ללמוד מהתורה איך להתייחס לנכים, לא יתכן שנכה יוכל לעבוד היכן שירצה, אם כותב התורה אסר על נכים לעבוד בבית המקדש כנראה שכך צריך לנהוג, הכניסה לנכים אסורה.