מקסיוטה עמדה בקריטריון הישראלי
ולטענתה (והיא דיברה על כך עוד לפני האולימפיאדה) זה דפק אותה והקשה עליה להתכונן לאולימפיאדה עצמה. העובדה שהיה לה יום רע לא אומרת שצריך להקשיח אותו.
אוצ'ימורה נפל במוקדמות בלי סוף; ההבדל הוא שהוא בכל זאת מתחיל מרמה הרבה יותר גבוהה משלה וגם יש לו יותר מכשירים לתקן בהם את המצב. יש לו גם נבחרת שתומכת בו ומחזקת אותו, הוא לא מתחרה בודד (זה הרבה יותר קשה מנטאלית). אותה נבחרת גם רצה לערער על דרגת הקושי שלו כשהוא סיים את תרגיל הסוס בירידה מאוד לא מוצלחת, והערעור העניק להם בסופו של דבר את מדליית הכסף. אבל גם הטובים ביותר נופלים, ולא מעט.
מי שצפה בגמרים של המכשירים ראה את אלופת העולם, מקיילה מרוני, מלכת הקפיצות הבלתי מעורערת, נופלת על עכוזה בסוף הקפיצה השנייה וגם בנות אחרות פגשו את המזרן יותר מכפי שהיו רוצות. בגמר הקורה זכו פחות או יותר הבנות שהצליחו להישאר עליה (למען ההוגנות אציין שהסיניות עשו תרגילים יפים, זה לא רק כי הן לא נפלו). גבי דאגלס, האלופה הטרייה בקרב רב הצליחה לפשל גם בגמר הקורה וגם בגמר הקרקע ובשניהם סיימה אחרונה (סליחה, בקורה סיימה מקום 7 פשוט כי קומובה, הסגנית שלה, הצליחה ליפול יותר ממנה).
אומר זאת שוב: גם הטובים בעולם נופלים, לפעמים בגמר ולפעמים במוקדמות. אפשר לשאול את האצן הסיני או את האצנית (שכחתי את שמה ואני מתעצלת לחפש, סומכת עליכם שאתם יודעים על מי אני מדברת) בת ה-37 שנתקעו במשוכות ומצאו את עצמם מנופים בשלב המוקדמות. היו עוד דוגמאות רבות מספור... אבל הם לא מקסיוטה, אז עליהם לא לועגים כך.
אז כן, אני לא חושבת שלועגים לה כי היא רוסייה, אבל לגבי יחס מזלזל ולא נעים – כאן היא צודקת. אני מניחה שמה שהיא מרגישה זה לא כלפי "רוסיותה" אלא העובדה שהיא זרה, שהיא הגיעה "מבחוץ" וכנראה שהיא עדיין מרגישה זרה מהרבה בחינות (ולא כי היא לא מנסה להשתלב). בכל מקרה, לאור לא מעט תגובות מכוערות בתקשורת וגם כאן, אי אפשר לומר שלא מתייחסים אליה שונה. אם ניקח מקרה קיצון לצד השני כמו אריק זאבי, איך היא אמורה להרגיש כשהיא מקבלת חבטות והוא חיבוקים?
