האם אולמרט מתחיל בהכנת הקרקע לקיפול

זו הודעה חסרת משמעות

אבו מאזן הוא רק חלק מהמערכת של הרשות הפלסטינית. מו"מ עם אבו מאזן, משמעותו הכרה בכל גורמי הרש"פ, מכיוון שלא מדברים עם אבו מאזן בנושאים אישיים הקשורים אליו, אלא בנושאים הקשורים לכלל הפלסטינים והרשות הפלסטינית. שרת מחוץ, לבני, אמרה לא אחת, שישראל לא תסכים לשלטון דו-ראשי. מה קורה עכשיו? הכרה ישראלית בדיוק בשלטון הדו-ראשי הזה.
 

bhnadav

New member
אף אחד בנתיים לא מנהל מו"מ עם עבאס.

גם הפגישות שכנראה יהיו איתו ביום ראשון לא יהיו לצורך משא ומתן בכלל, אף אחד לא הולך לדבר איתו על הסדר קבע שהוא כלל לא יכול לספק.
 

bhnadav

New member
אל תעשה מזה בדיחה, ארח.

האם נראה לך שבפגישה, אם תהיה, בין שרת החוץ ליו"ר הרשות הפלסטינית בין פאנל לפאנל בשארם תהיה מו"מ על הסדר קבע? מה, הם ישרטטו קווים וינסחו טיוטות להסדר קבע? לי נראה הרבה יותר הגיוני שמדובר במהלך מתואם לפגישה של אולמרט עם בוש. האמריקנים אמנם התאכזבו קשות מאבו מאזן והם לא באמת מאמינים שניתן למצות איתו משהו, אבל ישראל בהחלט צריכה להיראות ככזו שלא פוסלת דיונים עם "הגורמים המתונים" ברשות, גם אם אני, אתה, אולמרט, בוש וקונדוליסה (להכניס גם את איתם והנדל?
) יודעים שלא ייצא מזה כלום.
 
שוב, ההגיון בדבריך היה נכון לפני

הבחירות ברש"פ, אבל כאשר ישראל מצד אחד נוזפת בסין על הזמנת גורמי חמאס, ומצהירה שלא תקבל שלטון דו-ראשי ברש"פ ותהיה מוכן לדון עם הרש"פ רק לאחר קבלת שלוש התביעות הבינלאומיות, ומצד שני נוקטת בצעד שמשמעותו הכרה במצב הנוכחי ברש"פ, זה צעד (במיוחד כשאתה עצמך כותב ש"יודעים שלא ייצא מזה כלום") הפוגע בעמידתה האיתנה של ישראל בפני העולם, ביחס למצב השלטוני ברש"פ. לא רק שלא ייצא מזה כלום במובן החיובי, ההשפעה היא שלילית.
 

bhnadav

New member
אני מסתייג חלקית -

כלומר, בהחלט יכול להיות שמבחינה פסיכולוגית לצעד הזה יהיו השפעות שליליות, אבל אני לא חושב שרק בגלל זה צריך למנוע פגישה שנועדה להעביר איזשהו מסר שממשלת ישראל רוצה להעביר - גם כלפי העולם. ניתן לראות את זה לשני כיוונים ואין לי כח להלאות אותך ואותי בלהציג את הראייה האחרת לצד שאתה הצגת. בכל מקרה, אני לא חושב שהצעד הזה הוא שגוי, בייחוד בגלל התזמון שלו.
 
גם אם אני מתייחס לכוון שאתה רומז

אליו - המסר הוא כזה: ישראל עושה פעולות אך ורק כדי לרצות את הבוסים בוושינגטון. כלומר, הדיעה הרווחת בעולם כי ישראל מגיבה ללחץ חיצוני יותר מאשר פועלת מעצמה - נכונה. זו בדיוק הגישה של החיזבאללה, אגב, מימים ימימה. ישראל משחררת אסירים לאחר שחוטפת מכה, ולא כמחווה מיוזמתה לשותפה למו"מ (כפי שהיה בימי ממשלת אבו מאזן הראשונה, בתקופת ערפאת). ישראל לא תיפגש עם אבו מאזן ("המתון") - אלא בעקבות לחץ וצורך לעשות רושם על הבוסים בוושינגטון. בקיצור, המסר של שני הכוונים יוצא שלילי ונראה רע.
 

bhnadav

New member
אני חושב שאתה מציג פן דרמטי מדי,

במקום לראות את הדברים באופן פשוט. גם האמירות לגבי מו"מ, הן מוזרות לנוכח העובדה שמתוכננת פגישה של עבאס עם לבני ופרס ביחד לחצי שעה עלובה. אולי אף אחד לא יזכור שמדובר היה בחצי שעה ובשבילנו זה באותה חשיבות כמו פגישה של 10 שעות, אבל אם נחשוב באמת - מה כבר יכול להיות בפגישה משולשת של חצי שעה בתוך מיני הפאנלים בנושאים השונים שהם משתתפים בהם. הרבה לא יהיה, אם בכלל, וברור שלא ייצא מזה משהו ממשי. פגישת היכרות בין ציפי לבני לאבו מאזן? אולי. הייתי רוצה להיות זבוב בפגישה בארבע עיניים שהתקיימה השבוע בין אולמרט ללבני, בה הם דנו באפשרות שהיא תיפגש איתו ביום ראשון, ולשמוע מה עלה בה. אני לא רואה בפגישה הזו רק צדדים שליליים וגם אם נצא מנקודת הנחה שאני מנסה בכוח למצוא טיעונים לחיוב (כשזה לא המצב) - זה מספק אותי. גם הפן הדרמטי שאתה מציג כאן - אני מודה שהוא לא לרוחי. האמריקנים לא אמרו לנו להיפגש עם אבו מאזן, אלא אנחנו - מתוקף היוזמה העצמית שלנו - מעוניינים להיפגש איתו, ובמקרה זה יותר גם בסמוך לפגישות של ראש ממשלת ישראל עם בכירי הממשל האמריקני ובסמוך לנאומו בפני הכינוס המשולב של שני בתי הנבחרים. אתה יודע מה? - אם לבני הייתה נפגשת עם אבו מאזן ביום ראשון הבא, כלומר מיד לאחר החזרה של אולמרט מהביקור בארצות הברית, או שמא אפילו אם אולמרט היה נפגש איתו, זה היה נראה רע מאוד. אבל יש פה וועידה מעניינת בשארם, שרת החוץ נפגשת עם יו"ר הרשות הפלסטינית, ישראל לא מחרימה אותו ואין לה בעייה אישית איתו כל עוד היא לא מקבלת הסבר לגבי הלגיטימיות של מו"מ איתו על הסדר קבע (אם יהיה כזה), ובזה תם הסיפור. לי זה נראה פשוט. וכן - יכולות להיות למהלך הזה השפעות "פסיכולוגיות" שליליות כלפי העולם. ההנהגה הישראלית החליטה להקריב אותן - נראה אם יילך לה.
 
למעלה