הגבר תמיד צריך להפנים את הנסיבות....
תמיד להפנים את הנסיבות החמוצות, ולא לדרוש לשנות אותן.
האישה- תמיד דורשת לשנות את הנסיבות למענה, ולא להפנים שום דבר לגבי עצמה ( כמו זאת שסיפרתי עליה באוטובוס, זאת שהתלוננה על הקבצן המוזנח ).
 
היא, האישה- היא מושלמת כפי שהיא, על כל שלל התחושות שלה.
די לה לאמר "זה לא היה זה". וזהו... בלי שום עובדות.... חד וחלק.
"זה לא היה זה,.....". רק רגשות.... רק תחושות...
הן כאילו יודעות בדיוק מהו אותו "זה" גם מבלי שהן חוו אותו מעולם.... אף לא פעם אחת....
 
רק הגבר שומע חיים שלמים את המילים "אתה רגיש מדי, אתה חסר ביטחון מדי, אתה משמעם, אתה פאטטי, אתה נמוך מדי, שחור מדי, רדוד מדי...".
 
אבל האישה... מותר לה להיות בדיוק, אבל בדיוק, כפי שהיא...
זה לא הוגן.
 
ומי בכלל החליט שרק נשים מבינות משהו בקשר רומנטי ?
למה גברים לא יכולים להבין משהו בקשרים כאלה ?
 
"זוגיות".... הא.
כבר מזמן לא קוראים לזה אהבה, או רומן, או קשר, או התאהבתי בה...
"זוגיות".
 
עד כמה רוצים לטמטם את הגבר? עד כמה?
"תהיה גבר, תשפיל את עצמך, תהיה סמרטוט".
מה זה אומר באמת?
דלג על הרגשות שלך !!! אל תבין ! אל תבין איפה אתה חי ואל תבקש צדק. זה בדיוק מה שזה אומר. וזה המסר התמידי שמגיע מן הציבור הנחות, הציבור הרדוד.
מי שמוכן לזה.... בבקשה...