האם אתם בעד/נגד

Tanya 18

New member
ץ

לתת שנתיים שלוש בשביל המדינה? למה, מה קרה? קודם כל שהמדינה תתייחס כמו שצריך כלפינו, אחר כך נחשוב על "שנתיים-שלוש".
 

noosh

New member
אז אל תתני שנתיים-שלוש,

אל תתני בכלל. בואו כולנו נטמון את הראש שלנו באדמה, נדאג רק לעצמנו, ואז המדינה ב-ט-ו-ח תהיה בסדר. גישה ילדותית של "הוא התחיל" והקטנת ראש זה לא מה שישקם את המדינה שלנו. אם כולנו נחשוב שהיא לא נותנת לנו אז גם אנחנו לא צריכים לתת לה, שומדבר לא ישתנה פה.
 

Tanya 18

New member
נו באמת.

אז כן- אני ילדה קטנה ואני בוחרת לטמון את הראש שלי באדמה, בדיוק כמו שהמדינה טומנת את שלה. רק תסתכלי מה הולך פה בכל מקום, בממשלה, לאן שרק לא תסתכלי. גם כל המתגייסים שקורעים את התחת שלהם, לא ישקמו את המדינה. ולמה אנחנו באמת צריכים לתת לה אם היא לא נותנת לנו??? היא אשמה והיא התחילה !!!!!!!!!!
 
זה קצת אמ, הרבה לבקש...

המדינה קיימת. פעם היינו תקועים בפולין בין נאצים וכו' וכיוב'. אז צריך להגן על מה שיש. וכן, זה התפקיד שלנו. אפחד לא אמור לעשות את זה בשבילנו. הגישה שלך היא בדיוק הגישה של רב ככ גדול, גם בתוך הצבא, ואז אולי כדי לתחזק רב כזה ממושמע צריך השפלה מזעזעת, ואז הצבא נראה כמו שהוא נראה, או, באמת שאני לא בטוחה למה. אבל ממש לא אהבתי את מה שכתבת. מצטערת.
 

רעוּת

New member
אוקיי, זה יהיה ארוך ../images/Emo18.gif

באופן כללי, אני לא בעד עליהום ואני חושבת שכל מקרה צריך לבדוק לגופו. אבל. אני באמת חושבת שבעת שירותי הצבאיי הלא-כייפי-במיוחד הספקתי לראות הרבה צדדים של הנושא. ראיתי את כל סוגי המשתמטים שקיימים ("לא בא לי לשרת", "יש לי בעיות בבית", "אני רוצה קבן", "אני דתייה" (בחצאית מיני ופירסינג בלשון, כן?), "לא בא לי לבזבז 3 שנים" וכו') ומצד שני ראיתי כאלה שעלו לארץ לבד בשביל להתגייס וכאלה שחתמו ויתור על קל"ב בשביל להיות הכי קרביים שיש. אז אני לא חושבת שכולם רוצים להשתמט באותה מידה שאני לא חושבת שיש כ"כ הרבה מוטיבציה להיות קרביים בימינו. אני יכולה להבין שלא כולם מתאימים לצבא. זאת מסגרת קשה ותובענית ומאוד לא מתחשבת לפעמים, ותאמינו לי שחוויתי מספיק מזה על בשרי כשלהכו איתי עם הראש בקיר בדברים הכי קטנים והכי גדולים ושממש לא היה לי קל וממש לא רציתי להיות שם אבל לא חשבתי לרגע באמת לצאת מהצבא או לא להתגייס מלכתחילה, אולי כי לא רציתי לוותר לעצמי או אולי כי מהבית העבירו לי תמיד שצריך לשרת וכו'. וכן יש את אלה שהמסגרת הזאת לא מתאימה להם וזה יכול למוטט אותם נפשית, והצבא לא מספיק רגיש לדברים האלה, ובמיוחד בשירות קרבי שהלחצים שם נוראיים ואין מה לעשות, לא כולם בנויים לזה (את התסכולים שלי על האטימות של הצבא אני אוציא בפעם אחרת כי זה לא הנושא פה). אבל מה שאני לא יכולה לסבול זה "לא בא לי לבזבז 3 שנים". "אני יכול לפתח את הקריירה שלי במוזיקה/ריקוד/ ג'ודו או וואטאבאר בזמן הזה" כי לי התחשק "לבזבז" שנתיים? (ולמרות שהיה לי חרא אני לא רואה את זה בתור בזבוז אלא בתור משהו שהייתי צריכה לעבור ועזר לי לראות דברים בפרספקטיבה שונה), לא בזין שלהם לבזבז שנתיים שלוש? בעייה שלהם. זה החוק, ושיתגייסו. אם הצבא יחשוב שהם מוכשרים מספיק הוא יכיר אותם בתור "מוזיקאי מצטיין" או "ספורטאי מצטיין" והם יוכלו להמשיך לפתח את הכשרון שלהם. אם לא, אז לא. שיתמודדו. שנתיים-שלוש זה לא סוף העולם. ולא מעניין אותי אם יש להם מצפון או אם אכפת להם מהמדינה- שיתגייסו. כי זה החוק. ותכל'ס, זה גורם לי להרגיש פראיירית, לשמוע כל פעם מחדש "לא עשיתי צבא כי לא התחשק לי". ויש לי חברה שהיא רוקדת בלט מגיל 3, אבל בגיל 18 היא הפסיקה לרקוד והתגייסה לצבא. אז כן, לפעמים צריך להקריב בשביל המדינה, ואני לא אומרת את זה מתוך פטריוטיות, אלא פשוט כי זאת המציאות פה ואין מה לעשות. ולהקריב זה לא בהכרח את החיים שלך, גם שנתיים- שלוש זה מספיק. ובקשר לפציפיסטים- גם לי קצת קשה איתם, כי גם אני לא ממש מאמינה בנשק ומלחמות וכו', וגם אני לא התלהבתי מלהחזיק נשק ולירות במטווחים, אבל עשיתי את זה בכל זאת, כי אני גם מספיק מציאותית בשביל להבין שבמדינה הזאת אין ממש ברירה, ואני חושבת שהם לא צריכים להשתמט, אפשר גם לבוא לקראתם, לא ללכת איתם עם הראש בקיר ולשלוח לקרבי אלא לתפקיד משמעותי אחר, כי להגיד "אני לא מתגייס כי אני לא מאמין בזה", זה גם סוג של אטימות, או אולי אפילו תמימות, כי הצבא ימשיך להיות שם ולהילחם גם אם אתה לא תתגייס אליו, אז מה בעצם עשית פה? וכנ"ל לגבי סרבנים, משני הצדדים. זה מעצבן אותי, למרות שאיפשהו אני יכולה להבין אותם, בכל זאת, אם כל אחד יתחיל לסרב תהיה פה אנרכיה. טוב, חפרתי מספיק
 

BellA עלמה

New member
ניסויים בבעלי חיים

נגד תמיד יש אופציות אחרות שאפשר להשתמש בהן ללא שימוש בבעלי חיים
 

רעוּת

New member
ואם אין?

אם זה בשביל למצוא תרופה לסרטן נגיד, אז אין ברירה, עם כל הצער והכאב. אם זה בשביל קוסמטיקה וכאלה, אז זה מיותר, ואני נגד.
 

רעוּת

New member
יש בע"ח שהכי קרובים במבנה הגופני שלהם לבניאדם

ולא תמיד אפשר לנסות את זה רק תאורטית ע"י טכנולוגיה. גם אני לא בעד ניסויים בבע"ח, אבל די להיות יפי נפש, אם זה יכול להציל חיים של בני אדם אז אין לי פה בכלל דילמה.
 

userName14

New member
אין לך דילמה?

כפי שהוסבר כאן, הדילמה הזו נובעת מתפיסה שגוייה. בכל זאת, נניח ומישהו מצליח לשכנע אותך שאת כן מין/גזע עליון - האם לארח צפייה בקטע זה, את עדיין ללא דילמה? "זוועות אינן זוועתיות פחות כשהן מתרחשות במעבדות ונקראות מחקר רפואי." / ג`ורג` ברנארד שואו
 

BellA עלמה

New member
עדיין קשה לי להאמין

שאין סימולציות ממוחשבות לתאי אדם היום בטכנולוגיה שקיימת אם רוצים אפשר להחליף ניסויים בבעלי חיים
 

noosh

New member
סימולציות לא מדמות מה קורה באמת

כדי לדעת מה קורה באמת ולהכניס את זה לתוך סימולציה, את צריכה לבדוק, וכדי לבדוק את צריכה לנסות. שום סימולציה לא תוכל לדמות מקרים ראנדומליים של מוטציות, של חוסר-תפקוד, של משהו מקרי שהוא בעצם המפתח. טכנולוגיה היא לפעמים מדוייקת-מדי (כמו שתמיד תשימי לב שסרט מצוייר, גם עם הטכנולוגיה של היום, הוא לא הדבר האמיתי. התנועות תמיד יהיו חלקות מדי, העור יהיה נקי מדי, משהו לא יהיה מציאותי).
 

Tanya 18

New member
אז שינסו על בנאדם, למה מה קרה?

אה רגע... על בני אדם אתם מרחמים, אבל על בעלי חיים- לא.
 

noosh

New member
אה, ואז זה היה בסדר לעשות ניסויים בבע"ח?

כאילו, כל הויכוח פה הוא על האפליה בין בני אדם לבעלי חיים?
 
למעלה