האם יש בידינו עדות כל שהיא לשיטה שבה ליבוביץ למד גמרא?

[אשר אטדגי]

בוא לא נכנס אי נפש החיים הוא קבלת הגר"א או מישקלוב הוא קבלתו

או הלשם שבו.. זה נושא שרק העיסוק בו גורם לי אולוקוס..

 

[חיים פרידמן1]

זה לא משנה. זה ספר ההגות של עולם הישיבות.

 

[אשר אטדגי]

על איזה ישיבות בדיוק אתה מדבר?

מקסימום, מסילת ישרים, וגם זה בקושי!

 

[חיים פרידמן1]

אתה משוכנע שהוא למד גמרא?

לעצם העניין נ"ל שבמקומות שלא הייתה תרבות הגמרא חרגה מהפונקציה ההלכתית שלה והפכה להעיסוק האינטלקטואלי.

 

[בר אiריין]

אין לי ספק

שהוא למד גמרא. השאלה באיזה היקף.

תרבות יש בכל מקום.

 

[חיים פרידמן1]

הוא מתייחס איפשהו לתירוץ התוספות בנוגע ל"שלא לשמה"

שבמ"א נאמר שמוטב שנתהפכה שלייתו ע"פ ובמ"א נאמר שמתוך שלא לשמה בא לשמה, והוא אומר שהוא עצמו חולק על הנחת היסוד של התוספות שאין סתירות בגמרא. אני חושב שזה מראה שהיה קרוב יותר לתפיסת הגאונים. עכ"פ אני אישית הצטערתי לגלות שידיעותיו בתחום ההלכה היו דלות מאוד. אפילו יותר משלי. לכן נראה לי שגם כשלמד גמרא היה זה רק להבין פשט. לא מעבר.

 

[בר אiריין]

אטו מילתא זוטרתא היא?

השיטות לעיון בתלמוד הן שיטות של פשט. למעט שיטת החילוקים ושיטת הפלפול, הרי ששיטת העיון הספרדי, שיטות הפסיקה השונות, ואף חלק ניכר משיטת החידושים של האסכולה הרמב"נית - אלו פשטים.

 

[kaner91]

מה עוד אפשר לבקש מאדם אחד?

האיש עסק בהכל, ברור שזה צריך לבוא על חשבון העומק באיזושהי צורה.

 

[בר אiריין]

אפשר

ואף רצוי לבקש ממנו שלא יביע באופן נחרץ את עמדותיו על דבר שבו הוא לא בר הכי. האמן לי שמאדם כמו ליבוביץ יכולנו ללמוד במשך שנים והוא היה נשאר כמעיין נובע. הוא היה הר גדול שצלו מעיב על כל ציץ השדה. אבל דחילק, למה לחבל בכרמים? הוא נכנס לפרדס ויצא עם מגפיים מלאות בבוץ, וכך התלכלך כל הטרקלין. שייע, מה לך אצל נגעים ואוהלות? כלך לך אצל פסיכופיסיקה ואתיקה.

 

[kaner91]

בשביל ההרצאות הפופולריות

שהוא העביר אני בטוח שזה דיי והותר.
כשאבא שלי וחבריו ברחו מהישיבה בערב ל"הופעה הטובה בעיר" הם לא חיפשו אלטרנטיבה לסטייפלר של סדר ערב. הם חיפשו את הפרובוקציה והכריזמה שאותן הוא סיפק בכמויות.

 

[אשר אטדגי]

זה טבעו של "איש אשכולות" כל איש אשכולות

אני חושב שנכדו אמר באיזושהי סדרה, ואני מסכים מאוד לכך, שאם הוא היה מתמקד בנושא אחד או שניים, ללא ספק הוא היה מביא גאולה לעולם במונחים מדעיים, או במונחים פילוסופיים. אבל הוא היה אקלקטיקן מטבעו, שנפשו חשקה בידע ברמות שלא תתוארנה, ואפילו הכי במה שידע, ידע (במה שאני מעיד על עצמי איני יכול להגיע לטורסו), וגם הוא הרגיל עצמו לומר איני יודע במה שהוא לא היה בקי בו.

רק על דבר אחד הוא העיד על עצמו שהוא בקי בו ברמה שאין לה מתחרים, וזה פעילות נוירונית של המוח.. (אפילו יותר מאשר עיסוקו באנזימים) ואני שמעתי מיודעי דבר, שאכן עדות זו על עצמו כמאה עדים דמי.

 

[חיים פרידמן1]

תרבות אני מתכוון עיסוק אינטלקטואלי