האם יש הבדל בין לקוי שמיעה לשומע?

[moran f]

זה לא מה שניסיתי להגיד

אני קיבלתי את הרושם שיש אנשים שכן לוקחים את המשפט "אין דבר העומד בפני הרצון" כפשוטו, וניסיתי להגיד שזה לא כך. כמובן שלא ניסיתי לטעון שכל לקוי שמיעה שינסה להיות ברמן יכשל. הסיפורים של רחלי הדגימו יפה מאוד את מה שניסיתי להגיד - לפעמים גם אם מאוד רוצים לא מצליחים (והמילה "לפעמים" מצביעה על העובדה שלא תמיד). אני אף פעם לא הייתי נגד לנסות, אפילו כתבתי כמה פעמים שאני בהחלט בעד לנסות להשיג מה שרוצים, רק לעשות את זה בצורה מפוקחת.

 

[K u d z u]

ומה זה אומר "בצורה מפוקחת"?!

אם את לא יכולה באמת לדעת את הגבולות שלך מראש, ואחרים מסביבך, עם כל הדיעות המקובעות שלהם ולמרות כל הרצון הטוב הטמון בהם לא יכולים, אז איך תקבעי מה זה "בצורה מפוקחת"? בסופו של דבר, הקריטריון האמיתי היחיד (וגם הוא משתנה מאדם לאדם) הוא מידת הסיכון בגוף ובנפש. חוץ מזה איזה קריטריונים בדיוק אפשר להציע ל"צורה מפוקחת" לראות את מה שמתכננים לעשות?!?

 

[moran f]

לפעמים כן אפשר לדעת מראש

ו"בצורה מפוקחת" אומר לעשות כל מה שיכולים אבל לזכור שכן, לפעמים גם לא מצליחים. אגב, יש אנשים מסביב בלי דיעות מקובעות - החוכמה היא גם למצוא את מי שמכיר אותך באמת ויכול לעזור.

 

[K u d z u]

אז אם ככה

למה לא לנסח את הרעיון שלך בצורה קצת פחות מקוממת. במקום להגיד "צריך לדעת שלא תמיד מצליחים" אפשר להגיד "כשנופלים צריך לדעת לקום"...

 

[moran f]

כי זה לא אותו דבר

כן, גם צריך לדעת לקום כשנופלים, אבל זה לא אותו דבר כמו לדעת שלא תמיד מצליחים. אני מצטערת אם הדעות שלי מקוממות אותך, אבל זו לא סיבה מספיק טובה בשבילי לשנות אותן - הרי כל דעה תמיד תקומם מישהו.

 

[K u d z u]

כמובן. העיקר

שהדיעות שלך לא ימנעו ממך לעשות את כל המאמצים להשיג משהו. בזה אין מה לעשות, צלף צודק: כשחושבים יותר מדי על "יש סיכוי שלא יילך" לא משקיעים את כל המאמצים האפשריים. באשר לעניין אם המשפט החדש כן מתאים לתיאור הכוונה שלך או לא, הרי אם את כן בעד לנסות, וכן בעד ללמוד מהטעויות, אזי אולי הביטוי על לדעת לקום כשנופלים דווקא כן משקף את דעתך. הרי טענת שפירוש דברייך כאילו לא כדאי לנסות בכלל דברים מסויימים אינו נכון.

 

[moran f]

אני יודעת מה אני אומרת, לא?

לא אמרתי שאני לא מסכימה עם זה שצריך לדעת לקום כשנופלים, אני רק אומרת שזה לא קשור לזה שאני גם חושבת שלא כולם יכולים הכל. לפעמים כן צריך לדעת לוותר. למשל אני והציור - ויתרתי בלי ללכת למגמת אומנות כי עשיתי את השיקול של כמה אני רוצה מול כמה אני חושבת שאני מסוגלת. אם הייתי רוצה להיות ציירת אולי זה היה מסיט את המשוואה ואולי לא. הדיעות שלי מונעות ממני הרבה דברים, למשל מאמץ גדול בשביל משהו שלא מאוד חשוב לי. גם את המלחמות צריך לדעת לבחור, לא? כשחושביםפ על זה שיש סיכוי שלא ילך משקיעים פחות? אולי זה תלוי בכמה רוצים את מה שמשקיעים בשבילו. תאמיני לי שאני מאוד מודעת לעובדה שאולי לא ילך, ובכל זאת אני משקיעה, ככה שזה לא מחייב.

 

[0ne Man]

אני חושב שרוב האנשים

לא משנה אם הם שומעים או לקויי שמיעה, לא ישקיעו מאמצים במשהו, שהם מאמינים מראש שאין להם שון סיכוי להצליח בו, לא משנה כמה יתאמצו. מטבע הדברים אדם משקיע מאמץ רק כשהוא מאמין, שיש סיכוי- אפילו קלוש- שמאמציו יישאו פרי. אם הוא בטוח שאין לו סיכוי, לשם מה לו להתאמץ בכלל?

 

[moran f]

אני אמרתי בטוח?

אני אמרתי שיש סיכוי לכשלון. אם מדובר על סיכוי, ברור שיש גם סיכוי להצלחה, לא? ואגב, ממש לא ברור לי למה שמישהו יעשה משהו שהוא לא חושב שהוא יצליח בו (בסיכוי מאוד גבוה) גם אם הוא רוצה ואיך הרצון יעזור לו.

 

[K u d z u]

הנה הוכחת את הטענה...

למה שמישהו יעשה משהו שהוא לא חושב שיצליח בו? באמירה הזו, מורן, הוכחת את הטיעון שכולם מנסים שוב ושוב לטחון לך, הטיעון לפיו המחשבה על הכשלון מכשילה מראש את הסיכוי, קטן או גדול, להצלחה.

 

[moran f]

מההתחלה...

יש הבדל מאוד גדול בין לדעת שאת הולכת להיכשל (זאת אומרת סבירות גבוהה מאוד) ולדעת שיש סיכוי שתכשלי (זאת אומרת סבירות גדולה מ-0% אבל לא גדולה מאוד). הסיכוי תמיד קיים שם (ונחזור אלי - כן, אני יודעת שיש סיכוי שאני אכשל במה שאני עושה ולמרות זאת אני עושה ובינתיים גם לא נכשלת). יש מקרים בהם הסיכוי הוא גדול ולכן גם רצון חזק עלול לא להספיק ויש מקרים בהם הסיכוי קטן ולכן רצון ונחישות יעזרו להצליח. הכל הוא שילוב בין הסיכוי להצליח והרצון, אבל אני לא חושבת שאחד מהם לבד מספיק (לפחות לא ברוב המקרים, תמיד יש מקרים קיצוניים אבל לדבר עליהם זה חסר טעם כי הם, מעצם ההדרה, קיצוניים).

 

[other side of life]

הבנת הנקרא

היא לא דיברה על מחשבה על כשלון אלא על יכולת לתפוס את האפשרות לכשלון. אם לא תתפוס שאתה עלול להכשל ואת הסיכויים לכך, לא תוכל לקום לכשתיפול. אם אתה מגביל את עצמך בגלל שיש סיכוי כלשהו שתכשל, אתה צריך לעבוד על עצמך. <ההתייחסות ל"אתה" היתה לאדם כללי ולא דוקא לקודזו>

 

[other side of life]

אין לך זמן, משאבים או כוח

לנסות את כל הדברים בעולם , ליפול ולקום.

 

[other side of life]

זה רק עושה את הכל גרוע יותר

אם אתה תגיד לה שתעריך את הציורים שלה לטובה לפני שראית אותה - הרי אתה קובע שהיא ציירת טובה לפני שבדקת. בגלל אנשים כמוך, כל אדם היום מנסה את ידו באמנות ומשבחים אותו גם כשהיא גרועה. שמעת על הריבוע השחור של מלביץ'? זו דוגמה מושלמת לכך. (אם לא שמעת: זו יצירת אמנות מוערכת מאד, יש תמונה שלה כאן). שבחו רק את המצטיינים . למתחילים, תנו ביקורת בונה. אבל לא כל אחד יודע לצייר!

 

[K u d z u]

זו לא תגובה נכונה, כי

לא שיבחתי את הציורים שלה ולא אמרתי לה שהיא ציירת גדולה. אמרתי שאני מכירה אנשים רבים שמראש החליטו שהם לא יכולים לצייר ולכן בכלל לא ניסו. כמעט כל מי שמנסה - משתפר הרבה מעבר למה שהוא חושב שהוא מסוגל, גם אם הוא לא הופך לפיקסו הבא. ודאי שאין זמן לנסות את כל הדברים שבעולם, אבל אף אחד גם לא מנסה את כל הדברים שבעולם - אלא רק דברים שהוא רוצה. יש לא מעט חרשים, למשל, שפשוט פוחדים לנסות ללכת לאוניברסיטה כי הם חושבים שזה קשה מדי. גם את זה לדעתך כדאי להגיד להם לא לנסות? כל הקטע הוא שלהרבה אנשים, בעצם לרוב האנשים, אין את הבטחון העצמי הנדרש והם צריכים קצת עידוד. אנשים על פי רוב כבר נוטים לבד ליותר מדי ביקורת עצמית. ביקורת בונה - זה מאוד טוב ומועיל, אבל להגיד למישהו שהוא ייכשל זו לא ביקורת בונה, אלא סתם תקיעת מקלות בגלגלים.

 

[צלף]

מכירים דתיים וחרדים הרבה יותר טוב

מלקויי שמיעה, במיוחד את ההבדל בין כבדי שמיעה לחרשים. טוב גם אנחנו לא בטוחים שאנחנו יודעים את ההבדל המדויק...

 

[sari66]

תיראו את פרופ' מיכל לונץ - חירשת!!!

 

[0ne Man]

מה פתאום חירשת?

עד כמה שידוע לי, היא שומעת לחלוטין

 

[Catty]

כן, גם אני שמעתי שהיא לקויית שמיעה.

 

[sari66]

תיקון.

אולי כבר לא חירשת, כי עברה בעצמה לאחרונה ניתוח שתל קוכליארי. לקו"ש.