האם יש הבדל בין לקוי שמיעה לשומע?

moran f

New member
לפעמים כן

אני לא אמרתי לא לנסות, לא אמרתי לוותר אחרי כשלון אחד ולא אמרתי לוותר בכלל. אני כן חושבת שלפעמים רוצים ובכל זאת לא מוצאים את הדרך. איזה רעיון מרכזי אני מפספסת בדיוק? זכותי לחשוב שלפעמים שווה לי לא להשקיע הרבה מאמץ במשהו שלא מספיק חשוב לי, לא? אז לפעמים אני אתעקש, לפעמים אני אוותר אחרי נסיון אחד ולפעמים אני אוותר מראש.
 

K u d z u

New member
אוקיי, אוקיי, או-קיי...

בואי נגיד ככה: מנקודת המבט שלי, ההשקפה שלך קצת יכולה להזיק, כי מדברייך (אבל כמו שאת אומרת לכולנו אני לא מכירה אותך ולא יכולה לדעת אם אני צודקת), מדברייך אני מבינה ככה: א. יש דברים שאדם אינו יכול להשיג (דברים ממשיים, לא דמיוניים או קיצוניים בבלתי-אפשריות שלהם), למשל - מקצועות מסויימים. ב. לא כדאי לאדם הזה לנסות להשיג דברים כאלה. האם אפשר להסיק מזה את המסקנה הבאה: ג. אם למשל ישאל אותך אדם אם כדאי לו או לא כדאי לו לנסות ללמוד למקצוע שלדעתך לא לפי יכולותיו, את תגידי לו: "אל תעשה את זה, לא כדאי לך"? השאלה הזו ממשית, כי באיזה שלב ציינת שלדעתך יש מצבים שבהם מישהו יכול לשפוט את יכולותיו של מישהו אחר, מה הוא יכול או לא יכול לעשות. וגם עוד מסקנה אפשרית: ד. אם את בעצמך תראי, למשל, מקצוע שיש בו קשיים עבורך, אבל הוא מעניין אותך - רק שבדרך אליו או בו עצמו יש דברים שמגדילים מאוד את הסיכוי שלך להכשל - את תרימי ידיים? או לכל הפחות - האם באמת תשקיעי את כל המאמצים כמו במקרה שאת מאמינה באמת שאת יכולה להצליח? בקיצור, מה כבר יתרון בעמדה שלך? אם יש אפילו סיכוי קטן שהמסקנות האלה נכונות, זו עמדה שטמון בה חסרון ענק!
 

moran f

New member
זה מאוד תלוי

ג. זה מאוד תלוי באדם, בהיכרות שלי איתו ובהערכה שלי את האפשרות שהוא כן יצליח. אם זה אדם קרוב אלי שאני מכירה טוב ואני מעריכה שהוא מנסה לעשות משהו בלתי אפשרי אני בהחלט אגיד את דעתי (וזה לא ימנע ממני לתמוך באותו אדם במקרה שהוא כן יחליט לנסות). ד. שוב, זה הכל עניין של איזון. משהו מאוד מעניין שאני מאוד רוצה לעשות אבל קשה? בינתיים אני לא מרימה ידיים, אבל אני לא מוכנה להתחייב שזה לא יקרה. אני בהחלט משקיעה את כל המאמצים כדי שאם אני אכשל אני אדע שזה לא בגלל שלא ניסיתי מספיק. מה היתרון בעמדה שלי? היא לא גורמת לאנשים להכנס לקרבות אבודים מראש. לדעתי זה בהחלט יתרון, לדעת כל שאר הפורום כנראה שלא. בכל מקרה, לא נראה לי שיש משהו חדש להגיד בנושא ואני מרגישה שאנחנו טוחנים מים, ולכן אני פורשת מהדיון.
 

lihi1

New member
אפשרי הכל (כמעט הכל)

לדעתי אפשרי לעשות הכל אם רוצים ולא משנה אם אתה לקוי שמיעה או חירש לפעמים יש דברים שאתה באמת לא יכול לעשות כי זה לא תלוי בך למשל מישהו רוצה להיות זמר אבל אין לו קול שירה והוא מזייף או אדם נמוך קומה לא יכול להיות שחקן כדורסל מקצועי או דוגמן כי זה לא תלוי בו ואין לו את הנתונים הנדרשים אבל חירש יכול להיות שחקן, מפורסם או דוגמן ואכן אתן לכם דוגמא יש בארץ דוגמנית לקוית שמיעה ויש בארצות הברית שחקנית חירשת ששיחקה בסרט ילדים חורגים לאלוהים ובסדרה הבית הלבן אז אפשרי לעשות הכל אם רוצים אפילו אם יש נכות מסוימת אבל אם אין לך נתון מסוים שצריך להתאים למקצוע אז אין מה לעשות אבל הנכות או הליקוי היא לא תירוץ שאתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה ואני באופן אישי אומרים לי שאני לא יכולה אז זה מדרבן אותי ומוכיחה להם שהם טועים או שלפחות ניסיתי והגעתימ למטרה כמה שיכלתי
 

סוזן50020

New member
אז תפרשי...

אני אנסה להסביר לך ולפורום, לא משנה לי שפרשת, מה שחשוב לי זה לגרום לאלו שקראו הודעותייך והחליטו לוותר על חלומותיהם, לחזור לקו מחשבה ההתחלתי והחיובי: לעולם אל תאמרי למישהו "לא, אתה לא תצליח בזה כי אין לך מספיק כישרון לזה" כי אין לך שמץ של מושג מה מתרחש בראש של אחרים עד כדי כך שתקבעי להם משהו. לא משנה אם את חושבת שאין להם סיכוי, אולי הגורל ירצה והם דווקא יצליחו בתחום הזה בניגוד לציפיות החברה ועולם כולל ציפיותייך! בואי אספר לך על תקופה שלפני 200 שנה, אז צחקו על אנשים שהאמינו כי נגיע לירח, הם טענו שדבר כזה לא ייתכן כי בני אנוש אינם חכמים או כישרוניים מספיק בשביל לפרוץ גבולות ולהגיע לירח. הם הגדירו עצמם כמציאותיים ולא חולמניים(כמו שאת חתרת לטעון). כמובן שהם טעו! מותר לחלום ובגדול! לצערי, במהלך חיי נתקלתי בהרבה אנשים שיש להם אותו קו מחשבה פסימי כמו שלך. אנשים אלו לרוב אמרו לי "את לא תצליחי במקצוע הזה וגו' כי את חירשת..". ליבי התמלא טינה כלפיהם ולא הגבתי. אני רק פעלתי בשקט ואכן הלכתי למקצוע הקשה למרות שכולם אמרו לי "לא כדאי לך...יהיה לך קשה..את לא תצליחי..את תיכשלי". ליבי צעק לי לא להקשיב להם כי הם בכלל לא יודעים מי אני ולמה אני מסוגלת. אכן הצלחתי בבי"ס לשומעים בכיתה ז',וכעבור שנים בט' הגעתי למגמת מחשבים 15 יח"ל למרות שהרבה טענו שלא יילך לי בתחום הזה,אך סיימתי את כל בגרויות בציונים גבוהים וסבירים(ממוצע 88..). בל נשכח את מורתי לאנגלית שכל הזמן טענה שעדיף לי להיות ב4 יח"ל באנגלית ולכן הורידה אותי ל4 יח"ל בי"א. אך לא ויתרתי, קראתי מלא ספרים באנגלית ברמה גבוהה מאד וקיבלתי ציונים הכי גבוהים בכיתת 4יח"ל ושומעים התרשמו ממני. בי"ב חזרתי ל5 יח"ל וקיבלתי ציון 82 בבגרות באנגלית...וזאת בזכות אמונתי ביכולתי להצליח לעבור. איך הכול התחיל?? דווקא בזכות אימי...היא זו שדירבנה אותי לא להקשיב לאחרים וללכת בעקבות ליבי וחלומותיי. אה עוד משהו...אם חירשים לא מוצאים עבודה נורמלית כי לרוב הן כוללות תקשורת בטלפונים או תקשורת עם אנשים שומעים, זאת לא אומרת שהם לא יצליחו בהמשך חייהם. הם יכולים להצליח בגדול עם עוזרת שתטפל בשבילם בטלפונים או להעזר בפנקס דפים במכירות כדי להבין יותר לקוחות( נו אז מה??העיקר להבין!). לכל דבר יש פתרון! בקיצור אל תתערבי בהחלטות גורליות של אחרים. תני להם לבחור החלטות בעצמם ושיחוו על בשרם את טעויותם. זה דווקא הכי טוב עבורם, להחליט לפי ליבם וללמוד לבד מטעויותם. מבחינתי, זאת בורות של ממש לומר לאחרים למה הם מסוגלים... נ.ב: אני אומנית בציורים, אם תרצי, אז אלמד אותך היטב טכניקות של ציורים, הכול זה עניין של טכניקות בציורים וגם ללמוד טכניקות וחוקי צל אור...ותאמיני לי שתצאי אומנית...
 
זו בדיוק הבעיה ..

את רוצה ללמד את מורן את אומנות הציור, במקום את אמנות הציור. יש עודף של ציירים שהם בעצם אומנים ולא אמנים. זה כואב בעיניים.
 
יש לי ניסוח יותר טוב

ניתן לכל אחד מהדברים האלה מספר בין 1 ל10 (1 זה רע, 10 זה טוב, ואין אפס שם בכוונה) נדרג ככה את היכולת להצליח והרצון להצליח. כל בן אדם מחליט איך להשתמש במספרים ככה שהוא יוכל להחליט אם משהו כדאי. אם היכולת שלי לצייר היא 2 והרצון שלי לצייר הוא 1, אז ביחד זה לא יוצא מספיק כדי שארצה לצייר. אם היכולת שלי לנגן היא 2 והרצון שלי לנגן הוא 10, ביחד זה מספיק בקושי כדי שארצה לנגן, ואני אלך להתאמן. למורן יש יכולת לצייר 2 ורצון לצייר 1. אין שום סיבה שהיא תלך לצייר. ומה אתם עושים? אתם מטיחים בה : יכולת להיות ציירת דגולה לו רק היית מנסה! יש לך גישה תבוסתנית! זה לא נכון - אם היא לא רוצה להיות ציירת, מה אכפת לה אם היא תוכל להיות ציירת דגולה? ויותר מזה - על פי הגישה שלכם היא צריכה לנסות לצייר, שזה דבר שידכא אותה לחינם (כי היא צריכה לעבוד הרבה כדי להצליח, והיא אפילו לא רוצה) בפעם האחרונה ששמעתי, לא חייבים לצייר כדי להצליח בחיים.
 

moran f

New member
תודה רבה ../images/Emo13.gif

טוב לראות שמבינים אותי לפעמים. עכשיו אפשר לרדת בבקשה מנושא ההערכה העצמית שיש או אין לי ומהיכולת שלי להפוך לציירת? כבר אמרתי שזו הייתה דוגמה גרועה, למרות שהיסוח בו עםסקאלת המספרים דווקא מבהיר יפה מאוד את מה שניסיתי להגיד בכל השרשור הזה.
 

0ne Man

New member
אם נמאס לך מהשירשור המקופל

יש לך אפשרות לבטל את קיפול הישרשורים לצמיתות, בתפריט "האישי" שלך. חבל לפתוח עוד שירשור באותו נושא,כיוון שבעתיד, גולשים שיקראו את ההודעה שלך לא יבינו לאיזה שירשור את מתייחסת. אז ברשותך אשרשר את ההודעה שלך לנושא הראשי מאוחר יותר. ועוד הערה קטנה: השיר שציטטת אומנם יפה ונחמד, אבל על פי הוראות הנהלת תפוז, מטעמי שמירה על זכויות יוצרים, אין להעתיק שירים מלאים לפורום, גם אם רושמים מי המחבר. אבל מותר לשים קישור לאתר שבו מופיע השיר. היות וגולשים רבים שירשרו כבר תגובות להודעה שלך, והיות ואני לא בטוח שהשיר שציטטת אכן מוגן בזכויות יוצרים (יש מגבלת זכות יוצרים עד 70 שנים ממות המשורר) החלטתי שלא למחוק את ההודעה. תודה על שיתוף הפעולה
 
בהנחה שהשיר לא פורסם מחדש

אם פורסם מחדש, כנראה הספירה מתחילה מחדש. נתקלתי בעו"ד מוזר (שם משפחה, לא תואר) שדיבר על תפוזינה (ראובני-פרידן נגד דנה ספקטור, שכתבה בכינוי "פזית בניזרי") ועל רפי גינת. הוא דיבר ברור והבנתי אותו ללא תרגום. מדבריו הבנתי שכנראה יש משהו בפורום כלבוטק, ומצאתי. על כל פרסום בתפוז תבע גינת את המפרסמת ב-120,000 ש"ח, סה"כ 480,000 ש"ח על ארבעה פרסומים. זאת להבדיל מהתביעה על פרסומים בפורום "דיבורים" שהיתה על 110,000 ש"ח בשנת 2000 והתייחסה למספר פרסומים ביחד. המהות היא שעיתונאי חוקר מהטלויזיה תובע גולשת על פרסומים באינטרנט. כעת מתקיים בפורום כלבוטק מעין "משפט שדה" כפי שנעשה עם כש"ב ועם יו"ר אח"א. מעניינים דבריו של עופר בן אברהם על הגנת תום הלב. די שהתובע יוכיח אחת משלוש חלופות, כדי שהגנת תום הלב תיפול: (1) שהדבר שפורסם לא היה אמת, והמפרסם לא האמין באמיתותו; (2) שהדבר שפורסם לא היה אמת, והמפרסם לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא; (3) שהמפרסם התכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על-ידי סעיף 15 לחוק לשון הרע. גילוי נאות: המפרסמת תבעה את רפי גינת, למיטב ידיעתי בסכום גבוה יותר.
 

MeMyOwn

New member
נכון ביותר ממאה אחוז

לדעתי, יש צדק רב בדבריך. הדוגמא הטובה ביותר מבחינת הצלחה או אי הצלחה הינה מספר המובטלים היום בארץ. בארץ ישנם 300,000 מובטלים, הלא כן? האם כולם חירשים??? לא נראה לי, ממש לא, אלה אנשים שאין להם "מרפקים" ואנשים ללא "מרפקים" (בין אם חירשים, עיוורים, נכים או מוגבלים בכל דרך וצורה אחרות) אינם יכולים להצליח (בעניין קריירה וכו'...) ישנה דוגמא לקריירה של עיוור. ישנו עיוור, שפגשתי לא מכבר, שהוא עצמו מנהל חברה קטנה (היא כבר איננה חברת "סטארט-אפ" אולם היא גם אינה חברה שאמורה להיות גדולה כ"כ. הוא אמנם מלווה מפעם לפעם ע"י ארגון מסויים, אולם מיד בתום השיחה עם נציגי הארגון, הוא קם, לתדהמת כל הנוכחים באולם וצועד לצד כלב הנחייה שלו... מדהים, לא? מי שרוצה יכול להצליח (נכון שייתכן שהקושי יהיה רב יותר, אולם לגבי ההצלחה הסופית, ניתן גם ניתן ואפשר גם מותר...)
 
למעלה