טלמון סילבר
New member
../images/Emo70.gif תום30, זו הודעה מסיבות טכניות
כי משום מה היא לא נקלטת ב"עיתונאות ותקשורת". ניסיתי מספר פעמים. אנסה כאן, וצריך לחשוב היכן ראוי להמשיך בנושא. כותרת ההודעה: אתה נוקט בטכסיס הסחת הדעת. אתה מפרט לי מי זה סדאם חוסיין, כאילו אני לא יודע (אגב שכנתה הנתקפת של עירק לא היתה, כמובן, אפגניסטן, אלא אירן. אבל אני מניח שזו היתה רק "טעות דפוס"). את תקיפת יוגוסלביה הבאתי כדוגמה להגדרתי: ארה"ב = הבריון העולמי. האם דוגמה זו אינה משכנעת? הצבעתי על ההפרה הגלוייה של תקנון האו"ם בתקיפה הזאת. אתה עניתָ, שארה"ב רשאית לפרש את תקנון האו"ם כרצונה, כאשר היא מתגוננת. לא אני שמתי בפיך מילים אלו. אז שאלתי אותך: האם ארה"ב היתה בעמדת התגוננות מפני יוגוסלביה? נראה עכשיו מי מתחמק. מי הטיל על ארה"ב את תפקיד השופט העולמי? מדוע ליכטנשטיין אינה מתכננת לתקוף את עירק? מה ההבדל בין השתיים חוץ מהבדל העוצמות הצבאיות? מה הם הקריטריונים המדוייקים המתירים למישהו לתקוף מישהו אחר? מדוע הפלישה הווייטנמית לקמבודיה שהביאה למיגור המשטר הרצחני ביותר שידעה אי-פעם האנושות, "רוז' חמֶר", נתקל בהתנגדות כה עזה מצד המערב? ומה היום עם משטרים עריצים ורצחניים, כמו בטורקמניסטן למשל? אין פוצה פה ומצפצף? ולסיום: אולי יש לך קישור כלשהו להכרזותיו של סדאם חוסיין על קשריו עם אל-קעידה? לי קצת קשה להיזכר. אתה גם טועה, ממש בגדול, כאשר אתה מציג אותי כנציג טיפוסי של השמאל הישראלי. רוב "השמאל הישראלי" תומך בבעל הבית בכל אשר יעשה. והיצגתי זאת בביקורת "החץ של סילבי קשת", אשר כאילו מותחת ביקורת על האח הגדול, אך למעשה רק עוקצת את שחצנותו האישית של רמספלד, מבלי להטיל ספק בעצם "זכותו" של הבריון העולמי לתקוף את מי שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. כמוך (לפי דבריך, למעט ההגדרה "בריון עולמי" שמום מה לא נראית לך). ללא ספק - כל מקרה לגופו. באפגניסטן, אפשר לומר, היתה לארה"ב הצדקה לתקוף את בני טיפוחיה הטליבאנים, ולתמוך סוף-סוף בממשלה החוקית של ארץ זו שכונתה "הברית הצפונית". היא גם עושה לאחרונה להוקעת השלוחה הצ'צ'נית של אל-קעידה, לצמצום השפעתה בגרוזיה. יישר כח! ובנוסף, נדמה לי שאנחנו חורגים באופן בולט גם מנושא פורום זה, עיתונאות ותקשורת.
כי משום מה היא לא נקלטת ב"עיתונאות ותקשורת". ניסיתי מספר פעמים. אנסה כאן, וצריך לחשוב היכן ראוי להמשיך בנושא. כותרת ההודעה: אתה נוקט בטכסיס הסחת הדעת. אתה מפרט לי מי זה סדאם חוסיין, כאילו אני לא יודע (אגב שכנתה הנתקפת של עירק לא היתה, כמובן, אפגניסטן, אלא אירן. אבל אני מניח שזו היתה רק "טעות דפוס"). את תקיפת יוגוסלביה הבאתי כדוגמה להגדרתי: ארה"ב = הבריון העולמי. האם דוגמה זו אינה משכנעת? הצבעתי על ההפרה הגלוייה של תקנון האו"ם בתקיפה הזאת. אתה עניתָ, שארה"ב רשאית לפרש את תקנון האו"ם כרצונה, כאשר היא מתגוננת. לא אני שמתי בפיך מילים אלו. אז שאלתי אותך: האם ארה"ב היתה בעמדת התגוננות מפני יוגוסלביה? נראה עכשיו מי מתחמק. מי הטיל על ארה"ב את תפקיד השופט העולמי? מדוע ליכטנשטיין אינה מתכננת לתקוף את עירק? מה ההבדל בין השתיים חוץ מהבדל העוצמות הצבאיות? מה הם הקריטריונים המדוייקים המתירים למישהו לתקוף מישהו אחר? מדוע הפלישה הווייטנמית לקמבודיה שהביאה למיגור המשטר הרצחני ביותר שידעה אי-פעם האנושות, "רוז' חמֶר", נתקל בהתנגדות כה עזה מצד המערב? ומה היום עם משטרים עריצים ורצחניים, כמו בטורקמניסטן למשל? אין פוצה פה ומצפצף? ולסיום: אולי יש לך קישור כלשהו להכרזותיו של סדאם חוסיין על קשריו עם אל-קעידה? לי קצת קשה להיזכר. אתה גם טועה, ממש בגדול, כאשר אתה מציג אותי כנציג טיפוסי של השמאל הישראלי. רוב "השמאל הישראלי" תומך בבעל הבית בכל אשר יעשה. והיצגתי זאת בביקורת "החץ של סילבי קשת", אשר כאילו מותחת ביקורת על האח הגדול, אך למעשה רק עוקצת את שחצנותו האישית של רמספלד, מבלי להטיל ספק בעצם "זכותו" של הבריון העולמי לתקוף את מי שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. כמוך (לפי דבריך, למעט ההגדרה "בריון עולמי" שמום מה לא נראית לך). ללא ספק - כל מקרה לגופו. באפגניסטן, אפשר לומר, היתה לארה"ב הצדקה לתקוף את בני טיפוחיה הטליבאנים, ולתמוך סוף-סוף בממשלה החוקית של ארץ זו שכונתה "הברית הצפונית". היא גם עושה לאחרונה להוקעת השלוחה הצ'צ'נית של אל-קעידה, לצמצום השפעתה בגרוזיה. יישר כח! ובנוסף, נדמה לי שאנחנו חורגים באופן בולט גם מנושא פורום זה, עיתונאות ותקשורת.
