האם כבר קבעתם למי תצביעו?

האם כבר קבעתם למי תצביעו?

אני עדיין בהתלבטות אך זה די מוזר לקרוא שאנשים החליטו נחרצות למי שהם יצביעו כאשר יש עדיין 4 חודשים עד לבחירות. בזמן הזה יכולים להשתנות כמה וכמה דברים ולכן מפליא אותי הקיבעון של אותם אנשים לגבי מפלגה מסויימת. אני למשל יכול להגיד שאני עדיין מתלבט בין מר"צ להעבודה ואני אמשיך להתלבט בחודשים הקרובים כי יכולים להיות כל מיני מקרים שיגרמו לנטייה לאחד הצדדים. מקווה שתשכילו להבין שכדאי לשמור את ההחלטה על ההצבעה ליישורת האחרונה.
 

אסל

New member
זו באמת שאלה די מעניינת.

הרי היה עכשיו מפץ גדול, שבמהלכו: *כמעט חצי מהליכוד הלך למפלגה אחרת בראשות מישהו שהיה אחד מסמלי הליכוד. *האיש שנחשב ל"מפלגת העבודה" הלך (ביחד עם דליה איציק:)) למפלגה החדשה. *לראשות העבודה נבחר אדם שהן מבחינה מדינית הן מבחינה כלכלית דעותיו דומות מאוד לדעות המוצהרות של מרץ. ולו בגלל הסיבות האלה, נראה לי הגיוני שלא הרבה אנשים מהציבור החילוני (אני לא מתייחס למפלגות החרדיות וכו') יהיו באמת מגובשים על עצמם. המצב כרגע מאוד שביר; מה עם כל אלה שתמיד צחקו עליהם וציטטו אותם אומרים ש"גם אם ערפאת יעמוד בראש הליכוד, אני אצביע ליכוד"? מה, כ"כ מעט מהם נשארו? וכל המפא"יניקים הוותיקים, אלה שהצביעו בפריימריז של העבודה בשביל פרס- מה, הם לא נקרעים עכשיו מבפנים? מוזר.
 

אסל

New member
ולגבי השאלה המקורית

לצערי אין לי יותר מדי אלטרנטיבות. מפלגות התומכות בכל סוג של סוציאליזם הן לא אופצייה מבחינתי, ולכן העבודה ומרץ (שבתחומים שונים יש לי הערכה אליה) פסולות. כנ"ל מפלגות דתיות או בעלות מוטיבים דתיים בולטים (החרדיות, המפד"ל והאיחוד הלאומי). הליכוד דוחה אותי ו"קדימה" המגוחכת דוחה אותי עוד יותר. בשבילי האפשרות היחידה כרגע היא "שינוי", לה נתתי את קולי בבחירות הקודמות. האפשרות הנוספת היא לשים פתק לבן, אבל זו אפשרות שתתממש אך ורק אם שינוי תיראה בהתנהגות שלה כ"כ גרועה שאני לא אראה תועלת בהצבעה לה. שינוי נראית כרגע כמפלגה היחידה עם מחוייבות לעצירת המפלגות החרדיות, שבזכות שינוי קצת שכחנו מהן בשנתיים האחרונות (כשש"ס לא הייתה בממשלה); כל שאר המפלגות יילכו עם ש"ס וחברותיה כדי לקדם את העניינים המדיניים, או כדי לעצור את מנהיג המפלגה היריבה, וזו גישה איומה לדעתי. כמו אחרים שהצביעו לה ב2003, גם אני התאכזבתי במידת-מה מחוסר-הפעלתנות שלה בתחומים שונים, אבל עדיין: אין שום אלטרנטיבה. אם זה נכון, כמו שזה נראה כרגע, שרוב המצביעים של שינוי הולכים עם קדימה, זה רק מראה שהם לא מבדילים בין מפלגה לא מושלמת שיש לה ערכים כלשהם, לבין מפלגה לא-מושלמת שהערכים שלה הם "שרון ורק שרון" ו"אני אהיה נחוש וחזק להתקדם בדרכי, לא משנה איזו דרך, דרכי". וחבל מאוד שכך.
 
נו, לא.

מרצ לא הולכת להוביל שום מהפכה כלכלית, או בכלל להניא אותה. ואפילו אם פרץ יבחר, המדינה תמשיך בקפיטליזם שלה (הוא פשוט יהיה מרוסן יותר). כך שצריך להתייחס למרצ בתור מה שהיא, מפלגת שמאל מדיני, נגד כפייה דתית (שבוודאי הצליחה בכך הרבה משינוי והמפלגה שבאמת וכל להקדם אג'נדה חילונית ולא יוסף לפיד והשטויות שלו) ובעד איכות הסביבה (וגם ביילין קפיטליסט ושריד הסוציאליסט עזב). לדעתי במערכת הבחירות הזאת היא צריכה להדגיש ביתר שאת את עצמה כמפלגת שמאל אזרחית, דמוקרטית ולזנוח את הקו הכלכלי-סוציאליסטי. לו הייתה לי זכות הצבעה הייתי מצביעה למרצ, למרות שדה-יורה אני יותר קפיטליסטית מהביצים של בנג'מין ניתאי. מה שמרצ חושבים בתחום הכלכלי פשוט לא רלוונטי מדי עבורי וגם אם כן, הם ממילא סוציאל-דמוקרטים ולא איזה חד"ש או סוציאליסטים גמורים. המדינה תמשיך להיות קפיטליסטית על אפם וחמתם של כל הסוציאליסטים.
 
המ.

הסיבה שבגינה קולה של מרצ כמעט ואינו נשמע בנושאי כלכלה וחברה היא בדיוק אותה הסיבה לכך שקולה לא נשמע גם בנושאים אחרים - מדובר במפלגה קטנה, זה הכל. לשיטתך, מראש כדאי להצביע למפלגה שצפויה לקבל הכי הרבה קולות, כיוון שבין כה וכה כוחה יהיה הרב ביותר. השיקול הראשוני צריך להיות מצב העניינים על הנייר. מהו מצע המפלגה? מי הם האנשים המרכיבים את רשימת המפלגה לכנסת? וכיו"ב. רק לאחר מכן, אפשר להתפנות לשיקולים מורכבים יותר. למשל, העובדה שההסתברות שעמיר פרץ יחבור למפלגות החרדיות היא גדולה בהרבה מאשר ההסתברות ששרון יעשה כן. או, לחילופין, בחירתו של עמיר פרץ עשויה בסופו של דבר להוביל קו כלכלי מתון יותר, שכן אבישי ברוורמן ליברלי יותר בעמדותיו והוא יכהן כשר אוצר במידה ופרץ ירכיב את הממשלה. לעומת זאת, לדעתי סביר שפרץ יהיה שר האוצר במידה ושרון הוא זה שירכיב את הממשלה. בנוסף, יש למרצ את הפן המדיני שלא ניתן להתעלם ממנו, לטובה או לרעה. אני לא הייתי רוצה שיוסי ביילין ייצג אותי. אני חושב שעמדותיו שמאליות מדי. ומה בדיוק עשתה לאחרונה מרצ בתחום החברתי? מהפכה, כפי שאזרחים תמימים אולי מצפים לה, לא ארעה בתקופתה של שינוי במשרד הפנים. אולם בהחלט היה שינוי שתאם את האג'נדה הכלכלית חברתית של שינוי - סגירתו של משרד הדתות, ביטול חוק משפחות ברוכות ילדים (לצעד הזה יש השפעה עצומה, הן במישור הכלכלי והן במישור החברתי), ועוד. בבחירות 92' זכתה מרצ ב12 מנדטים, בעיקר בזכות סדר היום החילוני שהיא הציעה. אולם בל נשכח שאז גם שינוי היתה חלק מאותה הסיעה. אני לא חושב שיש מקום לשתי סיעות שונות שילחמו בכפייה הדתית ואני לא חושב שמרצ תעשה זאת טוב משינוי.
 
מעודד לשמוע שאין בינינו כל חילוקי ד

עות ושנינו מסכימים שאין כל מקום לסיעת שינוי במפה הפוליטית של ישראל.
 
שינוי קמה מחדש בזכות כישלונה של מרצ

הציבור החילוני-ליברלי לא ישכח למרצ, גם לאחר ששריד יעלם מהמפה הפוליטית, את הבטחת ה"ריד מיי ליפס" המפורסמת של יוסי שריד, שבדומה לבוש האב או לנתניהו, הכזיב וישב לצד ש"ס בשולחן הממשלה. עבר כבר יותר מעשור מאז מרצ של יוסי שריד ושולמית אלוני עשתה מהפכה במשרד החינוך. הגיע הזמן להפסיק להתרפק על העבר המפואר של מרצ ולבדוק מה יש לה להציע כיום. אני מתקשה לראות במה היא עולה על שינוי, אם אני מוכרח לבחור דווקא אחת מהשתיים הללו.
 

RedCherry

New member
יש הדל גדול בין מר"ץ לשינוי

ולדעתי מר"ץ מציעה ה-ר-ב-ה יותר. אני לא מבין מאיפה פתאום הוחלט ששינוי אי פעם השפיעה על משהו. בכל פעם (כמעט) שהייתה לה הזדמנות לעשות משהו נגד כפייה דתית היא לא עשתה כלום (דוגמא מעולה לכך היא התנגדות של חברי שינוי לנישואים אזרחיים). מר"ץ לאמות זאת מאז ומעולם עמדה נגד כפייה דתית, ולא כמו שינויי, כן הלכה אחרי ההבטחות והמצע שלה. מר"ץ שלא כמו שינוי, מדברת גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, איכות הסביבה וזכויות לנכים ומפגרים. אם הייתי בעל זכות הצבעה (אני רק בן 16) הייתי בהחלט מצביע למר"ץ, למרות שההעבדוה זו לא בחירה נוראית מבחינתי. רק דבר אחד, מה זאת הסלידה שקיימת כאן נגד סוציאליזם? למה? מה כל כך רע מבחינתכם בסוציאליזם?
 
אהם...

נראה לי אתה זה ששכחת משהו. מר"צ מעולם לא הבטיחה לבוחריה שלא לשבת עם ש"ס. "ריד מי ליפס" אמר שריד לאחר הבחירות, וזו לא הייתה הבטחה לבוחרים (שכבר הצביעו), אלא הערכה (מוטעית) שתקום קואליציית שמאל ללא ש"ס. לעומת זאת...
 

אסל

New member
הוכחה להצלחת התעמולה היחימוביצ'ית

מדינת ישראל עדיין פועלת כמו מדינת-סעד, ולא כמו מדינה קפיטליסטית; נכון שהמדינה הולכת לכיוון של הפרטה בשנים האחרונות, ונתניהו עשה כמה צעדים כלכליים בסיסיים כמו ביטול קיצבאות, אבל עדיין יש חברת חשמל ממשלתית ועדיין יש הסתדרות שמגוייסת כולה לטובת מפלגה אחת (בניגוד מוחלט להצהרות של חבורת פרץ-רמון אי-אז באמצע שנות ה90). ופרץ ויחימוביץ' מחוייבים בבירור לנסות להחזיר את הקצבאות אחרי הבחירות, ומרצ הפכה ליותר ויותר סוציאליסטית בשנים האחרונות. ולגבי "סוציאל-דמוקרטים": זו גם המילה ששלי יחימוביץ' השתמשה בה- אם קראת/ראית/שמעת את הטורים שלה בשנים האחרונות, את יודעת ששלי יחימוביץ' היא סוציאליסטית הארד-קור, מהסוג שבשנות ה30' היה תומך בסטלין ואח"כ עובר לתמוך בטרוצקי בגלל הרודנות של סטלין. אם זה "סוציאל-דמוקרטיה", אוי ואבוי לנו. לגבי מרצ וכפייה דתית: שימי לב לזה שכמעט בטוח שאחרי הבחירות החרדים יידרשו לקואליציה; המפלגה היחידה שמבטיחה לא לשבת איתם היא שינוי. יוסי ביילין, כאיש מפלגת העבודה, היה מגדולי התומכים בהליכה עם חרדים "למען השלום", ולכן אין לי הרבה תקווה למלחמה אקטיבית שלהם בכפייה הדתית. "קפיטליזם מרוסן"- תסתכלי מה פרץ עשה כיו"ר ההסתדרות ותביני בדיוק מה זה.
 

shay or eli

New member
מה שעמיר פרץ עשה בהסתדרות:

הוא הסכים לכל תכניות ההפרטה, ורק עשה מלחמת מאסף די נואשת לשמר את חלק מזכויות העובדים. ואפילו המלחמה הזאת לא כל כך הצליחה לו (עיין ערך 793 עובדים שפוטרו מבנק הפועלים לאחר ההפרטה, למרות שהבנק הרוויח ומרוויח). אם זה 'סוציאליסטי', אני גולאש בצלחת של לפיד. עמיר פרץ הוא בסה"כ סוציאל-דמוקרט מתון מאוד, מהסוג שהיה נחשב לימני בשבדיה והיה מתקבל בחום במפלגה הדמוקרטית בארה"ב. זה שיפור על פני פרס, אבל לא שיפור גדול. כל האווירה המקרתיסטית בארץ מאז שפרץ נבחר היא מטומטמת. זה שלפרץ יש שפם לא עושה אותו קומוניסט. כל אלה שצועקים "שמאל רדיקלי! שמאל רדיקלי!" צריכים לזכור: יש בארץ שמאל רדיקלי די מגובש, קוראים לזה 'חד"ש', וכשהציבור יתוודה גם למסרים שלנו וגם למסרים של פרץ הוא יבין שאתם כמו הילד שצעק "זאב! זאב!".
 
מצחיק מה שאתה אומר בסוף

"אתם חושבים שפרץ מחזיק באידיולוגיה אנכרוניסטית שאבד עליה הכלח? חושבים שהוא קיצוני? חכו שתשמעו אותנו!". אכן, תועמלני מפלגת חד"ש בוודאי מודים לך על השירות הנפלא שאתה עושה עבורם בגיוס תומכים למפלגתך.
 

shay or eli

New member
זה שאתה רואה את הביטוי "שמאל רדיקלי

", כחופף ל"אידיאולוגיה אנכרוניסטית", זאת בעיה שלך בלבד. רוב הציבור בכלל לא התלהב מהתכניות הניאו-ליברליות של נתניהו ולפיד, ונוטה הרבה יותר לשמאל החברתי.
 
ההתאכזבות הייתה צפויה מראש

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, ציפיה ששינוי באמת תהפוך את העולם אחרי שהפגיזה בבחירות לא נועדה להתגשם. חבל שלכל אותם מצביעים שברור שאי אלו דברים באמת הפריעו להם ולכן פנו מראש לשינוי אין את ההבנה שיש לכל מצביע לא אינטיליגנטי במיוחד של ש"ס - מפלגה שכזו היא כוח פוליטי, וכוח פוליטי הוא תנאי הכרחי לשינויים מסוג זה.
 

gidi2005

New member
קדימה עלק ואיזה פרצוף עשו לשרון

בשלטים .יענו איש חזון ומעש .נחוש .הוא כבר לא סבא עם הנכד על הכתפיים .
 

gidi2005

New member
ואין בילתו נכון ?ברק לא פינה את צהל

מלבנון .רק שרון יכול ?
 
למעלה