האם לאדם שמת בפיגוע אכן הגיע למות?

[רמבש א]

לא תאונה

פורענות וכשיש הרבה תאונות זה לא סוג של פורענות? אתמהה....

 

[פפינס]

בעברית אם אפשר

 

[ישרkל1]

תראו את המקור שהבאתי.

רמב``ן רש``י. ואז תאמרו את דעתכם. לדעתי רואים שם בבירור שכל מה שהמשחית אינו מבחין, זה רק במקרים המוניים, כגון מכת בכורות, שזה היה בכל מצרים, וזה לא שטח ספציפי, אלא ארץ שלימה. או בזמן של לילה, שזה זמן מוגדר מראש. אתה לא יכול להגדיר את הפיגוע שהיה לא כמשהו נרחב מבחינת שטח ולא מבחינת זמן! תחשבו על זה שאם ערבי דוקר מישהו בודד, גם אז היה מקום לשאלה כזו??

 

[פפינס]

התורה תמימה שואל את השאלה

פרשת וירא יח`-כה` ומישב שזמן פורענות מענישים גם על חטא קטן

 

[שמערל1]

בהדי כבשי דרחמנא...

 

[רמבש א]

בהמשך לאתמול...

נזכרתי שיש גמ` בסוכה נג` ע``א עם המעשה של שלמה המלך שפגש את מלאך המות וראה אותו שהוא עצוב בגלל שיש שני כושים סופרי המלך שלמה שהוא צריך לקחתם ואינו יכול שמע זאת שלמה והבריח אותם ללוז )שכידוע שם אין רשות למלאך המות(כשהגיעו לשערי העיר מתו למחרת ראה אותו צוחק אמר לו מה קרה אמר לו למקום ששם היו אמורים להיפטר שלחת אותם מיד פתח ואמר ``רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה`` הכונה הרגלים של האדם ערבין לו למקום שנגזר עליו למות בו לשם רגליו מוליכות אותו. ע``כ

 

[odery]

שכידוע שם אין רשות למלאך המות?

הרחב.

 

[רמבש א]

כך הגמ` אומרת

מסכת סוטה מו` ע``ב ``וילך האיש ארץ החיתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז היא שמה עד היום הזה . תניא היא לוז שצובעין בה תכלת היא לוז שבה סנחריב ולא בלבלה נבוכדנצר ולא החריבה ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור בה אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן יוצאין חוץ לחומה והן מתים.

 

[ישרkל1]

אבל

ידוע שהעיר פסקה מסגולתה כיוון שהתחילו לשקר בה.

 

[רמבש א]

הראשון

ששיקר מסיבה צניעותית קבר את שתי בניו וגירשו אותו מהעיר...

 

[ישרkל1]

נכון

אבל מאז או בעקבות מאורע אחר העיר הפסיקה להיות מוגנת.

 

[ורוד פוקסיה]

זה רק מחזק את התיאוריה שלי

שבמצב של הרג "המוני" (אם אפשר לקרוא כך למצב של "רשות למשחית") אז בעצם כל מי שמת זה כי הוא היה חייב במוות וה' זימן אותו לשם.

 

[ישרkל1]

תראי

בשרשור שלך מה שהבאתי את המקור של הרג המוני. ולפי זה הטענה שלך לא מדוייקת.

 

[ורוד פוקסיה]

הרג המוני יכול להיות מגיפה ויכול להיות פיגוע

שבו נכנס ערבי ויורה בישיבה לכל עבר או אדיוט שהחליט לעבור עם טרקטור את כל מרכז העיר... אתה השוות את הדבר לפמליה של מלך שעוברת ומסלקים מדרכו מי שנמצא שם ולא משנה מיהו, אבל לידיעתך - אם שמת לב- עוד לפני שבוש/סרקוזי או כל אחד אחר היה פה - סגרו את כל האזור, והעיפו משם כל מי שיכול להוות סיכון - כל זה ל-פ--נ-י שהוא הגיע. כלומר ה' יכול לסדר לפני הארוע עצמו (שבו מסלקים באמת את כולם ללא הבחנה) שמי שלא צריך להיות שם - לא יהיה שם..

 

[ישרkל1]

ההשוואה שלי לא הייתה למקרה סרקוזי

או בוש. אם כבר לשיירת ראש הממשלה. אם איזה טיפש יחליט להיצמד לשיירה הם יורים בלי לשאול. והיה לי חבר כזה שניצל בנס. כן. פה בארץ! אם פיגוע היה מתרחש בכל רגע נתון ובכל מקום בעיר, את צודקת שאז יש כזה דבר נתנה רשות למשחית. אבל במצב של היום שזה קורה פתאום, ודאי שהכל מכוון! נראה לי שלא הבנת. אם תבדקי במקורות שהבאתי זה יכול לעזור לך.

 

[ורוד פוקסיה]

הבנתי אותך, אתה לא הבנת אותי.

ברור שבזמן שהמלך עובר לא בודקים וכל מי שמתקרב עלול לחטוף. אמרתי רק - שעוד לפני שהמלך עובר במקום מסויים שמים שם שומרים, ומעיפים אנשים חשודים או כאלה שעלולים לסכן את המלך. כלומר יש פעולות שעושים לפני שהמלך מגיע - ובמקרה שלנו - לדאוג שלא יהיו באזור הפיגוע אנשים שלא מגיע להם למות, כי בזמן שמלאך המוות עובר הוא לא מבחין מי זה מי. עכשיו ברור יותר??

 

[ישרkל1]

אבל מקום פיגוע

הוא לא מקום שמלך עובר. לא מקום מגיפה. ולא זמן של מגיפה. יש לך סטטוס קבוע מתי יקרה פיגועים? או האם את יכולה לומר שכל איזור בירושלים הוא מקום מוכה פיגוע בכל שניה? אם ככה את צודקת. לדעתי ירושלים היא לא מקום סכנה ולא זמן סכנה. פיגוע מהבחינה הזאת היא בדיוק כמו תאונה. בתאונה את לא מנסה לאמר ניתנה רשות למשחית... ולדעתי הויכוח הוא עקר, תעשי כמוני, תראי את המקור ואז תדברי.

 

[ורוד פוקסיה]

רגע רגע!!!

דיברת על המלך שעובר ומסלקים את מי שעומד בדרכו - אני הבנתי את זה כאילו זה המשחית שניתנה לו הרשות ולכן הוא מסלק מי שבדרכו. אם זה לא נכון - מי זה המלך אצלך? ואם זה נכון - אז ה' מסלק ממקום הארוע את מי שלא מגיע לו למות לפני שהמשחית מתחיל להשתולל שם.

 

[ישרkל1]

מלך=להתאבד.

בשעת המעבר של המלך, מי שנכנס הוא מתאבד ולא שייך בזה צדיק. וגם לא שייך בזה חטא. וזה אם מישהו יכנס לתוך זירת פיגוע פעיל, והוא לא היה במקום בשעת ההתחלה. לילה=מלחמה, או משהו דומה שיש סבירות גבוהה להיפגע, אבל לא וודאות, ובזה אולי שייך את מה ש`פפינס` אמר, שבזמן רגיש נפרעין ממי שיש בידו חטא קטן אפילו. ואפילו צדיק.

 

[ישרkל1]

וגם במכות מצרים

ה` הזהיר לפני זה את בני ישראל לא לצאת. אבל ברור שאם מישהו היה יוצא היה מת. אם שמת לב, את רק מצדיקה את מה שאני אומר...