הדיון כאן למטה הוא שיא החושך

[נתנאל6589881]

אבל אל זה עניין במהות האוטסטית

שמה שנראה הכי שולי לנורמטיבי הכי מרכזי לאוטיסט לכן חוסר בכשורי חיים ועצמאות לעומת גאונות בתחום מסיום או נמוך מול גבוה אנחנו תמיד מדברים על זה לכן נכון לרצוח קשישה נשמע קשה יותר אבל לאדם הרגיש המוצף גם כפית מבט למשל לי זה כמו רצח כך אני מרגיש שאני לא רוצה לעניצ ועסוק בעצמי וכופים עלי מבט אני נכנס להלם ממש כמו בסכנת חייח ןפחדן אני לא תאמיני לי הייתי כיגוע לך במצבים מאוד קשים לכן זה תלןי אישיות שונה ולנו יש רגישות שןנ. ויל זה ארי מדבר וחבל שזה מתפספס

 

[חרסינה משורינת]

הוא לא השווה את כאב המעשה (או לא רק ) אלא את המעשה ולכן

למעשה את העושה -
שהוא טורח לציין שהוא לא מנוול שעשה מעשה נבלה
אלא רק בבון נאצי .

שכשזה בא על רקע דיון של פוסט עם טון מאוד מסוים
(שלפחות מחברו טרח להסבירו) -
אז זה די מצייר תמונה אחרת.

 

[anti is back]

וזה לא גורם לי לחשוב שהם נבלות

זה גם לא עוזר לי לחשוב שהם נבלות. מה שעוזר לי זה למצוא הקשר פרשני (וגם התנהגותי-מעשי וגם חברתי-אידאי) שירכך את הקונפליקט בין הצרכים והסטנדרטים שלהם לאלה שלי, לא כזה שיעצים אותו או יהפוך אותו לבלתי פתיר.

אני לא מאמינה שאו שאני רעה ומטומטמת או שהם רעים ומטומטמים, כך שאין ברירה אלא לבחור ביני לבינם. אני מאמינה שההסדר הנוכחי כופה גם עליהם וגם עלי להיות לעתים קרובות מדי רעים ומטומטמים, וש*זו* הסיבה שעומדת מאחורי התגובה החרדתית שלי (שקצת הפרזת אותה, אבל לא משנה), לא זה שהם נבלות או שאני אדם רע ומטומטם במהותי. ולכן אני גם מאמינה שייתכנו תנאים שיאפשרו להם להיות הם ולי להיות אני מבלי שמישהו מאתנו יהיה רע ו/או מטומטם.

אתה יכול לקרוא לזה קשקושים או התקשטות נרקסיסטית או ווטאבר. לי החיפוש אחר תנאים כאלה ופרשנויות מרככות כאלה עוזר הרבה יותר מהתייחסות לאחרים כאל מפלצות או יצורים פרימיטיביים שאינם יכולים אחרת, וללא ספק יותר משלילה עצמית. גם כי האחד תמיד מוביל אותי לאחר.

 

[גורג42]

 

[arana1]

כנראה שלא ממש שמת לב

כי מי שמעצים את הקונפליקט זה חרסינה וגור שהם אלה שמותחים נרטיבים שמציבים אנשים בקצוות, זו חרסינה שטוענת שמשעה שאני מאויים מאמירת שלום אין לי ברירה אלא לתפוש את האחר כמפלצת, אז לא, וכתבתי את זה המון פעמים, יש גם נרטיב אחר, מפרספקטיבה שלי, שבו הגם שבשבילי הדרישה והציפיה המתמדת לאינטראקציה היא אסון קיומי נוראי אלה שעושים את זה כל הזמן למרות וככל שברור לי שהם כפויים לכך מחמת אלימותם וזהותם העימותית שלכן מפרשת את המרחב כנמתח ומתחלק בין או חיבוק מיידי או רצח אינם היטלר.
את וחרסינה וגור ונועם מתבלבלים בי כמי שחווה פרספקטיבה נורמטיבית שממנה ורק ממנה נמתח סוג כזה של סיפור,
הכי כל העניין שאיני חווה את המציאות מפרספקטיבה כזאת מלכתחילה,
והכי בדיוק בגלל זה איני נאבק ונלחם ומתעמת עם סביבתי כל הזמן וגם לא עשיתי זאת מעולם, זאת היא שמתעללת בי מאז ילדותי, אני מעולם לא התעללתי בה, מבחינתי הם אכן יצורים פרימיטיבים, קהילתיים מדי, שבטיים מדי, ולכן אלימים מדי ואפילו נורא כלפי כל מי שנדמה להם מאיים על הפולחן החברתי האין סופי,
אני לא אלים כלפיהם, מעולם גם לא הייתי, פשוט חי את חיי "בצד", לפחות מהפרספקטיבה הנורמטיבית, וגם למעשה ( כי על פי הנורמה אין לאדם שאינו חלק מהשבט זכויות אנוש בכלל) .

אתם פשוט מזדהים רק עם הרוע ואפילו את הנרטיב מסוגלים לחוש ולתאר רק מהפרספקטיבה שלו, ובגלל זה גם מתעלמים לחלוטין ובצורה שאין מזעזעת ממנה ומרגיזה מהעובדות הכי פשוטות, שאני לא זה שחודר ומתעמת, להפך, אני זה שמחפש מזה חופש, ולא רק שגם את זה איני מקבל עצם הנסיון להעלות את זה בצורה הכי עקיפה, כדיון ציבורי תאורטי, צדדי, בפורום הנועד לעיסוק בבעיות של אנשים מסוגי, שוב גורם לכולם לקפוץ לי על הצוואר,
אז באמת, זדיינו, בחיי

אני באמת בוחר ביני לבינם, ביני לביניכם, אין לי ברירה, גם בגלל שבניגוד לכם ולנורמה מהבחירות שלי לא נגזר שום דבר אלים, עימותי, אלא רק אמירה שמה לעשות זה פשוט לא הנרטיב שלי, לא משהו שמבטא אותי, שמדבר אלי ואותי אלא רק מטריד ומפריע ולא נעים וחודרני ואלים מדי בשבילי.

אתם לא מבינים ולא מבחינים בין מחשבה לבין מה שנגזר ממנה כפעולה, שזה הבסיס לשפה, אולי בגלל זה אוטיזם זה בעיקר שונות תקשורתית ושפתית

 

[anti is back]

אוקי, אבל אני לא מדברת עליך

או על מישהו אחר, רק מסבירה למה הנרטיב שעוזר לך לא עוזר לי, אלא להפך, מגביר לי את החרדה.

הבחירה ביני לבינם לא באמת אפשרית בשבילי. בכל סיטואציה נתונה - אם אני לא מוצאת פרשנות מרככת, נרטיב שלא מאלץ אותי לבחור בין האני לזולת, אני תמיד מיטלטלת בין הפרספקטיבה שלו לפרספקטיבה שלי.
אם אני חווה אירוע כלשהו או רצף אירועים כהתעללות, מספרת אותו לעצמי כהתעללות, לא רק שזה מעצים את ההתעסקות האובססיבית באירוע, אלא שזה תמיד בא עם קונטרה שמאלצת אותי להסביר למה מנקודת מבטו אני ראויה להתעללות הזאת.
סיפור שלא ניתן לספר אותו גם מנקודת מבטו של הזולת מבלי שייווצרו סתירות תמיד מתפצל לשני סיפורים, ששניהם אמיתיים בשבילי ואת שניהם אני איאלץ "לחוות".
אז אני מחפשת סיפור שיאפשר לי לעבור מפרספקטיבה אחת לאחרת מבלי להיקרע. סיפור שאני מדמיינת לעצמי שגם הזולת עצמו יכול היה לספר, עם השינויים שנובעים מנקודת המבט השונה.

 

[arana1]

בסיפור שלי היא לא מפלצת.

בסיפור של חרסינה היא מפלצת, בסיפור שלי אדם יכול לגלם בדיוק את מה שהורס את חיי ומוחק את קיומי ועדיין לא להיות מפלצת, זו רק חרסינה שקובעת אם מי שאומר לי שלום הוא בעייתי בשבילי אז הוא היטלר, אני יכול וגם חש את הדברים האלה בצורה הרבה יותר רכה, הסיפור לא רק מתפצל כי אני על אותו רצף של האדם הנורמטיבי רק במקום אחר.

וזו רק הנורמטיביות שעושה מה שחרסינה עושה, מזהה את מיקומי האחר על הרצף האנושי כבסיס להחרגה והדרה ואפליה, אני לא מחריג ומדיר נורמטיבים פשוט לא מתנהג כמותם כי אני לא נורמטיבי

 

[anti is back]

טוב, אז לא מפלצת, אלא

כפויה להתנהגות כזו "מחמת אלימותה וזהותה העימותית שלכן מפרשת את המרחב כנמתח ומתחלק בין או חיבוק מיידי או רצח". אני מאמינה שהיא כפויה להתנהגות כזו בגלל התנאים שבהם היא פועלת, בגלל האופן שבו המוסכמה מארגנת את המרחב ובגלל התנאים החומריים והחברתיים שמייצרים מרחב שהוא אכן עימותי ותחרותי, לא בגלל אלימותה וזהותה העימותית כפרט, כאינדיבידואל.

בקיצור - אני מבחינה בין המסגרת החברתית ומה שמשתמע ממנה לבין הסובייקטים שפועלים בתוכה. ונכון שהעובדה שהיא מזדהה יותר ממני עם המסגרת החברתית הזאת מעידה על שונות בינינו, אבל אני לא חושבת שהשונות הזאת מוכרחה להתבטא במסגרת הנוכחית, אלא יכולה גם להתבטא באופן פחות דורסני ולעומתי בהינתן מסגרת אחרת.
למרות ההבדלים בין בני אדם, אני בסה"כ כן מתרשמת שרוב האנשים לא באמת מרוצים ולא נהנים מההסדרים הקיימים. הם מקבלים אותם כגזרת גורל, כי הם לא מכירים אפשרות אחרת ולפעמים ממש מסרסים באופן אקטיבי את היכולת לדמיין משהו אחר, כי זה מערער את תמונת המציאות שלהם ומאיים על היכולת שלהם לתפקד היטב בתנאים הנוכחיים.

 

[anti is back]

זה כמו שהתווכחנו בזמנו על הגזענות בקרב אוכלוסיות עניות

שאם אני רואה שבתנאים שההתארגנות החברתית והכלכלית הנוכחית מייצרת, מהגרי עבודה נמצאים בקונפליקט ממשי, חומרי, הישרדותי, עם סו-קולד "עובדי כפיים" מקומיים
בגלל ההידרדרות בתנאי העבודה כתוצאה ממציאותו של "כוח עבודה זול" (סליחה שאני משתמשת בשפה המגעילה הזאת, אבל זה מהדהד את הבעיה, כן?) או בגלל העלייה במחירי השכירות בשכונות עניות על רקע העלייה בביקוש
אז לא נראה לי נכון, וגם לא נראה לי מועיל, להניח שאנשים הם גזענים ועימותיים ואלימים במהותם, אלא שהמציאות כופה עליהם לבחור בינם לבין האחר, להשעות אמפטיה והזדהות דווקא כלפי האנשים שהכי ראויים לזה, כי מה לעשות, צריך לשרוד.

 

[חרסינה משורינת]

הקונפליקט הוא פשוט

אתה טוען שאתה לא רואה באחר מפלצת ,
תוך כדי שאתה מכנה כל מי שמצביע על שמץ הבנה לעולמו
(ואפילו חוזר על טיעוניו -נוסח אנטי) -
תומך "הרוע"
והוא כלל לא מפלצת בעיניך הוא רק מבצע מעשים נוראים ואיומים -
וקורבן של הנסיבות - קורבן בבון נאצי פאשיסט ארור.

תוך כדי אתה גם *משקר* וטוען שאחר ביטל את הכאב והתחושה של אחר
ומחלק את העולם לאנחנו והם ,
ואז טוען שמי שמחפש את המרחב *הלא* עימותי - מגשר,
בין אנשים - ככזה שמחפש חיבוק מיידי או השמדה היטלראית .
שזה זיוף כי העולם שלך צבעוני אך ורק ברגע שמכופפים את הראש ואוטמים את האוזניים . אז זהו שלא.

ואגב אלה אפילו לא , איך כתבת ?
"העובדות הכי פשוטות"
או שאתה טוען שפרשנות כמו "הרגשתי את האנרגיות השליליות שלה" -
כעובדתית - כי אלא אקספארל קורא מחשבות , זו לא עובדה.
על הדרך נוח לך נורא להתעלם מאלף פרשנויות למצב -
למשל שהאישה בסך הכל רצתה לדעת למה הוא לא עונה כי אולי הנה תלמד משהו , או שהיא הרימה קול לא מעוינות כי הוא היה ברכב ואתה יודע שמשות - מחסום לקול . כאילו יש אלף פרשנויות .
אבל הרי אתה חזק בצד של העובדות , נכון ?.

 

[arana1]

אתם הכי אלימים בעולם

ובצורה שהכי מסבירה למה כל האוטיסטים ימותו לבד בחושך כמו פולניה ולו רק בגלל שאתם בטוחים שמשעה שלא ניתן להסביר חרדות ורגשות ותחושות בשפה נורמטיבית אין להם זכות קיום.
והבעיה עם החרא הזה שככה קשה מאוד לחקור זהות, לבנות שפה, אז גם היומרה לבניית גשרים היא לגמרי חלולה.

זה שאני לא מצפה שהנ"ט יבינו אותי לא משנה את העובדה שאני צריך הבנה, סתומים

 

[חרסינה משורינת]

לא. אתה הכי אלים

וזה מסביר למה כל מי שידבר איתך יברח לתאילנד.
כי אני לא אמרתי שום דבר כזה - אז או שאתה הולך לסייג את השפה המכלילה שלך כתמיד ב"לא כיוונתי אליך אלא להד שעלה מהביצה המסריחה"
או שאתה פשוט ממציא.
מעולם לא אמרתי דבר כזה והיה וגם תמצא ציטוט מבטיחה לך שיש לי אחד קונטרה שמראה איך הוצאו דברים מהקשרם .

 

[arana1]

הלוואי

הלוואי שכל מי שדיבר איתי אי פעם יברח רחוק ככל האפשר

 

[חרסינה משורינת]

: \

 

[חרסינה משורינת]

למה שתגיד דבר כזה?!

אני לא אעשה איתך יותר דיונים אם זה עושה לך כל כך רע.
זה עצוב למה שתכתוב דבר כזה

 

[נתנאל6589881]

לי כל דיון עושה חשק עז את יודעצ

למה כל מבט עושה לי מה שבלחסן תיאר אני שוכב כל היום יל המיטה שלי ואת יודעת מת מכל דבר שזז וכו זה בוודאי קורה גם לארי אנחני דומים בקטע הזה

 

[גורג42]

זה לא אשמתנו שאינך מאפשר שום דו-שיח הדדי והאמיתי איתך

ובבקשה אל תתבלבל בין חוסר הנכונות להיות מזרן אל מול הבולדוזריות החד-הצדדית שלך, לבין חוסר רגישות באופן כללי.

אין לי ספק שאילו היית נותן לאנשים אחרים מקום, במקום להתייחס לכולם כאל נאצים או משהו, אז סביר היחס כלפיך היה אחר לגמרי. לתשומת ליבך.

 

[arana1]

זה לא אשמתו של אף אחד

זה פשוט בלתי אפשרי, ולדעתי גם דיאלוג הדדי בין אוטיסטים לנ"ט לא אפשרי כי הדיספוזיציות שונות במידה שבמקומות רבים הן פשוט סותרות לחלוטין אחת את השניה

מצד שני זה לא אשמתי שאתם נאצים ואין שום דבר שאני יכול לעשות נגד זה

 

[גורג42]

זה בהחלט אשמתך שאתה קורא לכל העולם ואישתו נאצים

וכפועל יוצא מזה:

זה לגמרי אשמתך שאינך מקבל הבנה מאף אחד. כי באמת, למה שמישהו יתאמץ בכלל עבור בן-אדם שעושה רצח אופי לכל מה שזז - בעקביות ולאורך שנים וללא כל נכונות לנסות אפילו לראות את הדברים מנקודת המבט של מישהו אחר?

 

[arana1]

אני רואה את הדברים מנקודת מבטם של האחרים

זה מה שנורא כל כך בשבילי, ובשביל אוטיסטים אחרים