../images/Emo124.gif כמה הבהרות
אחרי ההופעה בברל'ה מירי היתה עצבנית, ואמרה שהיא לא רוצה שהפורום יישב יותר שורה ראשונה. בדיעבד הסתבר לי שכבר אחרי הופעה בזאפה הרצליה יומיים קודם לכן היא אמרה את אותו הדבר. דיברתי איתה כמה ימים לאחר מכן, והיא הסבירה לי שכשהיא רואה בשורות הראשונות אנשים שכבר ראו את המופע יותר מפעם אחת, היא מרגישה כאילו ש*כולם* כבר ראו את ההופעה, והם לא יתרגשו או יצחקו. אני אישית מאוד נפגעתי מזה, וגם מהדרך שבה זה נאמר (היא לא אמרה את זה ישירות לי אלא דרך אנשים אחרים שאינם כותבים בפורום, שאמרה להם להגיד לי). אני אישית (לא מחייבת אף אחד אחר להרגיש כך, למרות שאני רואה שהרוב מסכימים איתי לפי השרשור הזה) מרגישה כאילו "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת" וכאילו היא "מרשה" לנו לאהוב אותה אבל מרחוק, ושניתן לאנשים "חדשים" לבוא עכשיו. גם אם אני יכולה לנסות ולהבין שהיא חסרת ביטחון וקשה לה שאנשים שהיא מכירה יושבים קרוב אליה, קשה לי להבין את הצורה שבה זה נעשה (ולא תום, זה לא היה חד פעמי אלא פעמיים אחרי הופעות ובעוד שתי שיחות שלי איתה!) היו לי כמה סיבות לעזוב את ניהול הפורום, כמו שכתבתי בהודעת הפרישה שלי. לא יודעת אם מירי קוראת פה או לא, אבל אני רוצה לציין שזו *לא* הסיבה העיקרית שבגללה עזבתי, אם כי אני מודה שהמקרה הזה זירז את ההחלטה שלי. אני לא חושבת שאחרי כל ההשקעה שלנו פה בפורום, זו הדרך להודות לנו........ אני חייבת להודות שגם אחרי שעזבתי את ניהול הפורום עוד היו לי ספקות אם עשיתי את הדבר הנכון, אבל אחרי שקראתי (וגם שמעתי) על מה שהיא אמרה אתמול בהופעה, אני יודעת שעשיתי את ההחלטה הנכונה. אם הדרך שלה להתמודד עם הדברים היא להתנגח בנו מאחורי הגב, אני חושבת שזה אומר הכל..... קראתי היום ביקורת של שי להב ב-YNET. ההקשר היה שונה, אבל הציטוט הזה לא יוצא לי מהראש: "כדי לטפח כמות גדלה והולכת של קהל, צריך לחזר אחריו. להשקיע בו. העלייה לבמה היא רק חולייה אחרונה בשרשרת ארוכה של פעולות ומחשבה, שכל אמן חייב לענוד."
אחרי ההופעה בברל'ה מירי היתה עצבנית, ואמרה שהיא לא רוצה שהפורום יישב יותר שורה ראשונה. בדיעבד הסתבר לי שכבר אחרי הופעה בזאפה הרצליה יומיים קודם לכן היא אמרה את אותו הדבר. דיברתי איתה כמה ימים לאחר מכן, והיא הסבירה לי שכשהיא רואה בשורות הראשונות אנשים שכבר ראו את המופע יותר מפעם אחת, היא מרגישה כאילו ש*כולם* כבר ראו את ההופעה, והם לא יתרגשו או יצחקו. אני אישית מאוד נפגעתי מזה, וגם מהדרך שבה זה נאמר (היא לא אמרה את זה ישירות לי אלא דרך אנשים אחרים שאינם כותבים בפורום, שאמרה להם להגיד לי). אני אישית (לא מחייבת אף אחד אחר להרגיש כך, למרות שאני רואה שהרוב מסכימים איתי לפי השרשור הזה) מרגישה כאילו "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת" וכאילו היא "מרשה" לנו לאהוב אותה אבל מרחוק, ושניתן לאנשים "חדשים" לבוא עכשיו. גם אם אני יכולה לנסות ולהבין שהיא חסרת ביטחון וקשה לה שאנשים שהיא מכירה יושבים קרוב אליה, קשה לי להבין את הצורה שבה זה נעשה (ולא תום, זה לא היה חד פעמי אלא פעמיים אחרי הופעות ובעוד שתי שיחות שלי איתה!) היו לי כמה סיבות לעזוב את ניהול הפורום, כמו שכתבתי בהודעת הפרישה שלי. לא יודעת אם מירי קוראת פה או לא, אבל אני רוצה לציין שזו *לא* הסיבה העיקרית שבגללה עזבתי, אם כי אני מודה שהמקרה הזה זירז את ההחלטה שלי. אני לא חושבת שאחרי כל ההשקעה שלנו פה בפורום, זו הדרך להודות לנו........ אני חייבת להודות שגם אחרי שעזבתי את ניהול הפורום עוד היו לי ספקות אם עשיתי את הדבר הנכון, אבל אחרי שקראתי (וגם שמעתי) על מה שהיא אמרה אתמול בהופעה, אני יודעת שעשיתי את ההחלטה הנכונה. אם הדרך שלה להתמודד עם הדברים היא להתנגח בנו מאחורי הגב, אני חושבת שזה אומר הכל..... קראתי היום ביקורת של שי להב ב-YNET. ההקשר היה שונה, אבל הציטוט הזה לא יוצא לי מהראש: "כדי לטפח כמות גדלה והולכת של קהל, צריך לחזר אחריו. להשקיע בו. העלייה לבמה היא רק חולייה אחרונה בשרשרת ארוכה של פעולות ומחשבה, שכל אמן חייב לענוד."