עודני בהלם מעוצמת ההסתייגות שאתה ממשיך להביע.
פעם זה סגל, אחר כך זה היהודים הגרים בגדה המערבית, ואחר כך זה ליאור טל ודב אלבוים. טוב לפחות שהפעם סייגת מעט את ביקורתך החריפה, בנימוק ש"היות שהוא לא פה אני לא רוצה לפסוק דינו לפני ששומעים את קולו בענין (אין מרשיעים אדם בלי לשמוע אותו)". רק אגיד לך, שההבדל בין שנינו הוא אך ורק *במִיקוּם* שבו כל אחד משנינו ממקם את המשפט האחרון שבסוגריים הנ"ל. אתה שם את זה בסוף, ואילו אני תמיד מקפיד לשים את זה לנגד עיניי בתחילת כל ניסיון לשפוט מישהו על מעשיו.
למען הגילוי הנאות, רק אקדים ואספר שמעולם לא ביקרתי במוסד החילוני של ליאור, ומעולם לא שוחחתי עם ליאור על המוסד הזה, וכל מה שאני יודע על המוסד הזה הוא פחות או יותר מה שהישראלים הממוצעים יודע עליו, כלומר, מעט מאד. ומכל מקום, לגבי תמיהותיך על ליאור, אספר לך משהו על האדם, שכנראה אתה לא יודע: הוא נולד במשפחה חילונית, אבל הוריו שלחו אותו לישיבת רמת גן, כי חשבו ששם יספוג חינוך יותר טוב. אז ליאור הלך, ספג המון, התרשם מאד לטובה, ואז אמר לעצמו כך:
"חבל שהחילוניים לא מכירים את העוצמה האדירה שיש ביהדות כפי שהיכרתי אני כחילוני. אז למה שלא אלך אני, ואנסה להעניק לחילוניים את כל הטוב שספגתי בישיבה? כמובן לא אנסה להחזיר אותם בתשובה, וגם אין לי ענין בכך, שהרי אני עצמי חילוני, חילוני שאמנם מכיר בעוצמה האדירה שיש ביהדות, אבל עדין חילוני. אז במקום שאנסה להנחות את החילוניים אל כיוון שאליו אני עצמי טרם היגעתי, הבה אנסה לפחות להציג לחילוניים איזשהו שילוב מיטבי בין היהדות לבין החילוניות, מה שנקרא "חילוניות משופרת": לקחת את כל הטוב שישנו ביהדות ושנעדר מהחילוניות, עם כל הטוב שישנו בחילוניות ושנעדר מהיהדות, ואת השילוב המנצח הזה אציג לחילוניים: הם בטח יהיה מרוצים, כי באמת מדובר במשהו מאד איכותי שעדין אינו מוכר לחילוניים. בין השאר, אני אוכל למשל לחדד את הגישה ההומניסטית החילונית באופן שיהיה מקביל לגמרי לאופן שבו ליבוביץ חידד את היהדות, כלומר אחדד לחילוניים את ההומניזם לכיוון של הומאניזם-לשמו, תך כדי שאציג להם את נקודת המימשק המעניינת הזאת שבין היהדות כערך לבין ההומאניזם כערך. ויכמובן ש עוד כל מיני דברים יפים שאני אוכל לעשות איתם עם התפיסה החילונית, תוך כדי שיפורה ושידרוגה, ע"י לימוד מפרה מכל העושר המדהים הקיים ביהדות שאותה זכיתי לספוג בימי נערותי בישיבה".
אחרי שגמלה בליבו של ליאור ההחלטה, קם ועשה מעשה: יסד את בינה, החל להרביץ בה תורה לעדרים, והוא עדין עושה שם רק חיל.
על כל פנים, לא הבנתי על איזו "הונאה" אתה מדבר. אם ילד הולך ללמוד בישיבה שאליה שלחו אותו הוריו החילוניים, והוא יוצא מהישיבה מבלי להשתכנע עד הסוף בצדקת הדרך הדתית, אבל תוך שהוא ספוג כל כולו בהערכה רבה ובהוקרה עמוקה לכל החינוך הטוב - המדהים באיכותו והמקסים בערכיותו - שניתן שם, אז האם ניתן לומר על הילד הזה שהוא "הונה" מישהו? האם הוא אשם בזה שהישיבה לא הצליחה לשנות את ערכיו ההומניסטיים? אתה יודע, אפשר לשפוט את מעשיהם של בני אדם לכל מיני כיוונים אלטרנטיביים, אז למה לא לנסות לקחת את זה לכיוון החיובי?
פעם זה סגל, אחר כך זה היהודים הגרים בגדה המערבית, ואחר כך זה ליאור טל ודב אלבוים. טוב לפחות שהפעם סייגת מעט את ביקורתך החריפה, בנימוק ש"היות שהוא לא פה אני לא רוצה לפסוק דינו לפני ששומעים את קולו בענין (אין מרשיעים אדם בלי לשמוע אותו)". רק אגיד לך, שההבדל בין שנינו הוא אך ורק *במִיקוּם* שבו כל אחד משנינו ממקם את המשפט האחרון שבסוגריים הנ"ל. אתה שם את זה בסוף, ואילו אני תמיד מקפיד לשים את זה לנגד עיניי בתחילת כל ניסיון לשפוט מישהו על מעשיו.
למען הגילוי הנאות, רק אקדים ואספר שמעולם לא ביקרתי במוסד החילוני של ליאור, ומעולם לא שוחחתי עם ליאור על המוסד הזה, וכל מה שאני יודע על המוסד הזה הוא פחות או יותר מה שהישראלים הממוצעים יודע עליו, כלומר, מעט מאד. ומכל מקום, לגבי תמיהותיך על ליאור, אספר לך משהו על האדם, שכנראה אתה לא יודע: הוא נולד במשפחה חילונית, אבל הוריו שלחו אותו לישיבת רמת גן, כי חשבו ששם יספוג חינוך יותר טוב. אז ליאור הלך, ספג המון, התרשם מאד לטובה, ואז אמר לעצמו כך:
"חבל שהחילוניים לא מכירים את העוצמה האדירה שיש ביהדות כפי שהיכרתי אני כחילוני. אז למה שלא אלך אני, ואנסה להעניק לחילוניים את כל הטוב שספגתי בישיבה? כמובן לא אנסה להחזיר אותם בתשובה, וגם אין לי ענין בכך, שהרי אני עצמי חילוני, חילוני שאמנם מכיר בעוצמה האדירה שיש ביהדות, אבל עדין חילוני. אז במקום שאנסה להנחות את החילוניים אל כיוון שאליו אני עצמי טרם היגעתי, הבה אנסה לפחות להציג לחילוניים איזשהו שילוב מיטבי בין היהדות לבין החילוניות, מה שנקרא "חילוניות משופרת": לקחת את כל הטוב שישנו ביהדות ושנעדר מהחילוניות, עם כל הטוב שישנו בחילוניות ושנעדר מהיהדות, ואת השילוב המנצח הזה אציג לחילוניים: הם בטח יהיה מרוצים, כי באמת מדובר במשהו מאד איכותי שעדין אינו מוכר לחילוניים. בין השאר, אני אוכל למשל לחדד את הגישה ההומניסטית החילונית באופן שיהיה מקביל לגמרי לאופן שבו ליבוביץ חידד את היהדות, כלומר אחדד לחילוניים את ההומניזם לכיוון של הומאניזם-לשמו, תך כדי שאציג להם את נקודת המימשק המעניינת הזאת שבין היהדות כערך לבין ההומאניזם כערך. ויכמובן ש עוד כל מיני דברים יפים שאני אוכל לעשות איתם עם התפיסה החילונית, תוך כדי שיפורה ושידרוגה, ע"י לימוד מפרה מכל העושר המדהים הקיים ביהדות שאותה זכיתי לספוג בימי נערותי בישיבה".
אחרי שגמלה בליבו של ליאור ההחלטה, קם ועשה מעשה: יסד את בינה, החל להרביץ בה תורה לעדרים, והוא עדין עושה שם רק חיל.
על כל פנים, לא הבנתי על איזו "הונאה" אתה מדבר. אם ילד הולך ללמוד בישיבה שאליה שלחו אותו הוריו החילוניים, והוא יוצא מהישיבה מבלי להשתכנע עד הסוף בצדקת הדרך הדתית, אבל תוך שהוא ספוג כל כולו בהערכה רבה ובהוקרה עמוקה לכל החינוך הטוב - המדהים באיכותו והמקסים בערכיותו - שניתן שם, אז האם ניתן לומר על הילד הזה שהוא "הונה" מישהו? האם הוא אשם בזה שהישיבה לא הצליחה לשנות את ערכיו ההומניסטיים? אתה יודע, אפשר לשפוט את מעשיהם של בני אדם לכל מיני כיוונים אלטרנטיביים, אז למה לא לנסות לקחת את זה לכיוון החיובי?
