אחותי... ../images/Emo24.gif
את נישמעת כמו מישהי שצריכה לסלוח לעצמה (על השד, ואת, יודעים מה). ודחוף!! תרגישי חרא כמה שאת רוצה, אבל תרגישי את זה! תיגעי בזה. תיבכי את זה. ובאיזשהו מקום, אצלי לפחות, מגיעים למקום שלא איכפת לך יותר מהכאב, מהאשמה, מהצער, מחוסר האונים, או הכושלות. פשוט רוצים לעשות הכי טוב שאפשר עם מה שיש, ולהנות מכל רגע! זה לא שם כל הזמן, אבל כל מי שהרגיש את זה פה בפורום בטח יודע על מה אני מדבר. ובאמת, זה מגיע אם נותנים לזה. הרגע שתיראי שאת לא מוכנה לסלוח לעצמך, ותשתחררי (רק קצת) את מאד תאהבי את האדם שתיראי. ונקודה אחרונה, אנשים שמגיעים לקרקעית ומוצאים את הכוח לעלות למעלה (בלי שום התיימרות להבין איפה את נימצאת), מגיעים להשלמה טובה עם החיים ומוכנים להרגיש את העולם סביבם יותר ממה שאחרים מוכנים. אז אל תידאגי, את תגיעי רחוק, אם תרשי לעצמך. ואם נידמה לך לרגע אחד שאני מרחם (או מתנשא)... אז תדעי שאני פשוט לא. אני רק מחכה... הדוב הלבן.