המאורעות ההיסטוריים בתנ''ך תואמים א

[Providence]

"והראתיך שטעית ואדרבה לפי דבריך

שחולפים 20 שעות עד שהירח נראה אז ודאי שהייה צריך לפסלם" לא. בימי קדם אכן התקשו לקבוע את רגע ה- conjunction והתבססו על new moonsighting בידי אדם. סביר שמחסר יכלת לטפל ברגע המולד האסטרונומי הלא ידוע בו אין הירח נראה, מדדו מ- new moonsighting אחד למשנהו. מאוחר יותר, אולי חשבו ממוצעים בין last moonsighting לבין new moonsighting, וכך חשבו את המולד האסטרונומי. "מספר זה מניין לך?" 29 יום, 6 שעות, 35 דקות `אתה יכול להוריד תכנות מאיזה אתר איסלמי שתרצה או להתאסלם בעצמך. שום תכנה איסלמית אינה אמינה בעיני יותר מר"ג לגבי קביעת הזמן המינימלי הדרוש מאז חידוש הלבנה עד שתראה ע"י עין אדם` התכנה אינה איסלאמית, אלא מצויה בשמוש מוסלמים, מטעמים מובנים, ומקור המידע הוא מצפה (observatory). ואשר לר' גמליאל - טוב שאתה מניח קלפיך גלויים. הגיע הזמן. לא היה לך שום נמוק/הסבר זולת `ר' גמליאל אינו יכול להמצא טועה`. "אתה באמת חושב שכל הקוראים כאן אינפנטיליים?" חו"ח, אני מקווה שהם מתרשמים כהלכה ממך ומטעוניך. הוצגה לך תכנה המשלבת טבלאות אסטרונומיות וקבועים שסופקו ע"י USNO, הוצגו לך שני viewrs, האחד מוכיח שהמצב של שלשה לילות רציפים ללא חרמש, הוא מצב שכיח. האחר מאפשר לך לבחור כל יום שרירותי בטווח של 400 שנה ולהציג את דמות הירח, ואתה? אתה בשלך. `ר' גמליאל אינו יכול להמצא טועה`. אני בעד הצגת הסוגיה לשפוט הצופים... 972357O34IOA0

 

[פגוש בדב שכול]

יהי כן

אבל הקשקוש החדש המתבלט בדבריך אודות השלושה ימים וכו', הוא עוד נסיון נואל להסיח את הדעת. הרי דיברנו על המינימום ולא על המקסימום וא"כ המחלוקת בינינו נשארה שאתה טוען שמינימום 20 שעות עד ראיית חרמש כלשהוא ואני טוען על פי הגמרא - 6 שעות. ומכיוון שהמונח "חרמש הניתן לראייה" הוא מושג שלא הוגדר באמנת ג'נבה או כל אמנה אחרת - מכאן שהמספר 20 שעות שאתה נוקט בו הוא פנטזיה. ובאשר לקידוש החודש ע"י עדים ולא ע"י חשבון - מכיוון דאתא לידן נימא ביה מילתא. דע, שיש הפרש בין יום השבת לבין המועדים. בשבת אנו אומרים "מקדש השבת" וביו"ט - "מקדש ישראל והזמנים" ופרשו בגמרא - מקדש את עם ישראל שהם מקדשים את הזמנים. וראה שניתן לבית דין היכולת לקבוע אפילו מתי יהיה יום כיפור - הכל בהתאם למתי שיקדשו את החודש. ולא רק ללבנה יש עיבור אלא גם לשנה ובידי בית דין ניתן היכולת לקבוע אם לעבר השנה או לא. ובכך גם לקבוע מתי פסח ומתי איסור חמץ בכרת. ומקור הדבר בגמרא ראש השנה דף כה,א: "מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב א"ר יוחנן בן נורי עדי שקר הם כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה וקיבלן ר"ג אמר רבי דוסא בן הורכינס עדי שקר הן היאך מעידים על האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה אמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך שלח לו ר"ג גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביוה"כ שחל להיות בחשבונך הלך ומצאו ר"ע מיצר אמר לו יש לי ללמוד שכל מה שעשה ר"ג עשוי שנאמר (ויקרא כג) אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו". ולהראותך שאין חדש תחת השמש וליצנים ומתריסים תמיד היו וביותר מכל חמד לבבם לחבל במצווה יקרה זו של קידוש החודש וכבר קדמוך הביתוסים: ראש השנה כב, א: "תנו רבנן מה קלקול קלקלו הבייתוסין פעם אחת בקשו בייתוסין להטעות את חכמים שכרו שני בני אדם בד' מאות זוז אחד משלנו ואחד משלהם שלהם העיד עדותו ויצא שלנו אמרו לו אמור כיצד ראית את הלבנה אמר להם עולה הייתי במעלה אדומים וראיתיו שהוא רבוץ בין ב' סלעים ראשו דומה לעגל אזניו דומין לגדי קרניו דומות לצבי וזנבו מונחת לו בין ירכותיו והצצתי בו ונרתעתי ונפלתי לאחורי ואם אין אתם מאמינים לי הרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני אמרו לו מי הזקיקך לכך אמר להם שמעתי שבקשו בייתוסים להטעות את חכמים אמרתי אלך אני ואודיע להם שמא יבואו בני אדם שאינם מהוגנין ויטעו את חכמים אמרו לו מאתים זוז נתונין לך במתנה והשוכרך ימתח על העמוד באותה שעה התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין"

 

[Providence]

`אבל הקשקוש החדש המתבלט בדבריך

אודות השלושה ימים וכו'` זה לא קשקוש, ולא תמיד, אולם ניתן למצוא מולדות בהם לא יראה ירח שלשה לילות רצופים. נסה את ה- 28, 29, 30 ליולי הבאים עלינו לטובה ואת ה- 26, 27, 28 לאוגוסט שאחריהם, למשל. `הרי דיברנו על המינימום ולא על המקסימום וא"כ המחלוקת בינינו נשארה שאתה טוען שמינימום 20 שעות עד ראיית חרמש כלשהוא ואני טוען על פי הגמרא - 6 שעות. ומכיוון שהמונח "חרמש הניתן לראייה" הוא מושג שלא הוגדר באמנת ג'נבה או כל אמנה אחרת - מכאן שהמספר 20 שעות שאתה נוקט בו הוא פנטזיה` לא. שש שעות הן הפנטזיה. לא ניתן לראות תאורטית חרמש בזמן שהירח מצוי בזוית הקטנה מכ- 10 מעלות משני צדי ה- conjunction, ומעשית - אפילו יותר מכך מכיוון שיש להמתין עד לאחר השקיעה, או להקיץ לפני הזריחה (לראות את החרמש ההולך וקטן). "וראה שניתן לבית דין היכולת לקבוע אפילו מתי יהיה יום כיפור" בהחלט. משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות קדוש החודש, פרק שני, פסוק אחד-עשר, אומר: בית דין שקידשו את החודש--בין שוגגין, בין מוטעין, בין אנוסין--הרי זה מקודש, וחייבין הכול לתקן המועדות על יום שקידשו בו: אף על פי שזה ידע שטעו, חייב לסמוך עליהם, שאין הדבר מסור אלא להם, ומי שציווה לשמור המועדות הוא ציווה לסמוך עליהם--שנאמר "אשר תקראו אותם . . ." (ויקרא כג,ב; ויקרא כג,ד; ויקרא כג,לז). "ולא רק ללבנה יש עיבור אלא גם לשנה ובידי בית דין ניתן היכולת לקבוע אם לעבר השנה או לא. ובכך גם לקבוע מתי פסח ומתי איסור חמץ בכרת" בהחלט. משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות קדוש החודש, פרק רביעי, פסוק שני, אומר: על שלושה סימנין מעברין את השנה--על התקופה, ועל האביב, ועל פירות האילן. כיצד--בית דין מחשבין, ויודעין: אם תהיה תקופת ניסן בשישה עשר בניסן, או אחר זמן זה--מעברין אותה השנה, ויעשו אותו ניסן אדר שני, כדי שיהיה הפסח בזמן האביב; ועל סימן זה סומכין ומעברין, ואין חוששין לסימן אחר. מה פרוש "מחשבין ויודעין"? הכוונה למחזור Meton, על שם Meton אשר גלה כי 235 ירחים שווים בארכם בקרוב רב ל- 19 שנות חמה. 235 ירחים הם 19 שנים של 12 חדש כ"א, פלוס שבעה חדשים בני 30 יום המתווספים בשנים 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19, לפני האדר הרגיל בן 29 הימים. ארבעה כללי הדחיה (אד"ו, מולד זקן, גטר"ד, בט"ו תקפ"ט) אינם של Meton, אלא מופעלים לאחר חשוב Meton ונועדו להבטיח שראש השנה יחול רק בימים ב', ג', ה', שבת. דא עקא, 235 ירחים מאחרים להסתים בשעתים וכארבע וחצי דקות לאחר 19 שנות חמה, והאחור מצטבר לכדי יממה כל כ- 216 שנים, ואם נניח כי פסח נחוג ממש בהתחלת האביב לפני 3300 שנה, הרי היום הוא נחוג באחור של כ- 16 יום, אולם, עדיין בזמן האביב (עונת האביב). "ולהראותך שאין חדש תחת השמש וליצנים ומתריסים תמיד היו וביותר מכל חמד לבבם לחבל במצווה יקרה זו של קידוש החודש וכבר קדמוך הביתוסים" לא. אין לי שום בעיה עם קביעת בית-דין. הרי נאמר "לא בשמים היא", וכן "ככל אשר יורוך". הויכוח הוא על אסטרונומיה ולא על בית-דין שנתונה בידו הסמכות והרשות לקבוע ולחיב את ישראל. נסית להראות בכל מחיר שר' גמליאל צדק מבחינה אסטרונומית. "מופת" ארך החדש הוא "כוכב" בכל אתר מסיון יהודי, ומיועד "להוכיח" לפתאים שכל המידע המדעי שהתגלה ושיתגלה - מצוי בתורה. אמירות כאלה אני בוחן ומערער. 972357O34IOA7

 

[פגוש בדב שכול]

חן חן

על דברי הרמב"ם ועל החישובים. הידעת כי גם הרמב"ם היה "פאגאן"? הלכות יסודי תורה פרק שני הלכה ב' – "בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך וקץ – מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול". ובסוף הלכה זו: "ולפי הדברים האלה אני מבאר כללים גדולים ממעשה ריבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהב את ה' כמו שאמרו חכמים בעניין אהבה – שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם" בהלכה האחרונה בספר המדע: "ועל פי הדעה תהיה האהבה. אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. לפיכך צריך האדם ליחד לעצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעות לו את קונו כפי שיש כח באדם להבין ולהשיג כמו שבארנו בהלכות יסודי תורה" האם אינך חושש חלילה לדברי הרמב"ם? ושמא מתוך רב ידיעותיך וחישוביך, באיזה שלב עוד עלולים להצטרף למול עיניך כמה פרטים לכדי תמונה כוללת ועוד עלולה איזה מחשבת אהבת ה' להתגנב ללבך? ולענינינו - "נסית להראות בכל מחיר שר' גמליאל צדק מבחינה אסטרונומית. "מופת" ארך החדש הוא "כוכב" בכל אתר מסיון יהודי, ומיועד "להוכיח" לפתאים שכל המידע המדעי שהתגלה ושיתגלה - מצוי בתורה. " לא.איש לא טען זאת. הגמרא איננה ספר מדע או אסטרונומיה. כללי ההגיון ושרשי החכמה מצויים בגמרא ואידך זיל גמור. חישובו של ר"ג הוא יוצא דופן ואחד הבודדים המופיעים בגמרא ואתה מנסה לחינם וללא הצלחה לקעקעו. "מצוי בתורה" - בתורה כן. במילותיה ובאותיותיה ובסודותיה. אכן, לעת עתה, איש אינו מסכן את משרות המדענים בהקדימו אותם וגלותו גילויים מדעיים מתוך התורה, אבל גם זה יבוא ביום שעליו נאמר "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"

 

[Providence]

`הידעת כי גם הרמב"ם היה "פאגאן"?`

טעות. הרמב"ם היה אישיות יוצאת דפן בהיותו גם מדען רב-תחומי, על פי הגדרות ימינו. הוא שמש גם כרופאו האישי של סלאח-א-דין, וסרב להצעה מפתה לשמש רופאו האישי של ריצ'ארד לב-הארי משום שהעדיף להשאר ולתמוך בקהילת מצרים הרצוצה. דוגמא לגישה לא-פאגאנית של הרמב"ם: בדיון על הנס של יהושע, "שמש בגבעון דום" נשמעו עשרות דעות שטותיות איומות מפי המפרשים, ובהן שהיום נמשך יממה וחצי או שתים ויותר. הבעיה עצומה, שכן, כדי שהשמש תהפך לגיאוסטטית, על כדור הארץ לעצור מסבובו העצמי ולהפנות את המזרח התכון בקביעות אל השמש, או על השמש לעזוב את ארחה ורבעה ולהתחיל לחוג סביב כדה"א באותה מהירות זויתית בה כדה"א סובב סביב עצמו, או שלוב של שניהם, וכל זה ארע, על פי המסורת, לפני 3200 שנה (והיום אנו יודעים שאין ראיה לכך ששנויים מעין אלה ארעו לפני 3200 שנה). ומובן שכתום התופעה על כל גוף שמימי לחזור לארחו ורבעו, כמימים ימיה. הרמב"ם, בהיותו אסטרונום חוקר, הבין שרעיונות כאלה בלתי אפשריים והחליט לקום ולהתיצב רק בתחום שהוא בגדר האפשר מבחינה אסטרונומית, משום שכמדען דגל ב"עולם כמנהגו נוהג". הוא אמר שהיום היה של 14 שעות בלבד, כמכסימום האפשרי בטבע. הוא התעכב על ההבדל בין תאור נסי משה שנעשו "לעיני כל ישראל", לבין הנס של יהושע, אשר נעשה "לעיני ישראל" בלבד, ודרש כי הנס נראה רק לחילים בשדה הקרב, המשולהבים מכך שהקרב צלח בידם והאויב ניגף ונס. לא השמש עמדה, אלא אור השמש זרח, עמד, התקיים, והאיר את שדה המערכה כל 14 השעות. אף אחד מחוץ לשדה הקרב לא חש בשנוי. רק החילים המשולהבים חוו שעות אור ממושכות. זה ההבדל בין מדען לבין פאגאן. `חישובו של ר"ג הוא יוצא דופן ואחד הבודדים המופיעים בגמרא ואתה מנסה לחינם וללא הצלחה לקעקעו` לא קעקעתיו מכיוון ש_מעולם_ לא הצליח להתיצב ולעמוד על כרעיו. ר' גמליאל צטט ערך בבלי של ממוצע ארך החדש, ביחידות בבליות וטען שזהו ה_מינימום_, בנגוד למינימום האסטרונומי שהוא 29 יום, 6 שעות, כ- 35 דקות. זה המקום היחיד בו נעשה שמוש ביחידה זו, ה"חלק", שכן לתלמוד יחידות אחרות "רגע". 24 עונות בשעה, 24 עיתות בעונה, 24 רגעים בכל עת, ס"ה 13824 רגעים תלמודיים בשעה. את טענתך "וסביר להניח שבחילוק זה השתמש גם אדם הראשון וממנו לקחו זאת גם הבבלים" אשר תייקתי בארכיון ה- Hall of deFame שלי, אאפשר לך למשוך חזרה כמחווה מיוחדת של טוב-לב שאיני יכול להסבירה אפילו לעצמי. עוד כתבת שם `בני בבל רואים אותה עד שש שעות לפני סוף החודש` וכן `שש שעות לאחר חידושה רואים אותה בני א"י`, בנסיון מניפולטיבי נואש לצרף את "שש השעות" המצוצות הללו אל המינימום האסטרונומי, כך שיעלו לכדי הערך שצטט גמליאל. אולם, התברר שלא מניה ולא מקצתיה. אין שום חרמש נראה משום מקום על פני כדה"א בתחום של פלוס/מינוס שש שעות מן ה- conjunction. מן החלל החצון - כן. מכדה"א - לא. עוד התברר, מעשה שטן, שגם אם מוסיפים "שש השעות" המצוצות לערך המינימום האסטרונומי אין מקבלים את ה"מינימום" של גמליאל, שכן חסרים למעלה מ- 160 חלקים (למעלה מ- 9 דקות) ואז ללא ניד עפעף, ומבלי להתבלבל לרגע, הצעת ש- 9 דקות חסרות אלה הן בתחום סטית התקן. בושה וחרפה. הקצור. דבריו של ר' גמליאל אינם "מופת" אסטרונומי, אלא מבולבלים, ואף על פי כן מעלים אותם אתרי המסיון היהודי על נס, כדי לצוד נפשות פתאים, ואף אתה אינך יכול להודות שלפחות אינם מובנים, אלא נוהג כמי שכפאו שד וממלמל קטטונית `ר' גמליאל אינו יכול להמצא טועה`. מה אומר ומה אדבר. אתה הרבה יותר streetwise ממני. אני סתם חנון שאזניו מתלהטות מסמק עז כל אימת שמנסה לבלף, וזו הסבה שאיני עושה זאת מאז ילדותי, אולם רעיונותיך כה נכלוליים עד כי גם לו חייתי מאה שנים - לא היו עולים על דעתי. סבורני שהדברים ברורים לכל. אה, שטרם לחצתי send ראיתי גם זאת: "לעת עתה, איש אינו מסכן את משרות המדענים בהקדימו אותם וגלותו גילויים מדעיים מתוך התורה" הצג גלויים מדעיים מן התורה שהקדימו את המחקר המדעי. מדוע הנך נמנע מזכות את הרבים? ובשולי הדברים: ברור שמהפכת האינטרנט גדולה עוד יותר ממהפכת הדפוס. לו טענת הבליך לפני עשר שנים, לא הייתי יכול להפריכם, אפילו חשתי שהם הבל. הרי לא הייתי מסוגל להיפנות, לטרוח ולרוץ לספריה ולחפש הפרכות. היום - אין קל מזה. עליכם, מסיונרים, לקלוט שהמצב השתנה. אין יותר אפשרות לטעון שטויות שהיו "עוברות" ללא יכלת הפרכה לפני עשר שנים. עליכם להערך לפעולה מסיונרית בעדן אינטרנט, כאשר כל המידע מצוי במרחק click של עכבר... 972357O34IOA9

 

[erez zon]

חזק!!!../images/Emo45.gif

 

[פגוש בדב שכול]

הרמב"ם היה אישיות יוצאת דפן

נחמד מאד מצידך שאתה מעריך כך את הרמב"ם. אצטטו שוב - "צריך האדם ליחד לעצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעות לו את קונו " אילו היה הרמב"ם מכניס הודעה זו כאן היית קוראו פאגאן. "שכן לתלמוד יחידות אחרות "רגע". " - וזה מניין לך? לא זכור לי שהתלמוד משתמש ביחידה "רגע" אלא כיחידה המורה על זמן קצר ולא קצוב. וכן נאמר בתלמוד כמה פעמים: "כמה רגע? כממריה" - פרוש - רגע הוא הזמן שלוקח לומר "רגע". כמה זה? אדם הראשון - הוא האדם הראשון שנברא ואשר כל האנושות הם בניו. הוא נזכר בתורה וכל מי שמאמין בתורה מאמין שהוא היה. על האמונה בתורה אנו מתווכחים (אם כי עוד לא הגענו לכך כי מפני חששך מכך אתה גודר עצמך ומרחיק עצמך אפילו מן ההודאה בבורא שמציאותו מוכחת). רבן גמליאל - מעולם לא טענתי שדבריו של ר"ג הם מופת אסטרונומי. וזוהי דרכך כשאין לך מה לענות לי אתה שולף לי את דברי נויגרשל או אמנון יצחק ומתעלם מדברי. "אמרת - "ר' גמליאל אומר שהמינימום הוא 29 יום, 12 שעות, 793 חלקים (ואף השתמש בטענה זו כדי לדחות השערה שדמות שנראתה בעבים היא מולד חדש)" - ואילו לדבריך ודאי שהיה צריך לפסלם כי לוקח 20 שעות לפחות עד הראות הלבנה. אז תחליט מה אתה טוען. "בנסיון מניפולטיבי נואש לצרף את "שש השעות" המצוצות הללו אל המינימום האסטרונומי, כך שיעלו לכדי הערך שצטט גמליאל" - המשך לשוחח עם עצמך ולשמוע רק את עצמך. הבאתי לך את מקור הדברים מהגמרא אז לך תתוכח עם חז"ל ולא איתי. " ואף אתה אינך יכול להודות שלפחות אינם מובנים, אלא נוהג כמי שכפאו שד וממלמל קטטונית `ר' גמליאל אינו יכול להמצא טועה`." - מתי מלמלתי זאת? אבל כיוון שאתה שואל - אכן כך. הוא אינו יכול להמצא טועה לדעתי ואף אתה מעולם לא הוכחת שהוא טעה במשהו. "אני סתם חנון שאזניו מתלהטות מסמק עז כל אימת שמנסה לבלף" - הרגשת חום באזניים כשאמרת זאת? כל דבריך לכל אורך הודעותיך הם שקר נואל. הראיתי לך על אותו מאמר שאתה ממשיך להביאו כאן בתור תרחיש יתכנות שאין בו ולא נטען בו לתרחיש יתכנות. מן הראוי היה שתודה. אבל לא. אתה ממשיך ךהביאו ביודעך שרב הקוראים לא יקראו את המאמר הארוך. העיקר שיש לך תשובה ואינך מודה. התחננתי לפניך כבר עשרות פעמים ואמרתי - אתה אומר שהאבולוציה עובדה נצפית. חיפשתי בלינקים שהבאת ולא מצאתי עובדה כזו, אנא הבא אותה כאן ונראה מה נצפה בה? קדחת, אתה בשלך, ממשיך להביא את אותם לינקים ומתחמק מהשאלות. אתה אינך מרמה? כולך גוש רמאות והחלקת לשון. מנצל את בורות הקוראים ומנסה להעמיד פנים שחוץ מאיזה ארוע לפני 3.8 מליארד שנה, הכל ברור והתרחיש ידוע לפרטיו. בזמן שבתוכך אתה יודע היטב שלא תמצא שום איש מדע וגם מגדולי הוזי האבולוציה שיטען כך. מה אכפת לך? העיקר להמשיך לרמות ולא להודות. אין לי ספק. גם בתגובה להודעתי זאת תביא את אותם לינקים ותאמר שהאבולוציה מוכחת בהם. למעשה, על שום שאלה שלי עוד לא ענית עד היום. אני על כל טענותיך הולך ומברר, קורא את המאמרים האינפנטיליים שלך וטורח להפריכם כאן בטוב דעת. לעולם אינך עונה. שוב הנפא"כ ושוב אותה שטות דבילית שלא מצאת הוכחה לקיום אלקים במבחנה. רמה של אנפנטיל גמור אלא שנדמה לך שזה מספיק כדי להחשב שענית משהו. ""לעת עתה, איש אינו מסכן את משרות המדענים בהקדימו אותם וגלותו גילויים מדעיים מתוך התורה" הצג גלויים מדעיים מן התורה שהקדימו את המחקר המדע" -והנה עוד דוגמא לחלקלקותך ושקריך? הרי אמרתי בפירוש שלאיש אין כרגע גילויים מדעיים מן התורה. אמרתי בפירוש שדבר זה יהיה כאשר יקוים הפסוק "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". אכן אתה חנון ואינך משקר אלא לאחר שנוקט אתה באמצעי אחיזת הדעת וכשנדמה לך שערפלת את דעת הקורא אתה מכניס את שקריך. אכן יתכן, שאת חלק מהקוראים כאן אתה מצליח לסבן. אבל מי השקרן מבינינו שנינו יודעים.

 

[Providence]

"צריך האדם ליחד לעצמו להבין ולהשכיל

בחכמות ותבונות המודיעות לו את קונו" הערכתי נובעת מן הגישה המציאותית לעניני-טבע ומנכונותו לקבל תצפיות ותאוריות מבוססות של מדעני אומות העולם. אשר להמלצתו בעניני אמונה - כבר אמרתי שאין משקל מיוחד לבטויים בעניני אמונה הבאים מפי מדענים, וכללית, כשל זה קרוי argumentum ad verecundiam: http://www.intrepidsoftware.com/fallacy/aa.htm "אדם הראשון - הוא האדם הראשון שנברא ואשר כל האנושות הם בניו" מענין. נתוח כרומוסומלי של קבוצות בני-אדם שונות _אינו_ מראה שה- MRCA שלהם הוא מישהו שחי לפני 5763 שנה, אלא לפני 100000 שנה. `"אמרת - "ר' גמליאל אומר שהמינימום הוא 29 יום, 12 שעות, 793 חלקים (ואף השתמש בטענה זו כדי לדחות השערה שדמות שנראתה בעבים היא מולד חדש)" - ואילו לדבריך ודאי שהיה צריך לפסלם כי לוקח 20 שעות לפחות עד הראות הלבנה. אז תחליט מה אתה טוען` טעות. מה שאמרתי הוא שבימי קדם אכן התקשו לקבוע את רגע ה- conjunction והתבססו במקום זאת על new moonsighting בידי אדם. סביר שמחסר יכלת לטפל ברגע המולד האסטרונומי הלא ידוע בו אין הירח נראה, מדדו מ- new moonsighting אחד למשנהו, שזה בעקרון כמו למדוד מ- conjunction אחד למשנהו. מאוחר יותר, אולי חשבו ממוצעים בין last moonsighting (החרמש הנעלם והולך) לבין new moonsighting, וכך חשבו את המולד האסטרונומי. הערך של ר' גמליאל _אינו_ מינימום. גם תוספת "שש השעות" המצוצות אינה נותנת רווח והצלה, שכן עדיין חסרים למעלה מ- 160 חלקים. עליך להיוועץ באסטרונום ולהפסיק להעלות השערות מגוחכות שכל מטרתן להציל את יוקרת ר' גמליאל. הוא פשוט טעה. קורה. `המשך לשוחח עם עצמך ולשמוע רק את עצמך. הבאתי לך את מקור הדברים מהגמרא אז לך תתוכח עם חז"ל ולא איתי` חז"לינו יכלו לטעות. הטענה שהיו חסיני טעות היא פאגאניות. מובן שחתרו ככל יכלתם ללבון ענינים ולברור האמת, אולם, במצב הידע של העולם העתיק - טעויות היו שכיחות. במקרה דנן הם _טעו_. אין הלבנה המתחדשת נראית בשום מקום על פני כדה"א, שש שעות לאחר conjunction. "הראיתי לך על אותו מאמר שאתה ממשיך להביאו כאן בתור תרחיש יתכנות שאין בו ולא נטען בו לתרחיש יתכנות" שלילת abiogenesis מצד בריאתנים התבססה על הטענה כי הקפיצה מדומם ל"חי" ארעה בצעד יחיד ואינה אפשרית מחמת ההסתברות הזעומה (קריטריון Borel). המאמר הנדון מציע שהמעבר לא התבצע בקפיצה, אלא בסדרת צעדי ביניים רבים, ולכן העלאת קריטריון Borel כנמוק שולל - שגויה. לא יותר. לא פחות. האבולוציה עצמה, אין מה לעשות, היא עובדה נצפית, מאוששת ע"י אוקיאנוס ממצאים. לא יעזרו מריטת שיער, פלבול עינים, זעקות טרוף ושבר, והגרת ריר מקציף מזויות הפה: http://forums.nana.co.il/showmsg.asp?id=2840994 "הרי אמרתי בפירוש שלאיש אין כרגע גילויים מדעיים מן התורה" איני מחזיקך אחראי לנאמר כאן, אולם היש לך הסבר מדוע הם עושים זאת? (ואגב, כל הטענות מופרכות): http://www.hidabroot.org/mada.htm 972357O34IOAB

 

[פגוש בדב שכול]

הרמב"ם על הנס

התועיל בטובך לציין היכן הרמב"ם אמר דברים אלו?

 

[Providence]

מורה נבוכים, חלק שני, פרק ל"ה...

 

[פגוש בדב שכול]

לא. שם זה לא נאמר

אמרת : " הרמב"ם, בהיותו אסטרונום חוקר, הבין שרעיונות כאלה בלתי אפשריים והחליט לקום ולהתיצב רק בתחום שהוא בגדר האפשר מבחינה אסטרונומית, משום שכמדען דגל ב"עולם כמנהגו נוהג". הוא אמר שהיום היה של 14 שעות בלבד, כמכסימום האפשרי בטבע. הוא התעכב על ההבדל בין תאור נסי משה שנעשו "לעיני כל ישראל", לבין הנס של יהושע, אשר נעשה "לעיני ישראל" בלבד, ודרש כי הנס נראה רק לחילים בשדה הקרב, המשולהבים מכך שהקרב צלח בידם והאויב ניגף ונס. לא השמש עמדה, אלא אור השמש זרח, עמד, התקיים, והאיר את שדה המערכה כל 14 השעות. אף אחד מחוץ לשדה הקרב לא חש בשנוי. רק החילים המשולהבים חוו שעות אור ממושכות" מה שנאמר שם הוא שיש כמה הבדלים בין האותות ומופתים שעשה משה לבין האותות ומופתים שנעשו ע"י שאר הנביאים. א. משה עשה אותות כרצונו בכל עת וכנגד מי שרצה. שאר הנביאים לא. ב. משה עשה אותות לעיני כל ישראל ולעיני פרעה ועבדעו וכל ארצו. שאר הנביאים עשו אותות שנראו רק ליחידים. כל שהוא פחות מכלל עם ישראל נקרא יחידים. וכן האות של "שמש בגבעון דום" לא נראה לכל ישראל אלא רק לצבא המלחמה. אין שם אפילו רמז למה שאמרת שמשה עשה ניסים ושאר הנביאים לא. אין שם אפילו רמז למה שאמרת שהיום נראה ארוך לחילים מפאת היותם משלהבים במלחמה. אין שם אפילו רמז למה שאמרת שלא השמש עמדה אלא האור זרח בדמיונם של החילים המשלהבים. ומה שאמרת 14 שעות - זה נכון אבל הוא לא אמר זאת מפאת הכחישו אפשרות הנס חלילה אלא משום שכתוב בפירוש בפסוק שהשמש עמד "כיום תמים" והוא מפרש ש"יום תמים" פירושו יום שלם שהוא כהגדול שבימים - 14 שעות. א"כ הנס היה נס מוחלט ומעל הטבע. ולעיני ישראל שהיו באותה מערכה נמשך אותו יום 14 שעות. לא בדמיונם אלא גם בשעוניהם. קח לך כאתגר לנסות לחשב מי מהפרמטרים כגון זוית סיבוב כדור הארץ סביב עצמו, או זוית מישור הקפת כדה"א ביחס לשמש או זווית כדור הארץ ביחס למישור זה או איזה פרמטרר אחר, מי מאלו היה צריך להשתנות כדי שעמידת השמש תראה במקום אחד ולא בשאר מקומות, או אולי סקלת הזמן נשתנתה לכבוד המאורע. אולי אפילו מהירות האור C השתנתה לכבודו של יהושוע. איני יודע היכן בדיוק שודדו ונתכופפו גבולי חוקי הטבע באותו נס.

 

[פגוש בדב שכול]

אז מהיכן

בכל אופן לקחת את הדברים שיחסת לרמב"ם?

 

[Providence]

הענין הוא, שכמו בכל נס מקראי -

- הראיה _היחידה_ לארוע הניסי היא הטקסט עצמו, ורק הוא. בנסיבות אלה - אני פטור מהטרח עצמי. אולם, בכל זאת, ציינתי שהרמב"ם, בהיותו אסטרונום מחד, ומאמין מאידך, חפש בכתוב בסיס לישוב הארוע עם "עולם כמנהגו נוהג", והצליח. אמנם יש מקום לשאול אם הכל על פי דרך הטבע היכן הנס? הרי התלהבות החיילים אינה "נס". לו באמת הפכה השמש לגיאוסטטית למשך 14 שעות - היו חשים בזאת כל ישראל, וגם כל אוכלוסית העולם. המסקנה של הרמב"ם היא שה"נס" היה מקומי, מעל זירת הקרב, ולא נבע מתנועה גיאוסטטית של השמש, אלא מתהליך "ניסי" מצומצם יותר, אותו לא פרט. אני יכול להציע שאולי זה ארע באמצעות שנוי רציף כפונקציה של הזמן במקדמים אפסילון ומיו (permeability and susceptibility) של האטמוספירה מעל שדה הקרב, שגרם לעיוות רציף באפן התקדמות גלי אור בתווך אשר מעל שדה הקרב, כך שלמשקיף מן הקרקע בשדה הקרב _לבדו_ נראתה השמש גיאוסטטית, בעוד כל הגופים השמימיים המשיכו לנוע כמנהגם. את זה לא יכול היה הרמב"ם להסביר, כיוון שהאפי של האור והתקדמותו בתווך, לא היה ידוע במאה ה-12. ואולי היתה זו רק אקסטזה של החיילים בשדה הקרב? מי אומר שגרימת תחושה אקסטטית לכל חילי צבא אינה נס? 972357O34IOB0

 

[Providence]

?Am I right, or am I right

 

[פגוש בדב שכול]

Obviously Not

כי הוכחת שאתה גם חנון וגם שקרן מועד.

 

[Providence]

לו באמת הפכה השמש לגיאוסטטית למשך

14 שעות - היו חשים בזאת _כל_ ישראל, וגם אוכלוסית _כל_ העולם. המסקנה של הרמב"ם היא שה"נס" היה מקומי, מעל זירת הקרב, ולא נבע משנוי במהלך גרמי השמים, אלא מתהליך "ניסי" מצומצם יותר, אותו לא פרט. זאת דרש על סמך ההבדל בין ניסי משה, אשר נעשו "לעיני כל ישראל", לבין "נס" זה אשר נעשה "לעיני ישראל". גם אמר שם (מורה נבוכים, חלק שני, פרק ל"ה) "ולא יטעך מה שבא מעמידת אור השמש...". לא על עמידת השמש הוא מדבר, אלא על עמידת אור השמש. אני שב ומציע: אולי זה ארע באמצעות שנוי רציף כפונקציה של הזמן במקדמים אפסילון ומיו (permeability and susceptibility) של האטמוספירה מעל שדה הקרב, שגרם לעיוות רציף באפן התקדמות גלי אור בתווך אשר מעל שדה הקרב, כך שלמשקיף מן הקרקע בשדה הקרב _לבדו_ נראתה השמש גיאוסטטית, בעוד כל הגופים השמימיים המשיכו בפעל לנוע כמנהגם. את זה לא יכול היה הרמב"ם להסביר, כיוון שהאפי של האור והתקדמותו בתווך, לא היה ידוע במאה ה-12 972357O34IOB4

 

[לאברורלי]

פשייייוווו !

איזה הסבר ! מחב"תי למהדרין !

האם ה'שינוי הרציף ושות' יכול להחזיק מעמד זמן כזה ? במקום כה מצומצם ? אגב, אי אפשר לדייק כך מלשון הרמב"ם במורה - משום שזו לא לשונו, אלא תרגום אבן - תיבוני.

 

[Providence]

האם אתה כופר בנסים גלויים? הרי

שטיט גשריבן...

 

[לאברורלי]

חס וחלילה !

אָבֶּער דער רמב"ם כידוע, גֵעיי אין אינטרעסאנטע גאַנג. [איך פארשטייט יידיש פונקט א איינער פרֵעינקשֶער

]

 

[פגוש בדב שכול]

אם כן

ואכן אין לך איזה מקור אחר ברמב"ם שראית שדיבר על "התלהבות החיילים" או על שהשמש לא עמדה אלא האור זרח ובו'. ומאחר ובלי להניד אפעף יחסת את כל הדברים האלה לרמב"ם - הרשה לי להכריז עליך רשמית בתור שקרן ונבל.