ובי עובר רעד נורא
לחשוב שיש אנשים אנטיפתיים ששולפים דעות החלטיות על השקפות עולם מסובכות והרגשים עמוקים. בלי לפגוע אבל בגיל שלך עדיין הנפש של האדם לא מספיק מפותחת (גם עם השכל מאוד מפותח, כמו שנראה אצלך). בגיל כזה בד"כ רוב הנערים עסוקים בלריב עם ההורים או בתיסבוכים של חברה. אחרי כמה שנים, עושים צבא, משחררים את הראש ואז חוזרים לחיים ברצינות עם ראש אחר. לדעתי אחד שיכול ליהנות מתמונה הזו חסר לו משהו ויותר ממשהו באנושיות לא הייתי נמרץ לכנות זאת בכינויים רעים אבל לדעתי זה רחוק רחוק מאנושיות. המוסר הוא לא איזה נתון חיצוני שצריך להתחשב בו אלא רגש פנימי שמניע את האדם ואת הלך מוחו וליבו. לעניינו של שרשור- האם ליברליות זה להניח לאדם שלא מסוגל לשמוע שיר על פרחים (מאיזו סיבה שלא תהיה) לא לשמוע? בזה אתם ליברליים? על זה צריך להיות דיון? אם הוא בסדר או לא? כל החוכמה זה להיות ליברליים כלפי אדם שאומר שאצלו פרחים מייצגים רוע. כל זמן שהוא לא עושה רע לאף אחד זכותו לחשוב כפי איך שהוא חושב. פותח השרשור אומר שאצלו צלב מייצג צלב קרס. הוא פגע במישהו? אז מה ההתקפה הלזו? לא, לא שאני חושב שזה אותו דבר להגיד שקשה לי רגשית לשמוע מוזיקה כנייסיתית ולהגיד שכל נוצרי הוא רוצח יהודים בפוטניצאל. אבל כל זמן שהכל מסתכם ברגשות אינני סבור שליברל אמור להבדיל ביניהן. יתירה מזו. הרי כשהוא אומר שמפריע לו לשמוע מוזיקה נוצרית, כל מי שהסכים עמו ישר חשב, בסדר. אדם רגיש, דתי, למד הרבה היסטוריה. קשה לו לשמוע מוזיקה שמייצגת את אלו שפרעו כ"כ הרבה בעמנו. אפילו שמוצרט לדוגמא היה בונה חופשי והיה היה רחוק מלהיות כזה נוצרי של מסעי הצתלב או של האינקווזיציה, בכל אופן כנסיה יוצרת לו אסוציאציה ישר לרוע שהביא הנצרות ולכן הוא לא שומע. אם כך, מה ההבדל בין זה ללומר שצלב מייצג צלב קרס? הרי כל ההמנעות מלשמוע אינה שכלית אלא רגשית, ומה זה משנה אם הוא לא רוצה לשמוע מוזיקה כזו כי הנצרות מזכירה לו רצח לזה שהוא אומר שצלב מזכיר לו צלב קרס? הרי בעצם זה אותו דבר (כל זמן שאנחנו מדברים מהפן הרגשי). אם קצת הייתי מסובך בא נגיד כך- סבתי שתחיה, לא מסוגלת לשמוע מוזיקה לועזית מכל סוג שלא יהיה. רק מוזיקה ישראלית. היא ראתה את כל האירופאים במלחמת העולם השניה ונכנסה לה שנאה לגויים. מובן? מקובל? כל אדם שפוי יגיד שזה מאוד טבעי. אבל מלבד זאת היא כיום שונאת גויים. היא בטוחה שכולם שונאים אותנו והיו שמחים אם נושמד. כאן פתאום אדם קופץ, מה זו הגזענות הזו? הנחיתיות הזו? כשבעצם שני הדברים הם אחד. רגש שאף אחד לא יכול לעמוד מולו. עד כאן לנושא של הבנת אדם שמרגיש כך כלפי הנצרות. עכשיו כלפי ההשוואה בין היהדות לנצרות והאיסלאם. בורות ורשעות גם יחד. Decadent משווה בכל הזדמנות אפשרית בין ברית המילה למסעי הצלב. שיבושם לו. היהדות אינה דת מסיונרית. ולהיפך. היהדות לא רוצה גרים. לעומת הנצרות -שרצחה בעבר כל מי שלא קיבל את דתה- והאיסלאם -שרוצחת עד היום-. להשוות ביניהן, זה עיוות היסטורי ומציאותי מדרגה ראשונה. גם כשהיום יש מוסלמים שלא חושבים שצריך לרצוח את מי שלא מאמין באיסלאם זה בגלל שהתערבבו לו ערכי העולם המערבי עם ערכי הדת. מוסלמי אמיתי אמור לרצוח לכמי שלא מאמין במוחמד. אצל הנוצרים אני לא יודע מה קורה, ומה הדת הרשמית שם אומרת (אם יש שם כזו), אבל היו הרבה תקופות שהכניסה עמדה בראשות הרציחות, ובשאר התקופות עד אחרי מלחה"ע השניה עמדה הכנסייה תמיד בצד. לעומת זאת ביהדות אף פעם לא היה רצח עמים אחרים על רקע דתי (מלבד למצות בפסח...). כמו כן, רדיפת עמים אחרים על רקע דתם לא הייתה כמו שהיה ויש עד היום אצל שאר הגוים. [כמובן שיש גם פן דתי (שלזה אני מקווה שעוד נשארה לכם מעט ליברליות) שהנצרות היא עבודה זרה ויש איסור לשמוע שירים של עבודה זרה].