הנפילונת השווה שלי
- פותח הנושא daud
- פורסם בתאריך
never say never ../images/Emo70.gif
אל- חזור... מינוח קשה... כמובן שיש חזור- ההתדרדרות היתה איטית- עוד תזוזה קטנה ועוד תזוזה לכיוון חוסר איזון... ובסוף.. הגוף- לא עמד בזה.. אפשר לבנות את מה שקולקל! צריך להקשיב טוב טוב לנפש, ללמוד להכיר גם אותה וגם את הגוף... ובסוף- אולי יהיה יותר טוב...
אל- חזור... מינוח קשה... כמובן שיש חזור- ההתדרדרות היתה איטית- עוד תזוזה קטנה ועוד תזוזה לכיוון חוסר איזון... ובסוף.. הגוף- לא עמד בזה.. אפשר לבנות את מה שקולקל! צריך להקשיב טוב טוב לנפש, ללמוד להכיר גם אותה וגם את הגוף... ובסוף- אולי יהיה יותר טוב...
אחרי 9.5 שנים מאובחנות מתוך 28
שנות חיי, אני כבר לא בטוחה אם אהיה אדם בריא ב- 100% . אולי אני מגזימה בשאיפה להיות כמו בת 28 רגילה שיכולה לצאת לבלות, לרקוד, לטייל, בלי שאולי יכאב, או שאהיה עייפה או שאפר את האיזון שלי...
אז נכון שהיום המצב שלי הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני 10 שנים, וגם מלפני 5 שנים, אבל עדיין יש לי תקופות פחות טובות, כמו התקופה הזו בה אני חווה נפילונת, וזה מכניס למחשבות (לחלומות איומים ונוראיים!! ראי הקשר לנפש) שזה לא יעבור אף פעם. אני חושבת שחוסר הוודאות ממה המחלות האלה נגרמות גורם לתחושת חוסר האונים הזו, והנבירה בנפש (שאני עושה בפעם השנייה מאז הפיברו) לאו דווקא עוזרת, אלא רק מבלבלת. לפחות אותי.
שנות חיי, אני כבר לא בטוחה אם אהיה אדם בריא ב- 100% . אולי אני מגזימה בשאיפה להיות כמו בת 28 רגילה שיכולה לצאת לבלות, לרקוד, לטייל, בלי שאולי יכאב, או שאהיה עייפה או שאפר את האיזון שלי...
היי... אני מבינה מה עובר עליך..
אבל- האמונה בכוחות הגוף והנפש הוא דבר שלא צריך להתערער! ואם כן- מותר לבקש עזרהכדי להתמודד עם זה! כדי להתחזק. כי זה באמת מעגל קסמים- מצב מסויים מוביל לתסמונת- התסמונת מביאה לדאון בכל התחומים- נוצר דיכאון, ייאוש, אי אמונה, חולשה.. אלו משפיעים לרעה על המצב הפיזי ועוזרים לדירדורו..---> הדרדור משפיע עוד יותר על הנפש.. וחוזר חלילה. הבנתי את המעגל הזה לפני כמה חודשים- לפני כן לא בדיוק הבנתי מה קורה לי ואיך אני מדיעה לאפיסת כוחות נפשיים ופיזיים. בהתחלה הפתרון המהיר שלי היה- כדור נגד אבים שמאוד מאוד עזר לי להרים את עצמי כל פעם שהייתי מרגישה את ה"טורנדו" מתקרב- כך המעגל היה נמנע או מופחת ולא הייתי מגיעה לתחתית. אח"כ עזרה המחשבה שיש כדור שיכול לעזור לי ותחושת חוסר האונים וחוסר השליטה פחתה. כל מיני תהליכים התרחשו מאז.. אני לא יכולה לשלוף כרגע מהזיכרון ולספר כלאחר יד איך הגעתי למצב בו כבר אין לי כל הזמן חום ביום יום ואיך החום לא קופץ כל פעם שלא טוב לי, ואיך אני מצליחה לתת למעגל הזה להתרחק ממני ולא לשאוב אותי לתוכו למערבולת איומה של חוסר אונים ורחמים עצמיים, ושליליות.. לרודיולה חלק חשוב, גם לעבודה עצמית/קבוצתית- כרגע- כל שנותר לנו זה לא לתרום לעצמנו עוד סבל- לנטרל את האספקט הנפשי שעושה עוד יותר רע (אפילו אם הוא תוצאה ישירה של הרע הפיזי) ובכך- קודם כל לדעת עם מה אנחנו מתמודדים, ודבר שני לאגור כוחות בכדי לעזור לגוף להחלים. מודעות היא חלק חשוב מכל הסיפור הזה- עד שלי נהיה יותר טוב (בגלל הרודיולה) לא הבנתי כמה היה לי רע לפני כן! כי הרע הזה היה כ"כ חלק מההוויה שלי- שלא ראיתי אותו! והיתה לו תרומה גדולה לכאב, לאפיסת הכוחות. לא להרים ידיים, לא לוותר על עצמנו! חשוב לא ללכת נגד הגוף ולא להלחם, ואם יש תחושה של לעזוב הכל ולהכנס למיטה- אולי הגוף והנפש צריכים את זה. צריך לדעת להקשיב לרגש, בעניינים האלה לפעמים האינטואיציה יודעת הרבה יותר טוב מההגיון, אבל גם צריך לדעת איפה פחד, חששות, חוסר בטחון,שליליות- הם שעומדים בדרך, הם שעוצרים את התהליך החיובי של קשב לגוף. אלו דברים חדשים שאני רק לומדת לאחרונה- לכן זה אולי נראה קצת מבולבל, ואני לא יודעת להרחיב בדיוק ולהבהיר את עצמי. רק רציתי לחלוק איתך את החוויה שלי בנושא, ולהגיד לך, שאין לך מה להשוות- לאנשים אחרים בגילך, זה כ"כ לא רלוונטי מה הם עושים ועוברים ומה שאת!! אני יודעת עד כמה זה מתסכל, רק לפני יומיים נשברתי מרוב שנמאס לי שאין שליטה על זה.. אבל יש גם רגעים אופטימיים- כמו עכשיו, שבהם אני מרגישה טוב ואני מתמלאת תחושות טובות ואמונה. ועוד דבר שצריך לחשוב עליו- ואם זה לא יעבור אף פעם?? צריך לדעת לחיות את החיים בצורה הכי מלאה שניתן, בלי להתמקד במחלה, פשוט עם לקיחה בחשבון שיש קושי מסויים- להוציא מזה את המיטב. ואני לא חושבת שנבירה בנפש- תועיל בכדי לבודד את הסיבה לכאבים (אולי אני טועה!!) כיוון שיש משהו פיזי ממש שמשהו לא בסדר איתו!! אפילו אם הוא נגרם ממשהו נפשי! ונכון- אם עושים את זה נכון, ואם באמת הגורם המקורי הוא נפשי ופותרים את הבעיה- את "הסתימה" - לפי התאוריה הפסיכואנליטית זה אמור להשתחרר, אבל גם אז- הרי לא פתאום נקום בבוקר והכל יהיה נהדר (למרות שאני מאוד מקווה שזה יקרה!!)- הגו8ף יצטרך שיקום, אנחנו נצטרך שיקום!! אני לאחרונה מגלה עד כמה ההרגלים והדפוסים שלי סביב הכאב חזקים!! לקום בבוקר בתחושה של "עוד פעם יכאב, ועוד פעם יקרה ככה וככה.." וכבר תסכול מראש- במקום פשוט לחכות ולראות מה יקרה, ואם אפשר למנוע חלק מהדברים, ומה אפשר לעשות יותר טוב.. אני משוכנעת שאימוץ חיוביות חזקה ונסיון להבין איפה הדברים תורמים לנו בחיים במקום לראות את חצי הכוס הריקה שלהם- תוביל למקום פרודוקטיבי ובריא יותר! ועכשיו... אחרי המגילה.. אני הולכת ללמוד למבחן... שיהיה לך יום טוב.... ואני מקווה שבקרוב תמצאי משהו שיעשה לך ממש טוב ותחזור לך אמונה - בטוב!
אבל- האמונה בכוחות הגוף והנפש הוא דבר שלא צריך להתערער! ואם כן- מותר לבקש עזרהכדי להתמודד עם זה! כדי להתחזק. כי זה באמת מעגל קסמים- מצב מסויים מוביל לתסמונת- התסמונת מביאה לדאון בכל התחומים- נוצר דיכאון, ייאוש, אי אמונה, חולשה.. אלו משפיעים לרעה על המצב הפיזי ועוזרים לדירדורו..---> הדרדור משפיע עוד יותר על הנפש.. וחוזר חלילה. הבנתי את המעגל הזה לפני כמה חודשים- לפני כן לא בדיוק הבנתי מה קורה לי ואיך אני מדיעה לאפיסת כוחות נפשיים ופיזיים. בהתחלה הפתרון המהיר שלי היה- כדור נגד אבים שמאוד מאוד עזר לי להרים את עצמי כל פעם שהייתי מרגישה את ה"טורנדו" מתקרב- כך המעגל היה נמנע או מופחת ולא הייתי מגיעה לתחתית. אח"כ עזרה המחשבה שיש כדור שיכול לעזור לי ותחושת חוסר האונים וחוסר השליטה פחתה. כל מיני תהליכים התרחשו מאז.. אני לא יכולה לשלוף כרגע מהזיכרון ולספר כלאחר יד איך הגעתי למצב בו כבר אין לי כל הזמן חום ביום יום ואיך החום לא קופץ כל פעם שלא טוב לי, ואיך אני מצליחה לתת למעגל הזה להתרחק ממני ולא לשאוב אותי לתוכו למערבולת איומה של חוסר אונים ורחמים עצמיים, ושליליות.. לרודיולה חלק חשוב, גם לעבודה עצמית/קבוצתית- כרגע- כל שנותר לנו זה לא לתרום לעצמנו עוד סבל- לנטרל את האספקט הנפשי שעושה עוד יותר רע (אפילו אם הוא תוצאה ישירה של הרע הפיזי) ובכך- קודם כל לדעת עם מה אנחנו מתמודדים, ודבר שני לאגור כוחות בכדי לעזור לגוף להחלים. מודעות היא חלק חשוב מכל הסיפור הזה- עד שלי נהיה יותר טוב (בגלל הרודיולה) לא הבנתי כמה היה לי רע לפני כן! כי הרע הזה היה כ"כ חלק מההוויה שלי- שלא ראיתי אותו! והיתה לו תרומה גדולה לכאב, לאפיסת הכוחות. לא להרים ידיים, לא לוותר על עצמנו! חשוב לא ללכת נגד הגוף ולא להלחם, ואם יש תחושה של לעזוב הכל ולהכנס למיטה- אולי הגוף והנפש צריכים את זה. צריך לדעת להקשיב לרגש, בעניינים האלה לפעמים האינטואיציה יודעת הרבה יותר טוב מההגיון, אבל גם צריך לדעת איפה פחד, חששות, חוסר בטחון,שליליות- הם שעומדים בדרך, הם שעוצרים את התהליך החיובי של קשב לגוף. אלו דברים חדשים שאני רק לומדת לאחרונה- לכן זה אולי נראה קצת מבולבל, ואני לא יודעת להרחיב בדיוק ולהבהיר את עצמי. רק רציתי לחלוק איתך את החוויה שלי בנושא, ולהגיד לך, שאין לך מה להשוות- לאנשים אחרים בגילך, זה כ"כ לא רלוונטי מה הם עושים ועוברים ומה שאת!! אני יודעת עד כמה זה מתסכל, רק לפני יומיים נשברתי מרוב שנמאס לי שאין שליטה על זה.. אבל יש גם רגעים אופטימיים- כמו עכשיו, שבהם אני מרגישה טוב ואני מתמלאת תחושות טובות ואמונה. ועוד דבר שצריך לחשוב עליו- ואם זה לא יעבור אף פעם?? צריך לדעת לחיות את החיים בצורה הכי מלאה שניתן, בלי להתמקד במחלה, פשוט עם לקיחה בחשבון שיש קושי מסויים- להוציא מזה את המיטב. ואני לא חושבת שנבירה בנפש- תועיל בכדי לבודד את הסיבה לכאבים (אולי אני טועה!!) כיוון שיש משהו פיזי ממש שמשהו לא בסדר איתו!! אפילו אם הוא נגרם ממשהו נפשי! ונכון- אם עושים את זה נכון, ואם באמת הגורם המקורי הוא נפשי ופותרים את הבעיה- את "הסתימה" - לפי התאוריה הפסיכואנליטית זה אמור להשתחרר, אבל גם אז- הרי לא פתאום נקום בבוקר והכל יהיה נהדר (למרות שאני מאוד מקווה שזה יקרה!!)- הגו8ף יצטרך שיקום, אנחנו נצטרך שיקום!! אני לאחרונה מגלה עד כמה ההרגלים והדפוסים שלי סביב הכאב חזקים!! לקום בבוקר בתחושה של "עוד פעם יכאב, ועוד פעם יקרה ככה וככה.." וכבר תסכול מראש- במקום פשוט לחכות ולראות מה יקרה, ואם אפשר למנוע חלק מהדברים, ומה אפשר לעשות יותר טוב.. אני משוכנעת שאימוץ חיוביות חזקה ונסיון להבין איפה הדברים תורמים לנו בחיים במקום לראות את חצי הכוס הריקה שלהם- תוביל למקום פרודוקטיבי ובריא יותר! ועכשיו... אחרי המגילה.. אני הולכת ללמוד למבחן... שיהיה לך יום טוב.... ואני מקווה שבקרוב תמצאי משהו שיעשה לך ממש טוב ותחזור לך אמונה - בטוב!
סייב ../images/Emo24.gif../images/Emo51.gif
כשנכנסתי לוואלה בפעם הראשונה - אני זוכרת במיוחד את התגובה החמה שלך אליי, וכמה היא עודדה אותי. הצלחת לעודד גם הפעם! (בת כמה את, אגב?). אני חושבת שאני מתחברת מחדש לפיברו שלי בתקופה האחרונה, וחלק גדול מזה בגלל הכניסה לפורום. אני מנסה להבין את המקום שהמחלה הזו תפסה בחיים שלי לאורך כל השנים האחרונות, ומה בחיים שלי נגרם בגללה, או לפחות חלקית בגללה. גם אני לא יודעת להסביר מה קרה ואיך, כשהכאבים שליוו אותי כל כך הרבה זמן, פתאום נעלמו, לפני מספר שנים. אני זוכרת שנלחמתי כדי להמשיך קדימה בהתעמלות למרות שקשה לי מאד (סטודיו סי - כמה סבלתי!!!) - ובאיזשהו שלב, אחרי יותר משנה השרירים התחזקו, והרגשתי יותר טוב עם הגוף (רק שהעייפות לא נעלמה, ומכאן איבחנו גם את התשישות הכרונית). אין לי ספק שאני צריכה לחשוב חיובי - אבל כמו שכתבת זה מעגל קסמים.... והיום אני בבית ולא בעבודה (יום חופשי) אז יש לי זמן לחשוב על זה..... וכואב ומגעיל לי... תוכלי לכתוב לי איך מגיעים לנטורופטית (דרך קופ"ח?), ואם כדי לקחת רודיולה ומגנזיום צריך לדבר עם רופא? או עם נטורופת? בהצלחה במבחן
(מה את לומדת?) והרבה בריאות,
כשנכנסתי לוואלה בפעם הראשונה - אני זוכרת במיוחד את התגובה החמה שלך אליי, וכמה היא עודדה אותי. הצלחת לעודד גם הפעם! (בת כמה את, אגב?). אני חושבת שאני מתחברת מחדש לפיברו שלי בתקופה האחרונה, וחלק גדול מזה בגלל הכניסה לפורום. אני מנסה להבין את המקום שהמחלה הזו תפסה בחיים שלי לאורך כל השנים האחרונות, ומה בחיים שלי נגרם בגללה, או לפחות חלקית בגללה. גם אני לא יודעת להסביר מה קרה ואיך, כשהכאבים שליוו אותי כל כך הרבה זמן, פתאום נעלמו, לפני מספר שנים. אני זוכרת שנלחמתי כדי להמשיך קדימה בהתעמלות למרות שקשה לי מאד (סטודיו סי - כמה סבלתי!!!) - ובאיזשהו שלב, אחרי יותר משנה השרירים התחזקו, והרגשתי יותר טוב עם הגוף (רק שהעייפות לא נעלמה, ומכאן איבחנו גם את התשישות הכרונית). אין לי ספק שאני צריכה לחשוב חיובי - אבל כמו שכתבת זה מעגל קסמים.... והיום אני בבית ולא בעבודה (יום חופשי) אז יש לי זמן לחשוב על זה..... וכואב ומגעיל לי... תוכלי לכתוב לי איך מגיעים לנטורופטית (דרך קופ"ח?), ואם כדי לקחת רודיולה ומגנזיום צריך לדבר עם רופא? או עם נטורופת? בהצלחה במבחן
שרצ'ה- ../images/Emo42.gif
אני כ"כ שמחה שזה עודד אותך! אני בת 24. ובשנה האחרונה - ממש כמוך אני מרגישה את החיבור מחדש לפיברו- מאז שמצאתי את הפורום. מצד אחד זה הדאיג אותי- ההתעסקות- פותחת פתח לנפילות, וכשלא הייתי מודעת הייתי ממשיכה וממשיכה בלי לשים לב מה קורה.. ומדי פעם נופלת.. די חזק.. באיזו אנגינה, או שפעת קשה, או איזה וירוס ומתמשך בבטן... כשהמצב רוח שלי מאוד מאוד סובל, כשמאוד סבלתי ביום יום מתחושת חוסר שליטה, אבל- המשכתי.. והפיברו היתה מודחקת לה.. סיפרתי לך כבר- אני חושבת- שכשהשתחררתי מהצבא היתה לי שנה נטולת כאבים. כל הלחץ האיום שהיה לי בתק' הצבא- מיותר מדי גורמים- כנראה היה יותר מדי - נוצר מעגל הקסמים והגוף קרס.. וכשהלחץ הוסר- במס' גורמים- עם השחרור- ובמיוחד כשהוסרה התחושה האיומה של החוסר אונים (מחלה במסגרת צבאית לוחצת ולא מבינה ולא מתחשבת במיוחד, שרק מאשימה אותי במה שקורה לי, אפילו מאשימה שאני ממציאה כדי להתחמק מעבודה וכו') - אני מניחה שלאט לאט התאוששתי. אני לא זוכרת בדיוק מה היה התהליך וכמה זמן לקח- אבל הכאבים נעלמו. אני לא יודעת לגבי שאר הסימפטומים כי לא ידעתי אז שהם קשורים לפיברו ולא שמתי לב. הכאבים חזרו אחרי שנה- כשהייתי בקושי רגשי, ומאז לא ממש נעלמו.. כולי תקווה שכשאסיים את התואר (עוד סמסטר וחצי)- אחוש הקלה.. לא התמדתי אף פעם עם התעמלות- רק תקופה קצרה עם יוגה ופלדנקרייז שהיתה מעולה עבורי- באמת לא היו לי כאבים- אבל זאת היתה תק' קצרה מכדי שאני אחשיב אותה כ"הפוגה"- בנוסף גם ישנתי כמו שצריך אז. לגבי החשיבה החיובית- אני חושבת שאת החשיבה השלילית צריך ללמוד לאבחן בתוך עצמנו, ולאט לאט ללמוד לשנות את הדפוסים- אבל זה לא פשוט.. לגבי נטורופת/ית- אני קבעתי עם הנטורופתית ששרי המליצה עליה, שמקבלת בתל השומר- כחלק משירותי שיר"ם- מה שאומר שזה לא זול אבל יותר זול מפרטי (מפגש רגיל איתה אמור לעלות כ-170 ש"ח). בקופ"ח חולים שלי (מכבי) אין נטורופתיה באיזור שלי- אלא מצריך די הרבה נסיעות, ומחירים- הבנתי שהם לוקחים על מפגש עם הומופת כ-160 ש"ח- ואני מניחה שהנטורופתיה עולה אותו דבר ככה שזה כבר לא ממש הבדל בין קופ"ח ושיר"ם.. אבל שווה לבדוק עם הקופה עצמה. לגבי רודיולה ומגנזיום- אני התחלתי בלי שום ייעוץ- והיו לי די הרבה בעיות עד שהגעתי לאיזון, והרופא משפחה ממש לא יכל לעזור לי, אפילו לא ידע להגיד לי שעם מגנזיום צריך להתחיל בהדרגה - ושבגלל שלא עשיתי את זה-היו לי כאבי הראש.. אני חושבת שחשוב להתייעץ עם נטורופת/ית בנושאים האלו. מעבר לרודיולה/מגנזיום יש דברים רבים שיכולים לעזור, וצריך להתאים את זה אישית. ועכשיו.. אני באמת הולכת ללמוד...
אני כ"כ שמחה שזה עודד אותך! אני בת 24. ובשנה האחרונה - ממש כמוך אני מרגישה את החיבור מחדש לפיברו- מאז שמצאתי את הפורום. מצד אחד זה הדאיג אותי- ההתעסקות- פותחת פתח לנפילות, וכשלא הייתי מודעת הייתי ממשיכה וממשיכה בלי לשים לב מה קורה.. ומדי פעם נופלת.. די חזק.. באיזו אנגינה, או שפעת קשה, או איזה וירוס ומתמשך בבטן... כשהמצב רוח שלי מאוד מאוד סובל, כשמאוד סבלתי ביום יום מתחושת חוסר שליטה, אבל- המשכתי.. והפיברו היתה מודחקת לה.. סיפרתי לך כבר- אני חושבת- שכשהשתחררתי מהצבא היתה לי שנה נטולת כאבים. כל הלחץ האיום שהיה לי בתק' הצבא- מיותר מדי גורמים- כנראה היה יותר מדי - נוצר מעגל הקסמים והגוף קרס.. וכשהלחץ הוסר- במס' גורמים- עם השחרור- ובמיוחד כשהוסרה התחושה האיומה של החוסר אונים (מחלה במסגרת צבאית לוחצת ולא מבינה ולא מתחשבת במיוחד, שרק מאשימה אותי במה שקורה לי, אפילו מאשימה שאני ממציאה כדי להתחמק מעבודה וכו') - אני מניחה שלאט לאט התאוששתי. אני לא זוכרת בדיוק מה היה התהליך וכמה זמן לקח- אבל הכאבים נעלמו. אני לא יודעת לגבי שאר הסימפטומים כי לא ידעתי אז שהם קשורים לפיברו ולא שמתי לב. הכאבים חזרו אחרי שנה- כשהייתי בקושי רגשי, ומאז לא ממש נעלמו.. כולי תקווה שכשאסיים את התואר (עוד סמסטר וחצי)- אחוש הקלה.. לא התמדתי אף פעם עם התעמלות- רק תקופה קצרה עם יוגה ופלדנקרייז שהיתה מעולה עבורי- באמת לא היו לי כאבים- אבל זאת היתה תק' קצרה מכדי שאני אחשיב אותה כ"הפוגה"- בנוסף גם ישנתי כמו שצריך אז. לגבי החשיבה החיובית- אני חושבת שאת החשיבה השלילית צריך ללמוד לאבחן בתוך עצמנו, ולאט לאט ללמוד לשנות את הדפוסים- אבל זה לא פשוט.. לגבי נטורופת/ית- אני קבעתי עם הנטורופתית ששרי המליצה עליה, שמקבלת בתל השומר- כחלק משירותי שיר"ם- מה שאומר שזה לא זול אבל יותר זול מפרטי (מפגש רגיל איתה אמור לעלות כ-170 ש"ח). בקופ"ח חולים שלי (מכבי) אין נטורופתיה באיזור שלי- אלא מצריך די הרבה נסיעות, ומחירים- הבנתי שהם לוקחים על מפגש עם הומופת כ-160 ש"ח- ואני מניחה שהנטורופתיה עולה אותו דבר ככה שזה כבר לא ממש הבדל בין קופ"ח ושיר"ם.. אבל שווה לבדוק עם הקופה עצמה. לגבי רודיולה ומגנזיום- אני התחלתי בלי שום ייעוץ- והיו לי די הרבה בעיות עד שהגעתי לאיזון, והרופא משפחה ממש לא יכל לעזור לי, אפילו לא ידע להגיד לי שעם מגנזיום צריך להתחיל בהדרגה - ושבגלל שלא עשיתי את זה-היו לי כאבי הראש.. אני חושבת שחשוב להתייעץ עם נטורופת/ית בנושאים האלו. מעבר לרודיולה/מגנזיום יש דברים רבים שיכולים לעזור, וצריך להתאים את זה אישית. ועכשיו.. אני באמת הולכת ללמוד...
בעיקרון, אצלינו כל תרופה או תוסף
אנחנו חייבים לקחת הכל בהדרגה. להתחיל מהמיניום שבמינימום. הרבה פחות ממה שמומלץ בדף ההסבר. ואחרי זמן מה לעלות בהדרגה. לי למשל הייתה בעיה להסתגל לפרוביוטיק. כשנטלתי קפסולה אחת שלמה, 3 ימים שילשלתי. כמעט והתיאשתי. אבל החלטתי שאני בכל זאת מנסה שוב. בהתחלה פתחתי את הקפסולה וזריתי מעט מהאבקה על האוכל, או במים. וכך עליתי לקפסולה שלמה. לא ידעתי אם אני רגישה לחומר של הקפסולה עצמה, ולכן נטלתי זמן מה קפסולה ריקה ללא חיידקים. וגם זה היה בסדר. לבסוף נסיתי לקחת כל יום קפסולה אחת וזה היה יותר מדי. הרגשתי שאני מקבלת תסמינים של שפעת. ירדתי במינון. היום המינון שלי לפרוביוטיק הוא, 2 קפסולות לשבוע באופן רגיל. וכשאני נוטלת אנטיביוטיקה קפסולה אחת ביום עד גמר הטיפול. המינון שלי הוא הרבה יותר נמוך ממה שכתוב על האריזה כמינון מומלץ. יום טוף מירה
אנחנו חייבים לקחת הכל בהדרגה. להתחיל מהמיניום שבמינימום. הרבה פחות ממה שמומלץ בדף ההסבר. ואחרי זמן מה לעלות בהדרגה. לי למשל הייתה בעיה להסתגל לפרוביוטיק. כשנטלתי קפסולה אחת שלמה, 3 ימים שילשלתי. כמעט והתיאשתי. אבל החלטתי שאני בכל זאת מנסה שוב. בהתחלה פתחתי את הקפסולה וזריתי מעט מהאבקה על האוכל, או במים. וכך עליתי לקפסולה שלמה. לא ידעתי אם אני רגישה לחומר של הקפסולה עצמה, ולכן נטלתי זמן מה קפסולה ריקה ללא חיידקים. וגם זה היה בסדר. לבסוף נסיתי לקחת כל יום קפסולה אחת וזה היה יותר מדי. הרגשתי שאני מקבלת תסמינים של שפעת. ירדתי במינון. היום המינון שלי לפרוביוטיק הוא, 2 קפסולות לשבוע באופן רגיל. וכשאני נוטלת אנטיביוטיקה קפסולה אחת ביום עד גמר הטיפול. המינון שלי הוא הרבה יותר נמוך ממה שכתוב על האריזה כמינון מומלץ. יום טוף מירה
המינון המומלץ של מגנזיום
בהקשר של פיברו הוא 3 כדורים ליום (600 מ"ג), אני לקחתי 400 וסבלתי מכאבי ראש מטורפים. באתר טבע לייף ידעו להסביר לי שצריך להתחיל עם זה הדרגתית כי זה משפיע על מחזור הדם.. זה לכל אדם- לא רק אצלנו.. לגבי רודיולה- גם ממליצים על 2-3 כדורים.. אבל כדור אחד הוא אפילו קצת יותר מדי בשבילי.. עכשיו אני לוקחת אחד כל יומיים וזה עובד טוב. את צודקת בכך ש- אנחנו רגישים יותר מהרגיל, ומשפיעות עלינו כמויות אחרות בצורות אחרות....
בהקשר של פיברו הוא 3 כדורים ליום (600 מ"ג), אני לקחתי 400 וסבלתי מכאבי ראש מטורפים. באתר טבע לייף ידעו להסביר לי שצריך להתחיל עם זה הדרגתית כי זה משפיע על מחזור הדם.. זה לכל אדם- לא רק אצלנו.. לגבי רודיולה- גם ממליצים על 2-3 כדורים.. אבל כדור אחד הוא אפילו קצת יותר מדי בשבילי.. עכשיו אני לוקחת אחד כל יומיים וזה עובד טוב. את צודקת בכך ש- אנחנו רגישים יותר מהרגיל, ומשפיעות עלינו כמויות אחרות בצורות אחרות....
אני לא יודעת למה- אבל לא.
הקטע הוא, שהחומרים הפעילים מפעילים סרטונין, וכשלוקחים כל יום, זה בעייתי לגוף- בגלל זה הנטורופת של סמדר (נדמה לי!) אמר שצריך הפסקה של שבוע פעם בחודש,כדי שהגוף ייצר סרטונין בעצמו. אבל- הנוירולוגית של תומר הציעה יום כן יום לא- כדי לתת לגוף מרווח התאוששות- במקום שבוע שלם בלי.. איכשהו זה עובד לי יותר טוב כך.. לא יודעת למה. הרודיולה גורמת לקצת היי, אז עדיף לי ככה... וההשפעה חזקה מספיק ליומיים. אם אני צריכה לתפקד יום ארוך אני לוקחת חצי בלילה וחצי במשך היום. גם עובד לא רע.
הקטע הוא, שהחומרים הפעילים מפעילים סרטונין, וכשלוקחים כל יום, זה בעייתי לגוף- בגלל זה הנטורופת של סמדר (נדמה לי!) אמר שצריך הפסקה של שבוע פעם בחודש,כדי שהגוף ייצר סרטונין בעצמו. אבל- הנוירולוגית של תומר הציעה יום כן יום לא- כדי לתת לגוף מרווח התאוששות- במקום שבוע שלם בלי.. איכשהו זה עובד לי יותר טוב כך.. לא יודעת למה. הרודיולה גורמת לקצת היי, אז עדיף לי ככה... וההשפעה חזקה מספיק ליומיים. אם אני צריכה לתפקד יום ארוך אני לוקחת חצי בלילה וחצי במשך היום. גם עובד לא רע.
הי שרצ'ה../images/Emo79.gif, ושאלה לסיון
לגבי חשיבה חיובית, יש לי חברה עם פיברו, שהלכה המון זמן לפסיכולוג התנהגותי והבנתי שהוא מאוד עזר לה לעבוד על דפוסים של התנהגות מזיקה. אני יודעת שהוא גם מופיע ברשימת המומלצים של אס"ף. אם תרצי פרטים עליו (ואיננני יודעת היכן את גרה), תשאלי וארשום לך. הוא מקבל בכפר סבא , וכן בתל אביב, ושמעתי עליו המון מחמאות. הבנתי שהוא פשוט מלמד איך לסדר יותר טוב את הזמן, איך להפיק חיוב מדברים קשים, איך להתמודד על הקשיים שהמחלה מערימה, ועוד. אני מאוד מאמינה בטיפול התנהגותי, הוא לא טיפול שמפשפש בנפש ועושה פסיכואנליזות, אלא יותר טיפול קצר טווח ונקודתי, שעוזר להתמודד עם מצבים קשים, כאוס, ובכלל... יופי של דבר. ולסיו-לא הית בת 23 לפני זמן מה? האם זנקת ל-24 לא מכבר? היתכן שגדלת בשנה ולא ספרת לנו, והחמצנו את יום הלדתך (ואפילו מתנה לר קבלת מאתנו....?????) אויש...
הי מירה
אף פעם לא מאוחר...
ואם בא לך, אוכל לתת לך את שמו. היתי מנסה אותו בעצמי, אבל הוא גר קצת רחוק לי... אז זה לא רלוונטי כרגע. אבל באמת, שמעתי עליו המון מחמאות, וגם הבנתי מה הוא עשה, וככל ששמעתי יותר, כך השתכנעתי שהוא יכול ללמד חולים כמונו דרכים לשיפור ההתמודדות, ובכלל כל חולה, לא רק בתסמונות שלנו. איך עשית טיפול לבד??? אשמח לשמוע וגם ללמוד ולהחכים
אף פעם לא מאוחר...
שרון, כנראה עניין של נסיון חיים.
השתתפתי גם בהמון סדנאות רוחניות. ומש למדתי כל מיני הרפיות ומדיטציות. היום אני כל כך מאומנת שאני יכולה ברגע להכנס לרגיעה. אני גם קובעת מטרות שניתן להגשימן, ומנסה להגיע אליהן. והעיקר, לא חושבת על "מה יהיה". לא מוותרת לעצמי בגין כאבים. לא מספרת לאנשים בריאים על המחלה שלי כי זה מביך אותם. משתדלת להיות "רגילה". ויש כנראה עוד דברים שאני עושה אוטומטית..... תשאלי משהו ספציפי, ואשתדל לענות כמיטב יכולתי. לילה טוב מירה
השתתפתי גם בהמון סדנאות רוחניות. ומש למדתי כל מיני הרפיות ומדיטציות. היום אני כל כך מאומנת שאני יכולה ברגע להכנס לרגיעה. אני גם קובעת מטרות שניתן להגשימן, ומנסה להגיע אליהן. והעיקר, לא חושבת על "מה יהיה". לא מוותרת לעצמי בגין כאבים. לא מספרת לאנשים בריאים על המחלה שלי כי זה מביך אותם. משתדלת להיות "רגילה". ויש כנראה עוד דברים שאני עושה אוטומטית..... תשאלי משהו ספציפי, ואשתדל לענות כמיטב יכולתי. לילה טוב מירה
מירה וכולם-הרפיות
הימירה שמחתי לשמוע שהרפיות ולימוד מדיטציות וכו עזר לך. בהקשר זה לך וולכולם- למי מכם שיש מדריך מאזור המרכז שעושה פעילות כזו ורוצה להמליץ-אשמח לקבל פרטים. ויותר פשוט- למי מכם שיש המלצה לקסטה טובה שאפשר לשמוע בלילה לפני שינה, שמלמדת הרפייה, מדיטציה, דרכי הקלה על כאבים, דמיון מודרך, כל דבר שיכול לעזור לשון טוב יותר ולשחרר שרירים וכאב-אני מחפשת בנרות כזה דבר ואדשמח מאוד לקבל המלצות, ורצה לקנות...
תודה תודה שרון
הימירה שמחתי לשמוע שהרפיות ולימוד מדיטציות וכו עזר לך. בהקשר זה לך וולכולם- למי מכם שיש מדריך מאזור המרכז שעושה פעילות כזו ורוצה להמליץ-אשמח לקבל פרטים. ויותר פשוט- למי מכם שיש המלצה לקסטה טובה שאפשר לשמוע בלילה לפני שינה, שמלמדת הרפייה, מדיטציה, דרכי הקלה על כאבים, דמיון מודרך, כל דבר שיכול לעזור לשון טוב יותר ולשחרר שרירים וכאב-אני מחפשת בנרות כזה דבר ואדשמח מאוד לקבל המלצות, ורצה לקנות...
אצלי קסטה של רעש גלים....
אני עד היום מתחרט שלא הקלטתי רעשים של הגלים של איזה חוף שהיה חביב עלי במיוחד וקשה לי לחזור איליו היום. הייתי צריך להקליט את הלילה מההתחלה ועד הסוף עם גאות ושפל ואת הרעש המיוחד שיש להם על הגלים. עד היום אני מדמיין את הרעש כאשר אני מנסה להירדם, שום תרגילים שהמציא מישהוא אחר לא יוכלו להתקרב לכך שרון תשתדלי למצוא מה ה"חוף" שלך
אני עד היום מתחרט שלא הקלטתי רעשים של הגלים של איזה חוף שהיה חביב עלי במיוחד וקשה לי לחזור איליו היום. הייתי צריך להקליט את הלילה מההתחלה ועד הסוף עם גאות ושפל ואת הרעש המיוחד שיש להם על הגלים. עד היום אני מדמיין את הרעש כאשר אני מנסה להירדם, שום תרגילים שהמציא מישהוא אחר לא יוכלו להתקרב לכך שרון תשתדלי למצוא מה ה"חוף" שלך
דוד, גלים זה אכן אחלה, ואת החוף ...
שלי מצאתי כבר לפני שנים באיזה חוף קסום בכנרת רק שלצערי כרגע הוא רחוק אז הוא פה אנישם גם חופים בת"א חביביםעלי... לצערי עד לפני זמן מה הם היו מכוסים בשלל הפרשות אנושיות, הן בתוך המים, הן מחוץ הבנתי שעתה תקון הצנור נסתיים וכולי תקווה לשוב לבקר בהם במהרה תעשה חיים
שבת כיפית שרון
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.